פורום פלילי

שלום וברכה

אם מדובר במקרה בו מישהו זייף את חתימתך האישית ויצר מצג שווא כאילו הוא פגש בך ואתה חתמת על המסמך, הרי שמדובר בעבירה (ראה סעיף 414 לחוק העונשין) והנך יכול להגיש תלונה במשטרה על זיוף.

בהצלחה

פונה יקר, אקדח מצית- אינו אקדח ואינו נחשב כלי נשק, כך שבמובן החוקי היבש מותר להחזיקו. יחד עם זאת איני מייעץ לך להחזיקו למטרות של הגנה עצמית משתי סיבות: האחת: אם חס וחלילה תגיע למצב בו תסבור כי כדאי לך להוציא אקדח צעצוע למטרת הגנה עצמית- הדבר עלול בקלות להסלים את המצב שכן האדם שמולך יחשוב שאתה מוציא מולו אקדח ואז אם  הוא יפעל בצורה הטובה ביותר לדעתו, כדי להגן על עצמו, לרבות אם יש ברשותו אקדח אמיתי הוא עלול לירות בך למוות . כך שאם אתה מעוניין להחזיק אקדח להגנה עצמית, מוטב שהוא יהיה אמיתי. שנית, בשל לא מעט מקרים בהם שודדי בנקים עשו שימוש באקדח דמה לשם ביצוע השוד ( כדי שלא יאשימו אותם בהמשך בחלופה המחמירה של שוד מזוין - הרי שאם שוטר יגלה עליך אקדח מצית, הדבר עלול לעורר חשד לכך שיש בכוונתך לבצע עבירה של שוד וכך אתה עלול למצוא עצמך נחקר בנושא. מקווה שהייתי לך לעזר

שלום וברכה

ראשית נראה כי מדובר במצב משפחתי מורכב, שבמרכזו עומד אדם פגוע, ועל כן עדיף להימנע מפנייה להליך הפלילי, חלף זאת אני סבורה שלרשויות הרווחה, וכן לגורמי טיפול יהיו כלים טובים יותר לעזור במצוקה שנוצרה בבית. לשאלתך, המטרה של אומר האמירה בעבירת איומים צריכה להיות במטרה להפחיד. נקבע על פי הפסיקה כי המבחן האם אמירה כזו או אחרת עולה בגדר איומים הוא מבחן אובייקטיבי. כלומר האם אדם נורמטיבי היה פוחד כאשר היה שומע אמירה מעין זו. עוד נקבע כי הבדיקה נעשית על פי הנסיבות וההקשר בו ניתנה האמירה.

המטרה של אומר האמירה בעבירת איומים צריכה להיות במטרה להפחיד. נקבע על פי הפסיקה כי המבחן האם אמירה כזו או אחרת עולה בגדר איומים הוא מבחן אובייקטיבי. כלומר האם אדם נורמטיבי היה פוחד כאשר היה שומע אמירה מעין זו. עוד נקבע כי הבדיקה נעשית על פי הנסיבות וההקשר בו ניתנה האמירה. על פניו על פי המבחנים שציינתי נראה כי מדובר בלשון שיש אפשרות לפרשה כאיום.

בהצלחה.

שלום וברכה

כיום לא נדרשת כל הסמכה בכדי להיות מנעולן. קורסים שונים בתחום דורשים העתק מהמרשם הפלילי. שים לב כי לאחר תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, לא ניתן למסור העתק מעין זה, אלא לגופים המופיעים מפורשות בחוק. 

בהצלחה

שלום וברכה, 

ראשית רק לצורך הבהרה במדינת ישראל יש שתי רשויות (מרכזיות) האמונות על הגשת כתבי אישום. הפרקליטות גוף הפועל תחת משרד המשפטים.



התביעות המשטרתיות גוף הפועל תחת משטרת ישראל, התובעים המשטרתיים הם עורכי דין שהוסכמו גם כשוטרים. החלוקה בין שני הגופים מתבססת על סוגי העבירות.

לעניין שאלתך לאחר הגשת תלונה אין אפשרות לחזור מהתלונה. המתלוננת אינה צד להליך הפלילי, ההליך מתנהל בין נציגי המדינה (תביעות או פרקליטות) לבין הנאשם. על כן, אין באפשרותך לחזור בך.

למרות האמור, ניתן לשלוח מכתב בו את מבהירה את עמדתך ביחס להגשת כתב אישום. כמו כן, במהלך הדיון בית המשפט התובע המלווה יצור איתך קשר במטרה לשמוע את עמדתך בתיק, ואף יכול להיות שתוזמני להעיד.



בשני המכרים יש באפשרותך להציג את עמדתך, ולרוב בית המשפט מקל על נאשם עם עמדת המתלוננת מרוככת. 

בהצלחה.

שלום וברכה,

ניתן לפנות אל תחנת המשטרה בה נחקרת ולבקש אישור. רצוי לפרט במכתב סיבת הפנייה והצורך באישור.

בהצלחה

שלום וברכה,

אמנם השם רובה אוויר נשמע כשם תמים לכלי היורה אוויר, אך יש לשים לב כי מדובר בכלי נשק שעלול לגרום לפציעה וחבלה קשה. על פי החוק, נשיאה, החזקה, שימוש, סחר וייבוא של רובה אוויר כפוף לחוק כלי הירייה. על פי החוק רכישה, נשיאה ושימוש בהם דורשים רישיון לכלי ירי.

גיל לקבלת רישיון נשק:

אזרח ששירת בצבא או שירת שירות לאומי- 21 (או 18 באישור מיוחד משר הביטחון) 

אזרח שלא שירת בצבא-  27

שללום וברכה,

ככל הנך מחויב להתייצב למתן עדות בבית המשפט. אי התייצבות עלולה לגרום לקנס או אף לזימון באמצעות שוטר ובמקרים חריגים מאוד למעצר עד ליום הדיון.

במידה ואינך יכול להופיע ניתן לפנות ליחידת התביעות או הפרקליטות המטפלת בתיק, ולנסות לשנות את מועד העדות לדיון אחר. לחילופין אתה יכול לפנות אל בית המשפט בבקשה לשנות את  מועד מתן העדות, באמצעות פנייה למזכירות בית המשפט. כיום על אף שהשנה היא 2023 ניתן למסור בקשה כזו באמצעות הפקס או בהגעה פיזית. (אל תשכח לציין את שמך המלא, ת.ז ומספר ההליך שמופיע על ההזמנה).

בהצלחה

שלום חייל יקר,

הרשעה בעבירת עריקות מהווה רישום פלילי, ובאופן פורמלי מדובר בתיק פלילי שילווה אותך באזרחות. כתבתי באופן פורמלי כי באופן מעשי, לצורך עבודות מסוימות וגם כאשר מתייחסים לרישום פלילי בהליך פלילי אזרחי, המשקל לעבירת העריקות הוא קטן. כמו כן, שים לב כי בשל אותה פגיעה של הרישום הפלילי הצבאי בחיים האזרחיים. נקבע תיקון לחוק המחלק את הרישום הפלילי למלא וחלקי. כאשר ספציפית בעבירת עריקות, כאשר מדובר בעבירה ראשונה או בעונש של עד 3 חודשי מאסר, הרישום יהיה חלקי. המשמעות היא הגבלת מסירת מידע מהמרשם הפלילי לרשימה מצומצמת יותר של גופים, וכן קיצור תקופת המחיקה של הרישום הפלילי ל-5 שנים. (שים לב כי בתיקי עריקות קיים לבית משפט שק"ד להורות על רישום מלא גם במקרה של ענישה מתחת ל 3 חודשי מאסר, וכן להיפך להורות על רישום חלקי גם בענישה מעל שלושה חודשי מאסר).

מקווה שתצליח למצוא את הכוחות הנדרשים להשלים את השירות הצבאי

שלום וברכה

הנחיות היועמ"ש "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום" הגבילו את משך החקירה והטיפול בתיק עד הגשת כתב אישום. שכן בעבר היו פעמים שהמשטרה חקרה אדם, ולאחר מכן זנחה את התיק, ולאחר תקופה ארוכה החליטה להגיש כתב אישום כנד אותו אדם. כמובן שהתנהלות מעין זו מהווה עינוי דין, כאשר מעל ראשו של אדם מרחפת עננה כה כבדה למשך זמן רב. על כן, נכתבו הנחיות היועמ"ש במטרה להסדיר את משך זמן הגשת כתב האישום.

לפי שאלתך אני מבינה שנחקרת בגין עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה זו מסווגת כעוון, ועל פי הנחיות היועמ"ש כתב האישום צריך להיות מוגש בתוך 12 חודשים מיום קליטת התיק בתביעה. על כן, לפי המצב שאת מתארת יש מקום לטעון לשיהוי בהגשת כתב האישום.

לעניין הסדר מותנה: מדובר בהסכם משפטי שנחתם בין חשוד לרשויות התביעה. על פי חוק סדר הדין הפלילי ניתן להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד ולסגור את התיק בעניינו. על החשוד להודות בכתב האישום ולקיים תנאים שנקבעו בהסדר (לרוב מדובר בהימנעות מעבירות, קנס והתחייבות)

אם אכן עמד החשוד בכל התנאים יירשם כי התיק נסגר בעילה של "סגירת תיק בהסדר", כאשר הפרת תנאי ההסדר תביא להעמדתו לדין של החשוד בעתיד.

מומלץ להיוועץ בעורך דין טרם חתימה על ההסדר. 

שלום וברכה

ראשית, אם זומנת לחקירה באזהרה, כנראה שהשכן הוא זה שהתלונן עליך, לעורך דין אין סמכות להתלונן בשמו של אדם.

שנית, אני ממליצה מאוד להתייעץ עם עורך דין טרם החקירה. רבים האנשים שנחקרים במשטרה ללא יעוץ מתוך המחשבה שאם הם יספרו את הגרסה שלהם, לא יפתח להם תיק ולא יוגש כנגדם כתב אישום. לצערי הדבר רחוק מהמציאות. חקירה במשטרה היא דבר מורכב, נחקר צריך לדעת כיצד להציג את האמת, לדעת כיצד לענות לגרסת המתלונן, ולשאלות (לפעמים) המכשילות של החוקר, וכן  לדעת מהן זכויותיו. לפעמים נראה כי חקירה היא דבר זניח, אך בעצם מדובר בנקודת זמן גורלית שלאחריה, ועל סמך מה שיאמר בה תבחן השאלה אם להגיש כנגד הנחקר כתב אישום. אם לאו. על כן יש לנהוג בנאמר בחקירה במשנה זהירות, ולהתייעץ טרם החקירה עם עורך דין.

שלום וברכה

שאלתך אינה מתאימה לפורום הפלילי, יש להפנותה לפורום לדיני נזיקין

שלום וברכה,

במידה ועורך הדין מסר תגובה בכתב, יש באפשרותך לפנות בתגובה בכתב לבית המשפט ולחשוף את שקריו של עורך הדין. בכל אופן, אין המדובר בעבירה פלילית אלא בעבירה אתית, ואתה רשאי לפנות אל לשכת עורכי הדין בתלונה כנגד אותו עורך דין.

שלום וברכה,

בשאלתך אתה מתאר מצב בלתי נסבל, ואין כל סיבה בעולם שאדם בגילך יאלץ לסכן את בריאותו כך. הסיטואציה אותה אתה מתאר אינה נכנסת בגדר של המעשה הפלילי, ופנייה למשטרה ולרשויות התביעה לא תסייע לך במקרה זה. לעומת זאת אנא פנה לעורך דין שעוסק בסכסוכי שכנים. מוזמן להפנות את שאלתך לפורום לדיני מקרקעין. 

בברכת בריאות איתנה

שלום וברכה,

כפי שאתה מציין בשאלתך כלבך אומנו להגנה ולא להתקפה. במידה והינך רואה מפגע אמליץ לך לקיים את הציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" נוס על נפשך והגן על חיי כלבך. כלבך לא בחרו להקריב את חייהם, שמור על חברך הטוב ביותר כפי שאתה שומר על חייך.

במידה ומדובר במצב של חיים ומוות מובן שבמקרים מסוימים יעמוד לך סייג ההגנה עצמית, גם אם השתמשת בכלבך. כך אם מנעת רצח או פגיעה בצד ג', יעמוד לך סייג ההגנה עצמית (שהורחב אף לזולתו) או סייג הצורך.

שלום וברכה,

שאלתך מורכבת, וקשה לענות עליה בצורה חדה. ברור כי הספקה של סם גם אם לא בדרך ישירה מהווה עבירת פלילית. לפני כשנה וחצי הוגש כתב אישום כנגד מטפל אלטרנטיבי שהיה מניח את הסם על שולחנו יוצא ונכנס רק לאחר שהמטופל לקח את הסם. בשאלתך אתה מתאר מרחב בו אדם מגיע לאחר שהוא לקח את הסם. קיימים בארץ מרכזים של תוכנית יזהר, שמטרתה למזער את הנזקים של שימוש בסמים. במרכזים קיים מרחב בטוח למשתמשים בסמים וכן מענקים למשתמשים ציוד הזרקה סטרילי. לצד זאת מדינת ישראל הצטרפה למחקרים בנושא טיפול פסיכודלי, ובמסגרתם הותר השימוש בסמים פסיכודליים. אם כן, נראה כי קיימת במערכת הבריאות בארץ פתיחות מסוימת לשימוש בסמים, והייתי ממליצה להתייעץ עם גורם במשרד הבריאות כדי לקדם הקמה של מרחב בטוח כמו שהצעת.

שלום וברכה,

ראשית בריאות לך ולמשפחתך. חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005 מסדיר את הסמכויות הקיימות למאבטחים. מאבטח הוא מי שהוסמך כדין ונושא תג זיהוי מתאים (בשל העובדה כי מדובר בבית חולים, נקודת ההנחה היא שאכן מדובר במאבטח המוסמך על פי דין).

סעיף 6א לחוק מעניק סמכויות למאבטח להשתמש בכוח סביר, להוציא את אותו אדם מהמקום ואף לבקש ממנו להזדהות, במידה ואדם ביצע מעשה אלימות או שהוא מהווה איום או שהוא עלול לבצע מעשה אלימות.

השאלה היא האם התנהגותכם עלתה כדי מעשה אלימות או שנחשבתם כמי שיכולים לבצע מעשה אלימות. בעניין זה קיים למאבטח שיקול דעת לפעול בהתאם לנסיבות.

רן שלום

אתה מתאר סיטואציה שהינה עינוי דין של ממש. אמנם החוק מסייג את מועד דיון ההקראה לאחר הגשת כתב האישום רק בעניין עצורים, אך במקרה שאתה מתאר מדובר באירוע חריג.

במידה ואתה מיוצג אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה להקדים את המועד. 

שלום משה,

אשמח לקבל הפנייה לפסק הדין וכך אוכל להבין לעומק את שאלתך.

ובכל אופן סוגיית החילוט הינה סוגיה סבוכה ומורכבת, וקשורה לעבירות המיוחסות לנאשמים. בישראל ישנם מספר חוקים שעל בסיסים ניתן להורות על חילוט :

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973

חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000

חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, תשס"ה-2005

והכל כמובן תלוי הנסיבות.

למרות כל האמור, הסר דאגה מליבך וגם כאשר בית המשפט מחלט רכוש של עבריין נשקלים שיקולים שמטרתם להגן על משפחתו ויכולתו להתקיים קיום בסיסי. 

שלום רונן,

נאשם מחויב לפי חוק להתייצב לדיון בעניינו. מובן כי אם תאריך הדיון נופל במועד בעייתי לנאשם, ניתן לפנות במעוד מועד לבית המשפט ולבקש לשנות את התאריך.

כמו כן, עילת הסבירות מאוד פופולרית בימים אלו, אך אינה נוגעת לשאלתך, במידה והדיון נקבע בפרוטוקול ומדובר בהליך פלילי הרי התייצבת והוזהרת, ואינך יכול לטעון כי אתה לא יודע את תאריך הדיון.

לא הבנתי את שאלתך לעניין הדיון במעמד צד אחד.

שלום וברכה

צו למניעת הטרדה מאיימת אינו מהווה אינדיקציה לפתיחת הליך פלילי, אך הפרתו יכולה להביא לידי חקירה במשטרה, מעצר ופתיחת תיק פלילי. 

ישנם שלושה סוגים של צווי הרחקה :צו הרחקה שניתן כנגד קרוב משפחה, צו הרחקה שניתן כלפי אדם זר וצו הרחקה שניתן על ידי קצין משטרה. 

הצו הראשון מכונה צו הגנה והוא ניתן בבית משפט למשפחה, צו הרחקה לאדם זר מכונה צו למניעת הטרדה מאיימת, וההרחקה יכולה להיות תנאי מתנאיי הצו לצד איסורים נוספים. צו הרחקה הניתן על ידי קצין משטרה מוצע כהרחקה של חשוד ממתלונן, או מאזור ביצוע העבירה.

שלום רפאל

אמירותיו של אדם, יכולות להתפרש כאיום או כהסתה והכל תלוי הנסיבות. ישנן מספר סוגי עבירות הסתה (גזענות, אלימות, אי ציות), ועל כן תלוי איזה ביטוי נאמר. בעבירת ההסתה לגזענות נבחנת מטרת פרסום הגזעני. לחילופין בעבירת הסתה לאלימות נבחנת שאלת האפשרות הממשית שהאמירה תוביל לאלימות. בכל אופן מדבריך הנ"ל לא נראה שמדובר בדברי הסתה.

דבריך אולי יכולים להתפרש כאיום. היסוד הנפשי לצורך התקיימות עבירת האיומים הוא מטרה להפחיד ולהקניט. הפסיקה קבעה כי איום יבחן במבחן האדם הסביר. כלומר מילות האיום אינן נבחנות על פי קנה מידה סובייקטיבי של האדם שכלפיו הופנה האיום. לא רגישותו או אטימותו של מי שהדברים היו מכוונים כלפיו הן שקובעות, אלא הערכתו של האדם הסביר, כפי שהיא באה לידי ביטוי על רקע מכלול נסיבותיו של המקרה.

יש להבדיל בין אזהרה, תפילה, קללה, ומשאלת לב כי יקרה דבר רע כזה או אחר למאן דהו. לא כל אמירה תפרוש על ידי בית משפט באופן מאיים. בתי המשפט מצאו במספר רב של מקרים כי מילים קשות, הבעת משאלות לב וקללות רחוב בעלות גוון מאיים כגון  הן לא בהכרח איומים על פי חוק העונשין.

אם אתה עומד לפני חקירת משטרה בחשד לעבירת איומים, אני ממליצה לך טרם החקירה להתייעץ עם עורך דין בכל חשדות ובפרט, על פי מה שהסברתי, בעבירת איומים. 

וזכור חיים ומוות ביד הלשון!

אלי שלום,

בכדי לענות על תשובתך, חסר לי המידע באיזה עבירה ההרשעה, ובכל אופן בצורה כללית אני יכולה לומר, כי לאחר תיקון החוק:

התיישנות בתנאים האמורים - ארבע או חמש שנים בהתאם לנסיבות.

מחיקה בתנאים האמורים- ארבע או חמש שנים בהתאם לנסיבות מתום תקופת ההתיישנות.

מקווה שהייתי לעזר.