פורום פלילי

למייק שלום,

מי שמבצע את הבדיקה לצורך סיווג בטחוני הוא השב"כ, אשר קובע את הסיווג על פי שיקול דעתו. 

מידע על תיקים שנמחקו יימסר לגופים המפורטים בפריטים ב - ה לתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. אכן, שב"כ אינו מופיע בין פריטים אלה, אולם כן מופיעים המוסד, והממונה על הביטחון במערכת הביטחון. 

אבל זה נושא לפורום דיני נזיקין.

לרון שלום,

אין ספק שהשטח הוא מקום ציבורי, בין השאר בהתאם לסעיף 1א לתוספת לחוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.

לגבי האפשרות לתבוע את העירייה - זו שאלה מתחום דיני הנזיקין. אתה מוזמן לפנות לפורום המתאים. 

לטל שלום,

לעניין אופן ההזמנה - אכן, המשטרה נוהגת להזמין אנשים לחקירה באמצעות שיחת טלפון, בין אם מדובר בחקירת חשוד או בגביית הודעה מעד. באופן פורמלי אין מדובר בהזמנה כדין, כאשר אין לך למעשה אפשרות לדעת אם מי שהזמין אותך הוא באמת איש משטרה או מתחזה. ניתן לוודא זאת באמצעות שיחה אל תחנת המשטרה הרלוונטית. בכל אופן, מומלץ להתייצב לחקירה שהוזמנת אליה אך ורק לאחר קבלת ייעוץ מעורך דין העוסק בתחום הפלילי.

אם אתה נחקר כחשוד בדרך כלל לא תוכל להעביר את החקירה לתחנה הקרובה למקום מגוריך. לגבי עדים, לעתים המשטרה נעזרת בתחנה שאליה קל יותר לעד להגיע, אך הדבר נתון לשיקול דעת היחידה החוקרת.

המשטרה לא מקבלת עדכון על פרטיהם של בעלי רשיון לקנאביס רפואי. גם על מי שמחזיק ברשיון נאסר להחזיק יותר מהכמות שהותרה ברשיון, או לספק את הסם לאחרים. 

כאן:

https://www.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/8.1100.pdf

ואז אולי יתאפשר לתת לך תשובה סבירה.

למחוק*

לאינה שלום,

הזנחת ילדים, כולל הימנעות ממתן טיפול רפואי, היא עבירה פלילית (סעיף 362 לחוק העונשין).

אם את סבורה שבוצעה עבירה, הדרך לטפל בכך היא על ידי הגשת תלונה למשטרה.

למשה שלום,

תקופת המחיקה של הרשעה היא עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות. במקרה שלך עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות, ולכן אתה צודק שעל מנת למחוק את ההרשעה יש צורך בבקשת חנינה (למעשה בקשה לקיצור תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה).

יש הנחיות מפורטות כיצד לעשות זאת באתר נשיא המדינה, וכמובן שניתן ומומלץ להסתייע בעורך דין פלילי. לצערי, מבלי שקיימים טעמים מיוחדים וחריגים, סיכוייך לקבל חנינה קלושים.

מעבר לכך, קח בחשבון שאם אתה זקוק לסיווג בטחוני מהשב"כ, זהו אחד הגופים שיש להם גישה גם למידע בדבר תיקים סגורים (כולל חנינות ומחיקות).

ליורי שלום,

אין אפשרות לעיון חוזר בהחלטה שעניינה דחיית טענה של אין להשיב לאשמה, מכיוון שמדובר בקביעה מהותית הנסמכת על הראיות שנשמעו במשפט.

משום שלדעתי בית המשפט טעה כאשר דחה בקשה שלי שאין להשיב לאשמה.

וחבל לנהל הליך פלילי עד הסוף כאשר אפשר לסיים אותו כעת.

לדוד שלום,

לא קיימת הוראת חוק האוסרת על נחקר להקליט את החקירה.



החוק הרלוונטי לעניין זה הוא חוק האזנת סתר.



על פי חוק זה מותר לכל אחד מבעלי השיחה להקליט את השיחה, גם ללא ידיעת הצד האחר.

אם כך, מה הבעיה? חוק האזנת סתר אוסר להקליט שיחה, גם בהסכמת אחד מבעליה, אם הדבר נעשה למטרת ביצוע עבירה. הפרקליטות יוצאת מהנחה שאם נחקר מקליט את החקירה, הדבר נועד לביצוע עבירה של שיבוש החקירה.



לכן יש הנחיות מפורטות לחוקרים מתי להתיר את ההקלטה, אך כמובן שאז לא ניתן להקליט ללא ידיעת החוקר. זאת הנחה המעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה בלבד, ולא בחוק. 

אם כבר קיימת בידיך הקלטה של החקירה, תוכל בהחלט לעשות בה שימוש בהליך משפטי.



אם המדינה, או צד כלשהו, ירצו לטעון כי מדובר בהאזנת סתר אסורה, הם יצטרכו לשכנע את בית המשפט כי ההקלטה בוצעה מלכתחילה במטרה לעבור עבירה, דבר שאינו עולה משאלתך.

לשאלתך השניה: אם נחקרת באזהרה, אזי כל עוד התיק לא נסגר יש לך תיק פתוח. התיק ירשם בגליון ההרשעות רק אם יוגש נגדך כתב אישום ותורשע בדין. 

לבירור שיבהיר את מצבך המשפטי ואת האפשרויות העומדות בפניך מומלץ לפנות לעורך דין בעל ידע ונסיון במשפט הפלילי. 

זו אינה האזנת סתר, והמעביד רשאי להתלונן עליך במשטרה אם הוא חושד שאתה עובר עבירה פלילית, במיוחד אם יש לו ראיה מוקלטת לכך. מלבד זאת, המעביד לא חייב לאפשר לך לנהל שיחות פרטיות בזמן העבודה ומהטלפון של העבודה, ודאי שלא על עבירות שאתה עובר או מתכנן לעבור בכלל, ועל שימוש בסמים בפרט.

ליורם שלום,

חוק האזנת סתר אינו עוסק כלל בצפייה. החוק עוסק במלל ולא ובתוכן ויזואלי. 

לעניין האזנה לשיחות הטלפון הפרטיות שלך: האזנת סתר היא האזנה לשיחה ללא הסכמת אף אחד מן המשוחחים. כלומר - מספיק שאחד מן המשוחחים הסכים לה - זו אינה האזנת סתר.

משאלתך אני מבין שמדובר בשיחות שאף אחד מבעלי השיחה לא הסכים להאזנה להן, ולפיכך אם המעסיק שלך מאזין לשיחות ו/או מקליט אותן, הוא מבצע עבירה של האזנת סתר אסורה. אסור גם לעשות שימוש בתוצרי האזנה כאמור, אלא בנסיבות מאוד חריגות המפורטות בחוק, ואשר אינן מתקיימות בתרחיש שתיארת. שים לב כי אם מדובר במכירת סמים, יתכן שניתן יהיה להכשיר את השימוש בתוצרי ההאזנה, למרות היותה בלתי חוקית.

בכל מקרה, מומלץ בימינו לצאת מהנחה שכל שיחה מואזנת ומוקלטת. גם אם מדובר בהאזנת סתר אסורה, זה לא מבטיח כי לא יעשה בה שימוש.

לאריק שלום,

למתלונן יש זכות להגיש ערר על החלטת המשטרה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין. החוק מקציב 30 יום מן המועד שבו קיבלת את ההודעה על סגירת התיק, אך בפועל יש גמישות וגם אם איחרת את המועד, ניתן להגיש ערר.

אכן, בנוסף לזכותך להגיש ערר, אם אתה סבור שתלונתך לא טופלה כראוי אתה יכול לפנות לקצין תלונות הציבור.

אם האדם שנגדו התלוננת טען שעברת כלפיו עבירה, או אם מגרסתך עולה חשד לביצוע עבירה, המשטרה אכן רשאית ויכולה לחקור אותך כחשוד.

ככל שאתה מבקש לטפל בעניין, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא ומנוסה בדין הפלילי.

לאבי שלום,

הגשת תביעה לבית המשפט אינה מהווה פגיעה שלא כדין, ולכן קשה לתאר מצב שבו יראו בהתנהגות זו סחיטה באיומים. אמנם סעיף 428 לחוק העונשין מדבר גם על מי ש"מטיל אימה בדרך אחרת", אבל שוב - לא סביר שהגשת תביעה לבית משפט תיחשב לעניין זה כהטלת אימה.

יתר על כך, אתה אומר שתביעות שהוגשו נגדך הסתיימו בפשרה. אילו התביעות היו נדחות תוך חיוב משמעותי בהוצאות, ובליווי אמירות של בית המשפט לעניין מניעי התביעה, בוודאי מצבך היה טוב יותר.

כל עוד לא הוזהרת והפכת לחשוד, אתה חייב להשיב נכון על כל שאלה, מלבד שאלות שהתשובה עליהן עלולה להפליל אותך.

לדן שלום,

לכל אדם הזכות להימנע מהפללה עצמית. לכן זכות השתיקה נתונה לחשוד ולא לעד. יחד עם זאת, קורה לא אחת בחקירות משטרה שאדם נחקר בתחילה כעד, ובמהלך החקירה הוא מוזהר כי הוא חשוד בעבירה.

לכן, גם אם הוזמנת להעיד כעד ולא כחשוד, רצוי להיוועץ בעורך דין מנוסה בתחום הפלילי לפני כל מגע עם המשטרה.

לירדנה שלום,

עליך לגשת לתחנת המשטרה ולבקש מידע פלילי מלא לגבייך.

שם מפורטים כל הרישומים: הרשעות, תיקים פתוחים ותיקים סגורים, עם מספרי התיקים.

לאלי שלום,

מהתיאור שמסרת קשה לגבש עמדה בדבר חוקיות החיפוש, שכן לא ניתן לדעת אם היה חשד סביר, ואם ניתן האישור הדרוש לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), תשנ"ו-1996.

בכל אופן, ככל ששוטר ביצע עבירה או חרג מסמכותו יש להגיש תלונה למח"ש. היה ומח"ש תגיע למסקנה כי השוטר חרג מסמכותו אך לא ביצע עבירה פלילית, היא אמורה להעביר את התלונה לקצין תלונות הציבור במשטרה. בכל מקרה, ניתן להתלונן במקביל גם בפני קצין תלונות הציבור, בתחנת המשטרה.

למרדכי שלום,

מתוכן הודעתך, לא נראה כי ההתראה על ניתוק הכבל נועדה להפחיד או להקניט, ולפיכך היא אינה מהווה איום. יתכן שיש פעולות משפטיות שניתן לבצע במסגרת המחלוקת עם אותו אדם, אך נראה לי כי אין כאן כל עניין פלילי.