האם תקופת ההתיישנות לתביעה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי מתחילה מהחוב או מהליכי הפירוק?

ברצוני להגיש תביעה לביטח לאומי על פי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.
לפני שאתחיל בהליך של בקשה לפירוק החברה (המעביד), יש לי שאלה לגבי התיישנות התביעה.
היחסים בין העובד והחברה הסתיימו בפברואר 2003.
החובות שיש כלפי העובד הם:
1. שכר עבודה של חודש פברואר 2003.
2. פדיון דמי חופשה.
3. סכומים שנוכו משכר העובד ולא הועברו לביטוח המנהלים.

הבעיה:
על פי סעיף 296(א) לחוק הביטוח הלאומי: כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה.

התנאים לגמלה הם: 1. צו פירוק של החברה (המעביד) 2. מינוי מפרק 3. אישור התביעה על ידי המפרק.
(להלן: "שלושת התנאים")

השאלה היא האם מניין תקופת ההתיישנות נספר מהיום בו שלושת התנאים יתקיימו או שמא עילת התביעה נולדה כבר בשנת 2003?
שהרי מצד אחד ניתן לטעון כי כל עוד לא פורקה החברה וכל עוד לא מונה מפרק וכל עוד התביעה לא אושרה על ידי המפרק לא נולדה עילת תביעה.
מצד שני, האם ביטוח לאומי לא יכולים לטעון כי כבר בשנת 2003 נולדה "עילת התביעה", קרי: חוב החברה (המעביד) כלפי העובד, ולכן היה צריך להגיש אותה תוך שנה מהיום בו נוצר החוב?
מצד שלישי, הליך פירוק של חברה הוא תהליך ארוך הדורש יותר משנה, לכן לא נשמע לי הגיוני שמניין הימים מתחיל כבר מיום יצירת החוב.

בבקשה עזרה!
כל הפנייה תסייע.
תודה.