פורום לשון הרע

יוחנן שלום,

על מנת שתתגבש עילת תביעה בלשון הרע, על הדברים להיאמר לאדם נוסף מלבדך.

קללות וגידופים שהופנו ישירות אליך באמצעות הצ'אט הפרטי בפייסבוק, אינן מקימות עילת תביעה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

שירה שלום,

בהתאם לסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע בגין פרסומים שנאמרו במסגרת דיונים משפטיים, לרבות דיון בערר כפי שאירע בעניינך.

מקווה שהייתי לך לעזר.

לילי שלום,

מומלץ לעשות מאמץ רב ככל הניתן על מנת שלא ניתן יהיה לזהות את הדמויות בסיפור. בדרך זו, תקטן החשיפה לתביעת לשון הרע בגין הדברים המפורסמים בסיפור. ניתן ומומלץ אף להסתייע בעורך דין טרם הפרסום.

מקווה שהייתי לך לעזר.

קרן שלום,

שאלותיך כלליות מדי ואינן מתאימות למענה במסגרת הפורום. בקצרה אציין, כי יש לבחון את האופן בו הדברים נכתבים או נאמרים על מנת לתת חוות דעת בנוגע לחשיפה בנוגע לתביעת לשון הרע. הדברים נכונים גם ביחס לדברים שנאמרו עליך על ידי בן זוגך לשעבר.

ממליץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

מקווה שהייתי לך לעזר.

דוד שלום,

ככל שלא התקבלה החלטה אחרת, הרי שהליכים משפטיים מתנהלים בדלתיים פתוחות. בנסיבות אלו, אין בפרסום ההליך המשפטי, אף לא במקום העבודה של הנאשם, כדי להוות פרסום לשון הרע.

מקווה שהייתי לך לעזר.

יהודית שלום,

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קובע כי הגשת תלונה לרשות מוסמכת, בתום לב, תהיה מוגנת מפני תביעת לשון הרע. אין משמעות לתוכן הדברים ולסגנונם, אלא לשאלה האם התלונה הוגשה לרשות מוסמכת, והאם הוגשה בתום לב. ככל שהתשובה לשתי השאלות חיובית, הרי שמי שהגיש את התלונה יהיה מוגן מפני תביעת לשון הרע בגין הדברים שציין בתלונה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

גיל שלום, 

עליך לחשוב מה מטרת הפרסום בקבוצה הספציפית הזו - האם לפגוע בקבלן על ידי כך שאנשים לא יעבדו איתו? האם ברצונך להפעיל עליו לחץ שיבוא ויתקן ?

כעיקרון, פרסום של ביקורת צרכנית אינה מהווה לשון הרע כל עוד היא נצמדת לעובדות ומתרחקת מתיאורים או מסקנות ובטח מכינויי גנאי.

ככל שמטרתך הינה תיקון התקלות או פיצוי כספי בגין אי התיקון הייתי מייעץ לפנות לקבלן במכתב התראה או הגשת תביעה.

שלום רב, 

מתיאוריך עולה כי עומדת לך עילת תביעה בגין פרסומי לשון הרע.

עצם העובדה כי הנכם נמצאים בהליך גירושין אינו מקנה למי מהצדדים זכויות יתר להכפיש את השני.

צח שלום, 

הייתי מנסה לשלוח מכתב התראה לפני תביעה ואולי הדבר יחסוך את ההליך המשפטי.

גונן שלום, 

נקבע על ידי בית המשפט כי ביקורת צרכנית אינה מהווה לשון הרע אלא הינה חשובה ובעלת ערך ממשי לציבור. כמובן שכל ביקורת נבדקת לגופה לוודא שהיא מורכבת מעובדות נכונות ולא מתיאורים או מסקנות או כינויי גנאי.

דני שלום, 

לא זו בלבד שאין רשימה סגורה של קריטריונים לכימות נזק,אלא שמאוד קשה להוכיח את גובה הנזק שנגרם ולרוב מדובר באומדן שמבקשים שבית המשפט יאמץ. זו בדיוק הסיבה מדוע ישנו פיצוי ללא הוכחת נזק.

ככל שהנך מעוניין בכל זאת לתבוע מכוח הוכחת נזק יש לבדוק את תוכן הדברים שפורסמו, על ידי מי (אם יש ביניכם קשר ואם כן מה טיבו), מדוע פורסמו הדברים, מה היקף הפרסום, האם נעשתה פנייה להסרתם והאם הם הוסרו בעקבות הפניה ועוד דברים שעולים מהעובדות הקשורות למקרה הספציפי שלך.

יואב שלום, 

בטרם ביצוע "הפצה בפומבי" יש לחשוב היטב מה מטרת הפרסום והאם היא תפגע במישהו מעבר למידה סבירה.

ככל שהפרסום אודות מעשיו של אחר, הינם בבחינת "אמת דיברתי", יש להקפיד על פרסום מידתי שלא בא לפגוע באותו אדם.

טל שלום, 

כעיקרון, ככל שניתן להוכיח את הפגיעה בפרטיות, כי אז ניתן לקבל פיצוי, אך בית המשפט לוקח בחשבון את כל העובדות והנסיבות, וככל שמדובר בטעות או שלא מדובר בכוונת זדוו הפיצוי יהיה קטן. כמו כן, ולמרות שמדובר בפיצוי ללא הוכחת נזק, עדיין בתי המשפט בודקים האם נגרם נזק כלשהו או לא כחלק משיקוליהם בפסיקת הפיצויים.

בברכה,



אורי שורר, עו"ד

מנהל פורום לשון הרע



יחזקאל קויפמן 2, תל אביב

טלפון:03-6005555 ; מייל: ori@gkl.co.il

רונן שלום,

שאלתך מצריכה מחקר משפטי ואינה מתאימה למענה במסגרת פורום זה. 

יחד עם זאת, אציין כי ככלל בתי המשפט אינם נוהגים לפסוק את הפיצוי המקסימלי בחוק, בין אם מדובר בלשון הרע, זכויות יוצרים או םגיעה בפרטיות.

הראל שלום, 

ככל שניתן להשיג את הסכמת היועצים לפרסום הניידים שלהם כמובן שכדאי וחשוב להשיג את הסכמתם.

פרסום מידע פרטי ללא הסכמה לצורך רווח שלך עלול לחשוף אותך לתביעה בגין פגיעה בפרטיות.

עדי שבת שלום, 

בסיטואציה שתיארת מותר לך להודיע לוועד היות שמדובר בהגנה עליך ועל כל מי שגר בבניין.

חני שלום, 

צר לי על הסיטואציה שתיארת. אני יכול רק לדמיין מה הינך עוברת. ללא קשר לתשובתי אני ממליץ לפנות למשטרה בעניין או לכל הפחות לעו"ד העוסק בתחום הפלילי לייעוץ.

לגופו של עניין, תיאור המעשים שנעשו לך יכול להוות לשון הרע, תלוי בנסיבות ובמטרת הפרסום שלך. לצורך העניין, גם שליחת התיאור בהודעה פרטית מהווה פרסום לכל דבר ועניין. יחד עם זאת, במסגרת הליך משפטי תוכלי להתגונן תוך שימוש בטענת "אמת דיברתי" אך תצטרכי להוכיח את אמיתות דבריך.

יוגב שלום,

סעיף 7א לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע כי "במקרים המתאימים, כאשר אדם או ארגון עלולים להיפגע מהפרסום, יש לבקש את תגובתם לפני הפרסום, תוך מתן הזדמנות הוגנת לתגובה ופרסומה".

מקווה שהייתי לך לעזר.

דוד שלום,

סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע קובע כי "פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור" לא יהווה עילת לתביעת לשון הרע.

מכאן, אין כל חשיפה לתביעת לשון הרע בגין דברים שנכתבו במסגרת כתבי טענות ו/או כתבי בי-דין.

מקווה שהייתי לך לעזר.

דן שלום,

על פניו נראה כי החשיפה לתביעת לשון הרע נמוכה מאוד במקרה המתואר על ידך.

מקווה שהייתי לך לעזר.

אלעד שלום,

באופן עקרוני המילה רמאי בהחלט עשויה להוות לשון הרע ולהקים לך עילת תביעה בגין הפרסום. עם זאת, יש לבחון את הנסיבות המלאות של הפרסום, שכן בהתאם לפסיקה הרווחת לא כל כינוי גנאי מקים עילת תביעה בגין לשון הרע באופן אוטומטי. ממליץ להתייעץ באופן פרטי עם עו"ד.

מקווה שהייתי לך לעזר.

אלי שלום,

בהתאם לפסיקת בית המשפט, יש לאפשר לצרכנים לפרסם ביקורת צרכנית על מוצרים, כאשר המגמה היא לא לראות בביקורת כאמור כלשון הרע. עם זאת, על ביקורת זו להיות הבעת דעה עניינית על חוויית הצרכן, ולא השתלחות פרועה או שקרית שעלולה להפוך לפרסום דיבה או השמצה. מהדברים המתוארים על ידך, נראה כי הביקורת שפורסמה על ידך הנה עניינית והוגנת, ולכן החשיפה לתביעת לשון הרע נמוכה, בעיקר בשים לב לפסיקות האחרונות שניתנו בתיקים דומים.

מקווה שהייתי לך לעזר.

מקווה שהייתי לך לעזר.

שלום רב,

הדברים המיוחסים לך על ידי בעלה של אחותך בהחלט עשויים להוות לשון הרע כמשמעות מונח זה בחוק. עם זאת, טרם נקיטה בהליכים משפטיים, יש לבחון את נסיבות הפרסום, ולשלול הגנות אפשריות של הבעל (למשל סעיף 13(5) לחוק קובע שפרסום במסגרת הליכים משפטיים - כמו הליכי גירושין - הנו פרסום מותר). ממליץ לפנות לייעוץ משפטי.

מקווה שהייתי לך לעזר.

תיקי שלום,

שאלת כללית מדי.



הפיצוי אותו פוסק בית המשפט הנו תלוי מקרה ונסיבות, וקשה להסיק ממקרה אחד לאחר.



עם זאת, כנקודת מוצא ניתן לציין את סעיף 29א לחוק הגנת הפרטיות, המסמיך את בית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק על סך 50,000 ש"ח (מוצמד למדד) בגין כל פגיעה בפרטיות, ואף כפל פיצוי במקרה בו הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע.

מקווה שהייתי לך לעזר.