כיצד ניתן להעריך את סיכויי התביעה במקרה של רשלנות והטעיה מצד סוכן הביטוח?

שלום רב,אשמח לבחינה ראשונית של סיכויי תביעה במקרה מורכב המשלב רשלנות, הטעיה וסוגיית התיישנות.
מצג שווא ורשלנות סוכן: בעת שהייתי שכירה בשכר מינימום, סוכן הביטוח צירף אותי לפוליסת מנהלים (מוצר שלא התאים לצרכיי). השכנוע המרכזי שלו היה מצג שווא לפיו הפוליסה משתלמת אך ורק בשל רכיב אובדן כושר עבודה (אק"ע).
ראיה חותכת מול טענת החברה: כיום חברת הביטוח טוענת שאין אק"ע בפוליסה. מנגד, בידיי דוח רבעוני רשמי מתחילת הפוליסה המציין במפורש: זכאות לקצבה חודשית של 3,400 ₪ בגין אובדן כושר עבודה.
הטעיה דיגיטלית ונזק ראייתי מצד חברת הביטוח: באזור האישי באתר החברה תחת "המוצרים שלי" מופיע שאין לי מוצרים כלל (הפוליסה הוחבאה בעומק תתי-תפריטים). בנוסף, נציגת שירות הטעתה אותי בעבר בטלפון ואמרה שאין לי כספים בחברה. הטעיה אקטיבית זו מנעה ממני לפעול בזמן.
המצב הרפואי: אני לא עובדת מזה כ-7 שנים עקב החמרה בריאותית שהחלה סמוך לעזיבת העבודה.
לאחרונה הוכרתי כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי (פרוטוקול הוועדה בידיי).
סוגיית ההתיישנות: מאחר ואנו קרובים לגבול 7 השנים, האם שילוב הנסיבות של הטעיה אקטיבית (הסתרת המידע באתר ובטלפון) ומשך הזמן לקבלת הכרת ביטוח לאומי, מהווים עילה חזקה לעצירת מרוץ ההתיישנות ("התיישנות שלא מדעת")?