פורום רשלנות רפואית

שלום יגאל,

מטבע הדברים - כשיש מחלוקת בין תובע לנתבע - כל אחד מחזיק בדעתו שהאמת נמצאת אצלו. כך המומחה מטעם הנתבעת נשען על העובדות שהנתבעת מוסרת לו, ועורך על פיהן את חוות דעתו. כל עוד אין הכרעה בפסק-דין, לא ניתן לומר באופן חד משמעי שמישהו מהצדדים משקר.
עם זאת - ברור שעדות שקר הינה עבירה פלילית, ואם בסופו של דבר בית-המשפט יקבע כי מישהו מהצדדים העיד עדות שקר - אפשר להגיש על כך תלונה במשטרה.

שלום רוני,

מומחה רפואי יכול להעיד בתחום מומחיותו. ככל שהמומחה שנתן חוות דעת בתביעת הרשלנות הרפואית, בקיא גם בסוגיות אשר דרושות הכרעה בתביעה של חבות המעבידים - אין מניעה שהוא ייחקר על כך במהלך עדותו.

בהצלחה!

שלום רונה,

את צודקת, ובעצם מתן הטיפול יש גם משום התחייבות לספק כתר שישמש אותך תקופה ממושכת, ובוודאי לא כזה שיפול אחרי 3 חודשים. עם זאת - וכדי לא להישאר ללא שיניים במשך זמן רב - אולי כדאי קודם לדאוג לביצוע מבנה וכתר חדשים, ואחר כך להגיש תביעה כנגד המרפאה על כל ההוצאות, בבית-המשפט לתביעות קטנות.

בהצלחה!

שלום מרב,

מצער לשמוע כי לא קיבלת את היחס הראוי מהרופא המטפל.

על פי חוק זכויות החולה  מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש (סעיף 5 לחוק).

אם את חושבת שאינך מקבלת את היחס הראוי מהרופא המטפל - את יכולה גם להתלונן עליו, וחשוב יותר - את יכולה להחליף רופא מטפל.

שלום יהודה,

אני הייתי מנסה לבדוק עם הרופא אם יש לו ביטוח אחריות מקצועי.

ואם הוא לא עונה ישירות - אפשר לשלוח מכתב דרישה לפיצוי - ולהמתין לראות ממי מקבלים תשובה, אם בכלל. אם יש לו ביטוח אחריות מקצועי - נציג המבטח יענה על מכתב הדרישה.

בהצלחה,

שלום רוני,

מצער שרשלנות רפואית גרמה לצורך בביצוע השתלה.



השאלה שלך מערבת למעשה שני תחומים - האחד הוא תחום הרשלנות הרפואית - והשני הוא דיני ביטוח.



החובה של חברת ביטוח לממן השתלה בארה"ב תלויה בנוסח הפוליסה, ולא ניתן להשיב תשובה ברורה מבלי לעיין בפוליסה.



יש פוליסות אשר נותנות כיסוי רק במקרים בהם לא ניתן לבצע את הטיפול בארץ, ואז שאלת הסיכויים והסיכונים אינה רלבנטית. יש פוליסות שמאפשרות בכל מקרה השתלה בחו"ל. 

לכן יש להעביר את הפוליסה הספציפית ליעוץ של עו"ד לגבי היחסים עפ"י אותה פוליסה.



עניין נוסף שאתה מתייחס אליו בשאלה הוא שאלת ההישרדות בהמתנה והצלחת הניתוח. מצד אחד ציינת את שיעור התמותה במהלך ההמתנה לניתוח בארץ (32%).



לא ציינת מה שיעור התמותה כתוצאה מהניתוח עצמו כשהוא מבוצע בישראל. מהצד השני לא ברור אם שיעור התמותה שציינת במרכז הרפואי בארה"ב מתייחס לשיעור התמותה במהלך ההמתנה לניתוח, או את שיעור התמותה כתוצאה מההשתלה.

חשוב להשוות בין נתונים לגבי אותו עניין.



להבדיל מהחובה של המבטח הרפואי, שהיא מוגבלת לתנאים של הפוליסה, הרי שאם תוגש תביעה בעקבות הרשלנות הרפואית אשר הביאה לצורך בהשתלה - ואם יהיה ברור שהמתנה להשתלה בישראל מסכנת באופן משמעותי את המטופל, לעומת השתלה מיידית בארה"ב, או כי שיעור התמותה סמוך לאחר ביצוע ההשתלה בישראל גבוה באופן משמעותי משיעור התמונה לאחר ביצוע ההשתלה בארה"ב - יש יסוד להניח כי הפיצויים שייפסקו בתביעת הרשלנות הרפואית יביאו בחשבון גם עלויות של ביצוע השתלה בארה"ב.

בכל מקרה מאחלת בריאות, והשתלה מהירה ומוצלחת בכל מקום בו היא תתבצע.

שלום דני,

חשוב להסביר את התהליך המורכב והארוך בו מתבררת תביעת רשלנות רפואית.
כדי להגיש את התביעה - יש צורך בהכנה ארוכה, שעלולה לקחת חודשים רבים: יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי, לבדוק מה מתוך התיעוד הרפואי רלבנטי, להעביר את המסמכים ליעוץ רפואי, לדאוג לקבלת חוות דעת של רופא מומחה בתחום אשר תאמר שהטיפול הרפואי היה רשלני, ורק אז ניתן להכין את כתב התביעה.
לאחר הגשת כתב התביעה - יש לנתבעים לפחות חודשיים להגשת כתב הגנה מטעמם, ובפועל נדרש זמן רב הרבה יותר. למשל - תקופת פגרת הקיץ לא נספרת במניין הימים בהם יש להגיש כתב הגנה, ובדרך כלל אם הנתבעים מבקשים ארכה להגשת כתב ההגנה - בקשתם מתקבלת. מהנסיון שלי - כתבי הגנה מוגשים לפעמים חצי שנה לאחר הגשת התביעה.
רק לאחר מכן נקבע דיון ראשון בתביעה - וגם כאן עלולה להיות המתנה ארוכה.
הפועל היוצא מהאמור הוא שגם תביעה שתוגש מחר, לא תגיע לדיון ראשון בפני בית-משפט אלא בעוד מספר רב של חודשים.
לכן - אין כל מקום לחשש שאהדת הציבור לצוותים הרפואיים תשפיע על בירור התביעה.
אם התביעה מוכנה - תגיש אותה. אם צריך להתחיל להכין אותה - יש לפניך הליך ארוך - וממילא עד אז האוירה תהיה אחרת.
ומעל כל זאת - השופטים בפניהם נדונות תביעות רשלנות רפואית הם שופטים מקצועיים. חלק מחמירים יותר עם הצוותים הרפואיים, וחלק מחמירים יותר עם התובעים - אבל השיקולים שלהם ענייניים, ועליהם לנמק החלטותיהם. גם מסיבה זו אין לך מקום לחשש.

שלום שלומי,

אם מאדם נמנע טיפול רפואי, ואם העיכוב במתן הטיפול הסב לו נזק שניתן להוכיח אותו - הוא יכול לתבוע את מי שמנע ממנו את הטיפול. השאלה תהיה כמובן אם יש מספיק הוכחות לכך שנדרשו בדיקות (למשל - ביקורים במרפאות הכלא), אם יש מספיק הוכחות לתלונות שהצדיקו בדיקות, ואם ניתן להוכיח בחוות דעת רפואית שתלונות מסויימות הצדיקו הפנייה לבדיקות, ואם לאחר שבדיקות אלה לא בוצעו נגרם נזק.
אין מניעה מאסיר לתבוע את שירות בתי הסוהר בעקבות התרשלות בטיפול רפואי באסיר.
אין חשיבות לסיבה בגללה האסיר נמצא במאסר, כלומר זכויות של אסיר ביטחוני בעניין זה זהות לזכויות של אסיר אחר.

שלום נופר,

לצורך מתן תשובה אני מניחה שהפסקת נעשתה עפ"י רצונה של האישה ההרה.

ניתן לבצע הפסקת הריון בטיפול תרופתי, בשבועות מוקדמים מאוד של ההריון, או בפעולה כירורגית, בשלבים מאוחרים יותר. על הרופא המטפל לסקור בפני המטופלת את האפשרויות, ולהסביר לה את הסיכויים והסיכונים בכל שיטה.

אם יהיה רופא כלשהו שיאמר שבמקרה הזה עדיף היה לבצע פעולה כירורגית ולא הפסקת הריון בטיפול תרופתי - וכן יאמר שהטיפול התרופתי הוא שגרם נזק לרחם - ניתן יהיה לייחס לרופא המטפל רשלנות רפואית. עם זאת - והגם שאיני רופאה - בדרך כלל הסיכון לרחם גדול יותר בפעולה הכירורגית - ולא במתן התרופה.

שלום שרה,

קודם כל תודה על המחמאה. מתן שירות ותועלת לגולשים זו מטרתנו, ואני שמחה שמצאת ערך באתר.



כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית - צריך לתמוך אותה בחוות דעת. לצורך כך דרוש כמובן מלוא התיעוד הרפואי הקיים במרפאה - כדי לראות אם אכן יש בסיס לתביעה.



כדי לתת עצה מדוייקת, חשוב לדעת מה בדיוק הייתה סיבת הסירוב, אבל אם אינך מוצאת בה ממש, או אם לא ניתן הסבר לסירוב, אפשר לנקוט בכמה דרכים, אשר הוכיחו עצמן בעבר בתיקים שבטיפולי:



1. במקרה של רופא שיניים - פנייה להסתדרות רופאי השיניים. פעמים רבות פנייה כזו תביא למשלוח המסמכים המבוקשים.



2. פנייה למשרד הבריאות - גם פנייה כזו בדרך כלל מסתיימת במשלוח החומר הרפואי.



3. היה וזה לא מצליח - תמיד שמורה למטופל הזכות לפנות לבית-המשפט בתובענה לקבלת התיעוד הרפואי. גם כאן, כשהרופא או המרפאה פונים לייעוץ משפטי כדי להתגונן כנגד התובענה הזו, הוא בדרך כלל מסביר להם שהם צריכים לתת את המסמכים, והתוצאה מושגת.



אם את מיוצגת על-ידי עורך-דין, אני בטוחה שפתרונות אלה מוכרים לו.



 בהצלחה!

שלום גיא,

ניתן לשלוח בקשות לבית-המשפט גם באמצעות הפקס (ייתכן שיש הגבלה של כמות העמודים בבקשה) וניתן גם לשלוח בדואר.
בהליכים משפטיים בכלל, ובבית-המשפט המחוזי בפרט - עדיף להיעזר במי שרכש השכלה והכשרה מקצועית מתאימים - כלומר בעורך-דין. 

שלום אבי,

בעקרון, מסגרת הדיון בתביעת נזיקין נקבעת על פי כתבי הטענות. גם הוכחת הנזקים לצורך פסיקת הפיצויים מתבססת על העובדות שפורטו בכתב התביעה. כך למשל - אחד הדברים שצריך לטעון להם במסגרת כתב התביעה הוא שיעור הנכות. בדרך כלל מוכיחים שיעור נכות זה באמצעות חוות דעת, ובדרך כלל (למעט בתביעה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה), אין רלבנטיות לקביעה של המל"ל באשר לשיעור הנכות.
בכל מקרה - תחשיבי נזק הם מסמך יציר הנוהג, שלא קבוע בתקנות, והמטרה היחידה שלו היא לשמש בסיס להצעת פשרה מטעם בית-המשפט או למו"מ בין הצדדים. תחשיבי הנזק הקיימים בתיק אינם מחייבים את הצדדים (אלא אם הוסכם ביניהם אחרת), ואין להם משמעות דיונית. לכן, למיטב הבנתי - אין צורך לעדכן תחשיבי נזק לפני שמיעת ראיות. במהלך שמיעת הראיות יש להוכיח את הנכות הרפואית, את ההשפעות התפקודיות שלה, ולאחר תום פרשת הראיות - הצדדים מסכמים את טענותיהם, טוענים על בסיס הראיות שהוצגו את טיעוניהם המשפטיים, וגם נותנים משמעות כספית להוכחות שהוצגו בבית-המשפט.
אם קביעת המל"ל הא חלק מהראיות שצריך יהיה להציג, עליך להציג אותה עד או במהלך דיון שמיעת הראיות, אחרת היא לא תוכל להתקבל כראייה.
אם אתה מיוצג - אני משוכנעת שעורך-הדין שלך בקיא גם בדין, ובוודאי בתיק - ויודע כיצד עליו לנהוג. אם אינך מיוצג - ואתה מעריך שנכותך הינה בשיעור 100% לצמיתות - כדאי לך למצות את זכויותיך בעזרת עורך-דין אשר בקיא בדין, ויסייע לך לקבל את הפיצוי הגבוה שמגיע לך - בלי שתיקלע ל"טעויות טכניות" ואולי גם לטעויות מהותיות בניהול ההליך.
בכל מקרה - בהצלחה בהמשך!

שלום טליה,

לכאורה, כל ניתוח אשר בוצע מבלי שהיה בו צורך -  עשוי להוות  בסיס לתביעה. אלא שצריך לבדוק אם רופא סביר היה מחליט, בתנאים שהתקיימו באותו מטופל, להורות על ביצוע הניתוח. אם תהיה חוות דעת רפואית שאומרת שלא הייתה הצדקה רפואית בביצוע הניתוח (בבחינת הסימפטומים והנתונים מראש, ולא בדיעבד, כשאנחנו יודעים שלא הייתה בעייה בתוספתן) - תתכן הגשת תביעה.
אם למשל לא בוצעו כל הבדיקות הנדרשות בטרם ביצוע הניתוח - ייתכן שתקבע רשלנות.
עם זאת - צריך לומר כי אם הכל תקין, אם הניתוח לא הסב נזק (למעט צלקת הניתוח החיצונית) ואם אין הסתבכויות בעקבותיו - הרי שיש להניח שהפיצוי שייפסק לא יהיה פיצוי משמעותי, וספק אם תהיה הצדקה כלכלית בהגשת התביעה.
אם חלילה לא זה המצב - ייתכן שיש מקום להגיש תביעה.

שלום סמדר,

אין מניעה מלהגיש תביעה בגין טיפול לא נאות בבעל חיים. צריך יהיה חוות דעת של וטרינר אשר יאמר שהטיפול שניתן לכלבה האהובה שלכם לא היה נכון, שהניתוח בוצע ברשלנות וכי אם היה מבוצע כהלכה, הכלבה הייתה נותרת בחיים ללא כל פגע.
אלא שלהערכתי, לכל היותר, יינתן פיצוי בראש הנזק של כאב, ואני מעריכה הפיצוי לא יהיה משמעותי.
אם המוות של הכלבה הסב למישהו מכם נזק נפשי מוכח, בחוות דעת פסיכיאטרית, אז יהיה מקום להעריך את הפיצוי באופן גבוה יותר.

שלום יגאל,

הנזק שאתה מדבר עליו, הוא מוות בשל מחסור באיברים להשתלה. להשקפתי, מדובר בנזק רחוק. לא נראה לי שיש חזקה כלשהי שמי שצריך איבר להשתלה, תמיד יהיה תורם מתאים שיציל את חייו. לכן לדעתי, לתלויים/יורשים של מי שנפטר כי לא נמצא לו תורם אין עילת תביעה בגין הפטירה.

שלום אלי,

לא כל פעולה רפואית שמבוצעת מצליחה באותו אופן אצל כל בני האדם. לכל אחד יש תגובות שונות, רגישויות שונות, רקמות שמגיבות אחרת. לכן העובדה שהשתל נפל, לא בהכרח מעידה על רשלנות הרופא, אבל בהחלט מצדיקה בדיקה מדוע השתל נפל - ייתכן שלא בוצע כהלכה, ייתכן שהרופא לא הקפיד בביצוע ההליכים הדרושים כדי להבטיח את יציבותו של השתל. לכן צריך שרופא שיניים שמומחה בהשתלות יבדוק את החומר הרפואי ויחווה דעתו האם היה טיפול רשלני אם לאו.
בעקרון, לשתל יש "תוחלת חיים" ממוצעת. אם הנפילה שלו הייתה לאחר זמן קצר, ולא משהו שמתקרב להישארות הצפוייה של השתל בפה, אפשר לטעון כנגד הרופא שהוא לא סיפק את מה שהבטיח, ואולי לקבל פיצוי מכח דיני החוזים ולא מכח דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית.