לארגמן שלום,

אם אני מבין נכון את שאלתך, לא מדובר בעו"ד שייצג אותך והפר את החסיון שבין לקוח לעו"ד, אלא בעו"ד של הצד שכנגד שגילה מסמכים שהוגשו במסגרת הליך שנוהל בדלתיים סגורות. סעיף 70(ו) לחוק בתי המשפט קובע עונש מירבי של ששה חודשי מאסר למי שפירסם דבר על דיון שהתנהל בדלתיים סגורות, מבלי שקיבל אישור מבית המשפט.

לגבי הנהלים בוועדת האתיקה, אנא פנה לפורום אתיקה מקצועית.



בברכה,



גדעון קוסטא, עו"ד

מנהל פורום פלילי



בית סילבר קומה 5,

רחוב אבא הלל 7, רמת גן

טל': 052-4802244 ; מייל: costagidi@gmail.com

1. בסעיף 34כד
לחוק העונשין מצויות הגדרות שונות לעניין
עבירה, ובין היתר מוגדר בו
שם הפועל "פרסם"
כך:
“(1) בדברים שבעל פה - להשמיע
מלים בפה או באמצעים אחרים, בהתקהלות
ציבורית או במקום ציבורי או באופן שאנשים
הנמצאים במקום ציבורי יכולים לשמוע אותם,
או להשמיען בשידורי רדיו או
טלוויזיה הניתנים לציבור, או
להפיצן באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור,
או להציען לציבור באמצעות
מחשב;
“(2) בפרסום שאינו דברים שבעל
פה - להפיצו בקרב אנשים או
להציגו באופן שאנשים במקום ציבורי יכולים
לראותו, או למכרו או להציעו
למכירה בכל מקום שהוא, או
להפיצו בשידורי טלויזיה הניתנים לציבור,
או להפיצו לציבור באמצעות מחשב
בדרך הזמינה לציבור, או
להציעו לציבור באמצעות מחשב”.
2. לפני ארבע שנים, ב-
17 באוגוסט 2014, הבעתי
את דעתי בפורום זה, שאת
ההגדרה האמורה יש להחיל גם על איסורי
פרסום לפי חוק בתי המשפט וחוקים אחרים,
שפרסום אינו מוגדר בהם. אם
כך, צירוף מסמכים לתלונה
או לתגובה לתלונה, המוגשת
לוועדת אתיקה של לשכת עורכי הדין, לא
ייחשב הפרת איסור פרסום, אלא
אם כן קבע בית המשפט במפורש אחרת (ראה
סעיף 2 לתגובתי המקושרת
מטה).
3. דעתי, כמובן,
אינה קובעת דבר, אך
בינתיים פורסמו בעניין זה החלטות של
גדולים וטובים ממני:
האחת, החלטה
171/15 של ועדת האתיקה הארצית,
שנקבע בה, כי
"ככלל ולמעט מקרים
חריגים, הוועדה לא תראה
כעבירה פירוט מתוך דיון שנערך בדלתיים
סגורות בין אם נכתב בתלונה ובין אם נכתב
בתגובה..."
השנייה, החלטת
שופט בית המשפט העליון מני מזוז מ- 1
בדצמבר 2017, ב-בע"מ
7991/17, שנאמר בה, בין
היתר (בסעיף 11): “ועדת
האתיקה המחוזית אליה מוגשות תלונות היא
ועדה סטטוטורית המוסמכת לברר תלונות על
עבירות משמעת (באמצעות
פרקליט הפועל ליד הוועדה, סעיף
18ג לחוק) וכן
להגיש קובלנה (סעיף 63
לחוק). לפיכך,
קשה להלום את הטענה כי תלונות
המוגשות לוועדה - שבהליך
המשמעתי היא משמשת כגוף תביעתי ממש -
הן בבחינת פרסום החותר תחת
אסור הפרסום...”