היי ל',

סעיפים 14-15 לחוק החוזים (חלק כללי) מתייחסים לנושא, כאשר החוק מבחין בין מצב של טעות לבין מצב של הטעיה:

1. טעות שהצד השני ידע עליה, וניתן להניח שלולא הטעות לא היה הצד הטועה מתקשר בחוזה - מקימה עילה לביטול החוזה (אופן הביטול- מתן הודעה בכתב תוך זמין סביר מרגע הגילוי של הטעות).

2. טעות בדומה למצב הראשון, אבל הצד השני לא ידע עליה, לא מקימה עילה עצמאית ולצורך ביטול החוזה יש לפנות לבית המשפט שיורה על ביטול החוזה (בהגשת תביעה למתן סעד הצהרתי).

חוק החוזים גם קובע שטעות לא תהיה עילה לביטול אם ניתן לתקן אותה, והצד השני הודיע שהוא מוכן לתיקון.

לגבי הטעיה- אם ההתקשרות בחוזה היא עקב טעות שהיא תוצאה של הטעיה של הצד השני או מי מטעמו - למשל- אי גילוי של פרט מהותי עליו הוא ידע או מצג שווא שניתן במכוון - אז ניתן לבטל את החוזה בשל ההטעיה.

מקווה שסייעתי.

אני כאן לרשותך לכל שאלה,