בן 12 חותם על הסכם לרכשית סלון. האם העסקה מחייבת?

ארד שלום,



שאלתך נוגעת לסוגייה המורכבת והמעניינת של כשרות משפטית
של קטינים להתקשר בעסקאות. בהתאם לדין, התשובה לשאלה תלויה מאוד בנסיבות
העניין, ובהן גיל הקטין, מידת התפתחותו, סוג העסקה שבה התקשר, הנסיבות
שאפפו את ההתקשרות והנוהג הכללי בשוק בהקשר של התקשרותם של קטינים בעסקאות
מאותו סוג.



חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שלא כל עסקה שבה מתקשר קטין (מי שגילו מעל 18) מחייבת מבחינה משפטית. סעיף 4 לחוק קובע כי "פעולה משפטית של קטין טעונה הסכמת נציגו".



כלומר, נדרש אישור של הנציג, שהוא לרוב ההורה.אך אותו סעיף גם אומר כי "ההסכמה
יכולה להינתן מראש או למפרע לפעולה מסויימת או לסוג מסויים של פעולות. יכול נציגו
של קטין לבטל הסכמתו לפעולה כל עוד לא נעשתה הפעולה".



השאלה אם
הנציג נתן לקטין אישור מראש ולמפרע - היא שאלה מורכבת ועובדתית, ולפעמים
כלל לא פשוט להבין אם היה אישור של הנציג, אם לאו (ובהקשר זה לא תמיד
מספיקה עמדתו של הנציג, שמטעמים ברורים לרוב יתכחש לעסקאות).



אך גם באין הסכמה של נציג לא תמיד מדובר בעסקאות בטלות. סעיפים 5 ו-6 לחוק עוסקים בביטול פעולות משפטיות של קטינים, וכך לשונם:



5. "פעולה משפטית של קטין שנעשתה שלא בהסכמת נציגו
ניתנת לביטול –



(1)  על ידי נציגו, ואם אין לקטין נציג – על ידי
היועץ המשפטי לממשלה, תוך חודש ימים לאחר שנודע להם על הפעולה;



(2)  אם לא נודע לנציג או ליועץ המשפטי לממשלה על
הפעולה – על ידי הקטין, תוך חודש ימים לאחר שהיה לבגיר.



6. (סייג לביטול פעולות)

פעולה משפטית של קטין שדרכם של קטינים בגילו לעשות
כמוה, וכן פעולה משפטית בין קטין לבין אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהוא קטין,
אינה ניתנת לביטול כאמור בסעיף 5, אף שנעשתה שלא בהסכמת נציגו, אלא אם היה בה משום
נזק של ממש לקטין או לרכושו."




סעיף 6 מדבר על פעולות משפטיות שדרכם של קטינים לעשות. לדוגמה,
דרכם של קטינים לקנות בקיוסק ארטיקים, אך ספק אם דרכם של קטינים בני 10
לרכוש רהיטים לבית. כאן מתעוררת השאלה הפרשנית שלפעמים מעסיקה את בתי המשפט -
מהן העסקאות שדרכם של קטינים להתקשר בהן, וכאשר מדובר בקטינים, ישנו כמובן
מדרג והבדלים בין קטינים בני 16 לקטינים בני 10.



יצוין עוד כי החוק מבטל תוקף משפטי של רכישות באשראי או בתשלומים ועסקאות שכירות על-ידי קטינים. זאת במסגרת סעיף 6א שקובע:



"פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי
או במקח-אגב-שכירות, שכירות נכס או קבלת שירות באשראי, אין לה תוקף, על אף האמור
בסעיפים 5 ו-6, כל עוד לא באה עליה הסכמת נציגו; לענין סעיף זה, "אשראי"
– לרבות תשלום בשיעורים."



המשוואה משתנה במעט שעה ששני הצדדים להסכם
קטינים, כאמור בשאלתך. על פני הדברים מדובר בנסיבה שיכולה ללמד על עסקה
שדרכם של קטינים לעשות (כלומר, כזו שלא נדרשת בעניינה הסכמה של נציג, ולכן
אינה ניתנת לביטול בדיעבד). אך זוהי השערה בלבד שטעונה בדיקה עובדתית
ומשפטית מעמיקה.



בברכה,

ארתור בלאייר, עו"ד

מנהל פורום דיני חוזים