שלום רב,

הטקסט המופיע בכתב יד, ככל טקסט אחר, עשוי להוות יצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים. זכות היוצרים שייכת ליוצר (הכותב, במקרה זו) או לגורם אחר אליו הועברה הזכות. באם מדובר בכותב שאינו בן החיים הרי שעל פי הדין הישראלי זכות היוצרים פוקעת בחלוף 70 שנה ממות היוצר (או ליתר דיוק בסוף השנה האזרחית במהלכה פוקעת שנת השבעים לפטירתו). מאחר וקיימות נסיבות בהן נקבע מועד פקיעת הזכות בדרך אחרת, יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. ככל שמסתבר שהזכות פקעה אזי היצירה הופכת לנחלת הכלל.

שאלה אחרת היא האם גורם המחזיק ביצירה מוגנת יכול למנוע מאחרים להעתיק אותה (למשל מוזיאון שמחזיק כתבי יד עתיקים). יש מוסדות שמגבילים את המבקרים בהגבלות מסוג זה ואולם לדעתי ספק אם ההגבלה תקפה מבחינה משפטית, ואולם יש הסבורים אחרת.

כמובן שגם אלמנטים נוספים, מעבר לטקסט עצמו, עשויים להוות יצירה מוגנת (היבטים גרפיים וכיו"ב).