היות ופסק הדין ניתן שלא בנוכחות הנתבעת, הרי שמדובר בפסק דין במעמד צד אחד ובהעדר הגנה.

ראשית הנתבעת זכאית לבקש את ביטולו של פסק הדין היות וניתן במעמד צד אחד. לשם כך היא יכולה להוכיח, ככל שהדבר נכון עובדתית, שהיא כלל לא ידעה על הדיון ולכן לא התייצבה. או שגם אם ידעה על הדיון האמור, הרי שבפועל היא לא יכלה להתייצב מטעם מוצדק ואף התקשתה לעדכן במועד את בית המשפט אודות העדרותה הצפויה (כגון: מחלה, אשפוז, לידה וכו').

אפשרות שניה היא להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, ולציין את עובדת העדרותה מהדיון וקבלת פסק הדין במעמד צד אחד ובהעדר הגנה ולטעון לגופו של עניין. דהיינו - לטעון מדוע פסק הדין שגוי לגופם של דברים, ככל שיש לה עילה בדין לטענה מסוג זה.

בנסיבות אלו אני משער שהיא תקבל רשות להתגונן. אך גם לאחר קבלת האישור, אין וודאות שפסק הדין ישונה או יבוטל. זה כבר תלוי בתיק עצמו. דהיינו - בית המשפט בהליך הערעור ישאל עצמו האם זו ההחלטה שהייתה מתקבלת אילו הנתבעת הייתה מתייצבת לדיון. אם התשובה חיובית, אזי הערעור ידחה. אם התשובה שלילית - הרי שבית המשפט יקבל החלטה לגופה של התביעה.