ההבדל בין המחאת זכות, המחאת חוב ומכירה

 המחאת זכות (Assignment of Rights)

המחאת זכות היא פעולה משפטית שבה נושה (הממחה) מעביר את זכותו לקבלת תשלום או נכס מאת חייב לצד שלישי (הנמחה).

יכולה להיות בתמורה (למשל, מכירת החוב לחברת גבייה) או ללא תמורה (מתנה).

מבחינה משפטית, החייב אינו משתנה, אלא רק זהות הנושה.

המחאת זכות יכולה להיות מוחלטת (כאשר הנמחה הופך לנושה היחיד) או מותנית (כאשר ההמחאה כפופה לתנאים מסוימים).

דוגמה:

אדם חייב לך 100,000 ש"ח. אתה מחליט להעביר את הזכות לקבלת הכסף לחברת גבייה, שמשלמת לך 80,000 ש"ח מראש ולוקחת על עצמה את הסיכון בגביית החוב.

המחאת חוב (Assignment of Debt)

המחאת חוב היא מצב שבו החייב מעביר את חובו לצד שלישי, כך שמישהו אחר הופך לחייב כלפי הנושה המקורי.

בשונה מהמחאת זכות, המחאת חוב מחייבת הסכמה של הנושה – מאחר שהנושה מסתמך על זהות החייב, הוא חייב להסכים להחלפת החייב.

יכולה להיות בתמורה (למשל, כאשר חייב מוכר את התחייבויותיו לצד שלישי) או ללא תמורה (למשל, במסגרת הסכם חלוקת חובות).

דוגמה:

אדם חייב לך 100,000 ש"ח אך אינו יכול לשלם. הוא מסכם עם צד שלישי שישלם את החוב במקומו, ואתה (הנושה) מסכים להעברת החוב לצד שלישי.

 מכירת חוב / מכירת זכות – האם המחאה שוות ערך למכירה?

מכירת חוב או מכירת זכות היא סוג של המחאה בתמורה, שבה הזכות או החוב נמכרים לצד שלישי במחיר מוסכם.

המחאת זכות בתמורה = מכירת זכות – כי הנושה המקורי מוכר את זכותו לגבות חוב או לקבלת תשלומים.

המחאת חוב בתמורה ≠ מכירת חוב – כי החייב אינו "מוכר" את חובו אלא מחליף אותו בצד שלישי, דבר המצריך אישור נושה.

האמור לעיל אינו מהווה יעוץ משפטי מחייב.