היות ושאלה דומה נשאלה בפורום בתאריך 28.11.09, אני מביא את תשובת עו"ד אתמר סיון:

שלום רב, את התשובה לשאלתך מסדיר סעיף 42 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996. סעיף זה מונה את ההגבלות אותן יכול להטיל קצין המשחרר עצור או נחקר. אכן, חלק מההגבלות המאפשרות לקצין משטרה להגביל את חירותו ו/או פעולותיו של המשוחרר מוגבלות ל-15 ימים לכל היותר (איסור כניסה לאזור, או חובת הימצאות באזור מסוים, שכונה או עיר מסוימת). יתרה מזאת, חלק מההגבלות יכולות להיות לתקופה קצרה יותר (איסור יציאה ממקום המגורים למשך כל שעות היממה אפשרי רק עד חמישה ימים). חלק מההגבלות אינן תחומות בזמן, אך דומה שחלות עד תום המשפט או החקירה, או במקרים מסוימים תקפות לחצי שנה. באשר לתנאי שהוטל עליך, הקשור לתנאי של אלימות במשפחה - דומה שמדובר באיסור יצירת קשר החל למשך 30 יום - הגבלה המותרת לפי חוק. היה ומדובר באיסור להיכנס לביתך למשך 30 יום, דומה שהחלטת בית המשפט אינה מדויקת, ויש להגיש בקשה לעיון חוזר בה יתבקש בית המשפט לקצר את תקופת ההגבלה, לאורו של סעיף 42 המוזכר לעיל.


תשובתי לחלק השני בשאלה:

המשטרה אינה מגישה כתב אישום. היא אחראית רק על החקירה ואיסוף ראיות. ולכן, לא תקבלו תשובה ממנה לגבי הבקשה שלא להגיש כתב אישום. עליכם להמתין עד להחלטה האם לסגור את תיק החקירה או להעבירה לתביעה/פרקליטות לצורך הגשת כתב אישום.

בדרך כלל יש הליך בו מודיעים לחשוד על העברת התיק ומקנים לו זכות לשימוע בכתב ולעיתים גם בעל-פה לשכנע את הפרקליטות לא להגיש כתב אישום. במקרה של אלמ"ב המדיניות שונה והודעה תינתן רק לאחר בחינה מעמיקה.