פורום פלילי

ערן שלום,

אכן המשטרה מטפלת בעבירות מסוג זה, בייחוד כאשר אותו מטריד טלפוני מתקשר אליך ממספר טלפון מזוהה.

גם אם אין מדובר באיומים , אלא בהטרדה בלבד, אזי המחוקק קבע עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, והמשטרה אכן מטפלת בתלונות מסוג זה ואף מוגשים כתבי אישום בגין עבירה זו.

המלצתי אליך הינה, במידה וממשיכות להגיע השיחות, להקליטן ולפנות למשטרה עם ההקלטות ומספר הטלפון שממנו מגיעות השיחות, בכדי להגיש תלונה בעניין.

אילנה קנטור, עו"ד

לימטב ידיעתי לצורך הליך המעצר ייתכן והדבר רלוונטי, אך בשום פנים התוצאה לא תהיה קבילה בהליך העיקרי.

שלומי שלום,

לא ברור מפנייתך אם נחקרת במסגרת התיק כעד או שמא נחקרת באזהרה (מה שהופך אותך לחשוד).
בכל מקרה, העימות הוא פעולת חקירה שמבצעת המשטרה, בכדי לעמוד על דבקותו של כל צד בגרסתו (כשיש עד וחשוד אשר מוסרים גרסאות הסותרות זו את זו). חשוד המסרב לבצע עימות, הדבר פוגע באמינותו ונספר לחובתו. לעומת זאת, עד המסרב לעימות, אשר מציין את סיבת הסירוב (למשל, חשש מפני החשוד), אין הדבר, בדרך כלל, נספר לחובתו ו/או פוגע באמינות גרסתו.

אילנה קנטור, עו"ד

שלום רונן,

אציין בנוסף, כי אם התיק נגדך ייסגר בעילה של אין עניין לציבור או היעדר ראיות מספיקות, באפשרותך להגיש ערר על עילת סגירת התיק (בהנחה שזה מה שיקרה בפועל).

לידיעתך, ניתן לצלם את חומר החקירה לאחר קבלת אישור לכך מהמשטרה, רצוי מאוד לעשות כן ורק אח"כ להגיש את הערר.

רצוי אף כי גורם מקצועי יפעל מטעמך בעניין הערר .

בהצלחה,
דנה שביט, עו"ד

מורין שלום רב,

דבר ראשון שאת צריכה לעשות זה לברר במשטרה אם אכן נפתח נגדך תיק חקירה פלילית בגין הטרדה ואיומים כלפי אותו בחור. את יכולה לגשת לתחנת משטרה הקרובה אליך ולבקש תדפיס מרשם פלילי כולל (כולל רשימת תיקי פ"א - תיקי חקירה פתוחים - ותיקים סגורים).
ההליך דורש תשלום של כ- 30 ש"ח בבולי הכנסה.- הרשם בתחנה ידריכך בנוגע לכך.
ברגע שאותו בחור התלונן נגדך במשטרה, קרוב לוודאי שאכן נפתח תיק חקירה. לאור שיחת הטלפון עם החוקרת, הסיכויים הינם גבוהים כי התיק נסגר בעילה של "אין עניין לציבור" ולא בעילה של "אין אשמה", שכן כלל לא נחקרת, לא נגבתה גרסתך בעניין ואין ספק כי גם לא נתבקשו פלטי שיחות מחברות התקשורת לאימות גרסתו ו/או גרסתך.
במידה ואכן התיק נסגר מעילה של "אין עניין לציבור" עלייך להבין כי קיים כנגדך רישום של תיק כאמור במרשם הפלילי המנוהל על ידי המשטרה. - מה שיכול להוות לך מכשול בעתיד.
בנסיבות אלו, ניתן להגיש ערר על סגירת התיק הנ"ל - על עילת הסגירה, בדרישה לסגור התיק מ"אין אשמה". - סגירה מעילה זו גוררת את מחיקתו של הרישום לחלוטין מהמרשם הפלילי.

בכבוד רב,

אילנה קנטור, עו"ד

שאלה זו אינה עוסקת בתחומים בהם עוסק פורום זה.

ג. שלום,

לשאלתך, אדם המקיים יחסי מין עם קטינה בין הגילאים 14-16, ופער הגילאים ביניהם עולה על 3 שנים, עובר עבירה פלילית של בעילת קטינה בהסכמה, שהעונש המקסימאלי בצידה הינו 5 שנות מאסר (עבירה מסוג פשע).
ניתן לקיים יחסי מין עם קטינה מעל גיל 16 (בין 16 ל- 18) , כל עוד הם בהסכמה, כמובן, והדבר לא יחשב כעבירה, אלא קויימו היחסים תוך ניצול של יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה או תוך הבטחת שווא של נישואין.

שלום לך,
הגופים הרשאים לראות את התיק הסגור הינם:
היועץ המשפט לממשלה, משטרת ישראל, השב"כ, משטרה צבאית, מחלקת בטחון שדה של צה"ל לצורך חקירות בטחוניות, קצין מבחן, חוקר מדעי (בסוגי מחקר) וכן מנהל הרשות להגנה על עדים.

באשר לעבודת הביטחון כעולה משאלתך, הרי שיש לדעת האם מדובר בגוף פרטי אם לאו.
עליך לדעת, כי גם אם מדובר בגוף פרטי ובמסגרת תפקידך עליך להחזיק נשק, הרי שהמשטרה יכולה להתנגד לכך, דבר שעשוי להכשילך בעבודה בביטחון/שמירה.

זאת ועוד, באפשרותך להגיש ערר על עילת הסגירה של התיק , זאת בהנחה שלא הודית בחקירה כי הסמים היו שלך ו/או לצריכתך.

אם ערר לא יוגש, באפשרותך, בחלוף 5 שנים, להגיש בקשה למשטרת ישראל, לביטול רישום התיק מפלט המרשם הפלילי שעל שמך.

בהצלחה,
דנה שביט, עו"ד

לקריאה נוספת: משטרת ישראל פלילי >>

שלום;

שכרו של עורך דין פלילי זהה לזה של כל עורך דין אחר. כלומר, השכר נקבע בהתאם לחוזה שכר טרחה שנחתם בין הצדדים. אינני מאמין שיהיה עורך דין כל שהוא שיסכים לקבל שכר רק בסוף ההליך, משום שאז יש סיכוי שהוא לא יראה את הכסף כי ללקוח אין אינטרס לשלם. גם אם אתה אישית לא כזה, עורך הדין יש להניח לא יקבל מתכונת כזו של תשלום.
בכל זאת קיים הבדל אחד בין עורכי דין פליליים לאחרים והוא נעוץ באיסור שחל על עורך דין פלילי לקשור בין שכר טרחתו לתוצאות המשפט.
כלל זה למעשה משיב לך על שאלתך האחרונה.

מכל מקום, ככל שמדובר בהליך פלילי, אז אינני מבין מה תפקידו של עורך הדין שאמור ליצג אותך, שכן אתה לא מהווה גורם בהליך הפלילי והוא מתנהל בין הנאשם לבין המדינה באמצעות הפרקליטות או תביעות של המשטרה. לכן, שאלתך כלל אינה ברורה.

אם התכוונתך לשאול לעניין יצוגך בתביעה נזיקית בהליך אזרחי לאחר ובכפוף להרשעתו של הנאשם, אזי מדובר ביצוג בהליך אזרחי וכאן ניתן לחתום על הסכם לפיו שכרו של עורך הדין יותנה בתוצאות המשפט. מה שכאמור לא ניתן לעשות בהליך פלילי.

אילו הרחבת מעט אודות הנסיבות של המקרה, אולי היה קל יותר להבין מה בדיוק אתה שואל ולמה התכוונתך בשאלתך.

שלום;

הבסיס לתביעה יכול להיות חוק איסור לשון הרע ואולי גם עוולת נגישה. יחד עם זאת אחת ההגנות בחוק לשון הרע היא תלונה לממונה או לגורמים מוסמכים כגון משטרה וכיו"ב. וזה מה שנעשה כאן.
יהיה קשה להוכיח כוונת זדון בעיקר כאשר מדובר בתלונה אנונימית והרי לא ניתן לתבוע את מי שאינך יודע את זהותו.

באשר לשאלה כיצד ניתן לעצור את כדור השלג, זו שאלה שצריך לבחון אותה במסגרת העבודה. אולי הפעלת חוקר פרטי לחשיפת המקור למכתבים וכיו"ב. אך זה כבר מחוץ למטרת פורום זה.

שלום;

אין קשר בין שתי התלונות. אך מתבררת במישור הפלילי והאחרת במישור המשמעתי. ולכן הן יכולות להתנהל במקביל.

יחד עם זאת - הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין ממילא למיטב הבנתי תעוכב עד לאחר סיום החקירה. משום שלשכת עורכי הדין לא תקיים חקירה עצמאית לבירור אשמתו של עורך הדין בזיוף מסמכים.

לכן המסקנה היא שגם אם מדובר בשני הליכים שניתן לנהל במקביל, הרי שבנסיבות העניין כדאי להמתין לתוצאות החקירה. אם החקירה המשטרתית תוביל להגשת כתב אישום הרי שהדבר יקל מאוד על הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין. אם התוצאה תהיה גניזת החקירה, יש להניח שתלונה ללשכת עורכי הדין לא תוביל לשום מקום, והיא תצטייר ברדיפה של עורך הדין.

על כגון אלה נאמר: "החיפזון מהשטן". כדאי להמתין להשלמת החקירה במשטרה ותוצאותיה יסמנו את כיוון הפעולה המומלץ.

שלום רב,

משטרת ישראל אינה רשאית להציג את הרשעתך שנמחקה בשל חנינה מנשיא המדינה בפני בית המשפט.

סעיף 20 (א) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים קובע כדלקמן:
"
א) מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.
(ב) ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.
(ג) בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.
(ד) שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.
(ה) מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.

הגופים בפרטים ב-ה כאמור לעיל, הרשאים לעיין בהרשעה שנמחקה הינם:
יושב ראש הכנסת – לענין בחירת נשיא המדינה, וועדת הכנסת – לענין מינוי מבקר המדינה;
(ג) הממשלה – לענין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין סעיף 8 לחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954;
(ד) ועדת מינויים לפי חוק השופטים, תשי"ג-1953, חוק הדיינים, תשט"ו-1955, חוק הקאדים, תשכ"א-1961, או חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, תשכ"ג-1963;
תק' תשמ"ח-1988
(ד1) שר המשפטים ושר העבודה והרווחה – לענין סעיפים 10, 11 ו-15 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969;
(ה) שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי — לענין מינוי לתפקיד מסווג סודי ביותר;
בהצלחה
דנה שביט, עו"ד

שלום,
לא ראיתי את התשובה/תשובות הקודמות שניתנו לך כך שאיני יכול לדעת אם הבינו אותך או לא, לעניין שאלתך וממה שניתן להבין ממנה את רוצה לנקום או להחזיר לאותו נאשם (שאין לי מושג מה כביכול הוא עשה), אם טרם נסתיים ההליך עליך לזכור, כי על אף העובדה שהוגש כנגד פלוני כתב אישום הוא עדיין נהנה מחזקת החפות. לעניות דעתי מוטב יהיה לך אם תכבשי את יצר הנקמה ותחכי לסיום ההליך, שלא תפתחי איזשהו פתח לתביעה נגדך אח"כ (לשון הרע, נזיקין וכד').

שלום;

זה יכול לאלץ אותו לפרוש מהוועד.
מעבר לכך גם אם אחרים ויתרו לו על סכום הגניבה אתה רשאי לא לוותר ולאלץ אותו להשיב את הכסף. אם הוא לא ישיב, אתה יכול לפנות למפקח על בתים משותפים שיש לו סמכות להכריע בנושא.

כל זה נאמר מהפן המשפטי הטהור. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהנסיבות של גיל האיש. לא במקרה רבים ויתרו לו. כנראה שהם הבינו את הנסיבות ואת המשמעות שבגניבה.

מכל מקום ההחלטה היא שלך כיצד לפנות. תלונה במשטרה על גניבה ו/או פניה למפקח על הבתים המשותפים.

שלום ענת,

להלן סעיף 300 א לחוק העונשין, העוסק בעונש מופחת:
"
עונש מופחת
(תיקון מס' 44) תשנ"ה-1995
300א. על אף האמור בסעיף 300, ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו, אם נעברה העבירה באחד מאלה:
(א) במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת, אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור בסעיף 34ח —
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה.
(ב) במצב שבו מעשהו של הנאשם חרג במידה מועטה, בנסיבות הענין, מתחום הסבירות הנדרשת לפי סעיף 34טז לשם תחולת הסייג של הגנה עצמית, צורך או כורח, לפי סעיפים 34י, 34יא, 34יב.
(ג) כשהנאשם היה נתון במצב של מצוקה נפשית קשה, עקב התעללות חמורה ומתמשכת בו או בבן משפחתו, בידי מי שהנאשם גרם למותו."

כלומר, אם נאשם יכנס בגדר אחת הקטגוריות שלעיל, הרי שבית המשפט רשאי (אינו חייב ) להטיל עונש קל יותר מהעונש הקבוע בחוק.

בתי המשפט עושים שימוש בסעיף הנ"ל, של עונש מופחת, רק במקרים בהם ישנה הצדקה אמיתית לעשות כן ולאחר שהנאשם הביא ראיות מוצקות למצבו בהתאם לקטגוריות בסעיף הנ"ל.

רונן שלום,לגבי הודעות העדים במשפטך, אם נסיבות גביית הודעותיהם אינן נופלות בגדר החריגים לעדות שמיעה, אזי לא ניתן יהיה להגיש את הודעותיהם במשטרה במקום שמיעת עדותם.  לכן, במידה ואין ראיות נוספות בתיק אשר קושרות אותך לעבירות, למעשה, אין למדינה ראיות נגדך וקרוב לוודאי שכלל לא יבקשו לחדש את ההליכים.  במידה וכן יבקשו את חידוש ההליכים נגדך, הסיכויים להרשעתך הינם אפסיים.אילנה קנטור, עו"ד

שלום לך,

אדם הנכנס לשטח ביתו של אדם אחר ללא רשות ומבצע מעשה שיש בו , בין היתר, כדי להפחיד, להקניט או כדי לבצע עבירה מסויימת, למעשה מבצע עבירת הסגת גבול ובהחלט ניתן להתלונן על כך למשטרת ישראל.

ישנה עבירה נוספת שעשויה להתאים למקרה המתואר והיא פגיעה בפרטיות (למעשה מדובר בעוולה אזרחית אך ניתן להתלונן בגינה במשטרה).

צילום חזית בית של אדם הפונה אל החוץ לא מהווה פגיעה בפרטיות . חזית בית הפונה כלפי חוץ, חשופה מטבע ברייתה כלפי כולם. כל אדם מזדמן רשאי לצלם חזית של בית מרשות הרבים, בכך אין משום פגיעה בפרטיות. . יתכן שבמקרה שלך אכן בוצעה פגיעה בפרטיותך שכן לטענתך הצילום בוצע מתוך שטח הבית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שישנן הגנות בחוק הגנת הפרטיות לאדם שמבצע לכאורה עבירה של פגיעה בפרטיות, למשל כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע, ועוד.

באשר לשימוש בצילום כראיה, הרי שבעיקרון אין מניעה לעשות בו שימוש כל עוד הדבר נעשה בהתאם לדיני הראיות .

בהצלחה,
דנה שביט, עו"ד

שלום;

יכול להיות ואף רצוי היה שיתנהגו אליך ביתר סבלנות ואנושיות. יחד עם זאת מלבד התנהגות בוטה של השוטר ושל הקב"ט, בהנחה שהתיאור שלך נכון, מדויק ואמיתי, הרי שהם לא עברו כל עבירה. התפקיד של הקב"ט ושל השומרים הוא לשמור על הביטחון ובמקרה של זיהוי בעיה הם נוקטים בצעד כפי שננקט נגדך, כלומר למנוע ממך להיכנס.
בדיעבד יכול להיות שהם שגו באבחנה שלהם אך הדיעבד הוא חוכמה שלאחר מעשה.
אני מציע לך לשכוח מפרשה זו ולהמשיך הלאה.