פורום פלילי

לנאשם יש זכות להגיש ערעור לבית משפט גבוה יותר תוך 45 יום מיום מתן גזר הדין.יוצא איפוא , כי במידה ולא תגיש ערעור על עצם ההרשעה (בעבירה לפי 216(א)1 ,לא תוכל לעלות טענות, בערעור הפרקליטות במחוזי ,כנגד הרשעתך ,אלא רק להגן על החלטת בית משפט שהחליט לזכותך מהעבירה לפי ס' 349א' ולטעון כנגד טעוני הפרקליטות. במידה והינך מיוצג ע"י סנגור ,הוא בוודאי ידע מה סיכוייך האפשריים בהגשת ערעור על עצם ההרשעה ואת העיתו ,אם בכלל ,בו כדאי להגיש את הערעור.במידה ולא היית מיוצג יהיה זה נכון מצדך להתייעץ עם עו"ד ולו על מנת להעריך את סיכוייך בערעור על ההרשעה ו/או על מנת שיבדוק ויהיה עם היד על הדופק אם הפרקליטות הגישה/מגישה ערעור כזה לפני תום 45 יום ולכלכל צעדכם בהתאם.
.

עבירות של איומים ברצח והתאבדות נחשבות לחמורות,אך בהתאם לנסיבות המקרה ומיהות המאיים,ובכפוף להמלצת שרות המבחן במידה ונתבקש לחוות דעתו בענין,בית משפט יכול לשחרר בתנאי מעצר בית ולהקל בהם בחלוף תקופה מסויימת (ללא הפרה של תנאי מתנאי השחרור בתקופה זו) בנסיבות מסויימות ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר לאותו בית משפט כשחלוף הזמן יכול להיות מרכיב בה.בנוסף ,ניתן לערור
לבית משפט גבוה יותר במידה וההחלטה בעיון חוזר אינה משביעת רצון.

מהנתונים הספורים, שאת מספקת בשאלתך ,עולה כי התביעה הגיעה עם הסנגוריה ו/או בעלך להסדר טיעון המותנה בהמלצה חיובית של שרות המבחן. קיימת חשיבות רבה כי סנגור יכין את בעלך לפגישותיו עם שרות המבחן. לא אחת הכנה כזו הובילה בסופו של דבר לקבלת תסקיר חיובי.בית משפט אמנם אינו כבול להסדר טעון בין הצדדים אך בד"כ יאמץ את הסדר הטעון המבוסס על המלצה החיובית של השרות .אני מקוה כי בעלך מיוצג אם לא ע"י סנגור פרטי ,ע"י סנגור ציבורי.

שלום;

על פי החוק קטין הוא מי שגילו אינו עולה על 18.

יחד עם זאת יש לשים לב, לקטגוריה נוספת והיא זו של "ילד", דהיינו מי שגילו אינו עולה על 14. קטגוריה זו חלה בעבירות לפי חוק הגנת ילדים.

יחד עם זאת, דומני שטוב תעשה אם תשכח מאירוע זה. עשית בחוכמה שלא ענית לה. אין ספק שהתנהגותה אינה ראויה וחבל שהיא הוציאה את תסכולה עליך. אבל, במקרה זה מוטב לא לעשות כלום. לא מדובר באירוע חמור במיוחד ששווה בגינו לנקוט בהליכים משפטיים. יתכן והיא תטען שהיתה בסערת רגשות וכיו"ב, וזה גם המצב לדעתי כפי שאתה רומז לכך בשאלתך. גם אם תנקוט בהליכים משפטיים ולאחר מאבק שיעלה לך לא מעט כסף, ספק אם תפיק תועלת כל שהיא זולת התנצלות. את זו תוכל לקבל לדעתי בעוד זמן לא רב לאחר שהיא תרגע ותבין שהתנהגותה לא היתה ראויה ואת כעסה על אחיך לא היה צריך להפנות אליך. גם אם היא לא תתנצל, תפגין בגרות ואנושיות ותראה בכך אירוע שהיה וחלף אלא אם כן הוא יישנה בעתיד. אך אני די מסופק. תנסה לאתר מישהו שקרוב אליך ואליה ותעביר מסר שאתה מצפה להתנצלות. דרך אגב זה גם ההליך שנהוג לנקוט בו טרם נקיטה בהליכים משפטיים בגין לשון הרע.

כאמור זו דעתי. מכל מקום הפורום המתאים לשאלתך הוא דיני נזיקין.

שלום;

1. רישום פלילי הוא רק בעקבות הרשעה בדין. רישום בעקבות חקירה או תיק שנסגר הוא בגדר רישום משטרתי.

2. לגבי דרישת המעסיק, אני מסופק האם דרישתו לגיטימית. יחד עם זאת, היות וצריך להיות חכם ולא צודק, שהרי אם לא תביא את הרישום הוא יחשוב שיש לך מה להסתיר ואז ממילא לא יקבל אותך לעבודה. ולכן, בתעודת היושר למיטב הבנתי לא יהיה רישום פלילי, שהרי לא הורשעת. יחד עם זאת יש גם רישום משטרתי של מב"דים. כלומר תלונות או חקירות שממתינות להחלטה או תלונות וחקירות שנסגרו על ידי המשטרה או על ידי הפרקליטות מבלי שהוגש בגינן כתב אישום.

3. ככל ששאלתך נוגעת לאירוע מיום שישי האחרון, אני די מסופק האם יש כבר תיעוד ברישום המשטרתי. אך גם אם כן, ספק אם סכסוך בין אחים ימנע ממעסיק לקבלך לעבודה רק בשל כך.

שלום;

1. רישום פלילי נוצר עקב הרשעה בדין. לא זה המצב בשלב זה ולכן אין לך רישום פלילי.

2. בשלב זה מדובר ברישום משטרתי. המצב הנכון כרגע הוא שמדובר בתיק מב"ד (ממתין לבירור דין). זה השלב בו התיק נמצא בחקירה או טרם הכרעה האם לגנוז אותו או להגיש כתב אישום.

3. קשה לומר שלא התלוננת היות והזמנת משטרה וזו אכן הגיעה. כדי לפתוח בחקירה על פי החוק, אין צורך בתלונה רשמית ודי אם למשטרה נודע על ביצוע עבירה. למשטרה בפועל נודע על ביצוע העבירה מתוקף זה שהודעת לה והזמנת אותה גם אם בפועל לא הגשת תלונה רשמית. יחד עם זאת אחיך אמר שהרבצת לו ולכן ניתן בהחלט לראות בזה כתלונה או דיווח על ביצוע עבירה.

4. בעבירות כגון זו של אלימות בתוך המשפחה, המשטרה נוטה לא להתייחס יתר על המידה למתלוננים שחוזרים בהם מתלונתם או "סוגרים את העניין בתוך המשפחה". וזאת כדי לא לאפשר לחץ על המתלונן לחזור בו מתלונתו.

5. יחד עם זאת, דומני שאירוע אשר התרחש לפני 48 שעות בלבד, מוקדם מדי להעריך מה תהיה תוצאת החקירה. יתכן שבנסיבות העניין המשטרה תסגור את התיק מחוסר עניין לציבור.

6. כפי שאמרתי אין צורך בתלונה רשמית על מנת לפתוח בחקירה. לבטח לא כאשר מדובר באלימות בתוך המשפחה.

7. מומלץ להמתין תקופת מה על מנת לאפשר למשטרה לגבש עמדה. העובדה שלא הגשתם תלונה רשמית והיותכם אחים יש בה לחזק את האפשרות לסגירת התיק.

8. נסה להיות עמם בקשר כדי לבדוק מה סטטוס הטיפול בפרשה זו. חשוב מאוד שכל עוד התיק לא נסגר רשמית, תמנע מאלימות נוספת כל שהיא ובעיקר עם אחיך.

שלום;

שאלתך אינה עוסקת בפן הפלילי, שכן היא מתמקדת באופן בו תוכל לקבל את מכשיר הפלאפון או את השווי הכספי שלו.
בנסיבות השאלה כל אשר עליך לעשות הוא להגיש נגדו תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות על סכום המכשיר ובנוסף גם הוצאות שהיו כרוכות בהליך (הגשת תלונה, נסיעות, אובדן עבודה וכיו"ב) וכן פיצוי על עוגמת נפש וכיו"ב.

מדובר בהליך פשוט למדי, אין צורך בעורך דין, ניתן להשיג טופס סטנדרטי לתביעה בהליך זה באינטרנט.

נסה להשיג את הודאתו במשטרה על גניבת המכשיר, כך תחסוך את הצורך להוכיח שהוא אכן גנב את המכשיר. כי על פניו הוא יכול לטעון שהוא לא גנב. באמצעות הודאתו במשטרה תשיג גם את פרטיו האישיים לצורך המצאת כתב התביעה.

בהצלחה ...

אני מבינה ללבך .זו סיטואציה מתסכלת ומכעיסה מצד חברתך אך במיוחד בעטיה של התייחסות המשטרה כלפייך.את כקורבן מוצאת את עצמך נפגעת פעם נוספת כחשודה, לדברייך, על לא עוול בכפך. המשטרה מחד, מבחינתה חייבת לחקור גם תלונה שהגישה חברתך נגדך ,מאידך, בוודאי שהיא היתה צריכה לענות לך מה סטטוס תלונתך ו/או היכן הדברים עומדים.אין זו הפעם הראשונה בה אזרח נתקל ביחס כזה,בעודו חשוף ללא עורך דין שיטפל בענינו.במקרה זה יהיה זה נכון עבורך לשכור את שרותיו של עו"ד על מנת שיקבל דווח עדכני הנוגע לסטטוס התלונה וינסה לשכנע את הגורמים הנוגעים בדבר,כי לא זו בלבד ,שבתלונת חברתך אין אמת ,אלא היא היא זו שאיימה עליך לאחר שגנבה את כספך.את כרגע מודאגת כיצד לקבל את כספך בחזרה,אך למעשה את צריכה להתמודד ולהשקיע,כאמור באמצעות עו"ד , קודם כל, בהליך הפלילי, שנפתח כנגדך (עם הגשת התלונה ע"י חברתך) .עם השבת כספך את יכולה להתמודד ע"י הגשת תביעה אזרחית בבית משפט לתביעות קטנות.

שלום;

1. קשה להשיב באופן נקודתי מבלי לדעת מתי אירועים אלה התרחשו. כלומר, באיזה גיל זה התרחש וכמה זמן זה נמשך.
2. ככלל, עבירות מין בתוך המשפחה זוכות לפרק זמן ארוך במיוחד לצורך הגשת תלונה. כלומר, מדובר בכך שרק בגיל 28 מתחילה תקופת ההתיישנות ועל עבירות מין שהן פשע חלה תקופת התיישנות של10 שנים. מכאן שעד גיל 38 את רשאית להגיש תלונה. יחד עם זאת ככל שחלפו יותר מ- 10 שנים מביצוע העבירה, יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה כדי להגיש כתב אישום. במקרים כאלה בדרך כלל האישור ניתן והדרישה היא בגדר הליך פורמלי בלבד.
3. לגבי יתר שאלותיך. את עוסקת בתחום שאין לך כל נגיעה לגביו. כל אשר מוטל עליך הוא להגיש תלונה במשטרה. ועל פי שאלתך מסתבר שאכן הגשת תלונה במועד (שכן כפי שאמרתי יכולת לעשות זאת עד גיל 38). במסגרת התלונה את צריכה לספר את כל הידוע לך ובכלל זה מה שציינת בפנייתך. מרגע זה המשטרה תנקוט בהליכי חקירה על מנת לבדוק את הראיות שעל פיהן יוחלט האם להגיש כתב אישום.
4. בכל הנוגע לפעולות שנעשו או לא נעשו על ידי היועצת בבית הספר והנהלת בית הספר, לדעתי חל עליהן התיישנות. במקרה זה לא ניתן להגיש נגדה כתב אישום, אך לבטח ניתן לגבות ממנה עדות שתאשש או תשלול את גרסתך.
5. אינני מבין בדיוק למה כוונתך שהיועצת, המחנכת והמנהל מסרבים להעיד. אין מושג כזה בהליך הפלילי. הם יזומנו לחקירה על ידי המשטרה והם יעידו אחרת יצטרכו לשאת בתוצאות הסירוב. וקשה לי להאמין שהם יסכימו לשלם באופן אישי את מחיר הסירוב.
6. ככל שיש ברשותך ראיות מצולמות, כתובות, מוקלטות עליך להעביר זאת למשטרה.

שלום;

1. רישום פלילי הוא בגין עבירה בגינה הועמדת לדין והורשעת. לא זה המצב אותו את מתארת בפנייתך. שכן נאמר לך מפורשות שהתיק נסגר. לכל היותר יש רישום במשטרה, אך אין הוא בגדר רישום פלילי. ולכן במידה וישאלו אותך האם יש לך עבר פלילי התשובה שלך תהיה לא! וזו בהחלט תשובה נכונה אין לך עבר פלילי.
2. אינני ידוע בדיוק מה זה תחקיר בטחוני. למיטב הבנתי מדובר בתשאול מסוג אחר לחלוטין. זה שנועד לבדוק האם למועמד לתפקיד בטחוני רגיש יש "שלדים" שעלולים להביא אותו לכדי סיכון או מעידה. כגון קרובי משפחה במדינות אויב או מדינות בעייתיות, שעלולות לסכן את שיקול הדעת שלו וכיו"ב.
3. אינני סבור ששטות שעשתה ילדה בגין 13 ואף המשטרה לא מצאה לנכון להעמידה לדין, יכולה להשפיע על גיוסה לצה"ל או לעניין את גורמי הצבא.
4. עבירת הגניבה היא בקטגוריה של עוון. ההתיישנות בגינה היא 5 שנים. במועד גיוסך יחלפו 5 וחצי שנים ולכן תחול על העבירה התיישנות.
5. לגבי מחיקת הרישום מרישומי המשטרה וכיצד ניתן לעשות זאת, ראי תשובות שניתנו בפורום זה לשואלים אחרים מיום 9.1.10.

לסיכום - אינני סבור שהאירוע ישפיע על הליך המיון שלך. אני די מסופק אם מידע זה יימסר לצה"ל וגם אם כן קשה לי להניח שהוא רלוונטי עד כדי אי מיונך רק בגין זאת. מה גם שספק אם ההודאה שלך ניתנה כדין בשל היותך קטינה. לא בכדי הוחלט לסגור את התיק ואף לא לבצע רישום בגינו.

שלום;

אין זה נכון שכנפגעת עבירה את חסרת זכויות. יש חוק מיוחד המעגן את זכויותיו של נפגע עבירה. יחד עם זאת, נכון לומר גם זכות אחת אין לנפגע עבירה והוא שותפות בהליך הפלילי. את ההליך הפלילי מנהלת המדינה וקורבן העבירה אינה צד להליך זה. אם כי הוא זכאי להביע דיעה לעניין הסדר טיעון, שחרור מוקדם וכיו"ב.

אינני יודע על סמך מה את קובעת שהפרקליט (אני מניח שאת מתכוונת לתובע) מזלזל בך. יכול להיות שהוא שכח להודיע לך בדבר דחיית הדיון, יכול להיות שהוא ביקש מגורם שלישי להודיע (מזכירה) וזה שכח וכיו"ב.

מכל מקום, לא התובע מנהל את סדר יומו של בית המשפט אלא השופט. אם השופט מצא לנכון לדחות את הדיון, הרי שזו החלטתו ולא של התובע. ספק אם התובע יכול לעשות משהו. מן הסתם גם הוא רוצה לסיים את התיק.

אין ספק שהמשכות משפט במשך שלוש שנים אינו סביר, בעיקר בשל מיעוט הדיונים שהתנהלו עד כה. בקצב הזה ספק אם התיק יסתיים בפרק זמן סביר, וכנראה זו בדיוק המטרה של הסנגור שלו.

יתכן ואת צריכה עורך דין שייצג את האינטרסים שלך ויתכן שכדאי לך להתייעץ עם מרכז נוגה המגן ומייצג קורבנות עבירה. כי קשה לי לתת לך סיוע משפטי קונקרטי לבעייה ידועה כרעה החולה של בתי המשפט.

דרך אגב, לאחרונה פרסה נשיאת בית המשפט העליון הנחיות לשופטים בנוגע לדחיית דיונים. אולי, הנחייה זו תיושם בשלבים הבאים של הדיון המשפטי. יתכן ועורך דין שייצג אותך או אם תקבלי יעוץ ממרכז נוגה, ידאג לשים סוף לסחבת הזו.

לגבי התנהלות התובע, קשה לי להבין בדיוק מה מנחה אותו. אולי יש מקום לפנות לממונה עליו בפרקליטות. אך אם תבחרי לעשות זאת, כדאי שתבססי את טיעוניך על עובדות ולא על תחושות. יחד עם זאת עליך לקחת בחשבון שיחסו אליך אחרי הפניה, לא יהיה קל וספק אם כדאי בכלל לנקוט בהליך זה.

עולה משאלתך כי אפשר וחל בלבול בין נתונים שונים ואפשר שחסרים בה נתונים . בהתאם לפסיקה ,כאשר נאשם עצור , בעת גזירת העונש באותו תיק ,בית משפט בגזר הדין יכול לקחת בחשבון את הזמן בו שוהה הנאשם במעצר (ולא במאסר) בחשבון כשהיחס בין יום מאסר ובין יום מעצר יכול להיות כ-1 ל-3.כלומר אם היית עצור בגין אותו תיק היחס הוא שכל יום מאסר שקול כ-3 ימי מעצר.מאחר ואינך עצור אלא מרצה עונש מאסר על תיק אחר לגביך,בנתונים שהבאת בפנינו, חישוב זה אינו רלבנטי.

ההחלטה לסגור את התיק התקבלה במחלקת תביעות. מן הסתם היא הועברה למשטרה ויתכן שאפילו לא העבירו את התיק וההחלטה למשטרה. מכל מקום, בהחלט יתכן שהתיק טרם הגיע למשטרה ולכן הם עדיין לא יודעים אודותיה, או שמשהו לא הספיק לעדכן את המערכת המשטרתית בהחלטה.
הדואר הפנים משרדי בין גופי חקירה ותביעות/פרקליטות הוא איטי מאוד. ולכן בהחלט יכול להיות שדואר שנשלח טרם התקבל אצל הנמען.

לגבי שאלתך הנוספת, החלטת התביעות לא להגיש כתב אישום אלא לסגור את התיק הינה סופית מבחינת המשטרה. כלומר היא לא יכולה ליזום ערר או לא למלא אחר ההחלטה.

מי שכן יכול להחליט לערור הוא קורבן האלמ"ב. אך אם גורם זה לא יגיש ערר, הרי שהתיק סגור ותוך פרק זמן מסוים, שאינני יכול לנקוב בו, הרי שגם ברישומי המשטרה יצוין כי התיק אכן נסגר.

זכותו של אדם להמשיך לטעון שהוא חף מפשע למרות שהורשע בדין ולמרות שערעורו נדחה. ההסטוריה המשפטית בישראל ובעולם כולו מלאה בדוגמאות לפיהן אנשים התמידו והתעקשו לטעון לחפותם גם אחרי שנים רבות, והיו מקרים בהם צדקתם יצאה לאור גם אחרי שנים רבות.

בישראל מוכרת פרשת כנופיית מע"צ, בה הנאשמים הורשעו והמשיכו לטעון לחפותם. לבסוף האמת יצאה לאור והם זכו למשפט חוזר וזוכו.

יחד עם זאת אני בהחלט מבין מדוע השב"ס מצפה לשמוע ממך שאתה מודה באשמה. זאת משום שבית המשפט קבע שאתה אשם וקביעה זו אושרה בערכאת הערעור. מה גם שהם רגילים למורשעים הטוענים לחפותם. קשה לטעון שהם טועים תמיד, אך אין ספק שלעיתים הם טועים ופרשת מע"צ מוכיחה שאכן לעיתים הם טועים.

הדרישה והציפיה של השב"ס שתכיר באשמתך נעוצה בתפיסה שהכרה באשמה היא הצעד הראשון לקראת שיקום וחזרה למוטב. דרך אגב, בית המשפט בבואו לגזור דינו של נאשם מושפע רבות אם הנאשם הודה באשמה והביע חרטה. זה בדרך כלל טיעון הנשמע מפי הסנגור על מנת להקל בעונשו של הנאשם.

אם אתה באמת סבור שאתה זכאי והרשעתך שגויה, זכותך המלאה להמשיך לטעון לחפותך. השאלה היא מה לגבי המחיר שאתה משלם בגין אמונתך זו. זה כבר לא בגדר סוגיה משפטית, אלא החלטה אישית.

מכל מקום, בהצלחה !

התשובה לשאלתך מופיעה בפרק ט' לחוק זכויות יוצרים - 2007. וזו לשונה:

פרק ט': עונשין
(א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה.
(ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי.
(ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א).
(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977[1] (להלן – חוק העונשין):
(1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו;
(2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה;
(2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי;
(3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.



כפי שאתה נוכח לדעת, הפן הפלילי מתייחס למי שמפר זכויות יוצרים לצורך מסחרי. ומכאן, ששימוש פרטי שלא לצורכי מסחר, אינו עבירה פלילית אך הדבר נחשב לעוולה אזרחית.

אמינותו של הפוליגרף טרם הוכחה. יש לא מעט אנשים היכולים "לעבוד" על הפוליגרף. היות ורמת ההוכחה הנדרשת להרשעה במשפט פלילי היא מעבר לספק סביר ואמינות הפוליגרף אינה עומדת ברף דרישה זה, הרי שנקבע שאין הוא בגדר ראיה קבילה בהליך פלילי.
נפגעת עבירה הינה עדה במשפט ולא נאשמת. והקביעה כי פוליגרף לא ישמש ראיה בהליך פלילי מתייחסת ליכולת להרשיע נאשם. ומכאן הקושי להסתמך עליו.

יחד עם זאת בהליכי חקירה ולצורכי חקירה המשטרה עושה בו שימוש בהסכמת הנחקרים/חשודים. כגון כפי שהצבעת בשאלתך בדיקת גרסת המתלוננת וגם בדיקת גרסת הנאשם. יחד עם זאת ממצאים אלה לא יובאו כראיות בבית המשפט ואסור גם לומר שנערכה בדיקה כזו.

לעומת זאת, בהליך אזרחי ניתן לראות שימוש רב יותר בממצאי הפוליגרף ובעלי דין רשאים להסכים לראות בו ראיה קבילה ולעיתים אף מכרעת. דהיינו, לקבוע את תוצאות ההליך המשפטי על פי תוצאות הפוליגרף.

רישום משטרתי בגין עבירה שאינה פשע ימחק אוטומטית לאחר 7 שנים. זולת אם ראש אגף חקירות במשטרה החליט אחרת.
יחד עם זאת ישנה פרוצדורה המאפשרת לקצר את ההליך בשלושה דרכים:
·
o ניתן להגיש בקשה מנומקת בכתב לשנות את עילת סגירת התיק ל"העדר אשמה" שכן על פי מצוות המחוקק, תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה. מובן שבקשה מסוג זה נשענת על ניתוח משפטי של הראיות שנאספו במסגרת החקירה ולעיתים, אף על ראיות הגנה שנאספו לצורך הבקשה.
o ניתן לפנות בבקשה מנומקת בכתב למדור רישום פלילי במטה הארצי של משטרת ישראל.
o החל מיוני 2008, ניתן לפנות לראש אגף חקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך בבקשה מנומקת בכתב למחוק את הרישומים בגין תיקי חקירה סגורים.

אני מוסיף לצורך הרחבה והשלמה גם את תשובת עו"ד סיוון שאף הוא התייחס לסוגיה של רישומים פליליים:
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מסדיר את הנושא ומנסה לאזן כדבעי בין הצורך בהגנה על פרטיות תוך שמירה על העיקרון לפיו אדם חף מפשע עד שהוכח אחרת, לבין צרכי גופים שונים למטרות שונות.
לא אכביר מילים בנוגע לרישום פלילי הדן בגופים אשר המידע בדבר תיקים שנסתיימו בבית משפט (למעט תיקי עיכוב הליכים) יכול להיחשף בפניהם, מאחר שמדובר ברשת די נרחבת של גופים שונים.
באשר לרישום המשטרתי - מדובר ברישום פנימי של משטרת ישראל המתעדת את התיקים הפליליים שנפתחו כנגד חשודים, אך בסופו של יום לאחר תום החקירה הוחלט על סגירתם. למרשם זה חשופות רשויות הביטחון, באופן כללי.
ניתן לסגור תיק משטרתי בשלוש עילות אפשריות - חוסר אשמה, חוסר ראיות מספיקות, חוסר עניין לציבור. תיק שנסגר מהעילה הראשונה לא יימצא כלל ברישום המשטרתי הפנימי.
תיק שנסגר מהעילה השנייה או השלישית, יישאר ברישום. החל מחודש מרץ 2008 קצין משטרה מוסמך לעניין זה יכול להחליט לבטל רישום תיק בו הוחלט לא להעמיד לדין חשוד (או כלל לא לחקרו). הנימוקים הרלבנטיים יהיו, בין היתר, גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, הזמן שחלף מתום החקירה, קיומם של רישומים אחרים ועוד. קרי - העובדה אם קיימים רישומים כאלו עלולה להשליך על החלטה האם לבטל רישום או לא. היה ולא תוגש בקשה כזו לביטול הרישום, יימחק הרישום כעבור שבע שנים מיום האירוע, אלא אם הוחלט אחרת.
באשר למחיקת רישום התיק - ניתן לפנות לגורמים המתאימים בבקשה לקצר את תקופת המחיקה. אפשרות נוספת העולה מהאמור היא בקשה לשינוי העילה בגללה נסגר התיק מחוסר עניין לציבור, לחוסר אשמה. אם תתקבל הבקשה, יימחק הרישום.

שלום,

1. לדעתי את חייבת להמשיך לברר את הנושא ולו משום המשמעות החמורה של טענות הנער התוקף כלפי בנך הקטין. היות ואינני יודע מה באמת התרחש הרי שעליך לבדוק מה התרחש שם. הרגש האימהי המצדד בגרסת בנך מובן וטבעי. אך יש לבדוק זאת. העדר הכרעה בטענות הנער הפוגע, עלול להותיר כתם בבנך (תחושת הספק).

שלום,

1. אתה בהחלט יכול להגיש נגדו תביעה אזרחית בסכום שנגנב ממך כולל כל נזק שנגרם עקב הפריצה.
2. במקרה שבו מדובר בפורץ שהורשע הרי שנטל ההוכחה מבחינתך, הוא קל שכן ניתן להסתמך על פסק הדין המרשיע.
3. לגבי השאלה האם הוא הורשע בגין הפריצה לביתך זו שאלה עובדתית משפטית. ניתן לעיין בכתב האישום ולראות האם בחלק העוסק בעובדות כתב האישום ישנה התייחסות לפריצה לבית שלך. אם כן, הרי שחל מה שאמרתי לעיל. אם לא - הרי שתוכל לתבוע אותו בהליך אזרחי אך נטל ההוכחה הוא עליך על הפריצה עצמה ועל הרכוש שנגנב.
4. השלב הבא הוא לבדוק האם הוא הואשם בגין ההתפרצות לביתך או לא. אם התשובה חיובית - ואם לא חלפו 60 יום מההרשעה אתה יכול לפעול במסגרת הליך אזרחי הנגרר לפלילים ולפנות לאותו בית משפט ואותו שופט שהרשיע אותו לדון גם בתיק האזרחי על בסיס הממצאים והמסקנות של ההליך הפלילי.
5. אם התשובה שלילית, אזי תוכל לפתוח בהליך אזרחי אך כל נטל ההוכחה הוא עליך.

שלום,

אינני יודע מהיכן לקחת את הוראת החוק המובאת בשאלתך.

אני מניח שהתכוונת לסעיף 353 לחוק העונשין (סייג לאחריות הפלילית).

שלום,

אינני יכול להשיב על שאלה העוסקת בלוח זמנים של הפרקליטות. אינני יודע לאיזו מהפרקליטויות פנית ומה העומס המוטל עליהם. לעיתים זה מהר ולעיתים לוקח הרבה יותר זמן. זה פונקציה של העומס וחשיבות התיק בו מדובר.
בדרך כלל מדובר בשימוע בכתב לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. לעיתים, אם כי זה לא מחויב, מזמינים גם לשימוע בעל פה.

הניסיון שלנו לגבי תשובה בעניין שימוע לא יעזור, כי כל מקרה נבחן לגופו ולכל פרקליטות יש סדר יום שונה ואפילו בתוך הפרקליטות יש פרקליטים עמוסים יותר ואחרים עמוסים פחות.

לכן תדרש להמתין. קשה לי גם לייעץ לך לגבי פניות חוזרות ונשנות אליהם. כי עלול להיווצר מצב שהם פשוט יקבלו החלטה נגדך רק כדי להוריד אותך מהגב שלהם.

מהניסיון שלי כאשר עסקתי בנושא זה כמתמחה, ככל שהתשובה מתמהמהת זה טוב. כנראה שהתיק לא חשוב כל כך.

הם מתמחים בנושא של נסיעה בשכרות ותשובתם תהיה טובה משלי.

בהצלחה