פורום עורכי דין

איני יודעת מדוע אישר בא כוחך הסכמתו לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. צריך לזכור, שבמערך היחסים בין עורכי דין לבין עצמם, אנו נדרשים למידה של קולגיאליות האחד כלפי השני והדבר אמור להתאזן עם טובת הלקוח. עם זאת, ברור כי מחובתו של עורך דין היא להיוועץ עם לקוח טרם קבלת החלטות שונות ו/או לכל הפחות ליידע אותו לגביהן. אני מציינת כך משום שישנם מצבים שבהם אנו מיידעים את הלקוח וזאת בעניינים שאינם משפיעים על טובת התיק כגון הסכמות למתן ארכות להגשות שונות וכיו"ב. אם פסק הדין בוטל בסופו של דבר, הרי שהנך עומד בפני עובדה מוגמרת. הדרך לפעול כנגד עורך הדין היא בהגשת תלונה שתברר את התנהלותו. אני מציעה שקודם לביצוע צעדים נגד עורך הדין, תקבל ממנו את ההסבר הנכון לביצוע פעולתו והאם באמת יש בכך כדי לפגוע בהליך שלך. 

על מנת שחוב יפרע ולא תהיה טענה לאף אחד מן הצדדים, נדרשת הסכמה או החלטה שיפוטית שקובעת שאין חבות האחד לשני. גם אם תשלם סכום שאינו שנוי במחלקת, הרי שבטרם עברה תקופת התיישנות יהיה רשאי הבעלים לדרוש את יתרת החוב ואם דרישתו מוצדקת הוא אף יהיה זכאי לה. אם אתה מודע לכך שקיים חוב שעליך לשלמו אז דבריי תקפים מקל וחומר.

יצוג חברים ומכרים עלול להיות בעייתי והוא תלוי ביכולת שלך להציב את הגבולות הנכונים במהלך הטיפול בתיק. לעיתים, ביצוג של חברים, בשל הקרבה האישית, הלקוחות מרשים לעצמם להתערב לך בשיקול הדעת ולהכתיב את דרך הפעולה ומצד שני, אתה כמייצג מאוד מעוניין להראות את מקצועיותך והדבר אף עלול להעיב על שיקול הדעת שלך. עניין נוסף הוא שכר הטירחה - לעיתים קרובות יוצא שכרנו בהפסדנו שעה שאנחנו מבקשים להטיב עם המכרים שלנו ולא נוטלים או נטלים שכ"ט נמוך מידי. זו מתבררת בד"כ כטעות מסיבות שונות. בקיצור, אם הנך סבור שאתה יכול להתגבר על המכשולים הללו ולהעניק שירות מקצועי וטוב, אז שתהיה לך ברכה בפרנסה.

ועל כן
הצעתך אינה מעשית.



לגבי
שאלתך, אתה
יכול להשמיע את ההקלטה למגשרת,
אבל
היא בתגובה תוכל להתלונן נגדך על האזנת
סתר ועל סחיטה באיומים.
אסור
לך בשום אופן לאיים,
לא
במפורש ולא ברמז,
שאם
היא לא תיענה לדרישתך,
אתה
תפרסם את ההקלטה או תמסור אותה למשטרה או
ללשכה.

הבנתי,אבל איך היא תתלונן עלי כשאין לה שום הוכחה? זו מילה כנגד מילה. ואני כלל לא מתכוון לאיים רק להוקיע אותה. אז איך היא תתלונן נגדי כשלי יש ההוכחות??

אף אחד לא מתייחס??

הצמדה שנקבעה בין הצדדים היא בד"כ התקפה. לטעון להצמדה וריבית שונות ממה שסיכמתם אתה יכול, לא בהכרח הפעולה תצליח אם הצד השני יתעקש על קיום ההסכם, וזאת, בכפוף לנסיבות הדרישה שלך.

שלום,



אני ממליצה לצרף את המסמכים לתביעה. זאת אף צריך בהתאם לתקנה 214(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984.



בהצלחה. 

שלום,

לא ברור משאלתך מדוע שייחתם הסכם שכזה עם עו"ד, אם במילא אינו מייצגו בשום צורה?

כמו כן, ישנם מקרים בהם הצד השני אכן מחויב לשאת בשכ"ט עוה"ד של הצד מנגד, אך אין זה ברור במקרה זה במה המדובר.

ירון שלום,



לפי דיני החוזים, כל סעיפי החוזה אשר חתמת עליהם בחוזה עצמו- תהיה מחויב על פיהם. הנך טוען, כי בחוזה רשום כי על כל נזק שגרמת ברכוש- אתה אחראי, ולכן פשוטו כמשמעו- אתה אחראי לסדיקת הכיור ולבעל הבית זכות מלאה לדרוש ממך את תיקונו ו/או לחלופין את החלפתו.



בהצלחה 

אתה מוזמן להעלות את שאלתך בפורום זה בכדי להתייעץ בשמחה, או אם ברצונך לפנות לייעוץ משפטי אישי צור קשר עם עו"ד המתמחה בתחום.

אתה מצטט
מתוך מאמר שמצאת בחיפוש ברשת ומציג אותו
כאילו זה החוק.
את
המאמר הזה, "חובת
הסודיות של המגשר וחיסיון הגישור",
כתב
עו"ד
עומר שפירא,
והוא
מגלה את דעתו של הכותב בלבד.
מה
עוד, שבפתיח
למאמר נכתב באותיות מודגשות:

"חיסיון
הגישור הינו חיסיון מוחלט,
לפיו
אין לבית המשפט שיקול דעת להורות על גילוי
מידע שנמסר במהלך הגישור וקבלתו כראיה.
עם
זאת ברור הצורך להכיר במקרים חריגים שבהם
ניתן יהיה להשתמש במידע מהגישור כראיה.
קיימת
אי וודאות ביחס לחריגים שונים -
ולכן
יש צורך להסדיר באופן מפורש בחוק את הנושא.
משרד
המשפטים כבר מצוי בתהליך בחינה של החיסיון
במגמה לשנות את החקיקה".



המאמר
הזה פורסם באתר של לשכת עורכי הדין
ב-25.02.03, וזו
עובדה שהיום,
5.5.15, עדיין
החוק קובע:
"דברים
שנמסרו במסגרת הליך גישור,
לא
ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי"
(סעיף
79ג(ד)
לחוק
בתי המשפט").
אז
מכך שעורך דין עומר שפירא חשב בשנת 2003,
"שבית
הדין יהיה מוכן להכיר,
במקרים
מסוימים, בקיומם
של חריגים לחיסיון,
למרות
שחריגים אלו אינם מפורטים בחוק או בתקנות
הגישור",
עדיין
לא נובע שבית הדין בשנת 2015
באמת
יכיר בחריגים כאלה,
במיוחד
לא בהקלטה שנעשתה בלי רשות,
ובטח
שלא בהקלטה שהיא האזנת סתר.



גם בשרשור
קודם הבאת קטעים ממאמר שמצאת והצגת אותו
כחוק, אבל
משאלת המשך ששאלת ("מה
ההבדל אם אני יוצא לשירותים או מקליט מעבר
לדלת? בשני
המקרים אני לא נמצא בחדר")
הוכחת,
שלא
הבנת את כוונת הכותב.
לא
נאמר שם, שמותר
להקליט בסתר מעבר לדלת,
אלא
שמי שרק מקשיב לשיחת הזולת,
ללא
מכשיר הקלטה או מיקרופון,
גם
אם הוא עושה זאת בלי הסכמת איש מבעלי
השיחה, אינו
עובר על חוק האזנת סתר (אבל
ייתכן, תלוי
בנסיבות, שהוא
עובר על חוק אחר,
למשל,
חוק
הגנת הפרטיות).



ובקשר
לשרשור שנמחק (לא
אני מחקתי),
שסיפרת
שצילמת אותו,
מצדי
אתה יכול גם למסגר אותו ולתלות אותו מעל
המיטה שלך.
ובאשר
לאבא שלי, שאתה
כל כך מתעניין בו,
אני
לא יודע מה שלומו ואם הוא מזהה אותי,
כי
הוא מת לפני שלושים שנה,
והוא
לא חזר מאז לספר לי כלום.

דבר נוסף ששכחתי לציין.



אותו איש קשר, טען בשיחתו, כי ישנן עוד בחורי ישיבה מטעם ש"ס ש"עבדו מהצד" ולכן צריך לדאוג גם להם לתשלום,

 ומכאן שכנראה שאת 140 הש"ח שמנקים משכר העובדים בקלפי, נותנים לאותן אלו הבחורים.

ירין שלום,

גיליון 17 של ביטאון האתיקה המקצועית של לשכת עוה"ד, דן בסוגיה זו. שם נאמר, כי כמובן שאין כל חיקוק מוסדר בנושא זה האוסר זאת, אך ניתן לומר, כי כל עוד אין אותם יחסים מושתתים על יחסי ניצול ומרות (חולשתו הריגשית של הלקוח וכד') אזי אין סיבה אתית באמת לאסור את היחסים.

בנוסף, אם אותם יחסים אינטימיים בין עוה"ד ללקוח גורמים לעוה"ד שלא לטפל בלקוח/ה כפי שצריך ומערכת יחסים זו פוגעת בטיב השירות- לפי סע' 14(ג) לכללי האתיקה של לשכת עוה"ד, עליו/ה להתפטר מהייצוג.

ד.א, אין זה משנה אם עוה"ד הוא דרך הסיוע או לא.



בהצלחה. 

אני שואלת האם את מבינה מהפניה שלך שמדובר בילד בן 15, שהוא קטין, וככל הנראה יגיעו למסיבה הזו קטינים, והשאלה שלך היא - אם יקרה משהו לאחד הקטינים, האם את תמצאי אחראית? האם לא תפקידך כאימו של הילד שמארגן את המסיבה לוודא שמבחינת הארגון לא תהיה אפשרות לקטין שמגיע למסיבה להפגע? ואם חלילה יפגע ילד, האם יפנו אל בנך הקטין? או אל הוריו? באותה מידה, ההורים ששולחים את ילדיהם הקטינים למסיבה ביער אמורים לגלות אחריות הורית ולוודא היכן ילדם מבלה. אני מקווה כי כך יבצעו ומבצעים הורי הילדים. כדאי שתפני לפורום נזיקין ופורום פלילי או נוער. ובעיקר, כדאי לזכור שמדובר בקטינים. 

אבל אתה
סיפרת, שבמהלך
ההקלטה יצאת לשירותים,
והטלפון
המשיך להקליט את השיחה.
לגבי
הקטע הזה עניתי לך שהוא האזנת סתר.



ולגבי
ההקלטה בכלל,
גם
זו שאינה האזנת סתר,
הוסבר
לך בשרשורים אחרים,
שלא
תוכל להשתמש בה כראיה בהליך אזרחי,
כי
החוק אינו מאפשר זאת.



אז הפסק
להתחסד. אם
יש לך שאלות או השגות נוספות באותו עניין,
אתה
יכול לרכז אותן בשרשור אחד,
ומי
שימצא לנכון לענות לך,
יענה.



לא יענו,
זו
עדיין אינה סיבה להציף את הפורומים בניסיון
לחלץ בכוח תשובה שתרצה אותך.
אף
אחד אינו חייב לך כאן דבר.

הדס שלום,

על עניין זה חלות תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק תשמ"ד 1984, סעיפים 11-13, הנוגעים גם למקרה זה.

בהצלחה!

במה אומר החוזה- בנוגע לאפשרויות היציאה ממנו וביטול ההתקשרות עצמה. סביר להניח כי ישנם תנאים לעמידה בתנאי החוזה וכמו כן, סנקציות לאי עמידה בהם.

יש לבדוק זאת.

בהצלחה!

ליאור שלום,

ככלל, כל ראייה אשר מוגשת לביהמ"ש עומדת אל מול דינים אחרים כגון: הגנת הפרטיות , חובת תום הלב, כשרות הראייה וכו'. היות שעמוד פייסבוק אינו בגדר ראייה חסויה, שהרי הוא פתוח וחשוף בפני מאות אנשים (אם לא יותר), לא תהיה בבקשת החשיפה פגיעה לפי דיני הפרטיות. על כן, בנסיבות אלו הייתי ממליצה לך להגיש את הבקשה לחשיפת התיק מטעמים אלו.

הייתה פסיקה (סלחי לי, לא מוצאת את פרטי התיק) בו הותר לשימוש ולחשיפה עמוד פייסבוק אישי של אדם, לאחר שהוכי כי חשיפתו אינו פוגעת בדיני הפרטיות וראייה זו אינה פסולה עפ"י המבחנים שבחוק.

בהצלחה!

שנסיבות המקרה קצת יותר מורכבות ממה שרשמת. על כן, משום שמקרה זה ונסיבותיו בעלי אופי רגיש, הייתי ממליצה לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

בהצלחה  

שאלת בעניין זה לפני חודש וחצי בערך, גם בפורום זה וגם בפורום לשון הרע, ובשניהם בכמה שרשורים נפרדים, ואתה שוב חוזר ושואל במקביל בשלושה שרשורים נפרדים בפורום זה ובעוד שניים בפורום לשון הרע.



ויש סתירה פנימית בניסוח שלך: קודם אתה טוען, שלא יכול להיות שאין תקנה או סעיף חוק, שתוכל להשתמש בהם, ואחר כך אתה שואל, אם יש תקנה כזאת או סעיף חוק כזה.



הובהר לך, שלא רק שלא תוכל להשתמש בהקלטת הגישור כראיה בהליך אזרחי, אלא גם שבשימוש בה אתה חושף את עצמך לאישום בהאזנת סתר. אבל אתה לא תיתן לעובדות לקלקל לך את התזה.