יערה היקרה שלום,

בנסיבות המקרה שאת מתארת, מאחר והתביעה כבר הוגשה לבית הדין לעבודה, עצם הגשת התביעה עוצרת את מרוץ ההתיישנות.

לא ברור משאלתך הנימוקים להחלטת בית הדין, אולם, מאחר ונקבע מועד שעד אליו עליך להודיע באם את עומדת על ההליך ואיך את מתכוונת לקדמו- ניתן להניח כי החלטתו ניתנה בהתאם לסמכות בית הדין הקבועה בסעיפים 48 ו/או 48א לתקנות בית הדין לעבודה.

המשמעות היא שעל פניו, מדובר בעיכוב הליכים שלא מהווה בשלב זה דחייה סופית של התביעה, אלא השהייה זמנית שלה (עד למועד בו את נדרשת להודיע כמפורט בהחלטה).

בנסיבות אלו, כל עוד לא נדחתה התביעה באופן סופי, והתיק רק "סגור" זמנית עם אפשרות לחידוש ההליכים, מירוץ ההתיישנות לא מתחיל מחדש. כלומר- תקופת עיכוב ההליכים שנקבעה בתיק לא נספרת במניין תקופת ההתיישנות.

יחד עם זאת, ברמה המעשית- חשוב שתקפידי על הגשת ההודעה לבית הדין עד למועד שנקבע בהחלטה וככל ואת מתכוונת לקדם את ההליך- רצוי שתפרטי באותה הודעה באיזה אופן.

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת.

בברכה והצלחה ושנזכה לבשורות טובות.