אביגיל שלום רב, כניסה למדינות אויב ( ההגדרה המקובלת  לאויב היא מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים- ראי סעיף 91 לחוק העונשין ) בידי מי שהוא בעל אזרחות כפולה היא בעייתית ועלולה לסבך את העושה זאת בחשד לשלל עבירות פליליות ואף נאסרת במפורש על חיילים ועל בעלי תפקידים הנצרכים לסיווג ביטחוני. כך למשל, פקודת המסחר עם האויב  האוסרת סחר עם מדינות אויב קובעת בסעיף 8. (1) קניית מטבעות האויב תיחשב כמסחר עם האויב.

          (2) הביטוי "מטבעות האויב" שבסעיף זה פירושו כל אותם שטרות כסף או מטבעות הנמצאים במחזור מטבעות ושטרות בכל שטח הנתון לריבונותה של מעצמה הנמצאת במצב מלחמה עם מדינת ישראל, והוא אינו שטח התפוס ע"י מדינת ישראל או ע"י מעצמה שהיא בת בריתה של מדינת ישראל, וכל שאר שטרות ומטבעות ששר האוצר יכריזם בצו באותה שעה, כמטבעות האויב"- כך שגם אם את לא חיילת או בעלת מקצוע הנדרשת לסיווג ביטחוני, שהגעה למדינות אויב נאסרת במפורש עליהם- הרי שאף אם את לא מתכוונת לרגל, להיות במגע עם סוכן חוץ או מסור ידיעות מודיעיניות או אחרות לאויב, הרי שלפי החוק היבש גם כאמור, קניית כסף של מדינת אויב לצורך תשלום עבור הלינה והמזון  נחשבת כעבירה פלילית והגם שאין זה מקובל להעמיד לדין פלילי אדם הנופש במדינה עימה עדיין אין לנו יחסים דוגמת בחריין , הרי שאין הדבר מומלץ