פורום פלילי

אבי יקר, ראשית בניגוד לקנס לא ניתן לצוות על ימי מאסר בשל אי תשלום פיצוי.
שנית, ישנם מקרים בהם דורשים מהנאשם להפקיד את הפיצוי לפני שמוצג ההסדר בפני בית המשפט- בכל מקרה אחר, הרי אם הנאשם לא ישלם את הפיצוי, הרי הוא ישא הפרשי ריבית והצמדה וניתן יהיה לגבות הסכומים בהוצאה לפועל, אך לא ניתן לחזור ולגזור את דינו מחדש.
מקווה שעניתי לשאלתך.

קובי יקר, לא ברור לי המקרה- מדוע שחבר יעביר לך כסף בכדי שאתה תפקיד לו לחשבון?
על אילו סכומים מדובר?
האם לא ניתן ללכת אל הבנק בו לטענתך ביצעת את העברה ולנסות לשחזר לפי תאריך, שעה ושמך לאן הכסף עבר?

רמי יקר, אני מודה שאני פשוט לא מבין אותך!
קיבלת מידע פנימי משוטר אודות חקירה מתנהלת-מדובר בעבירה חמורה של השוטר והוא עלול למצוא עצמו מחוץ לשורות המשטרה- לעומת זאת, אם אתה חושב שאתה יכול ללכת ולהגיש תלונה ללשכת עורכי הדין תוך שימוש במידע פנימי כזה, שלכל היותר מהווה עדות מפי השמועה, הרי אתה טועה.
הוא הדין לגבי ערר על סגירת התיק באם יסגר- הרי אין במידע דבר שאתה לא תוכל לקבל בהמשך באופן חוקי- כך שאם תואיל לחכות שהתיק יסגר, הרי תוכל לבקש לצלם את חומר הראיות בכדי להגיש ערר על סגירת התיק ולא תצטרך לעשות כל שימוש במידע שהועבר אליך שלפי טענתך קשור אך ורק בחומר הראיות שתהיה זכאי לקבלו בלאו הכי.
מקווה שעזרתי לך

פונה יקר, אתה מיוצג ע"י סניגור שהלך לשימוע ומכיר את הדינמיקה הספציפית הקשורה לתיק ולפרקליט עימו הוא נפגש.
ראוי לסמוך על עורך דינך אשר ידע לתת לך עצה הרבה יותר מדוייקת מאשר עצות בפורום מעולה ככל אשר יהיה- שכן אני לא מכיר את הנסיבות ואת הפרקליטים האמורים להכריע כאן.
בדרך כלל, אין טעם לנדנד וראוי לתת לפרקליטות את השהות להכריע ולשקול את השיקולים ולבצע את הבדיקות אשר הם נדרשים לפעמים לעשות מבלי לקצוב להם זמנים.

פונה יקר, סעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר לתובע להאשים בכתב אישום אחד כמה נאשמים אם כל אחד מהם היה צד לעבירות שבכתב האישום או לאחת מהן, בין כשותף ובין בדרך אחרת או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים הקשורים זה לזה עד שהם מהווים פרשה אחת.
לפי סעיף 90 רשאי בית משפט בכל שלב שלפני הכרעת הדין לצוות על איחוד הדיון בכתבי אישום נפרדים התלויים ועומדים באותו בית משפט ובתנאי שהצירוף לא יגרום לעיוות הדין ובתנאים המפורטים לעיל בסעיף 87.
ניתן לבקש גם להפריד את המשפטים אם אתה סובר שהאיחוד לא כדין, אך אם הבקשה תסורב אין זכות ערר עליה ( אלא אתה צריך להגיש בקשת רשות ערר שהיא לא פשוטה ), ויש לערער על עצם האיחוד במסגרת הערעור על פסק הדין כולו. ( אם למשל אתה טוען שהאיחוד גרם לך לעיוות דין)

פונה יקר,
ראשית, חשוב לדעת כי אין עבירה של שידול.
שידול, כסיוע ונסיון מתלוות לביצוע העבירה העיקרית.
כך למשל אם אדם שידל את חברו לבצע עבירה של תקיפה- ניתן להגיש בגין כך קובלנה פלילית על שידול לתקיפה ( שכן תקיפה מנויה בין העבירות המופיעות בתוספת השניה לחוק סדר הדין הפלילי שם מצויות רוב העבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית )
עבירה של אי מניעת פשע לא מנויה בין העבירות שניתן להגיש בגינן קובלנה פלילית פרטית.
מקווה שסייעתי בידך

שלום
כל אדם יכול להגיש תלונה על עבירה שנעשה במדינת ישראל .
אין חובה שהאדם שנפגע או עלול להפגע מאותה עבירה יגיש את התלונה.
בהצלחה

רן יקר, סעיפים 58 - 59 לחוק סדר הדין הפלילי קובעים "
58. כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על שבוצעה עבירה.
59. נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה.."
כלומר, המשטירה תפתח בחקירה אם נודע להם על ביצוע עבירה גם בכל דרך אחרת ולאו דווקא בתלונה ישירה של הקורבן.
יחד עם זאת, אם המתלונן מסרב להגיש תלונתו, הרי פעמים רבות לא יהיה למשטרה די ראיות בכדי לבסס כתב אישום דבר שיוביל לגניזת התיק.

פונה יקר,
ראשית, עבירת הריגה היא עבירה מסוג פשע ועל כן היא מתיישנת רק בחלוף 10 שנים מעת ההליך האחרון שנערך בגינה.
שנית אני מפנה אותך להוראות סעיף 94א.לחסד"פ- ממנו עולה, כי אף לאחר 10 שנים ניתן לחדש ההליכים באישור היועמ"ש אם הסיבה להתליית ההליכים היא מהטעם שהנאשם מתחמק מלהגיע למשפט, כך שיש יתרון בהתליית הליכים ונהוג ללוות אותה בצו הבאה ללא שחרור וכך ההליך נשאר תלוי ועומד. " (א) בכל עת שלאחר הגשת כתב האישום ולפני גזר הדין, רשאי בית המשפט להתלות את ההליכים, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, אם נוכח כי לא ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו.
(ב) הותלו ההליכים, לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו, רשאי תובע להודיע בכתב לבית המשפט על רצונו לחדש את ההליכים, ומשעשה כן יחדש בית המשפט את ההליכים, ורשאי הוא להמשיך בהם מן השלב שאליו הגיע לפני התלייתם.
(ג) על אף הוראות סעיף 9 ניתן לחדש את ההליכים באישור היועץ המשפטי לממשלה, מטעמים שיירשמו, אף אם עברו בין מועד התליית ההליכים לבין המועד שבו ניתן להביא את הנאשם להמשך משפטו התקופות האמורות בסעיף 9; ובלבד שההליכים הותלו מהטעם שהנאשם מתחמק מן הדין

פונה יקר, קצרה היריעה מלתאר את כל ההבדלים בין ההליך האזרחי לפלילי הן מבחינת מטרותיו השונות, זהות המתדיינים , וסדרי הדין ועוד.
בעקרון מבחינת סדרי הדין בהליך הפלילי קיים חוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ) וכן חוק סדר הדין הפלילי ( סמכויות אכיפה מעצרים ) המסדירים את רוב סדרי הדין בהליך הפלילי- בתחום האזרחי עובדים עם תקנות סדר הדין האזרחי ואתה מוזמן לעיין בהם.
לגבי אפשרות קובלנה פלילית- וייצוג מטעם הסניגוריה הציבורית, הרי בעקרון, הסניגוריה מייצגת חסרי אמצעים בעבירות מסוג פשע- כאשר רוב העבירות אם לא כולן בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית הן מסוג עוון.
יחד עם זאת, לשופט יש סמכות למנות לנאשם סניגור גם במסגרת עבירות מסוג עוון וגם במסגרת קובלנה פלילית פרטית.

פונה יקר, הגם שנושא זה חורג ממטרת הפורום, אני מוכן להשיב לך, כי לפי סעיף 66 לחוק לשכת עורכי הדין, הרי לבית הדין המשמעתי יש את הסמכויות הניתנות לועדת חקירה לפי סעיפים 9-11 ו- 27(ב) לחוק ועדות חקירה.
לפי סעיף 9 (1) לחוק ועדות חקירה יש אפשרות ליו"ר על דעת הועדה להזמין אדם לבוא ולהעיד לפני הועדה או להציג מסמכים או מוצגים אחרים שברשותו- כך שתיאורטית ניתן להזמין איש בזק אשר ימציא את הפלטים המבוקשים.
בפועל, לא ידוע לי שאי פעם בית הדין ביקש חומרי חקירה דוגמת אלו שכן בית הדין לא בא להחליף את מקומם של הרשויות החוקרות והוא שופט על פי החומר שמונח בפניו, ולרבות פלטי בזק שמי מהצדדים מציג בפניו.
מקווה שסייעתי לך

פונה יקר,
מלבד המשטרה, הרי המרשם פתוח גם בפני השב"כ, המשטרה הצבאית ומחלקת בטחון שדה של צה"ל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות.
ואולם, המשטרה גם תמסור מידע מן המרשם לכל בעלי התפקידים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי וזאת לפי בקשתם.( מדובר ברשימה ארוכה מאוד של גופים, לרבות בית משפט, שירות המבחן, חוקרים ברשות ניירות ערך, מס הכנסה, עובדים סוציאלים לפי חוק הסעד ועוד ועוד- כדאי לבחון הרשימה באינטרנט )

פונה יקר, התביעה רשאית שלא להעיד את כל עדי התביעה המופיעים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
למשל, אם התביעה סבורה שדי לה בעדים שהעידו בכדי להוכיח את האשמה, הרי היא יכולה להכריז "אלו עדי" ובכך למעשה מסתיימת פרשת התביעה.
במקרה שהעד כבר התייצב לדיון ובכל זאת התביעה נמנעת מהעדתו, ייתכן והסיבה לכך, היא הרושם הרע שהותיר העד ועל כן היא מעדיפה לוותר עליו.
בכל מקרה סעיף 178 לחוק סדר הדין הפלילי דן בדיוק בנושא שלך וקובע, שזכותך במקרה כזה לזמן את עד התביעה כעד הגנה כשלהבדיל מעדי הגנה אחרים, תוכל לבקש מבית המשפט לחקור אותו שאלות של חקירה נגדית הגם שהוא מעיד כרגע כעד הגנה.

פונה יקר, לצערי אם העבירה בה היית חשוד נעברה כשהיית בגיר, הרי לאור תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה ) יש צורך בחלוף של 5 שנים בעבירה מסוג עוון בטרם תוכל לנסות ולשכנע את הגורם המוסמך לבטל את הרישום ( ראה תקנה 4 )
מקווה שסייעתי בידך.

בפועל הם לא מוחקים שום דבר...ליד ההרשעה הרשומה הם פשוט רושמים את המילים העבירה נמחקה....

עודד יקר, כפי שהבנת, הרי לא ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית כנגד שוטר מבלי לקבל אישור היועמ"ש תחילה ( ראה סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי ) אם תעיין בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי תוכל לראות את כל העבירות שניתן להגיש בעניינם קובלנה פלילית פרטית. ( למעט עבירה לפי חוק איסור לשון הרע שלא מצויה ברשימה והיא הוספה דרך הוראה בחוק איסור לשון הרע עצמו ).
היות ונראה לי שהמקרה שאתה מתאר הוא מורכב למטרות הפורום, עצתי להתייעץ עם עו"ד שיבחן את כל מסכת הראיות ויעזור לך להחליט האם הקובלנה הפלילית היא בכלל ריאלית או שמא עדיף לפנות לקצין פניות הציבור בתלונה על השוטרים.

ראשית אתה יכול לכתוב על מערכת היחסים שלך איתו ולהתבסס על זה שהתלונן עליך ללא בסיס ותלונתי נסגרה.אין שום בעיה לכתוב על השירות שלו ושל חברתו ברמה של ביקורת,במיוחד אם הביקורת שלך אמיתית.

פונה יקר, זו הדרך המומלצת לפרקליטות בהנחיות לקיים שימוע.
למעשה, יש בדרך זו גם יתרונות לעו"ד בכך שהוא יודע להתמקד בשימוע מול אישומים וחשדות מסויימים ולא להרגיש כעיוור המגשש דרכו מבלי לדעת האם דבריו בכלל רלוונטים לכתב האישום אשר בכוונת התביעה להגיש.

ירון יקר,
חשוב לזכור, איש לא מחייב אותך לשכור שירותיו של עורך דין בכדי לסייע לך- למעשה אף אם היה תלוי ועומד כנגדך כתב אישום אין מניעה שאתה תייצג את עצמך.
כך כמובן גם בפניות למשטרה למחיקת רישום פלילי.
הבעיה היא שאם אתה לא בקיא בנושאים הללו, הסיכוי שתצליח במשימה הוא נמוך משמעותית וחבל, אבל אם אין ברירה ואין הפרוטה מצויה בכיסך - אפשר תמיד לפנות לבד

פונה יקר, אני בספק אם המשטרה תטפל בנושא הזה, אך אם יש לך ראיות, הרי אתה יכול להגיש על כך קובלנה פלילית פרטית, הן כלפי עורך הדין והן כלפי האדם שסיפק לו התכתובות.
בכל מקרה אתה גם רשאי להגיש תלונה ללשכה על אותו עו"ד בשל השימוש האמור באם חורג הוא מהנדרש לשם הגנתו.

דניאל יקר, חוק החזקת ת"ז והצגתה מחייב אותך להציג ת"ז לשוטר כאשר אתה מתבקש לכך, לכאורה החוק לא מחייב חשד סביר לביצוע עבירה.
כבוד השופטת תדמור- זמיר מבית משפט השלום קבעה בכתבה שצרפת : " כי על אף שבחוק נשיאת תעודת זהות יש סמכות לכאורה לדרוש את הצגתה ללא קיומו של חשד, הרי שהדבר אינו מתיישב עם רוח חוקי היסוד כמו הזכות לפרטיות וחופש התנועה, ועל כן הציעה פרשנות לפיה הסמכות אינה קיימת ללא חשד. "- כלומר מדובר בפרשנות שלה בלבד ולצערנו, פסיקה של בית משפט שלום, אינה תקדים מחייב ואף לא מנחה שופטים אחרים.
כך שבאותה מידה שופט אחר בבית משפט שלום יכול לקבוע הפוך.
בנוסף, לא תמיד אתה יכול לקבוע האם לשוטר היה יסוד סביר לחשד כי ביצעת עבירה אם לאו- נניח יש מידע מודיעני, שאתה כמובן לא חשוף אליו, לפיו בחור הדומה לך ברח ממשמורת חוקית והשוטר מבקש ממך ת"ז כדי לבחון האם יש זהות בינך לבין החשוד- אם אתה מסרב, והיה לו חשד סביר כאמור, הרי אפילו לגרסת השופטת תדמור זמיר, יש להרשיע אותך בעבירה של הכשלת שוטר.
אני מציע, כי אם אתה מרגיש ששוטרים סתם נוהגים לבקש ממך ת"ז ללא כל חשד, שפשוט תגיש נגדם תלונה לנציב פניות הציבור במרחב המשטרתי המתאים.

מתלונן יקר, ראשית למיטב זכרוני, כבר פנית אליי בנושא הזה בלא מעט שאלות ( ואם זה מישהו אחר עם בעיה דומה אתה מוזמן לעיין שוב בתשובותיי )
אם אתה מעוניין לשמוע את דעתי, הרי ששימוש במילים "שקרן" "נוכל" "עבריין" הוא מאוד לא מומלץ וקשה מאוד להוכיח כאן אמת דיברתי.
בנוסף, במקרה שלך התלונה היא כנגד עורך הדין ולא היה כל סיבה לבוא "במחמאות" כאלו לגבי פלוני- ניתן פשוט היה לספר את אשר אירע מבלי להיזקק לעלבונות שלא רק שלא תורמות לך ולתלונה מאומה, אלא רק עלולים לסבך אותך בקובלנה לפי חוק איסור לשון הרע.

"מהכרותי עם האדם הוא באופי גס ובוטה, הוא דיבר אליי בצורה לא יפה כאשר שוחחנו על נושא זה.." "והאדם שקר...הוא שיקר לי מספר פעמים עובדתית..""לאחר התלונה השקרית במשטרה ביודעין ובזדון אותו אדם הוא גם עבריין ונקמן.." "עקב מעשיו מעידים הכוללים שקרים ותלונה שקרית האדם הוא נכלולי.."זה על פלוני כמובן.לא התנצלתי על הדברים כי אין על מה.אך אמרתי שאני חוזר באופן מוחלט מהביטויים ונשאר עם התיאורים שהוא עשה."פעל בצורה לא ישרה הכללה שקרים בזדון.." "ביצא עבירה פלילית מסוג פשע...".

פונה יקר, לצערי מבלי להיחשף למכלול חומר הראיות אין ביכולתי להעריך סיכויים להגשת כתב אישום ובמיוחד שאף אם יש ראיות להודעת כזב הרי שיש צורך בהוכחה, כי מי שמסר את הידיעה הכוזבת ידע והתכוון למסור אותה ככזו ולא שטעה למשל בתום לב.
כמובן, שגם אם יש ראיות להודעת כזב, עדיין יש שיקול דעת לתביעה להחליט לגנוז התלונה מחוסר עניין לציבור.
יחד עם זאת, עצם העובדה שהתיק לא נסגר מחוסר אשמה עומדת לך לרועץ במקרה זה, שכן אם יש לך הוכחות כי התלונה נגדך הייתה שיקרית, הייתי מצפה ממך לשכנע את התביעות לגנוז התיק מחוסר אשמה- כך שאם לא הצלחת בכך הסיכוים להגשת כתב אישום בגין תלונה כוזבת בנסיבות האמורות אינם מן הגבוהים.
מקווה שסייעתי בידך.

אריאלה יקרה,
תופעה של השחתת שלטים של המועצה/עירייה בדרך כלל מטופלת ע"י הפקחים של העירייה והנתפס משלם קנסות מנהליים .
יחד עם זאת, ייתכנו מקרים, בהם על פי תלונה ובקשה של בכיר במועצה בהם המשטרה תטפל למרות שאין אלו מסוג החקירות בהם המשטרה נוהגת לטפל ברגיל.

פונה יקר,
בכדי להצליח בבקשה לשינוי עילת סגירה מחוסר עניין לציבור להעדר אשמה- כדאי מאוד לשכור שירותיו של עו"ד- שכן למעשה מדובר כאן בבקשה משפטית לכל דבר ועניין לאחר צילום חומר הראיות.
ואכן, אם תגיש לבד בקשה מעין זו והבקשה תסורב, יהיה מאוד קשה לערער שוב ( בכל מקרה אין זכות כזו ) ופניה לבג"צ כמעט ולא ריאלית.