פורום עורכי דין

שלום,
1. בגדול עד 60 יום לערך, זהו זמן המתנה סביר.
2. תוכל לפנות במכתב דרישה לחברת הביטוח.
3. אם הליך הפשרה נוצר עקב התערבות שיפוטית תוכל להגיש בקשה בעניין לחיוב קבלת הכסף או לחילופין לביטול הסכם הפשרה.
בהצלחה

שלום,
1. יש לבדוק האם הגוף מופיע בתוספת לחוק ביהמ"ש לענינים מינהלים.
2. אם מדובר בקבלה לעבודה, הסמכות היא לביה"ד לעבודה.
3. לא ניתן לקבוע בכלליות מהי הסמכות העניינית. דבר זה מצריך בדיקה מעמיקה.
בהצלחה

שלום,
1. בנושא תיאום מס עליך לפנות למוסמך בתחום זה.
2. בעניין השכ"ט - זה משתנה בין כל עו"ד בהתאם לפרמטרים שונים.
3. כדאי יהיה שתסגרי כבר עתה ובכתב את נושא שכ"ט עם מייצגך.
בהצלחה

שלום,
1. לשון הסעיף הרלבנטי בכללי הפרסומות מתכוונת רק לעורכי דין אשר עובדים בפועל במשרד. נראה לכאורה שהכוונה היא לעובדים שכירים בלבד.
2. ראה בהיקש את חוות הדעת השונות (ועד ת"א, ועד מרכזי) בעניין ציון עו"ד השוכרים שירותי משרד בדף הפירמה - מצא זאת באינטרנט.
3. כמובן שפתוחה בפניך הדרך להגיש שאילתא בעניין לועדת האתיקה.
בהצלחה

על כלל השירותים, קרי הסכם ממון ואישורו?
האם זה כולל גם הופעה?
תודה לכולם,
בי
עו"דית

שלום,
העניין אינו משפטי בעיקרו, ויש למצוא פתרון מול הבנק בלבד.
כדאי לבוא בדברים עם הבנק ברוח טובה.
בהצלחה

שלום,
1. יש לבדוק איזה תקנון חל על הבניין מצוי או מוסכם.
2. אם ישנו תקנון מוסכם יש לבדוק בדיוק את תניית האיסור.
3. ברגיל, יש לאפשר לכל דיירי שימוש סביר ברכוש המשותף, אולם, לא בטוח ש"שטח" תיבת הדואר נחשב לרכוש משותף.
4. נושא הסמכות לדון בעניינים אלה הוא המפקח על הבתים המשותפים, או שניתן לדון בכך בבוררות.
בהצלחה

אייל שלום,
1. אין קשר בין ההליך הפלילי (קנס) לבין ההליך האזרחי, שיכול ויינקט כנגדך.
2. הקנס נועד להענישך על שימוש שלא כדין (בניגוד לחוק עזר עירוני) בברז כיבוי האש. בהליך האזרחי, יכול ותידרש לשלם עבור הנזק הכספי שיצרת לעירייה או לגוף המסוים.
3. ראה כאנלוגיה, את עבירות האינוס בבתי המשפט. מחד, המדינה מאשימה את הנאשם וגוזרת את דינו במאסר. ומאידך, הנפגעת יכולה לתבוע אותו במישור האזרחי ולדרוש ממנו פיצויים בגין הנזקים שגרם לה.
בהצלחה

שלום,
1. על פניו, אימרות אלה, אם זכו "לפרסום" הנדרש בחוק איסור לשון הרע, אכן יכולות להוות הוצאת לשון הרע.
2. ביכולתך לפנות בכתב למבקר ונציב תלונות הציבור במשרד הפנים ולמשרד מבקר המדינה.
3. אם בכל מקרה, רצונך הוא בתביעה או בקובלנה פלילית, ראה את הסייגים הרלבנטים להליכים אלה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
בהצלחה

יוני שלום,
1. לכאורה, ולפי נתוני פנייתך, אין כל עבירה אתית במעשיו של העו"ד.
2. אם המו"מ לפשרה היה מתנהל בגישור, אז מסירת מידע מטעם העו"ד, לא רק שלא היתה קבילה, אלא שזה אכן היה מסתכן בעבירה אתית, אך עניין הגישור לא נזכר בפנייתך.
בהצלחה

אפרים שלום,
1. נראה כי האפשרות המצויינת בפניך אסורה לעו"ד ובכל מקרה מהווה עירוב לא הולם לעריכת הדין.
2. הרציונאל העומד בכללי האתיקה של עורכי הדין בענייני הפיננסים הינו להפריד הפרדה מוחלטת בין ממון הלקוח והסכומים המגיעים לו בהליך המשפטי לבין הסכומים המגיעים לעו"ד.
3. כך נקבע כי חל עו"ד ליתן ערבות ללקוח (כלל 10), וחל איסור לתשלום הוצאות הלקוח והלוואות (כללים 44,43).
4. בנוסף, נראה כי בפנייך יכולה להתאים לאמור בכלל 11ב', לפיו על עו"ד חל איסור לקבל עבודה משפטית, מקום שמעביר העבודה המשפטית, אינו עו"ד, ומקבל שכר על כך.
בהצלחה

שלום,
ראי את תשובתו הממצא של עו"ד אמזלג בפורום עו"ד צעירים.

זורי שלום,
1. לא ציינת מהם בדיוק הנזקים שנגרמו לך מלבד אי הנוחות, ומה היקפם.
2. הניך, כי לא נגרמו לך נזקים רכושיים של ממש וכי ישנה אי נוחות רבה.
3. במקרה שלך, לא נראה כי הליקויים בדירה עולים כדי סיכול חוזה השכירות והצדקה ו/או טעם ממשי להפרתו בלא סנקציה.
4. בדוק בהסכם השכירות האם ישנו הסדר שיפוי/החזר כספי בינך לבין המשכיר, לפיו אם תתקן תיקונים כלשהם יהיה חייב המשכיר להשיב לך את הסך הכספי שהוצא.
5. מומלץ שתפנה בכתב למשכיר ודרוש ממנו את התיקונים ותציין כי אם אלה לא יתוקנו תפעל באופן עצמאי לתקנם.
6. במקרה כזה, סביר שאם המשכיר לא ישיב לך את סכום התיקון תוכל להיפרע הימנו בהליך משפטי בתביעות קטנות.
בהצלחה

שלום,
1. אם השימוש בח-ן ייעשה עבור כספים שמתקבלים עבורך כשכ"ט אישי אין צורך לפתיחת ח-ן נוסף.
2. אולם, ישנו איסור לעירוב כספים המגיעים ללקוח ולהעבירים בח-ן פרטי של העו"ד.
3. במקרה של קבלת תקבולים ו/או פקדון ו/או נאמנות יש לפתוח ח-ן נפרד להפקדת כספים אלה.
4. תשומת לבך לסעיף 39 לכללי האתיקה המקצועית.
בהצלחה

שלום,
השאלה אינה ברורה. לעיתים מומלץ לענות ולעיתים מומלץ להתאלם.
לשיקולך.

עידו שלום,
1. ישנה ספרות עניפה בתחומים שציינת.
2. בגדול באזרחי - מומלצים הספרים של זוסמן וגורן - סדרי הדין האזרחיים וכו'.
לגבי מקרקעין - מומלצים הספרים של אריה אזיינשטיין, מוטי בניאן.
3. אני מצרף לך למטה לינקים להוצאות הספרים בורסי ופרלשטיין גינוסר, שם תוכל למצוא ספרים לצרכיך.
בהצלחה

ג. מיהוא "חליף"? – מבחן "זהות האינטרסים"
כפי שנבהיר להלן הפסיקה הרחיבה את תחולת הכלל של מעשה בית דין גם למקרים שבהם אין זהות פורמאלית בין הצדדים, אך קיימת זהות אינטרסים.
פרופ' זלצמן מסבירה בספרה כי:
"מבחינתו של כלל מעשה בי"ד, מבחן זהות הצדדים בכל אחת מן ההתדיינויות אינו המבחן הפורמאלי- הטכני, אלא מבחן מהותי של זהות האינטרסים המיוצגים בכל אחת מן ההתדיינויות…" (זלצמן, בעמ' 413-414).
המבחן המהותי של "זהות האינטרסים" המצדיק השתקת בעל דין במשפט שני גם אם לא היה צד פורמאלי להתדיינות הראשונה, אומץ בהלכה הפסוקה לכל אורך השנים. בהתאם למבחן מהותי מרחיב זה מתמקדת הבדיקה בבחינת בזהות האינטרסים שיוצגו ונדונו בהליך הראשון אל מול האינטרסים עליהם מבקשים להגן בהליך השני, ולא בבעלי הדין הפורמאליים שהופיעו בכל הליך.
בהלכה הוסבר לא פעם, כי המבחן לעניין זה הורחב בפסיקה הישראלית בעקבות הפסיקה האמריקאית. ראו למשל בע"א 431/80 גד רוזנברג ואח' נ' קרן חזן (1981), עמ' 755-756:
"הרעיון, שלפיו, למרות חוסר הזהות בין בעלי הדין, קיימת זהות אחרת מבחינה משפטית, שדי בה כדי להשתיק את ה"קרוב לעניין", הורחב בפסיקתו של בית-משפט זה, בעקבות ההלכה הפסוקה בארצות-הברית.. קרבת עניין כזאת קיימת כאן, תרתי משמע, מכוח העובדה, שהמערערים הם הורי אביה של המשיבה (על כך לא נמצאו עוררים), ובנסיבות העניין הצדק מחייב, שאותו מעשה-בית-דין, שנוצר בין המשיבה לבין בנם, ישתיק גם אותם.".
בפסיקה המודרנית ניתנה משמעות רחבה למושג ה"קרבה המשפטית" שדי בה כדי להשתיק בעל דין בהתדיינות שנייה גם אם לא היה בעל דין פורמאלי בהתדיינות האשונה. על נקודה זו עמדה כבוד השופטת ע' ארבל בפרשת ע"א 9647/05 פוליבה נ' מדינת ישראל (2007) עמ' 23-24 כדלקמן:
"התפיסה המודרנית מעניקה למונח "קרבה משפטית" (privity) משמעות רחבה הכוללת גם מצבים שבהם משום "קרבת העניין" של צד זר להליך לעניינו של אחד מבעלי הדין ביחס לנושא ההתדיינות, יש להשוות את מעמדו, מטעמים שבמדיניות משפטית ומשיקולי צדק, לזה של בעל דין, לצורך החלתו של הכלל בדבר השתק פלוגתא ... הסטייה מן התנאי בדבר זהות הצדדים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט על פי נסיבותיו הפרטניות של המקרה שבפניו. בבוחנו שאלה זו ישקול בית המשפט, האם בהחלת השתק פלוגתא במקרים כאמור עלול להיגרם אי-צדק והאם המבקש להחיל את ההשתק עושה זאת בתום לב.".
המשמעות הרחבה שניתנה למונח "קרבה משפטית", תורגמה למבחן המהותי של זהות האינטרסים – דהיינו: הכלל שהתגבש בפסיקה הוא, כי הדוקטרינה של השתק פלוגתא תחול גם במקרה שבו אין זהות מבחינה פורמלית בין בעלי הדין אם קיימת זהות אינטרסים כספיים, משפטיים, משפחתיים ואחרים.
ראו למשל את פסקי הדין של בית המשפט העליון ב:
ע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק (1976) בעמ' 32-33:"לצורך השתק פלוגתה יכולה להספיק גם זהות האינטרסים של התובעים בשתי תביעות הבאות בזו אחר זו..";
ע"א 344/83 מוניס רויטמן נ' גרשון פרס (1985), עמ' 38: "לצורך השתק יכולה להספיק גם זהות האינטרסים של התובעים בשתי התביעות";
ע"א 1041/97 אבי סררו נ' נעלי תומרס (2000), עמ' 4: "יש מקרים שבעל הדין הוא חליפו של בעל הדין בהליך הראשון או כעין חליפו או שיש "קרבה משפטית"...או שיש זהות אינטרסים בין בעלי הדין";
ע"א 686/02 עמותת בעלי ודיירי קרית וולפסון בירושלים נ' קריית וולפסון בירושלים (2004), עמ' 15:"יתקיים מעשה בית דין גם במקרה שבו אין זהות בין בעלי הדין אם קיימת זהות אינטרסים";
ע"א 3180/05, ד"ר ריאד נעים זריק נ' עודה ג'רייס (2007), עמ' 15: "השתק פלוגתא יתכן ויווצר לא רק כלפי בעלי הדין עצמם אלא אף כלפי חליפו של בעל דין, כעין חליפו, אדם בעל קרבה משפטית אליו, או אדם שיש לו זהות אינטרסים עימו";
ראו עוד את פסקי הדין המחוזיים ב:
ת"א (י-ם) 4127/02, שוקרון נ' משגב לדך (2003), עמ' 8: "המונח חליף הוא מונח רחב. המפתח לזיהוי הוא מפתח האינטרס";
בש"א (ת"א) 21750/06, בנק מזרחי טפחות נ' צמרות (2006), עמ' 7: "אמנם, אין חפיפה מוחלטת בין הצדדים לכל אחת מהמרצות הפתיחה, אך קיימת זהות אינטרסים (וגם קירבה משפחתית) בין המבקשים בכל אחת מהן".
לסיכום, בסופו של יום ייבחנו מכלול נסיבותיו של כל מקרה למציאת זהות האינטרסים, כאשר המבחנים יהיו מבחן הצדק (האם בהחלת השתק הפלוגתא עלול להיווצר אי צדק) ועל פי מבחן תום הלב (האם מבקש ההשתק עושה זאת בתום לב), והכל נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהתדיינות השניה, אשר תכריע בכל מקרה שיובא לפניה ובכל טענת השתק, האם כבר נדונו ומוצו ההליכים ביחס לאותו אינטרס, כך שיש להשתיק בהתדיינות השניה את בעל הדין הבא בשם אותו אינטרס, גם אם הוא לא היה צד פורמאלי להתדיינות הראשונה, שכן "היה לו יומו בבית המשפט" מבחינה מהותית של צדק.

שלום,
1. נושא שכ"ט הינו אינדבידואלי ומשתנה בין עו"ד אחר למשנהו לאור פרמטרים שונים כגון: מקצועיות, וותק, מוניטין וכו'.
2. לפיכך, סביר מאד שעל אותה תביעה יילקח שכ"ט אחר על ידי עורכי דין שונים.
3. בכלליות, שכ"ט סביר לעו"ד בתחילת דרכו המקוצעית, לתביעת מזונות בן זוג בלבד, יכול לעמוד על סך של 10,000 ש"ח + מע"מ, ואף פחות מכך.
בהצלחה

בובית שלום,
1. פנייתך ארוכה אך חסרה את הפרטים המהותיים הדרושים להבנת המקרה.
2. אם הבינותי נכון, החשש שלך הוא מפני דחיית הסעד הזמני בטענה כי ניתן היה להשיג את מטרת התביעה בהליך רגיל, ואז החשש מפני מימוש הערובות והתחייבות עצמית.
3. נא כתבי בדיוק את נושא התובענה בפורטרוט ולאחר מכן אנסה להשיב לך לגופו של עניין.
בהצלחה

שלום,
1. אמרת הגנאי שנאמרה כנגדך אינה ראויה כלל לעו"ד ואסורה לפי כללי האתיקה.
2. הינך רשאי להגיש קובלנה ללשכת עורכי הדין כנגד העו"ד שגידף אותך.
3. חבל שמילת הגנאי לא נכתבה בפרוטוקול ושלא דרשת מהשופט/ת שישבו בדין "לקרוא לסדר" את העו"ד המשמיץ.
4. באשר לעד מתאמך, מומלץ שתצרף לכתב התלונה שלך תצהיר מטעמו בעניין.
5. לגבי הלכות בנושא - אני מצרף לך לינק לפדאור אתיקה, שם תמצא פסיקה ענפה בעניין.
בהצלחה
http://www.pador.co.il/etika/PadorGoogleSearch/PadorGoogleHome.aspx

נאור שלום,
1. לעניין גובה הקנס, גובה המשכורת שקיבלת ואורך הקורס, נראה כי גובה הקנס סביר ומידתי בנסיבות העניין.
2. פער ה-700 ש"ח בין משכורתך לבין גובה הקנס לא חורג יתר על עמידה. מחד, אתה יכול לטעון לפער זה. מאידך, המעביד יכול לטעון שבתקופה זו היית בהכשרה ולא ממש תרמת בפועל לתפוקת העסק. בנוסף, יכול המעביד לטעון כי סך ה-700 הש"ח הנוספים נכללים בעלות ההדרכה או שהינם גם לשם הרתעה.
3. לגבי הצגת חשבוניות מטעם המעביד בדבר עלות קורס ההכשרה, בשלב זה וטרם הליך משפטי ישנה הזכות למעביד שלא להציג הוכחות בדבר עלות ההכשרה. יחד עם זאת, ומבלי לנקוט עמדה, ספק אם סכום הקנס רחוק מלשקף את עלות ההכשרה למעביד.
בהצלחה

מאור שלום,
1. הפסיקה הכירה במקרים בהם חברה זכאית לדרוש מעובד שעבר תקופת התלמדות באמצעותה החזר כספי עבור תקופת ההכשרה והלימוד.
2. לא ציינת כמה זמן נמשך קורס ההכשרה שלך, כך שלא ניתן לדעת האם דרישת ההחזר בסך 5,000 ש"ח סבירה או לא.
3. עלות הכשרה של עובד הינה אינטרס לגיטימי להגנה מבחינת המעביד, וזה אינו מעוניין, ובצדק, להכשיר עובד, כך שלאחר שקצר את הידע הנדרש ימשיך לדרכו, בלא שתרם מאומה למעביד. מכאן עולה הרציונאל להחזר הכספי.
4. העובדה שקורס ההכשרה היה פנימי והועבר על ידי נציגי החברה עצמה אינה מעידה על חוסר הלימוד והכלים המקצועיים שהוקנו לך בו, ואין בה כדי לשלול את החיוב הכספי.
בהצלחה

עידו שלום,
1. משפט מסחרי הינו שם כללי לעיסוק בדיני תאגידים (הכוללים בעיקר חברות, וגם שותפיות), דיני הגבלים עסקיים, קרנות הון סיכון, הייטק, ושוק ההון.
2. לרוב כל הנושאים לעיל נלמדים בקורסיים ספציפיים ולא תחת קורס של משפט מסחרי.

שלום,
1. לפי העולה מהפנייה ההתנהגות של העו"ד המייצג אכן לא תקינה בלשון המעטה.
2. הלקוחה יכולה להגיש בעצמה את הטפסים הנדרשים למדינה.
עליה לברר קודם מול המשרד המטפל בנושא האם הוגשו טפסים כאלה מטעה בעבר על ידי העו"ד המייצג.
3. הלקוחה יכולה לפנות ישירות לעו"ד בכתב או בפגישה ולהודיע לו על ביטול הסכם הטרחה עימו בשל חוסר תפקוד וטיפול מקצועי ונאות.
4. במקרה של ביטול סביר יהיה שעו"ד יעמוד על סכום שכ"ט עבור המשימות שביצע (או לא) עד כה.
5. מומלץ ללקוחה להחליף ייצוג בהקדם האפשרי.
6. בנוסף, הלקוחה יכולה להתלונן על עו"ד בלשכת עורכי הדין.
בהצלחה

אלי שלום,
1. תשובה מדויקת ביותר תוכל לקבל כאמור בשגרירות ארה"ב בישראל.
שם תוכל כאמור לברר את תנאי הסף לקבלת ויזה.
2. סביר, כי ישנו משקל מסוים להליך פלילי שננקט כנגדך גם אם לא נסתיים בהרשאה, אך ייתכן שההתייסחות לכך תהא שולית הואיל ומדובר בויזת עבודה של חברת הייטק ולא ויזת תייר.
בהצלחה