מה גובר; הוראות החוק או תקנון החברה?

שלום רב,ברצוני לקבל את חוות דעתכם לאור סיפור שאירע לנו השבוע ואנו אובדי עצות: בעלי רכש מדרסים בעלות של 1,900 ש"ח. כבר ביום המחרת הודיע על ביטול העסקה (מנסיבות אישיות שלנו) וביקש לחייב סכום של 95 ש"ח שהינו 5% מהתמורה, בהתאם לתקנות הגנת הצרכן - ביטול עסקה. אלא מה? העוסק התעקש לגבות 350 ש"ח בהתאם ל"תקנון החברה".

אם כך - מה גובר ? האתר והתקנון של העוסק  - או החוק והתקנות?מטבע הדברים ודאי שהחוק - שהרי, העוסק יכול היה גם לכתוב 800 ש"ח דמי ביטול או כל סכום אחר כאוות נפשו - אך אין פה מידתיות וזה בלתי-סביר בעליל. אני במקרה גם עו"ד ובשיחתי עם מנהל העוסק הבהרתי לו כי איננו יכול "להתעשר שלא כדין" או לגבות דמי ביטול בניגוד לחוק (כאמור- 5% משווי הטובין או 100 ש"ח, לפי הנמוך), שמדובר בחוזה אחיד וכו'... והוא הסביר לי ש"החומרים שהוא השתמש בהם לצורך מדידת קרסול רגלו של בעלי שווים 350 ש"ח ועכשיו הם נזרקים לפח". קיבלתי את הדברים, בדקתי, אך אין ממש בדבריו ולכל היותר חומרים אלו (גבס) נעים בין 60-150 ש"ח.יצוין כי השיחה עמו הייתה ממש מתלהמת וכל שידע להגיד היה "אז תתבעי אותי, אז שהשופט יחליט"..אנו עדיין מתעקשים שלא לשלם סכום זה של 350 ש"ח, אך מה לעשות? לתבוע אותו? לעשות "הכחשת עסקה" באשראי?

הרי זה אבסורד ובלתי צודק בעליל שכל חברה או בעל עוסק יוכל לקבוע בתקנון שלו סכום כעולה על רוחו, מבלי ליידע את הצרכן על כך במעמד הקניה או לכל הפחות להיצמד לרף של החוק - 5% מהתמורה.(שהרי קיים פה פער משמעותי מ-95 ש"ח לעומת 350 ש"ח) אודה לתשובתכם כיצד לפעול.

נועה.