פורום רשלנות רפואית

שלום יפעת,

במענה לשאלותייך:

1. אכן, ככל תביעה אחרת, גם תביעה לפיצוי בגין רשלנות רפואית כפופה לתקופת התיישנות. תקופת ההתיישנות היא 7 שנים, ויש לכך מספר סייגים המאריכים את תקופת ההתיישנות. אם למשל הנפגע היה קטין בעת האירועים המשמשים יסוד לתביעה - תקופת ההתיישנות תחל מעת הגיעו לגיל בגרות, כלומר הוא יוכל להגיש תביעה עד שימלאו לו 25 שנים. עילת הארכה נוספת היא אם הנזק מתגלה לא בסמוך למועד בו היה האירוע הרשלני.



2. כל אדם רשאי להגיש תביעה בעצמו, ללא ייצוג, השאלה היא תמיד אם העניין מתאים, ואם הוא יוכל להביא בצורה מיטבית את עניינו בפני בית-המשפט. בעקרוןן אין מניעה מלהגיש תביעת רשלנות רפואית בבית-המשפט לתביעות קטנות, אבל יש שופטים שיאמרו שהעניין לא מתאים להתברר בתביעות קטנות ויעבירו אותו לדיון בבית-משפט השלום.



3. אין צורך לשלוח מכתב התראה, כי אין צורך להזהיר מפני הגשת התביעה, אך לפעמים כדאי לשלוח מכתב שתכליתו תהיה קבלת פיצוי וניהול מו"מ לפשרה שתייתר את הגשת התביעה.

שלום מיכל,

הפורום הזה עוסק ברשלנות רפואית בטיפול בבני אדם. ייתכן שיש עורכי-דין שמבינים בהגשת תביעות בגין רשלנות רפואית בטיפול בבעלי חיים. מציעה לך לחפש ברשת, או לשאול באחת הקבוצות בפייסבוק.

שלום רוני,

מתוך השאלה שלך אני מבינה שמתנהל הליך משפטי כלשהו, במסגרתו הועלו הטענות שאתה שואל לגביהן. ישנה פסיקה המדברת על היחס בין סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין לבין סעיף 8 לחוק ההתיישנות, ובהרבה מקרים עקרון הגילוי גובר, גם אם מדובר בתקופה של יותר מ-10 שנים מאז בוצע המעשה הרשלני.
אני מניחה שעורכי-הדין שמכירים את התיק בקיאים בעובדות שיש בהן כדי להשפיע על התשובה, ואם אכן הטענות נטענו במסגרת הליך משפטי - יש להניח שבית-המשפט יכריע בהן.

שלום רותי,

טיפול רפואי רשלני הוא טיפול שסוטה מהפרקטיקה הרפואית הסבירה, תוצאה לא טובה לא תמיד מלמדת על כך שהייתה רשלנות רפואית. צריך שהטיפול יהיה טיפול לא סביר.
אני מקווה שאם חווית הצפה רגשית היא חלפה.

שלום עדן,

ייתכן שהשן אכן נפגעה בגלל ניקוי האבנית, ואני מקווה שעד שהשבתי לך מצבה כבר טוב יותר.

עם זאת - וגם אם חלילה את עדיין סובלת מרגישות יתר בשן, הרי שלצורך הגשת תביעה בעקבות רשלנות רפואית יש צורך גם להוכיח רשלנות, באמצעות חוות דעת של מומחה שיאמר שהטיפול לא היה סביר, גם להוכיח נזק לצמיתות, וגם להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לבין הרשלנות הנטענת. בכל מקום שהנזק הוא הפיך או קטן, אין הצדקה כלכלית להגיש תביעה.

שלום ילנה,

כדי לראות אם הרופאים התרשלו באיתור הממצא בבדיקות ההריון, צריך לדעת אם ניתן לראות קלאב פוט בסקירות האולטרסאונד. בהנחה שכן - כדי להצליח בתביעה של הולדה בעוולה, צריך להוכיח שידיעה על המום הייתה מביאה להפסקת ההריון. זה תלוי כמובן בשלב של ההריון שניתן היה לאתר את המום. אם ניתן היה לראות את המום רק בשלב מאוחר בהריון - איני משוכנעת שועדה להפסקת הריון הייתה מאשרת הפסקת הריון בשל המום הזה בלבד.

שלום אלה,

תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק היא 7 שנים מיום אירוע המקרה הרשלני, ובמקרה שלא ניתן היה לדעת באותו שלב שנגרם נזק - אז מיום שנתגלה הנזק.

שלום יוסי,

אני מקווה שהימים שחלפו היטיבו איתך, שהתשובה שקיבלת הייתה שלילית, ואם לא - שאתה כבר חש בטוב.

תביעת רשלנות רפואית יש מקום להגיש במקום שיש נזק בלתי הפיך וקשה. אני מקווה שזה לא המקרה שלך. גם אז צריך להוכיח שרשלנות היא שגרמה לנזק הקשה - ואיני בטוחה שבית-משפט כלשהו יקבע שעיכוב במתן תשובה לבדיקת PCR בתקופה הנוכחית, מהווה רשלנות.

שלום אדווה,

בעקרון, בכל פעם שטיפול רפואי לא התנהל עפ"י הפרקטיקה הסבירה, או נוהל ברשלנות, והדבר הזה הסב נזק בלתי הפיך, אפשר להגיש תביעה. צריך לבחון כמובן אם הטיפולים לא נוהלו נכון, אם נגרם נזק בלתי הפיך, ולבדוק את כדאיות ניהול התביעה.

שלום דודו,

היה גם פסק-דין קודם שהכיר בחובת הזהירות של רופא וטרינרי כלפי בעל החיים בו הוא מטפל, הגם ששם התביעה נדחתה.
פסק-הדין בתיק זה אינו תקדים במובן שאין חובה על בתי המשפט לנהוג על פיו. תקדים הוא רק פסק-דין של בית-המשפט העליון, שיש חובה לנהוג על פיו. פסק-הדין של בתי המשפט האחרים הם כאלה שעשויים לשכנע ללכת בדרך שהם התוו - אבל לא מחייבים את הערכאות האחרות. 

    שלום בתיה,

ככל שלא נותר נזק בלתי הפיך בגין הטיפול שניתן - אין הצדקה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

שלום שרה,

אני חוששת שאם חלפו שבע שנים, ואין לך אינדיקציה כלשהו שמדובר בפרק זמן אחר - התביעה שלך אכן התיישנה. עם זאת - יש לך זכות לקבל את התיעוד הרפואי במלואו, מכח חוק זכויות החולה - ושם תוכלי לראות אם הם צודקים במועדים שהם מדברים עליהם אם לאו.

ייתכן שאם יתברר במהלך קבלת התיעוד שבפנייה הראשונה שלם הם לא מסרו לך את כל התיעוד הרפואי - תוכלי לטעון להארכת תקופת ההתיישנות - אבל זו לא טענה חזקה.

שלום,

כל עו"ד שיציג יפוי כח מטעם צד כלשהו בתיק, רשאי להיכנס לתיק ולעיין בו.

שלום איתמר,

פסיכולוג אינו יכול לתת מרשם לתרופה כלשהי, ולכן גם אם הפסיכולוג המליץ, יש וודאי רופא שרשם לך את התרופה, ואם התרופה אינה מתאימה לך - אתה צריך לפנות אליו.

מאחלת לך שההשפעה של התרופה תחלוף במהירה ומצבך ישתפר.

שלום שני,

כל פעולה רפואית שמבוצעת, עלולה להתבצע ברשלנות. לכן - ייתכן בהחלט שהזרקת בוטוקס בוצעה ברשלנות. עם זאת - לא כל פעולה רפואית רשלנית מצדיקה הגשת תביעה. כדי שכדאי יהיה להגיש תביעה יש צורך בנזק משמעותי ובלתי הפיך - ואני מקווה שזה לא המצב בטיפול שאת עברת.

שלום אנע,

בהנחיות בדבר ניהול רפואי של מרפאות שיניים שהוציא משרד הבריאות, האגף לבריאות השן שתוקפן מיום 1.6.2019, ישנה הנחייה כי רופא שיניים יטפל במטופל רק בנוכחות סייעת. עם זאת במקרים דחופים של עזרה ראשונה ניתן לטפל ללא נוכחות סייעת. .

שלום אבי,

אם בית-המשפט אומר שהוא היה מקבל את טענת ההתיישנות - ייתכן שכן הוכחו בפניו בעובדות המבססות את טענת ההתיישנות (או לפחות - כך סבור השופט שדן בתיק). ייתכן שהעובדות הוכחו בעדויות אחרות - ולא בהכרח בתצהיר מטעם הנתבעים.



עם זאת - להשקפתי - ברגע שהטענה נזנחה בסיכומים - לא ראוי, לא תקין וגם לא כדין שהיא תעלה בערעור.

צריך לזכור שטענת ההתיישנות היא טענה דיונית - וצד רשאי לוותר עליה בכלל ו/או בכל שלב של הדיון.

שלום רפי,

אם כי ניסחת שאלה עם מידע רב, עדיין מתעוררות שאלות רבות כדי שניתן יהיה להשיב לך על שאלתך.
למשל - האם נבדקת לאחר הניתוח במקום בו בוצע הניתוח? אם כן - כמה פעמים? מה נאמר בכל בדיקה? האם לא נבדקת במשך 15 שנים אצל רופא עיניים אחר? מה אמרו הרופאים הקודמים? איך ניתן לדעת שהפגיעה בקרנית ארעה במהלך ניתוח הלייזר ולא בשלב אחר ב-15 השנים האחרונות? האם התלוננת במהלך התקופה הזו ורופאים אחרים לא אבחנו את הליקוי? מה השתנה עכשו במצבך, שמצריך טיפול אחרי 15 שנים, ולא היה קיים מיד לאחר הניתוח?
כל השאלות הללו חשובות כדי לא לתת תשובה מיידית שתקופת ההתיישנות הינה 7 שנים, ולאחר מכן תביעתך מתיישנת. ייתכן שניתן להפעיל כאן חריגים לגבי תקופת ההתיישנות - אבל צריך מידע נוסף.

שלום אלינור,

בעיקרון, תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית זהה לתקופה הקבועה בדין הכללי - והיא 7 שנים מיום האירוע בו הייתה רשלנות רפואית.
ישנם מספר חריגים לחוק, למשל - אם הנזק התגלה רק בשלב מאוחר לאירוע ולא יכול היה להתגלות קודם לכן - אזי ייתכן שתקופת ההתיישנות תחל מיום גילוי הנזק, אם הרשלנות הרפואית ארעה לקטין, אזי תקופת ההתיישנות תחל מיום הגיעו לבגרות, וישנם מספר חריגים נוספים.
אז אם את חושבת שיש נסיבות מיוחדות - צריך לשמוע אותן - ואולי ניתן להאריך את התקופה הבסיסית של שבע שנים.

שלום רות,

אם האבחנה שניתנה בבדיקת תפקודי ריאות שינתה את הטיפול, יש באמת להצטער על כך שלא נשלחת אליה קודם, ולא קיבלת טיפול שיקל עלייך. עם זאת - כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח שהבדיקה הייתה משנה את מהלך הטיפול הרפואי שהיה ניתן, וכדי שהתביעה תהיה כלכלית, צריך שיהיה נזק בלתי הפיך בעקבות הרשלנות. 
על פניו לא נראה שהמצב שאת מתארת מתאים לתביעה כזו. כמובן אם את חולקת על זה, תוכלי להתייעץ עם עו"ד אשר מתמחה בתביעות רשלנות רפואית, למסור לו פרטים נוספים, ואולי לאורם תשתנה התשובה.

מקווה שהטיפול שאת מקבלת עכשו מביא לך הקלה.

שלום משה,

ככל שבעקבות החריגה מהמועדים הקבועים למתן תשובה (אם יש התחייבות כזו) לא הסבה נזק בלתי הפיך - אין מקום להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

ככל שאינך מקבל התחייבות שאתה חושב שאתה זכאי לה, או שאינך מקבל מענה כלשהו מקופת החולים - אתה יכול לפנות לבית-הדין לעבודה לשם מימוש הזכויות הרפואיות שלך. זו אינה תביעה של רשלנות רפואית - אלא תביעה לקבל את הזכויות שלך עפ"י חוק ביטוח בריאות - ככל שקופת החולים אכן הייתה צריכה עפ"י אותו חוק לתת לך את ההתחייבות.

שלום,

אם יש מקום לתביעה משפטית כלשהי - היא בתחום החוזי. אתה שילמת (או מישהו שילם עבורך) עבור שירות שלא קיבלת אותו.
באופן פרקטי אם אתה משוכנע שהרופא לא בדק אותך בבדיקות המפורטות בדו"ח שלו - הייתי מציעה לפנות במכתב למכון הרפואי הידוע שאליו פנית לביצוע בדיקת הסקר, לפרט להם את תלונתך, ולבקש בדיקה חוזרת - אולי אצל רופא אחר.

מקווה שגם התוצאות שלה תהיינה תקינות.

שלום אולג,

כאשר אתה מוסר ויתור על סודיות רפואית, ככל שאתה לא מסייג בו מסמכים כלשהם, הרי שהמוסד הרפואי ימסור את כל המסמכים שברשותו, בלי לעיין בהם ולבדוק את התוכן שלהם.
לכן אם ידוע לך על מסמכים ספציפיים שאתה לא רוצה שיימסרו לצד השני - אתה צריך לסייג את הטופס כדי שלא יכלול מסמכים אלה.

שלום רוני,

המועד להגשת ערעור על פסק-דין הוא 60 ימים מיום שפסק-הדין הומצא לצד המערער, וזאת מכח תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.