שלום רב,

הוכרתי כנפגעת ת.ד.עבודה בשנת 99,נכות צמיתה. העלו לי עם סעיף נוסף עוד 5 אחוז.

העניין שבוצע היוון מלא בזמנו לפ]ני החלת התקנות החדשות.

הנכות החדשה שהוכרה אינה מזכה בקצבה כי פחותה מ 9% – האן כלל זה תקף גם כאשר הפגיעה ארעה טרם התקנה החדשה של 9%?

ב. ההיוון בוצע ונוכה שליש – אענתי שיש לגלגל את דמי ההיוון האקטוארי על המבטח ולא על הנפגע כי יש כאן אפליה לרעה בין נפגע ת.ד. רגילה לנפגע ת.ד. עבודה משום שהאחרון לא מקבל את מלא הסכום שנפסק בפסה"ד בהתקיים היוון. ואילו נפגע ת.ד. רגילה יקבל אחרי פסק הדין את מלא הסכום שנפסק בלי בעיה כמעט. א. למה בכלל ביטוח לאומי מקבל על עצמו את התשלום לנפגעי ת.ד. עבודה? הרי בכך הוא חוסך לחברות הביטוח ויש כאן אינטרס מוזר.

וכן – האם זה אומר שפסק הדין בעצם לא קוים במלואו במקרה לי שהוון וניכו שליש?

ממתי בעצם מנכים ? הרי שכר העבודה רק עולה והקצבת נכות מעבודה היא כמחליפת שכר אז איך זה שבהיוון מעריכים את הכסף כערך יורד במקום כערך מצטבר שהולך וגדל ?

והכי חשוב – השופט בפסיקתו בוודאי לא הביא בחשבון את עניין ההיוון וסבר שמגיע איקס פיצוי אז באיזו סמכות הביטוח הלאומי מפחית שליש בהיוון?