בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דין בתביעה קטנה

בטיסה חזרה ארצה, בדקתי באתר שדה התעופ והתברר כי הטיסה צפויה להמריא באיחור של 3 שעות. הגעתי לשדה כשעה וחצי לפני המועד החדש שזה די והותר זמן מאחר ומדובר בשדה קטן שאני מכיר. התברר כי הדלפקים נסגרו בהתאם לשעת הטיסה המקורית. מדובר בטיסת שכר שכרטיסיה נמכרו ע"י חברת תיירות ישראלית. בסוף לא הצלחתי לעלות על הטיסה שיצאה באיחור של 4!! שעות ונאלצתי לחפש טיסה חדשה. תביעתי להחזר הוצאות נדחתה בטענה שחברת התיירות היא רק מתווך. לגבי ההליך המשפטי עצמו: יום לפני הדיון בית המשפט הזיז את הדיון לזום. וידאתי זאת בטלפון. התחברתי בשעה היעודה והמתנתי כמעט שעה עד שבית המשפט התחבר (בזמן זה התקשרתי פעמיים למזכירות).ואז התברר כי הצד הנתבע נמצא באולם והשופטת לא ממש מרוצה מהסיטואציה שלא התייצבנו לדיון. הסברתי וביקשתי לשתף את המסך בזום להוכחת טענתי. בתוך מספר דקות, מבלי שניתן לי להציג את טענותיי, השופטת פסקה כי היא דוחה את התביעה מאחר ולא התיצבנו בזמן לטיסה וכי חברת התיירות היא רק גורם מתווך וכי יש לי את הזכות המלאה לתבוע את חברת התעופה עצמה. אציין כי לפני מספר שבועות העדתי במשפט זהה של אדם שלא עלה לאותה טיסה בדיוק מאותה הסיבה, והשופט פסק לטובתו, תוך שהוא מאריך בנימוקים ובתקדימים על פני 14 עמודים. פסק הדין שלי תומצת לשלושה עמודים ונכתב באופן די כללי, ללא כל התיחסות לרוב הטענות שלי, ובעיקר לגבי חובת הבדיקה באתר, טלפון החירום של חברת התיירות שמופיע על הכרטיס (ואכן דיברנו איתם בזמן אמת) ובעיקר, התעלמות מוחלטת מהתביעה הקודמת בנושא אותה הטיסה. נאמר לי שזכותי לערער ולתבוע את חברת התעופה. אני חש שנעשה לי עוול, במיוחד לאחר שראיתי כיצד מתנהל המשפט הקודם באותו עניין. מה לעשות? תודה.