פורום עורכי דין

לשידול . דבר שני - אין מומחה בתחום במשפטים. אסור לעו"ד לומר או לכתוב "מומחה" אלא עוסק בתחום, אחרת זו עבירה אתית. אין עדיין תחומי התמחות בעריכת דין. שבת שלום.

בגעגוע בלתי פוסק. כמו החוף לגלים, כמו סיזיפוס העולה ויורד מההר ממסע געגועים שאף פעם לא נגמר...
שבת שלום.

באמת כל הכבוד

אתה צודק 100%. במקרה הנדון לא מדובר בתוכן שהובא לאתר ע"י הגולשים אלא ע"י בעל האתר.
לגבי השאלה - מה היתה אחריות בעל האתר לו התוכן היה מובא על ידי הגולשים - השאלה מעניינת.
לדעתי לא הגיוני שלבעל האתר לא תהיה שום אחריות על כך. בכל זאת הוא נותן את הפלטפורמה וקוצר את הפירות שלה. הוא צריך לדאוג לעצמו למנגנוני הבטחון הראויים מול הגולשים (גם בתקנון ואולי גם במנגנוני סינון של תוכן שעלול להיות "חשוד" מבחינת זכויות היוצרים שבו).

נראה לי שהצדק אתך. אומנם עדיין לא קראתי את פסק הדין לעומק, אך נראה כי אין הנידון דנן דומה לשאלה המעניינת שיכולה להישאל - בדבר אחראיותו של מפעיל (או בעל) האתר, על תוכן הפרסומים באתרו. כי נדמה שבנושא הנידון בפסה"ד מדובר על שימוש בתמונות (זכויות יוצרים שהופרו) שהוכנסו לאתר בידיעתו וכן בשליטתו המלאה של בעל האתר , כאשר התמונות בלעדיו לא היו יכולות לעלות לאתר. ואין הפס"ד מתייחס לשאלה הכללית שהיא מעניינת משפטית. אך לא סביר כלל לחייב באופן אוטומאטי את בעל האתר, במקרים שלא היה בידו למנוע את המקרה או במידה והוא עשה ככל יכולתו על מנת שלא יעלו לאתר חומרים העוברים על איסור כזה או אחר. למשל, איסור לשון הרע - כאשר לכאורה לפי הפס"ד הנ"ל בעל האתר מתחייב באיסור לשון הרע במידה ומאן דהו העלה דיבה או בדומה לו...
כך, שישנם מידרגים שונים בעניין, ובלי ספק, שהדברים עוד יוסדרו בפסקי דיןם הבאים באופן יותר יסודי וברור.

בעל האתר צריך לקחת אחריות על מעשיו ולא לגנוב!

ברגע שהוא מספק הזדמנות לגולשים לעשות כן, הוא לא יכול לגלגל עיניים ולהתחמק מלשאת בתוצאות, רק צריך להיזהר שלא להרחיק לכת מדי באחריות שמייחסים, וצריך לקבוע סטנדרטים מדוייקים..

כולנו חשים בשנים האחרונות שנוצר חיבור בלתי נסבל בין הון לשלטון, ושהאינטרסים האישיים והצרים גברו ודרסו כל חלקה טובה. הצעת החוק הזו מתחברת ל"נראות" של הדברים כלפי חוץ. האינטרסים השונים הם לגיטימיים, וזה בסדר שהם יגיעו למסדרונות הכנסת, אולם ראוי שהדברים יהיו שקופים לעיני כל, ע"מ שיהיה ברור מי עומד מאחורי הקלעים.
בעיניי הצעת החוק מבורכת.

בביצוע רישום הרכישה, והוא רשאי לקבל מרוכש הדירה שכ"ט עבור הטיפול ברישום הרכישה.
הבעייתיות היא שהקבלן ורוכש הדירה הם, למעשה, צדדים מנוגדים, בעלי אינטרסים מתנגשים, לפחות באופן פוטנציאלי, ולכן עורך הדין אינו יכול הליות נאמן בו זמנית לשניהם. ע"כ כלל 5 לכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות) מסייג ואומר אך ורק.
בגליון אתיקה מקצועית מספר 11 קבעה ועדת האתיקה כח החל במועד בו רשם עורך הדין את הזכויות בדירה ע"ש הרוכש, תמה חובת הנאמנות כלפי הרוכש, ולאחר מועד זה רשאי עו"ד לייצג את הקבלן-לקוחו גם בתביעות הקשורות לדירה ולרוכש, שאינן קשורות לרישום. יודגש: ההסדרים הללו אינם מתירים לעו"ד לייצג את הקבלן נגד רוכש הדירה אם יש לו ניגוד עניינים ספציפי, למשל, כאשר הלקוח טוען שהקבלן לא ילא את התחייבותו לביצוע הרישום.
אז נראה לי, כי הצעת החוק אינה מעלה ואינה מורידה.

למיטב הבנתי הכשלים שהתגלו עד כה בפרשת חפציבה אינם נוגעים לעורכי הדין שטיפלו בעסקאות וייצגו באותה עת גם את חפציבה וגם את הרוכשים. פרשת חפציבה כעת עודנה פופולארית ולכן כל עניין הנוגע לקבלנים נקשר איכשהו לפרשה זו.
אצל עורכי דין שמייצגים יזם או קבלן בעסקת נדל"ן גדולה נהוג שלא מקבלים שכר טרחה לאורך כל הייצוג אלא רק בסוף, כשנמכרות הדירות לרוכשים, ושכר הטרחה נגבה מהרוכשים, כביכול, עבור הטיפול ברישום הבית המשותף ורישום הזכויות על שם הרוכשים בטאבו.
אינני סבורה שביטול הכלל ישנה את הנוהג הזה. יש להניח שהפתרון שימצא (אשר כבר היום הוא רווח אצל חלק מהחברות הקבלניות / יזמיות) יהיה כי החברה היא זו שמתחייבת לטיפול ברישום הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין ורישום הזכויות על שם הרוכשים בטאבו, והיא זו הגובה את השכר או ההוצאה המשפטית מהלקוח במועד החתימה על הסכם המכר.
לדעתי זה רק ירע את מצב הרוכשים, שכן אם תקרוס החברה הקבלנית הם יישארו עם התחייבות שאין להם דרך לאכוף אותה. כיום, כששכר הטרחה משולם ישירות לעורך הדין של החברה, גם אם החברה קרסה, עורך הדין שלה עודנו מחוייב לרוכשים להמשיך ולטפל בעניין (שכן את שכרו הוא קיבל מראש).



הערת מערכת:לקריאה נוספת: רישום מקרקעין

ליאורה,

אני יכול לספר לך שכשאני עמדתי "בזמנו" (שלא היה מזמן כל כך) לפני ההחלטה ההיא. עמדו בפניי אלה: 1. עד כמה אני רוצה להמשיך במסלול המרכזי של עורכי הדין (לכיוון של פתיחת משרד). 2. עד כמה אני מוכן להשתעבד לעבודה. 3. תחום העניין.

ביודעי שמתמחים בבתי משפט בדרך כלל לא מוצאים את דרכם למשרדים הגדולים - וויתרתי על כך מראש (למרות החוויה שטמונה בכך), חיפשתי משרד שיאזן בין כמות השעות שהייתי אמור להשקיע לבין האפשרות שלי לצמוח בכיוונים נוספים. עסקתי באותה תקופה כמו גם היום בפיתוח סדנה משפטית לנוער. בסופו של יום מצאתי משרד בינוני-גדול (גילת קנולר גראוס ושות') שהתחשב גם בפעילות נוספת שלקחתי בה חלק (העשרת והדרכת נוער), ומצאתי את עצמי אומנם שעות רבות במשרד, אבל גם שעות רבות (במרכז שעות העבודה) עושה דברים אחרים - ובתמיכת המשרד.

מה שאומר, ולכן בעצם בחרתי להשאיר את התגובה שלי:
כל מי שבוחר בסופו של יום להתמחות במשרד גדול שיכול לקדם אותו גם מקצועית ולהוות עבורו מקפצה אמיתית לחיים מקצועיים בתחום - שלא יתבייש לבקש ולשאול את מנהלי המשרד אם ישנה אפשרות לשלב בתוך ההתמחות גם עניינים שקשורים בקידום האישי מקצועי בתחום שלא בהכרח יש לו קשר למשרד. בעיתו - הייתי משוכנע שלא אצליח לשלב בין משרד תובעני לבין המשך הפעילות עם הנוער והילדים. התחוור, ולשמחתי, שהתמחות במשרד שיש בו עומס של עבודה, לא תמיד באה על חשבון ההתפתחות האישית - ולעיתים ניתן למצוא נכונות יפה מצד משרדים גדולים לתת למתמחה גם להשקיע בדברים שהוא אוהב, ומביא יחד עמו.

אדרבא, המשרד היה שותף לפעילות עם הנוער ותרם לה לא מעט. לראייה עורכי דין מהמשרד תרמו בעצמם גם הם במסגרת של משפטים מבוימים והדרכות - למען הקהילה. תודתי על כל אלה לעו"ד אביתר קנולר.

בהצלחה לכולם

אמנם תקופת ההתמחות רחוקה ממני מאוד, והחכמה שלי היום היא חכמה שלאחר מעשה, אולם אם הייתי צריכה לבחור שוב הייתי בוחרת במשרד קטן או בינוני.
מניסיוני, ואם לעשות הכללה, האווירה במשרדים קטנים או בינוניים בד"כ יותר טובה. יש יותר תחושה משפחתית. בד"כ יותר קל להתבלט. בד"כ עובדים עם מספר מאמנים ולא עם מאמן אחד בלבד, מה שמאפשר ללמוד מספר סגנונות, מספר קווי מחשבה ומספר שיטות עבודה. המתמחה הוא בדרך כלל יותר משמעותי במשרד קטן או בינוני. במשרד גדול הוא בדרך בורג מאוד מאוד קטן.

משרד בינוני ו/או בינוני הוא אפקטיבי למתמחה יותר ממשרד גדול, יהיה מי שיהיה. אומר אני זאת ראשית מניסיון אישי וכן מניסיונם של רבים ממכריי וחבריי לקולגה. הסיבה היא פשוטה. במשרד גדול אתה לא מוצא את עצמך, אתה שם בורג קטן בים הגדול.... מה שאין כן במשרדים בינוניים, שם אתה יכול ללמוד כל מיני סוגי גישות, יחס משפחתי וכו' - מה שיכול בהחלט "לבנות" את ומקצע את המתמחה לימים הבאים עליו לטובה.

קורא ולא מבין, מדוע בדולרים? יוקרתי? נוצץ?
אני מבין שיש רעיון להצמיד - אבל למה את גובה שכ"ט שלא בשקלים?

איטה שלום,
אני סבור שאי אפשר לפתוח משרד של עורכי דין אחרי שנת התמחות, וזאת גם אם יש לך רקע ניהולי בתחום אחר. פחות מכמה שנים של התמקצעות ממשית הן ביזיון למי שמגדיר עצמו מומחה בתחום ומרשה לעצמו לקחת לקוחות ולייצגם תוך הבטחה שהוא עושה זאת על הצד הטוב ביותר.

כל הכבוד על הנחישות ביטחון עצמי

אני מסכימה עם רוח הדברים של עו"ד1. סביר להניח שאם תפתחי משרד כעת, גם אם תצליחי להשיג לעצמך לקוחות, שיאפשרו לך להתפרנס מהמשרד (משימה לא פשוטה בפני עצמה), בעצם הם ישלמו את שכר הלימוד שלך. למרבה הצער אין במקצוע הזה קיצורי דרך והניסיון הוא קריטי לעבודה ברמה מקצועית גבוהה.

נושא זה הינו נושא חשוב לעורכי הדין שבינינו, לאור המצב הקיים לדאבון הלב, כאשר עורכי דין צעירים (ר"ל: חדשים, גם אם יש להם ניסיון רב שנים....) מנוצלים כשכירים, ללא תנאים בסיסיים, כגון: ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וכד', ומה גם שהמשכורת המוצעת להם לפחות בשנה - שנתיים הראשונות הינו מגוחך ואף משפיל.
לאור זאת, אני בעד פתיחת משרד עצמאי, גם אם אינו מתמחה בכל הנושאים, תמיד יש לו קולגה שיכול להתייעץ עמם ף טרם יעשה צעד משפטי משמעותי וכד'.
לדעתי, יש לתת את הדעת בכלל על רקע המצב העגום של ניצול עורעי הדין הצעירים בשוק, אולי בהתאגדות רצינית ובגיבוש אסטרטגי של צעדים בונים לשינוי העוול הנורא הקיים, ואינני רוצה לומר מילים קשות מעבר לאמור.
אשמח לשמוע דעתם של חבריי עורכי/ות הדין בנושא חשוב ועגום זה.

לך לספריה משפטית באוניברסיטה או בבית משפט ותמצא.

סתם,
ברור ששווה ללמוד משפטים, גם אם זה לידע כללי.

לא ידעתי שגם לזה יש מבחנים. חשבתי שזה נבנה בעיקר על רקורד

רק ניסיתי

הרגע הייתי בפורום אקטואליה משפטית, דווקא יש בו נושאים ממש סבבה..

אני לא חושב שמישהו יכול להמליץ כי רק אתה יכול לדעת מה הלו"ז שלך ואם אתה מקבל מזה סיפוק או לא. אל תשכח שזה התנדבות אז תמיד תוכל לפרוש אם לא מתאים או מסתדר

תפרטי ואז אולי נוכל לעזור

תגידי ואז ניתן עוד רעיונות

אין לו בכלל איזכור בנט. אתה הולך להתמחות אצלו?

שאל בפורום שפת גוף אולי שם יענו לך
http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=295&OID=304