פורום רשלנות רפואית

תקופת ההתיישנות הרגילה בתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים מיום היווצרות העילה. כך גם לגבי כאשר הרשלנות הרפואית גרמה למות המטופל.
חריג
לתקופה זו הוא כלל הגילוי המאוחר הקבוע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין הקובע כי אם לא נתגלה הנזק מיד עם
ההתנהלות הרשלנית אלא באיחור – הרי שתקופת ההתיישנות תתחיל להימנות רק ממועד גילוי
הנזק המאוחר, אך לא יאוחר מעשר שנים. כלומר, אם לא ארעה הפטירה מיד עם ההתרשלות
אלא כעבור חודשים או שנים – הרי ששבע שנות ההתיישנות יספרו ממועד הפטירה, בכפוף למחסום עשר השנים.

במקביל, קובע סעיף 8 לחוק ההתיישנות כי אם נעלמו מן התובע
העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא
יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה. כלומר, ניתן להאריך את תקופת ההתיישנות גם אם, לדוגמה, המידע המבסס את הקשר הסיבתי שבין המוות להתרשלות הוסתר מן התובעים.  
לעניין זה, היקף הגילוי שצריך להיות
בידי התובע להתחלת מירוץ ההתיישנות, הוא קיומו של "קצה חוט" הקושר בין
המעשה או המחדל של המזיק לנזק המאוחר. כלומר, מירוץ ההתיישנות יחל כאשר עילתו של
התובע תתגבש לכדי עילה קונקרטית, שמכוחה יוכל לפנות בפועל לבית המשפט ולהגיש
תביעתו. 

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת.



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

נא הפנה שאלתך לפורום נזיקין באתר.

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

יוגב שלום,



לא ברור משאלתך האם נעזרת בעו"ד והאם בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה. אם הגשת את התביעה בלא ליווי משפטי ואם אכן בוצעה מסירה כדין הרי שבחלוף 30 יום ממועד המסירה יש לפנות לבית המשפט בבקשה לפסק דין בהיעדר הגנה בצירוף ראיותיך. לשאלות נוספות בעניין זה מומלץ לפנות לפורום בתי משפט . 



אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום רב,

צלקות מכערות בפני עצמן אינן מקימות עילת תביעה אלא אם יוכיח התובע כי הן נובעות מביצוע רשלני של הניתוח. חשוב להקדים ולברר האם  אכן מדובר בצלקות שמקורן ברשלנות המנתח או שמא בצלקות קלואידיות/ היפרטרופיות- צלקות מעובות אשר לחלק מהמנותחים נטייה לפתחן ללא תלות באיכות הטיפול.

אם אין אינדיקציה לרשלנות במהלך הניתוח ניתן להוסיף ולבחון האם ניתנה הסכמה כדין מטעמך לניתוח - לאחר שהוסברו לך כל הסיכונים לרבות הסיכון להצטלקויות. ניתוח בהיעדר הסכמה מדעת מקים עילת תביעה עצמאית.
לאזור הניתוח יש חשיבות לעניין חישוב גובה הנזק, ככל שתוכח רשלנות.


בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום רב,

על יורשיה של המנוחה (בהתאם לצו קיום צוואה /צו ירושה /תצהיר יורשים) להקדים ולפנות לבית החולים עצמאית או באמצעות עו"ד בדרישה לקבלת רשומותיה הרפואיות המלאות. עם קבלתן יש לוודא מה היה מצבה הרפואי בימים שקדמו לשחרור ומה הייתה סיבת המוות. רופא אמור לטפל ולמנוע סיכונים בהתאם למידע הרפואי שבידיו או בהתאם למידע שיכול וצריך היה לאתר בשקידה סבירה. אם התעלם הצוות הרפואי מגורמי סיכון ידועים, לא ביצע בדיקות חיוניות ו/או נמנע ממתן טיפול חיוני- הרי שהתרשל ויש להוסיף ולבחון האם ההתרשלות היא שגרמה למות המנוחה ( כלומר- האם אלמלא ההתרשלות היה מותה נמנע). 
מאידך, יש לזכור כי גם הרופא הטוב ביותר הוא רק בן תמותה ואיננו יכול לחולל נפלאות: אם מדובר באירוע פתאומי, אשר אין ולא היו יכולים להיות לו סימנים מקדימים גם בבירור הרפואי הטוב ביותר - הרי שקצרה יד הרפואה מלהושיע ואין מדובר ברשלנות רפואית. 



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום רב,

על רופא  מטפל
מוטלת החובה לשמור על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.
ככלל, נאסר
על  רופא לפעול בניגוד לאינטרס האישי של מי
שנמצא בטיפולו ונאסר עליו לעשות שימוש לרעה במידע הרפואי הנמצא ברשותו.

קשר ראוי בין רופא ומטופל מבוסס על אמון מלא ביניהם. שמירת סודיות
רפואית היא פועל יוצא מאמון זה.


במסגרת כך, נאסר על הרופא למסור פרטים רפואיים של המטופל לאדם אחר,
אלא על פי בקשתו או הסכמתו המפורשת של המטופל (אלא אם החוק מחייב אותו לדווח על
סיכון הנשקף מהמטופל לעצמו או לאחרים  כשלצורך כך עליו לקבל את אישור ועדת האתיקה של המוסד שבו הוא עובד).

פעולה בניגוד לאמור מהווה עבירה אתית. הסעד המתאים במקרה זה הנו פניה בתלונה למשרד הבריאות ו/או תביעה על נזקים נפשיים ככל שנגרמו. ניתן באופן עקרוני גם לטעון להשבת התשלום ששולם מכח הפרת החוזה - הפרת התחייבותו מכללא של הרופא לשמירת סודיותה הרפואית של המטופלת. 


בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

כל רופא מחויב לשמירה מלאה על פרטיותו של המטופל וסודיות המידע הרפואי הנוגע לו בכל שלבי הטיפול.
כללי האתיקה הרפואית בישראל קובעים, כי הרופא ימסור רק את המידע הרלוונטי הנדרש, באופן מידתי ועל פי העניין, ויימנע ממסירה גורפת של מידע רפואי. על הרופא לשמור על סודיות המידע הרפואי שלו גם בפני חבריו למקצוע, אם אינם מעורבים בטיפול בו. 
לעקרונות אלו חריג אחד: הרופא ימסור מידע רפואי גם ללא הסכמתו של המטופל אם
המידע נדרש להגנה על בריאות הזולת או הציבור. אלא שבמקרה זה אין די בשיקול דעתו האישי של הרופא ועליו לקבל את אישור
ועדת האתיקה של המוסד הרפואי בו הוא עובד.
תביעת רשלנות רפואית מוגשת רק מקום בו נגרם נזק רפואי משמעותי לטווח ארוך כתוצאה מן ההתרשלות, וזאת בפרט לאור עלויותיו הגבוהות של ההליך הנובעות מן החובה לעגן כל תביעה בחוות דעת פרטית שעלותה גבוהה. על כן, לא נראה כי יש מקום במקרה המתואר להגשת תביעה.
יחד עם זאת, חשוב לעמוד על זכותך כי ימסר רק המידע הרפואי הרלוונטי. אם טוענת הרופאה כי המידע חיוני להגנה על בריאות הזולת - עליה לקבל את אישור ועדת האתיקה לחשיפתו.
 

בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

חוק זכויות החולה מחייב רופאים ואנשי צוות רפואי לשמירה קפדנית על פרטיותו וכבודו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.
ביהמ"ש העליון התייחס לרגישותה המיוחדת של בדיקה פסיכיאטרית בקובעו, כי בדיקה רפואית כוללת בתוכה שיחה על נושאים עדינים
ורגישים המצויים בליבת זכותו של אדם לפרטיות וכי הקלטת
השיחה בין המטופל ובין הרופא עשויה לפגוע בפרטיותו של המטופל.
גם בנייר עמדה מטעם וועדת האתיקה של האיגוד הפסיכיאטרי הישראלי נקבע מפורשות כי "אין לאפשר הקלטה או צילום ככלל בכל בדיקה פסיכיאטרית
שהיא. למעט מצבים יוצאי דופן שבהם יש הסכמה של כל הצדדים, למשל למטרת לימוד
והתייעצות, רפואה למרחוק (tele medicine) וכדומה."
יצויין, כי על אף שנייר עמדה זה בא להתמודד עם נסיונות של מטופלים להקליט מפגשים - כוחו יפה, כמובן, גם במצב ההפוך בו הפסיכיאטר הוא שמבקש להקליט את השיחה. בין הפסיכיאטר למטופל מתקיימים יחסי אמון מיוחדים, המחייבים הסכמה הדדית להקלטת השיחות. בהיעדר הסכמה של מי מהצדדים- ההקלטה פסולה. 

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום,
כל רופא, ובכלל זאת פסיכיאטר, מחויב לשמירה מלאה על פרטיותו של המטופל וסודיות המידע הרפואי הנוגע לו בכל שלבי הטיפול. אסור לפסיכיאטר למסור פרטים רפואיים של המטופל לאדם אחר, אלא על פי
בקשתו של המטופל או אם קיבל את הסכמתו המפורשת של המטופל לצעד זה- כלומר, רק לאחר שיוודא שהמטופל הבין
את משמעות הוויתור על הסודיות הרפואית שלו.  
לכללים אלו חריג אחד: הרופא רשאי למסור פרטים רפואיים של מטופל שלא בידיעתו של המטופל, אם מידע זה
עלול להזיק למטופל או אם
המידע נדרש להגנה על בריאות הזולת או הציבור. הדבר ייעשה באישור
ועדת האתיקה של המוסד הרפואי.

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום רב,
טיפול בחולה אונקולוגי מחייב ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות והתייחסות מיידית לתלונות העשויות להעיד על הישנות המחלה. איחור משמעותי בביצוע הבדיקות משמעותו אכן הותרת המטופל בלא טיפול אפקטיבי. אלא שיש להוסיף ולבדוק האם לאיחור של שבועיים היתה אמנם משמעותית קלינית והאם אכן גרם בפועל להחמרת המחלה ולהקטנת סיכויי הריפוי.  הדבר תלוי במידה רבה בסוג הגידול בו מדובר - כל גידול מגיב באופן שונה לטיפול ומתקדם בקצב שונה.  לצורך הערכת סיכויי התביעה נודעת חשיבות רבה לשאלה האם טיפול נכון מיד עם אשפוזה של החולה היה יכול לשנות במשהו את התוצאות. לאחר שיבחנו נתונים אלה ע"י עו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, יהא ניתן להעריך האם היו משתנים במשהו היקף הטיפול וסיכויי ההחלמה - לו היו הבדיקות והטיפול מבוצעים מייד. רק במידה ויתברר כי אכן הייתה התרשלות במובנים אלה, יש מקום לתביעה.
איחולי החלמה מהירה ומלאה לדודתך.
אשמח לסייע בכל שאלה נוספת.



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום רב,
אבחנה שגויה עלולה, ללא ספק, לגרום לנזק קשה בעל השלכות ארוכות טווח על חייו ובריאותו של המטופל. אלא שלא כל טעות באבחנה של מחלה או מצב רפואי עולה כדי רשלנות: בבואנו לבחון שאלת קיומה של רשלנות רפואית יש לבחון, בראש ובראשונה, האם הרופא סטה מרמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר: אם כל רופא סביר אחר בנעליו של הרופא היה מגיע למסקנה כי לא מדובר בגידול ממאיר- מדובר כמובן ברשלנות רפואית. לא כך אם יתברר שהאבחנה הייתה נכונה לזמן בו ניתנה וכי העובדה כי לא מדובר בגידול סרטני ניתנת הייתה לגילוי רק בדיעבד (שאז מדובר ב"חכמה שלאחר מעשה" והרופא לא יחוב בגינה). כיצד אנו בוחנים בפועל האם האבחנה הייתה סבירה בזמן שנעשתה או לאו? במקרים של טעות באבחנה של פתולוגיה בבדיקה אנו דורשים מביה"ח להעביר לידינו את הפרפרט ששימש לביצוע הביופסיה ובודקים אותו עצמאית באמצעות מומחה רפואי מטעמנו. אם קבע המומחה כי כל מומחה סביר שהיה מעיין בבדיקה בזמן אמת היה מגיע למסקנה כי לא מדובר בגידול סרטני- מדובר כמובן ברשלנות רפואית בוטה. אולם לא תמיד התמונה ברורה: לעתים (במיוחד בסוגים נפוצים פחות של סרטן) פענוח הביופסיה איננו חד משמעי ומעלה חשד בלבד לסרטן. במקרים אלו יש להמשיך ולבדוק האם יתר הנתונים הרפואיים במקרה זה (בדיקות דם, ממצאי בדיקות הדמיה ותלונות החולה) מצביעים בהסתברות גבוהה על גידול סרטני. אם מתברר שמכלול נתוני המטופל שללו אבחנה כזו- מדובר ברשלנות. כך גם אם יתברר שלא נעשו כל הבדיקות המתחייבות לקבלת תמונה רפואית מלאה ומוסמכת בטרם נקיטת טיפול אגרסיבי. במידה ואכן יתברר כי האבחנה הראשונית הייתה רשלנית – עומדת בפני הנפגע אפשרות להגשת תביעת רשלנות רפואית שאם תתקבל – תזכה אותו בפיצוי בגין הנזקים הרפואיים והכלכליים שנגרמו לו לטווח המיידי והארוך כמו גם בגין הכאב והסבל שהיו מנת חלקו בתקופה בה טופל ונמצא במצוקה פיזית ונפשית קשה. יש להדגיש, כי גם יתברר כי באותה עת התרשמו הרופאים המטפלים בצדק כי מדובר בסרטן "בסבירות גבוהה" אך לא ודאית – חובה על הצוות הרפואי, בטרם תחילת הטיפול, להבהיר למטופל כי האבחנה איננה ודאית. עצם הסתרת המידע ממנו נחשבת לפגיעה באוטונומיה שלו לקבלת החלטות מושכלות על גופו, לאחר קבלת מלוא המידע הרפואי על מצבו, על האבחנות המבדלות האפשריות ועל האפשרות לעבור בדיקות נוספות ולהיוועץ ברופאים אחרים בטרם נקיטת טיפול רפואי אגרסיבי אשר סיכונים ונזקים רבים בצידו.  

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום,


אחד מהכללים
האתיים החשובים המוטלים על הרופאים הוא "בראש ובראשונה, אל תזיק" (Primum non nocere ).

אבחנה שגויה מהווה,
ללא ספק, נזק קשה בעל השלכות ארוכות טווח על בריאותו הפיזית והנפשית של המטופל. 



אבחנה רפואית ראויה
ואחראית חייבת להתקבל רק לאחר עיון במכלול הנתונים הרפואיים  (בדיקות דם, תשובות ביופסיה, ממצאי בדיקות
הדמיה ותלונות החולה).
אם אכן לא נעשו כל הבדיקות המתחייבות לקבלת תמונה רפואית
מלאה ומוסמכת בטרם שיחה עם המטופל בה הוא "מתבשר" כי אותרו בגופו גרורות
חדשות – אין ספק שמדובר בהתרשלות.

גם אם יתברר כי הרופא
חשד בהופעת גרורות "בסבירות גבוהה" אך לא ודאית – חובה היה עליו להבהיר
לך כי האבחנה איננה ודאית וכי נדרשות בדיקות נוספות לצורך קבלת תמונה רפואית מלאה
ומהימנה.

למעשה, הסכמת לכאורה בעל כורחך להפסקת הטיפול בך בשל מידע שגוי שנמסר לך. עצם
הסתרת המידע המלא ממך עשויה להיחשב לפגיעה באוטונומיה שלך לקבלת החלטות מושכלות על
גופך: מדובר בפגיעה בזכותך לקבלת מלוא המידע הרפואי על מצבך, על האבחנות המבדלות
האפשריות ועל האפשרות לעבור בדיקות נוספות ולהיוועץ ברופאים אחרים בטרם הפסקת
הטיפול הרפואי – החלטה אשר סיכונים רבים בצידה.  

ניתן לתבוע פיצויים בשל הנזק הנפשי של
"פגיעה באוטונומיה" אף מבלי שנגרמו נזקים ישירים נוספים מהאבחון השגוי
ומהפסקתו הזמנית של הטיפול האונקולוגי בך.

 


אציין, כי גם לאחר שהתבררה הטעות, חובה
היה על הרופא ליידע אותך בטעותו.

בנייר עמדה של ההסתדרות הרפואית ממאי 2004 נקבע, כי על הרופא מוטלת
החובה האתית לגלות לחולה על כל תקלה שחלה בטיפול בו, מוקדם ככל האפשר. נקבע, כי
הגילוי  ייעשה על ידי הרופא האחראי, והוא
יכלול מידע שישיב על השאלות: מה קרה, מתי קרה, כיצד קרה, ואילו צעדים ננקטו כדי
שתקלה כזו לא תישנה בעתיד.


הפרת הנחיות אלו מהווה עבירה אתית בגינה ניתן להגיש תלונה למשרד
הבריאות, וזאת בנוסף ומעבר לפיצויים במסגרת תביעת רשלנות רפואית המוגשת לבית
המשפט.

 

אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

אהרון שלום,

לצורך הערכת קיומה של רשלנות רפואית במקרה המתואר יש להשוות את הצילומים שבוצעו לפני ואחרי הטיפול הראשון ולעיין בתרשומת הטיפולים בתיק באמצעותה ניתן יהיה להבין מה הפרוצדורה שננקטה והאם קיבלת טיפול אנטיביוטי כמתחייב מן הדלקת שהתפתחה. 
בכל מקרה, יש להמתין עד להתגבשות הנזק על מנת לפנות לעו"ד שיעריך את כדאיות הגשת תביעה. 



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

תופעות  של  הפרעות במחצית שדה הראיה השמאלי, גם אם חלפו
כעבור מספר דקות, עשויות להוות ביטוי להתרחשות אירוע מוחי בצדו הימני של המח.
חשד זה גובר על רקע קיום אובדן הכרה ונימול באותו צד. החשד האמור להתעורר במצבים אלו הינו לשבץ מוחי מלא או לארוע מוחי חולף (הכל בהתאם לחומרת והתמשכות התסמינים) מצבים אלו מחייבים אבחון וטיפול מיידי. אף אם מדובר בארוע חולף - הוא מעמיד את החולה בסכנה מוחשית להופעת שבץ מוחי מלא בהמשך אשר
עלול לגרום לנזקים מוחיים קשים לצמיתות. במידה והרופאים אכן היו מודעים לתלונות
אלו מן הראוי היה, לכאורה, לבצע הערכה נוירולוגית, הכוללת, בין היתר, הדמייה
מוחית (בדיקת סי.טי או אם.אר.אי מוח) והערכת גורמי סיכון ובהתאם לממצאים להתחיל
מיידית בטיפול אשר יפחית את הסיכון להופעת שבץ מוחי עם נזקים לצמיתות בשעות, בימים או בחודשים שלאחר
המקרה.


חשוב לדעת, שחולים רבים הפונים עם תלונות על נימול וחולשה אכן מתבררים
כסובלים מחרדה הגורמת לתלונות גופניות. אלא שחובתו של הצוות הרפואי היא לערוך
הערכת מצב ובדיקות רפואיות לשלילת החשד לארוע מוחי מלא או חולף.

 במידה ולא נערכה לבעלך הערכה רפואית מלאה כאמור לעיל- יש לפנות
לעו"ד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, אשר יוציא את התיקים הרפואיים המלאים,
יבדוק האם אכן היה ביטוי לתלונות אלו בעת ההגעה למיון והאם הבירור הרפואי שנערך
היה מספק.

במידה ויתברר שלא נערך בירור ראוי ו/או טיפול ראוי-  יש להוסיף ולבדוק האם היה בטיפול
ראוי כדי למנוע את הנזק. לא כל נזק הוא בר מניעה, גם בטיפול הרפואי הטוב ביותר.   



אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com 

שלום אייל.

תנחומיי על פטירת אביך.

בתביעות רשלנות רפואית נדרש התובע להוכיח שלשה מרכיבים : טיפול רשלני, נזק רפואי וקשר סיבתי בין השניים. כלומר, התובע נדרש להוכיח כי אלמלא ההתרשלות - לא היה הנזק נגרם ובמקרה של אביך ז"ל: כי אלמלא הכוויה שארעה לו במהלך הניתוח לא היה נפטר. מטבע הדברים, במקרה של חולה הסובל מבעיוה רפואית מסכנת חיים עוד בטרם נכנס לניתוח, משימה זו מורכבת יותר. יש להוציא את התיקים הרפואיים המלאים ולברר האם ההתדרדרות שהובילה למות אביך ז"ל ארעה בעקבות הכוויה (לדוגמא- התפתחות זיהום חמור באזור הכוויה שגרם לרעלת דם ולקריסת מערכות) או כתוצאה מכשלים בלתי תלויים, לדוגמא במערכת לב-ריאה. הכלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראייה" ועל כן יש לשכנע את ביהמ"ש בדרגת הסתברות של 51% ומעלה כי המוות נגרם כתוצאה מהכווייה.


אשמח לסייע בכל שאלה נוספת,



בברכה,



אורלי הרמן, עו"ד

מנהלת פורום רשלנות רפואית



הנדיב 31, זכרון יעקב

טל': 04-6344221; מייל: hermanorly@gmail.com