פורום עורכי דין

מהסוף להתחלה -
לגבי שאלה 3 - מדובר בהחלטה שאיננה פס"ד (מסיימת הליך), ולכן היא "החלטה אחרת" שהערעור עליה הוא ברשות, לבית המשפט המחוזי (בהנחה שמדובר בשופט ולא ברשם, שאז הערעור בזכות לשלום)
לגבי שאלה 2 - מדובר בסכסוך בין שני פרטים, ו"המכרז" הוא הסחה. לכן, העניין יילך לבית משפט שלום או מחוזי לפי גובה הנזק הנטען.
לגבי שאלה 1 - ממה שזכור לי מהאקדמיה, וחלפו מספר שנים מאז, התשובה היא ה' - כי יש רוב לחיוב, ובסכום הולכים על המכנה המשותף, ועל 15 הסכימו 2 שופטים.(כלומר גם זו של ה-20 הסכימה ל-15 בעצם)

1. תשובה א' נכונה - בהתבסס על סעיפים 80(א) ו(ב) לחוק בתי המשפט.
2. תשובה ב' נכונה - בהתבסס על סעיף 51(ב)(2) ו- (3). יש לשאול מהו הסעד המבוקש? כאן מדובר בתביעה לפיצויים בגין "פגמים במכרז". היינן, תביעה כספית גרידא. שנית: התובע - אדם פרטי והנתבע - אדם פרטי. כלומר, ב' אינו רשות כהגדרתה בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים כי אם היה רשות היה צריך לפנות לבימ"ש לעניינים מינהלים ס' 40)(א1). ולכן התביעה הזו לא תידון בבי"מ לעניינים מינהליים. (ב) מכיוון שהתביעה היא כספית אזרחית, צריך לבדוק אם היא בגדר הנושאים שהם בסמכותו השיורית של המחוזי כאמור בסעיף 51 (א)(3) סיפא. אין המדובר בבעלות במקרקעין. ואין המדובר בקניין רוחני ס' 40(4). ואין מדובר בעירעור על השלום.
לסיכום התביעה הי כספית. ולכם אם היא עד 2.5 מיליון ש"ח - לשלום, מעל - למחוזי.
3. תושבה ד' נכונה - לא מדובר בסיטואציה של סעיף 49 לחוק בתי המשפט. כי לא מסופר שהשופט הוא נשיא השלום. לפיכך, נראה כי העילה להעברה מחוסר סמכות מקומית או עניינית. בשל עילה זו לשופט הדן יש סמכות להעביר את התיק לאותה ערכאה במחוז אחר ס' 79(א). לאחר שהתיק הועבר, לא יעבירנו עוד. ס' 79(ב). אין לפני תקנות סד"א. אבל אני כמעט משוכנע שהסמכות המקומית להגשת התביעה בנזיקין היא מקום המחדש או הנזק (בנצרת) ולכן, צודק השופט בהעבירו את התיק לנצרת.אינני זוכר אם מדובר בתקנה 9 הדנה בסמכות המקומית. בדוק שם.

רוב המשרדים מבינים זאת ואף מעודדים, כמובן שזה נחשב כחלק מימי ההתמחות אין כל סיבה, ויתרה מכך זה אף לא חוקי כי בשל שירותך את המדינה תיפגע התפתחותך האישית. שיהיה בהצלחה ושמור על עצמך.

הסכם- לא השכם, כמובן

קובץ מצורף

באופן כללי, בהנחה שבעל המחסן עשה חוזה אל מול אביך באופן אישי, ולא למשל כנגד חברה ו/או בני משפחה אחרים, הרי שכל שנותר לו הוא לתבוע את חובו מהעיזבון ואין לו זכות כלפי בני המשפחה באופן אישי.

באשר להצעתכם לבעל המחסן - תלוי בחוזה הספציפי שנכרת. באופן כללי, לפי התיאור שלך, מדובר על החזרת סחורה, לאחר שנעשה בה שינוי מהותי. לכן על פניו אין עילה לחייב את בעל המחסן לקבל בחזרה את הסחורה.

אם מדובר בבית פרטי בשטח פרטי, להבדיל מבית דירות למשל שבו הגג הוא רכוש משותף, אז מותר לך להציב מה שאתה רוצה על הגג, כל עוד אתה לא מבצע עוולות כנגד הסביבה - למשל מטרד לציבור וכ"ו.

הצבת שלט על גג פרטית היא בגבול הסבירות בד"כ. אבל כמובן שהדבר תלוי בנסיבות - אם אני אציב בבני ברק שלט של צ'יצ'ולינה עירומה, גם אם הוא על גג בית פרטי, - יהיה מדובר במטרד לציבור כנראה... עניין של איזונים.

אולי תפני למרכז המידע של בתי המשפט (026593333) או למזכירות בית המשפט בו הגשת..
או במקרה הכי גרוע אולי להגיש בקשה למשיכת כתב ההגנה עקב טעות סופר או משהו כזה..?

לא ברור משאלתך אם את מעוניינת למשוך לגמרי את כתב ההגנה או רק לתקנו?
אם את מעוניינת למשוך לגמרי - את יכולה להגיש בקשה למשיכת כתב ההגנה. המשמעות המעשית היא קבלת פס"ד כנגד הנתבע.

מאידך, אם את מעוניינת רק בתיקון כתב ההגנה- הרי שהדבר תלוי באופי התיקון-
1. אם מדובר בטעות מהותית בכתב ההגנה - יש צורך בהגשת בקשה לתיקון כתב הגנה. יש לנסות לקבל את הסכמת הצד שכנגד ולבצע את המהלך ללא צו להוצאות.
2. אם מדובר בטעות סופר - בקשה לתיקון טעות סופר בכתב ההגנה תספיק. כך למשל בקשה זו תספיק אם הושמט מכתב ההגנה נספח או עמ'. ניתן להגיש בקשה זו ולבקש את ההוספה/התיקון הרלוונטי

אנא הפני את שאלתך לפורום דיני הוצאה לפועל (קישור בצד ימין של דף הבית), שם יוכלו לעזור לך יותר.

עו"ד תמר פישהוף
מנהלת פורום זכויות אדם

לפי דעתי אל תוותרו, הבעיה מוכרת בדירות מפוצלות שכאלו...
אתה יכול לומר לה שאין לך בעיה להחזיר את הארנונה לסכומה המקורי וכל אחד ישלם את חלקו כך שאתה תשלם 400 והיא תשלם את ה 200 שלה, מכאן יוצא שאחרי שתראה לה את זה ותאמר לה שאין לך בעיה לגשת עם זה לעיריה (למרות שקח בחשבון שבעל הדירה לא הצהיר בעירייה על דירה מפוצלת וזה עלול לגרום לו לבעיות) אז החילוק ההגיוני ביותר זה שהיא תשלם 100 ואתם 200

1. אם קיים ערעור תלוי ועמד - פס"ד בערכה הראשונה איננו נחשב לחלוט.
2. עם זאת, פסק הדין בערכאה הראשונה כשלעצמו מהווה מעשה בית דין. לכן תאורתית, אם לא הוגשה בקשה לעיכוב הליכים, עד להכרעה בערעור, הרי שניתן לפעול בהתאם לפס"ד.

אולם, אתה לוקח סיכון בכך, שכן אם ההחלטה בערעור תהפוך את התוצאה - תצטרך למשוך את ההליך ולהיות מחוייב בהוצאות. כמו כן, סביר שברגע שתפתח בהליך, הצד השני יגיש בקשה לעיכוב עד להכרעה בערעור. כך שתאורתית - אפשרי כל עוד אין בקשה לעיכוב הליכים, אבל בפרקטיקה בד"כ ממתינים להכרעה בערעור תלוי ועומד.

חסרים בשאלה שלך נתונים רבים, ולא ניתן להתייחס ישירות למקרה שלך במלי לראות את החוזה למשל, אבל באופן כללי לפי דיני העבודה:

1. אם המעביד מבקש לקצץ לך בשעות או בשכר, בניגוד לחוזה עבודה, הדבר יכול להוות הרעת תנאים, שמקימים זכאות לפיצויי פיטורין.
2. אם את עובדת במקום העבודה למעלה מחצי שנה בטרם נכנסת להריון - אסור לפטר אותך, ופיטורים כאמור יכולים להקים גם הם זכאות לפיצויי פיטורין.
3. פיצויי פיטורין מחושבים באופן כללי על פי השכר ברוטו (אם כי בגם בשכר הזה יש לעיתים מרכיבים שאין לכלול). משכורת ברוטו אחת לכל שנת עבודה.
שיהיה בהצלחה ובמזל טוב

לא הייתי ממליצה להסתמך על אתר המועצה עיריה בלבד.
ניתן למצוא חוקי עזר עירוניים ברשומות. יש בכל מאגר משפטי.
(אם תאמר מה בדיוק אוכל לאתר לך ולהעלות לפורום, במידה ואין לך גישה למאגר משפטי).
במידה ואין בנושא חוק עזר עירוני בישוב בו אתה מתגורר - יחול החוק הכללי בנושא...

עברתי את אותה סאגה שאת מתארת.
ראשית, הרווח הגדול שלך הוא שתשכילי להבין שבעבודת העו"ד צריך מידה לא מבוטלת של פרפציוניזם. לא בטוח שכולם כך. וזה מה שמבדיל בין הטובים לטובים יותר.
שנית, שורת המחץ שתתוסף לקורות החיים שחלך עשויה להועיל לך מאד מאד בעתיד.
שלישית, וזה העיקר, אם בחרו בך, מתוך עשרות, להיות איתם סימן שאת מאד מאד מאד טובה. הכירי בערך עצמך למרות תחושתך הקשה. לדעתי תחושתך נובעת מהעובדה שאת "שוטר עצמי" של עצמך ואינך מרשה לעצמך לעבוד בבינוניות. ולכן את מתישה את עצמך במחשבות נחיתיות. זה טבעי שזה קורה לך. אבל דעי שאת שווה.
לגבי תחושתך שאינך לומדת דבר:
חשתי אותו דבר. וחשבתי שלעולם לא אוכל להיות עו"ד. בפועל, רק לאחר שסיימתי את ההתחמות הבנתי שלמדתי המון... (לא בהכרח בכתיבת כתבי טענות, אבל הרבה מאד ניסיון בכתבית חו"ד ואסטרטגיות בתיקים).
יחד עם זאת, מוצע לך לקום וליזום. לגשת ולבקש להיות מעורבת בתיק כזה או אחר שמעניין אותך. לבקש להתלוות לליטיגטורים במשרד, אם זה מעניין אותך כמובן. לשאול שאלות הנבה, מדוע בתיק זה נקטו כך ובתיק אחר דומה נקטו בגישה אחרת? כך תקלטי איסטרטגיות וכך יקלטו שאת נבונה ורוצה לדעת מה את עושה ומה נעשה לא כמו מי שמציית להוראות גרידא אלא כמי שמעמיק ורואה כמה מהלכים קדימה.

ואחרי הכל, לדעתי התמחות של שנה לא מספיקה. אבל זה מה יש. וגם אחרי ההתמחות כשתעבדי כעו"ד ילקח בחשבון שאין לך עדיין ניסיון.
אל דאגה, כל דבר בעיתו ודיה לצרה בשעתה.
בהצלחה, מקווה שתתעודדי...

למרות שאני עורך דין עם וותק של כמה שנים, זכור לי הלחץ שהייתי בו בתקופת ההתמחות, וגם בשנה שנתיים הראשונות לעבודה. במבט לאחור- זה מעלה אפילו חיוך :-)
תאמיני לי, הזמן יעשה את שלו, ואת תלמדי הכל בהדרגה.

תזכרי דבר אחד - אם עריכת דין הייתה מקצוע כל כך קשה, לא היו בארץ הזו 100 עורכי דין על כל אדם :-)

שיהיה בהצלחה

אנא הפנה את שאלתך לפורום דיני משפחה (הקישור בצד ימין של דף הבית), שם יוכלו לעזור לך יותר.

עו"ד תמר פישהוף
מנהלת פורום זכויות אדם

1. תעלי ללוח דרושים עורכי דין.
2. תחפשי באתר לשכת עוה"ד. כשחיפשתי התמחות ראיתי שם מ-ל-א דרישות למזכירות.
בהצלחה

ראשית, נשמע כאילו הלקוח שלך מרצה תקופת מאסר ולא עצור.
שנית, את יכולה לגשת לבית הסוהר בו הוא מרצה את עונשו ולהחתימו על התצהיר.

אם עליך להחתים אותו על תצהיר אז תבקרי אותו בבית סוהר ותחתימי אותו מה הבעיה . אבל אם שאלתך היא בעניין הארכת מועד להגשת תצהיר עדות ראשית או כל עניין אר אז תגישי הודעה ותרשמי המשפט שכתבת שנכנס לכלא ואין ביכולתך להחתימו מהנסיבות הידועות לך

תפנה אותה לסיוע המשפטי של לשכת עורכי הדין ברחוב הנרייטה סולד בתל אביב, או לעמותת "ידיד" שעוזרת גם בעניינים משפטיים למיעוטי יכולת.
אפשר למצוא נתונים על שני הגופים באינטרנט.
שיהיה בהצלחה

כל עוד לא נקבע דיון במעמד הצדדים , אין מה לבקש מבית המשפט.
כמו כן צריך להיזהר מהצד השני, שלעיתים מבקש למשוך זמן בהליכי סרק, שאין לו כוונה אמיתית בהם.

אם נקבע דיון - יש להגיש בקשה בהסכמה לדחיית הדיון. זאת עד למועד מוסכם בו יודיעו הצדדים לבית המשפט על תוצאות הליך הגישור. חשוב לקצוב זמן סביר וקצר ככל האפשר, כי בית המשפט לא ייתן לתיק לשכב אצלו חודשים ארוכים סתם. אם הבקשה בהסכמה - בד"כ בית המשפט יתיר אותה.

דברים שאמרת מן הלב חודרים אל הלב. אבל יש מחיר לכל דבר: את יודעת. אולי פשוט תחפשי תחום אחר, משיק או מקביל - ולא ממש במרכז העשיה המשפטית. נראה לי ששם יהיה לך קל יותר לקבל את מבוקשך. כמו כן לא כתבת כמה שעות עבודה ביום אתה רוצה לעבוד?

שלום רב,
אני עו"ד בעלת שני תארים בהצטיינות ובנוסף אם לשישה ילדים. כן, זה אפשרי. הכל עניין של גישה. אם תאמיני שהילדים הם לא גורם מונע אלא הם הכוח המניע (יחד עם הבעל), תדעי ותצליחי בכל אשר תפני.
אני חושבת שהבעיה שלך מתחילה בקו"ח. בקו"ח את לא חייבת לציין שאת אם לילדים. (השאירי את זה לריאיון, ורק אם תישאלי על כך). במידה שלא ציינת זאת בקו"ח, כנראה בעייתך בשלב הראיונות, ויתכן שאת משדרת מעט חשש של תיפקוד כעו"ד בשילוב עם היותך אם במשרה מלאה. דעי לך, הנקודה הזו צריכה קודם לכל להיות ברורה לך עצמך. היותך אם לא מהווה חסם. להיפך, זה יכול להעיד על עוצמותיך ועל יכולותיך לעבוד ולהשתלט בו זמנית על מספר תחומים שונים. זו מיומנות מאד מאד מיוחדת. זנ מעיד על יכולתך לעמוד בלחצים. זה מעיד על כישורך לקבל החלטות. זה מעיד על כושר התימרון שלך. בקיצור זה מעיד שאת ממש ממש מיוחדת.
הכל מתחיל בראש,ומשם עובד המסר שאת מעבירה למראיינים הפוטנציאלים שיראיינו אותך.
לדעתי, עלייך לשנות גישה, היי בטוחה בעצמך כעו"ד (וגם כאם). שדרי יכולת התמדה בעבודה למרות הקשיים עם גידול ילדים בבית. העבירי מסר, שאם יקרה משהו, נניח בשעות העבודה (ילד חולה, חלילה), את תסתדרי במינימום פגיעה בעבודתך כעו"ד.
בקיצור, הציגי דמות עם כתפיים רחבות מאד. אוכל לעודד אותך שזה אפשרי. כל חיי עבדתי כשכירה למעלה מ-10 שעות ביום. היום אני עו"ד עצמאית. ילדי גדלו מקטנות לעצמאות ולמצוינות למרות, ואולי בגלל, ההשקעה הרבה שלי בעבודה. גם עתה יש לי ילד בן 3. הסיפוק אדיר. ובכל מקום שהצעתי את מועמדותי, נדהמו (את מקבלת את הפידבק מיד) מהיכולת שלי להשקיע ולנהל בית לתפארת בלי שמישהו יזהה קושי כלשהו. כך מצאתי התמחות בקלות שבה הייתי כמו כל מתמחה ועבדתי עד 8-9 בערב ולעיתים לוקחת חומר הביתה. בלי להתפנק ובלי להישבר. ולא אומר שלא היו קשיים, היו והיו. אך התמודדתי איתם, ואני מתמודדת יום יום, מבלי שחשפתי בעבודה עד כמה הוא קשה לי. גם כעצמאית מאני ממשיכה באותה משמעת עצמית, מסירות ללקוחות והשקעה. כי רק כך עושים את זה גם עו"ד וגם אם.

לדעתי טוב תעשה אם תפנה להתייעצות עם עורך דין ישראלי שמחזיק ברשיון הולנדי ועם עורך דין ישראלי שמחזיק ברשיון שווצרי הם יוכלו לתת לך את התשובות הכי טובות שיש בקשר לאבא שלך. אתה יכול לאתר את עורכי הדין הללו דרך האתר של לשכת עורכי הדין.

בהחלט תיתכן עילה כנגד העירייה.

קיימת פסיקה ענפה הנוגעת לתביעות כנגד עירייה בגלל פגמים במדרכות שבגינם נפצעו אנשים. הרף הנדרש מבחינת ההוכחה הוא לא נמוך, אבל בהחלט אפשרי. זה תלוי בהרבה פקטרוים - אופי הרחוב, התאורה, מבנה המדרכה וכ"ו.
מומלץ מאוד כי תצלמי את מקום האירוע - שכן העייריה יכולה לתקן את המדרכה וכך לא תוכלי להוכיח תביעתך. אישורים רפואיים נדרשים.

זה מבחינת ייעוץ ראשוני בלבד. כדאי להתייעץ.