האם צד להליך משפטי פועל תמיד בהגיון?
לגבי תובעים ונתבעים שפועלים בחסור היגיון
אז איך אתה מסביר את זה שרוב הנאשמים בפלילים מסיכימים לעסקאות טעון? זה אומר שהם מודים שהם היו לא בסדר
האם דעתך היא גם לגבי נאשמים בפלילים? או רק בתחום הסכסוכים העסקים בו אתה עוסק
ליהונתן
האם צד להליך משפטי פועל תמיד בהגיון?
שלום רב,
הפורום אינו פורום פלילי, אבל אנסה, בהמשך לתשובתו של עו"ד יהונתן ינאי, להסביר קצת יותר;
צד להליך משפטי אזרחי חושב שהצדק עימו, אחרת אני לא בטוח שהוא היה צד להליך משפטי (כנראה היה מוותר מראש - אלא אם הוא לא רואה את המציאות נכוחה).
באשר להליכים פליליים העניין מעט שונה. על פי ההגדרות מערכות התביעה בישראל לא יגישו, בד"כ, כתב אישום אלא אם הם בטוחים ב 100% שתיהיה הרשעה. אחוז ההרשעות במדינת ישראל הוא גבוה ולא בכדי. נאשמים, הרבה פעמים, על מנת לחסוך תשלום לעורכי הדין שלהם, ועל לקצר את עונשם, יסכימו לקבל "עסקת טיעון" כי הם יודעים, ומוכנים אף להודות בכך, שהם עשו משהו לא בסדר ושהם צריכים לקבל על זה עונש.
באזרחי רמת ההוכחה של התביעה צריכה להיות במאזן ההסתברויות, כלומר; הוכחה של 51% שהצד צודק, לעומת זאת בפלילי רמת ההוכחה של התביעה צריכה להיות קרובה ל 100%, כלומר; אין הסבר אחר לאירוע אלא ההסבר היחיד שניתן לתת זה שהנאשם ביצע את העבירה.
כמובן, שגם באזרחי וגם בפלילי יש עוד הרבה דברים שיש לנתח בכל תיק ותיק, אבל זה על רגל אחת התורה של האזרחי והפלילי (יש את נסיבות האירוע, את חובת תום הלב, את ההגנות הקיימות בחוק לכל אירוע ועוד הרבה דברים שצריך לבחון בכל מקרה ומקרה לגופו הן באזרחי והן בפלילי).
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
