פורום פלילי

לדנה שלום,

אני מבין משאלתך שלא מדובר בדף שמתחזה כאילו הוא שלך, אלא שבאודות את רשומה כבעלת הדף. אני לא רואה כאן עניין פלילי. אני מציע שתטפלי בכך במישור האזרחי מול בעל העסק.

לשרון שלום,

ראשית, תוצאת החקירה לא צריכה להיוודע לך דרך צד שלישי - את אמורה לקבל הודעה מהמשטרה המפרטת גם את עילת הסגירה. אם הבנתי נכון, עדיין לא קיבלת את ההחלטה בערר. אם לא צויינה עילת הסגירה, זה אינו תקין. לגבי ההחלטה עצמה - מכיוון שאיני מכיר את הראיות איני יכול להביע עמדה, אבל אם יש עדות מפורטת של הילד, והודייה של אחת החשודות, זה באמת תמוה שסגרו את התיק, בוודאי בהיעדר אשמה.

אם הדבר חשוב לך אני ממליץ לך לפנות לעורך דין פלילי שייצג אותך כלפי המשטרה.

למיכה שלום,

לגבי המסמכים המעידים על מצבך הכלכלי - אלה ראיות שהיו צריכות להיות מוגשות בערכאה הקודמת. ספק אם יאפשרו לך להגיש אותם במסגרת של ערעור, אבל תבקש בכל מקרה.

לגבי פסיקה - אתה לא צריך להגיש רשימה מראש, אתה יכול פשוט להפנות במהלך הדיון.

שלום,

לא הבנתי משאלתך אם הנפגעים נפגעו מעבירה שביצעו כלפיהם אותם שכנים שמטרידים אותם כעת, או שאין קשר בין הדברים.

בכל אופן, ככל שהתנהגותם של השכנים מהווה עבירה על החוק (תקיפה, איום, סחיטה וכו') יש להגיש תלונה למשטרה. ככל שמדובר בהטרדה מאיימת ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת. שים לב - במהלך ההליך הפלילי זכאים נפגעי העבירה להגנה ע"י המשטרה. 

לחיים שלום,

כספי הערבות מוחזרים לעצור. אם רצונו שהכסף יוחזר לגורם אחר, אליו לפנות לבית המשפט בציון פרטי החשבון אליו הוא מעוניין להעביר את הכסף.

לליאור שלום,

תיק שנסגר בהיעדר עניין לציבור נשמר במרשם פנימי של המשטרה, ואינו מהווה רישום פלילי.



רישום של תיק סגור אינו אמור להפריע לחברתך לעבוד בעבודה כלשהי, גם לא כעובדת סוציאלית. אם חברתך תהיה מעוניינת לעבוד במערכת הביטחון, במקרה זה יתכן שקיומו של התיק הסגור עלול להפריע, אך אין מניעה כללית לעבוד כעובדת סוציאלית.

ליעל שלום,

ראשית, השאלה על איזה סעיפים הוגש כתב האישום: קבלת דבר במרמה היא עבירת עוון ולפיכך ההתיישנות עליה היא חמש שנים. אם נעברה בנסיבות מחמירות, תקופת ההתיישנות היא עשר שנים. שימי לב שמתחילים לספור את תקופת ההתיישנות ממועד הפעולה האחרונה שנעשתה בתיק: אם רק הוגש כתב אישום והמשפט לא התחיל - מיום הגשת כתב האישום; אם הייתה ישיבת בית משפט - ממועד הישיבה וכו'. 

לגבי שאלתך האם הוא ייעצר בכניסה לישראל, התשובה לא נגזרת בהכרח משאלת ההתיישנות. יכול להיות שהעבירה התיישנה, אבל מסיבה כלשהי קיים במערכת צו מעצר נגד אחיך. יכול להיות גם שהעבירה טרם התיישנה אבל לא הוצא צו מעצר.

אם תקופת ההתיישנות חלפה, אז גם אם בשל טעות כלשהי הוא ייעצר בכניסה, ניתן יהיה לשחררו. אם תקופת ההתיישנות טרם חלפה, הסיכוי גדול יותר לכך שקיים צו מעצר. על מנת לקבל תשובה וודאית יש צורך לברר באופן ספציפי את מצב התיק והאם קיים צו מעצר.

לדני שלום,

בשל טעות בחקיקה, מכתב יידוע לחשוד נשלח באופן אוטומטי עם העברת חומר החקירה מהיחידה החוקרת לגוף התובע.



בעצם קבלת המכתב אין כדי להעיד על כך שיש ראיות להעמדתך לדין, או שבכוונת התביעה להגיש נגדך כתב אישום.



לכן במכתבים שנשלחים ע"י הפרקליטות כתוב בדרך כלל כי אם לאחר בחינת הראיות יוחלט שיש מקום לכאורה להגיש כתב אישום, יישלח מכתב יידוע שני.



עד כמה שידוע לי המשטרה אינה נוהגת כך. לכן מומלץ להודיע לתביעה כי אתה מבקש להימנע מהגשת כתב אישום, וכי אם יוחלט שיש מקום להגיש כתב אישום, אתה מבקש להזמינך לשימוע לאחר שתעיין בחומר הראיות.

שיום לב - זהו ייעוץ כללי, מבלי שראיתי את המכתב שקיבלת. לייעוץ מפורט עליך לפנות לעורך דין פלילי.

שלום,

חוק זכויות נפגעי עבירה חל רק על עבירות עוון ופשע, ולא על עבירות חטא כמו הקמת רעש.

ליעקב שלום,

אין בדברים עילה להגשת תלונה.

לניר שלום,

כל עוד קיים צו תקף והאדם אליו מופנה הצו אינו מקיים אותו, ניתן לפנות לבית המשפט לפי פקודת בזיון בית משפט בבקשה לאכוף את קיום הצו.

מומלץ להסתייע בעורך דין לצורך ההליך.

ליורי שלום,

בוודאי שתוכל לעיין בחומר החקירה ולהעתיקו, כמו בכל תיק פלילי.

חומר החקירה אינו חסוי, אלא אם כן הוצאה לגבי חלק ספציפי ממנו תעודת חסיון מטעם השר לבטחון פנים, וזהו דבר נדיר ביותר בתיקי תכנון ובניה.

שלום,

אענה על השאלות לפי הסדר:

1. לא מדובר בתביעה, אלא בהליך פלילי שאותו מנהלת המדינה, ונפתח בהגשת כתב אישום. כל אדם שהגיש תלונה יכול להודיע למשטרה או לפרקליטות (תלוי בהליך ובשלב שבו הוא מצוי) על ביטול התלונה. ביטול התלונה ע"י המתלונן אינו מחייב את המדינה להפסיק את ההליך הפלילי שנפתח בעקבות התלונה.

2. אם חברתך זומנה או תזומן כדין להעיד בבית המשפט, היא חייבת להעיד.

3. אני מניח ש"הפרקליטה מבית המשפט" הכוונה לעו"ד המייצגת את המדינה (תביעה משטרתית או פרקליטות). השיחה אמורה להיות מתועדת ע"י הפרקליטה, ותוכנה עשוי לשמש כראיה במשפט. יחד עם זאת, לא ברור למה הכוונה "ראיה נגדה" - חברתך היא מתלוננת ואינה חשודה. ככל שהמשטרה תחשוב שיש מקום לחקור אותה כחשודה, חובה להזהיר אותה כחוק ולאפשר לה להיוועץ עם עורך דין.

4. ייעוץ משפטי ע"י עורך דין פלילי בהחלט יכול לסייע לחברתך להבהיר את מצבה המשפטי.

אלא אחד מתפקידיו, ובית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), אינו דן בערעורים על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, אלא בעתירות בעניינים מנהליים. זאת אומרת: הביטוי בג"ץ בשאלה שלך שגוי. היית צריך לכתוב פשוט: בית המשפט העליון. ולעצם השאלה, על פסק דין של בית המשפט העליון אין ערעור, אבל במקרים חריגים אפשר לבקש דיון נוסף בהרכב מורחב.

לדוד שלום,

המרשם הפלילי הוא חסוי. אפשר לקבל מידע על רישום פלילי אם אותו אדם יחתום לך על טופס ויתור על סודיות. לגבי רישום משטרתי לא תוכל לקבל את המידע גם עם ויתור סודיות.

אם יש לך אינטרס מיוחד בקבלת החומר תוכל לפנות לבית המשפט ולבקש את מסירתו.

אלה הן הדרכים החוקיות לקבלת המידע.

מידע על תיק סגור שלא נדון בבית משפט לא יופיע בתעודת המרשם הפלילי שהמשטרה שולחת לשגרירויות זרות.

בלי קשר, ייתכן שהרישום כבר בוטל אוטומטית, ואם לא, אתה יכול להגיש בקשה לבטל אותו.

ליונה שלום,

המסמך המכונה בכינוי העממי "תעודת יושר" הוא גליון המרשם הפלילי. באין הרשעה גליון ההרשעות נותר נקי. נציגות זרה אינה רשאית לקבל מידע על תיקים סגורים.

ליואב שלום,

הטרדה מאיימת מוגדרת בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת כך:

הטרדה מאיימת – מהי?

2. (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

           (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

אם השכן עושה את אחד הדברים המפורטים ברשימה, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת.

ציין באיזו רשות מקומית מדובר ואבדוק לך.

לאבי שלום,

לעירייה אין פטור מחקיקה המגבילה הקמת רעש.

אני מבין שהמפגע הסתיים ואתה שוקל הגשת תביעת נזיקין - אנא פנה לפורום נזיקין בעניין זה.

אין "לשכת החוקרים הפרטיים" במשרד המשפטים ואין בכלל גוף רשמי בשם זה. מה שיש במשרד המשפטים, על פי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, זו ועדת רישוי, שאינה מוסמכת לקבל מידע על תיקי משטרה סגורים לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים.

ואכן, רישום משטרתי מתבטל אוטומטית כעבור תקופה, אך לא בכל מקרה, אלא לפי אמות מידה:

https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/500_098.htm

לקובי שלום,

ראשית, לשכת החוקרים הפרטיים אינה שייכת למשרד המשפטים. אכן, יש במשרד המשפטים מחלה העוסקת ברישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, אך זו אינה לשכת החוקרים הפרטיים.

שנית, רק הגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים רשאים לקבל מידע על תיקים סגורים. לא לשכת החוקרים הפרטיים ואף לא משרד המשפטים נמצאים בין גופים אלה.

לנוחותך אני מצרף את התוספת השלישית לחוק:

תוספת שלישית

(סעיף 11א)

(א) היועץ המשפטי לממשלה, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, לצורך מילוי תפקידיהם;

(ב) הגופים המפורטים בסעיף 4(א) לחוק, לפי הכללים שנקבעו באותו סעיף;

(ג) קצין מבחן;

(ד) חוקר מדעי - בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

(תיקון מס' 9) תשס"ט-2008 תק' תשע"ב-2012

(ה) מנהל הרשות להגנה על עדים, כמשמעותו בחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008, עובד בכיר ברשות שהוא הסמיכו לכך, עובד מבצעי של הרשות אשר המידע דרוש לו במסגרת תכנית ההגנה, כמשמעותה בחוק האמור, או גורם מוסמך במדינה אחרת אשר מנהל הרשות החליט כי העברת מידע אליו דרושה במסגרת תכנית ההגנה;

(תיקון מס' 14) תשע"א-2011

(ו) קצין פיקוח ובעלי תפקידים אחרים ביחידת הפיקוח שקבע השר לביטחון הפנים בצו, מעריך מסוכנות, גורם מקצועי מתאם, גורם מתאם בבית הסוהר, מטפל ייעודי בקהילה למעט במרכז מורשה, וכן מטפל ייעודי בבית סוהר, לפי חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, לצורך מילוי תפקידיהם לפי הוראות החוק האמור;

תק' תשע"ב-2012

(ז) פרקליט צבאי, תובע צבאי;

תק' תשע"ב-2012

(ח) ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא ההגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך בהתאם לפקודות הצבא, לעניין תפקידים בעלי רגישות מיוחדת, כפי שייקבע בפקודות הצבא;

תק' תשע"ב-2012

(ט) הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) – לעניין ביצוע תפקידיו על פי דין;

תק' תשע"ב-2012

(י) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – לעניין ביצוע תפקידיו;

תק' תשע"ב-2012

(יא) מפקד עבודה ראשי כמשמעותו בתקנות חומרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד-1994, לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חומרי נפץ, התשי"ד-1954;

תק' תשע"ב-2012

(יב) נציב בתי הסוהר או ראש חטיבת המודיעין לגבי סוהרים בשירות בתי הסוהר, לעניין מינוי או ביטול מינוי וכן לעניין עבודה;

תק' תשע"ב-2012

(יג) צוות מקצועי לפי סעיף 11 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, לעניין שחרור על-תנאי של אסירים הנושאים עונש מאסר בשל עבירה מן העבירות המנויות בתוספת לאותו חוק.

לרועי שלום,

צו מניעת הטרדה מאיימת הוא הליך אזרחי, ואינו נכלל במרשם כלשהו.

יחד עם זאת, פעמים רבות הבקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת מוגשת לאחר שהוגשה תלונה למשטרה. אותה תלונה עשויה להוביל לקיומו של רישום משטרתי, או לרישום פלילי אם הוגש כתב אישום שהסתיים בהרשעה. 

ניתן לקבל מרשם פלילי מלא (כולל תיקים פתוחים וסגורים) בכל תחנת משטרה.

סעיף 59 לחסד"פ מסמיך את המשטרה לחקור ידיעה על עבירה, והעובדה שהמתלונן התחרט אינה מבטלת את הידיעה. 

ובאשר לחזרה של מתלונן מערר על החלטה שלא לחקור: לדעתי, אם הבקשה לבטל את הערר תגיע לפני שהחלו לדון בו, הערר יבוטל, אך אם הבקשה תגיע אחרי שהחלו לדון בערר ומצאו שיש בו ממש, ימשיכו לדון בו לגופו ויחליטו בהתאם.

לשני שלום,

התלונה אינה של המשטרה, אלא של המתלונן/ת. לכן המשטרה אינה יכולה לבטל את התלונה. אני מבין שאת מתכוונת למצב שבו התלונה בוטלה, אך ההליך המשפטי נמשך. ההליך הפלילי מנוהל ע"י המדינה נגד החשוד או הנאשם. המתלונן אינו מנהל את ההליך הפלילי, ומעמדו הוא מעמד של עד. לכן המתלונן אינו יכול לקבוע כי ההליך הפלילי יבוטל. לביטול התלונה יכולה להיות משמעות ראייתית, כראיה המחלישה את משקל הראיות. כמו כן, יכולה להיות לביטול התלונה משמעות מבחינת העניין הציבורי. עדיין, התביעה רשאית להמשיך בניהול ההליך גם אם המתלונן ביטל את התלונה, ומעשה זו תופעה מאוד נפוצה. אין צורך בסעיף חוק מיוחד לשם כך. 

לשאלתך השנייה - הגשת ערר היא פעולה חד צדדית, וניתן לחזור ממנה באופן חד צדדי, ובכך יבוטל הערר.