פורום לשון הרע

שלום,

ממה שאתה מתאר - פורסמה באינטרנט כתבה פוגענית כלפי החברה, ומישהו אף חתם על הדברים בשמך והפיץ אותם לעובדים. במצב כזה, אכן מתקיימים כמה מרכיבים שמוכרים בדין כעילה אפשרית לתביעה בלשון הרע:

הפרסום היה עלול להשפיל או לבזות אותך או את החברה.הוא הופץ לאחרים (עובדי החברה).הוא נעשה תוך שימוש בשמך, מה שמחמיר את חומרת הפגיעה.

עם זאת, חשוב לשים לב לכמה נקודות:

הוכחת זהות המפרסם - כדי להגיש תביעה, עליך להראות מי עומד מאחורי הפרסום. אם יש לך רק חשד כללי, יהיה קשה מאוד לבסס תביעה. בתי המשפט דורשים ראיות, גם אם נסיבתיות, שיכולות לקשור את החשוד לפרסום.חלוף הזמן - תביעה בלשון הרע כפופה להתיישנות אזרחית רגילה (בדרך כלל 7 שנים). אם עברו כבר מספר שנים, ייתכן שתביעה אזרחית לא תוכל להתברר. ככל שמדובר בעבירה פלילית, הרי שבפועל כמעט ואין אכיפה במקרים כאלה ללא פנייה מיידית ומבוססת לרשויות.זהות הנפגע - מאחר והפרסום היה נגד החברה אך נחתם בשמך, קמה שאלה כפולה: גם לגבי שמך האישי וגם לגבי הפגיעה בשם החברה. הדין מכיר בכך שתאגיד יכול לתבוע בלשון הרע, אך במקביל גם אדם פרטי שנפגע אישית יכול לעמוד על זכויותיו.

לסיכום: על פניו, בזמן אמת בהחלט היה בסיס אפשרי לפעולה משפטית. הבעיה העיקרית היא חלוף הזמן וחוסר היכולת להוכיח מי באמת פרסם את הדברים. אם תרצה בכל זאת לבדוק אפשרויות כלשהן (למשל, אם הפרסום עדיין קיים ברשת או אם יש נתונים שניתן לאתר), מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיבחן את לוחות הזמנים המדויקים ואת סיכויי ההוכחה.

שלום.

השאלה אינה ברורה

לא ברור מה היה הפרסום, מי פרסם, מהן הראיות.

מציע שתפנה לייעוץ משפטי מסודר.

רונה שלום,

ראשית, בהיעדר פירוט מה נכתב אודותיך, לא ניתן לדעת האם מדובר בלשון הרע והאם עומדת לך עילת תביעה.

אציין, כי לפי הוראות חוק איסור לשון הרע, גם אם לא נקבו בשמך, עדיין יכולה לעמוד לך עילת תביעה ככל שניתן לזהות אותך מתוכן הפרסום.

שנית, פורום זה לא נועד לאפשר הכפשה של אחרים, אך ככל שברצונך לפרסם פרסום שאינו מכפיש אלא עובדתי, ואת רוצה לוודא שלא תהיי חשופה לתביעת דיבה, אני ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד העוסק בתחום על מנת שיוכל לעבור על נוסח הפרסום שברצונך להעלות לאוויר.

כאשר מתפרסם פוסט בעייתי או פוגעני בקבוצה, גם אם לא נכתב על ידי המנהל עצמו, עדיין עלולה להתעורר שאלה לגבי אחריותו. עם זאת, הדין מכיר בעקרון של "הודעה והסרה": ברגע שמנהל מקבל פנייה על תוכן בעייתי, ומסיר אותו במהירות ובתום לב - הדבר עשוי להסיר ממנו אחריות ו/או להפחיתה מאד.

אם מנהל הקבוצה לא ידע על התוכן מלכתחילה, וברגע שזיהה אותו פעל להסירו - הוא עשוי לטעון להגנת תום לב. במקרים כאלה בתי המשפט בוחנים האם המנהל נקט אמצעים סבירים למנוע נזק, והסרה מהירה בהחלט נחשבת נסיבה מקלה.

עם זאת, חשוב להבין שגם פעולה נכונה לא תמיד מונעת אפשרות לתביעה, אלא בעיקר מצמצמת את הסיכון המשפטי ואת גובה הפיצוי האפשרי.

אם נתבעת בפועל (כלומר הוגשה תביעה לבית המשפט) אני מציע שתפנה בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי.

הגשת תלונה למשטרה נחשבת ״פרסום״ לפי החוק, אך סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, מעניק חסינות אם התלונה נעשתה בתום לב לרשות מוסמכת. כלומר - גם אם התבררה כלא נכונה, המפרסם מוגן כל עוד פעל מתוך אמונה אמיתית בדבריו.

לעומת זאת, אם ניתן להוכיח שהתלונה הוגשה בזדון וללא בסיס, החסינות עלולה להישלל, ואז ייתכן ותקום עילת תביעה בלשון הרע ואף עבירות פליליות אחרות (כגון מסירת ידיעה כוזבת).

כלומר - לא כל תלונה שקרית מזכה בתביעה, אלא רק אם יוכח שלא הייתה בתום לב.

בפועל, הסיכוי בתביעה כזו אינו גבוה. ממליץ לך מאד להיוועץ בעורך דין.

תביעה בעילה של לשון הרע, מתיישנת בד״כ לאחר 7 שנים.

אך יש לכך חריגים.

יש לבדוק את ההתרחשויות במקרה שלך לעומק.

לא ניתן לתת לכך מענה בפורום כאן.

ממליץ לך לפנות לייעוץ מתאים.

שלום רב,

ראשית, צר לי על הסיטואציה המתוארת בפנייה. מעבר לעניין לשון הרע, זה לא נעים שמכנים אותך בשמות, ועוד במקום מגוריך.

שנית, ולגופו של עניין, בדר"כ בתי המשפט לא פוסקים פיצוי כספי בגין קללות, אך ייתכן והמקרה שתיארת מצדיק פיצוי, שכן לא מדובר בקללות שנאמרו תוך כדי ויכוח, אלא בדף שהוכן ונתלה בכוונה לפגוע.

על פניו נראה כי יש פה עילת תביעה. ממליץ להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

בניגוד לתחושת הציבור ולעיתים גם לכותרות העיתונות, פיצויים של מאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך בגין לשון הרע - אינם שכיחים כלל. מדובר במקרים בהם התקיימו נסיבות חמורות במיוחד, שחרגו מהמקרים ה״רגילים״ הנידונים בבתי המשפט.

להלן עקרונות מרכזיים שמסבירים מתי ולמה ייפסקו סכומים גבוהים באמת:

כאשר מדובר בפרסום אחד בלבד - גם אם פוגעני - בתי המשפט נוהגים לפסוק סכומים מתונים יחסית, לעיתים אף מתחת לרף הפיצוי ללא הוכחת נזק. לעומת זאת, כאשר יש שורת פרסומים מתמשכת, עם התנהלות עקבית של הכפשה, הדבר עשוי להצדיק פיצוי מצטבר משמעותי.

פיצויים גבוהים נפסקים כאשר מדובר בפרסום חמור במיוחד - כגון ייחוס עבירות פליליות חמורות (למשל אונס, תקיפה חמורה, שחיתות ציבורית או פדופיליה), שאין להן כל בסיס עובדתי. ככל שהכפשה חריפה יותר - כך הפוטנציאל לפיצוי גבוה יותר.

החוק והפסיקה מבחינים בין פרסום רשלני או שגוי לבין פרסום שנעשה בכוונה תחילה ומתוך ידיעה שהוא כוזב. במקרים שבהם בית המשפט שוכנע שהנתבע ידע שהוא משקר וכיוון את הפרסום לפגיעה במתלונן - ניתן לפסוק כפל פיצוי ואף מעבר לכך.

למרות מה שנדמה לעיתים בציבור, פסקי דין שבהם נפסק פיצוי של מאות אלפי שקלים ואף מיליון ש"ח - הם מועטים, וחריגים. לרוב הם מתייחסים למקרים חמורים ביותר מבחינת חומרת הפרסום, נפח ההפצה והכוונה הזדונית.

מני שלום,

חוק איסור לשון הרע קובע במפורש כי על בית המשפט לקחת בחשבון בעת קביעת פיצויים את העובדה האם המפרסם התנצל.

אם פרסמת לשון הרע, אז התנצלות עוזרת לך. תמיד ניתן להתנצל על הפגיעה במקום להתנצל על מה שנאמר.

ראשית, טוב עשית שביקשת לשנות את התלונה. לא יזיק גם להתנצל על הדברים שכתבת. התנצלות מעידה על חוזקה והכרה באירוע.

שנית, הגשת תלונה לגורם מוסמך חסינה מפני תביעת דיבה, ובלבד כי התלונה אינה כוזבת.

מתיאורך, אינני סבור כי ניתן לייחס לך חוסר תום לב לאור בקשתך לתיקון התלונה.

מוטי שלום,

מפנייתך עולה כי יש להגיש את התביעה בבית הדין האזורי לעבודה.

בברכה,

אורי

מוטי שלום,

לא ברור מפנייתך האם מדובר בהודעה במסנג'ר שקיבלת ישירות או בפרסום שבוצע החשוף לכל חבריך בפייסבוק.

ככל שמדובר בהודעה פרטית שרק אתה חשוף אליה, כי אז אין פה עילת תביעה שכן בהודעות פרטיות ניתן לכתוב כל דבר, גם אם הוא מעליב או יותר מכך.

מנגד, ככל שמדובר בפרסום כלשהו שאחרים עלולים להיחשף אליו, כי אז יש לבדוק את תוכן הפרסום.

מהציטוט שכתבת עולה כי מעבר למילה "עלוב" יתר המילים הינן "איחולים" ולא תיאורים קונקרטיים, כך שספק אם מה שנכתב לך עולה לכדי לשון הרע.

מוטי שלום,

כעיקרון, ככל שמדובר על פרסום רשמי מטעם החברה או העמותה, ניתן להגיש תביעת דיבה כנגד התאגיד.

רצוי תמיד לוודא איזה פרסום נעשה, האם הפרסום נעשה מטעם התאגיד ומה הייתה מטרת הפרסום. לא כל פרסום של מנהל יכול בהכרח להטיל חובה על התאגיד עצמו.

מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תביעה.

סימה שלום,

כיצד ניתן לענות לפנייתך מבלי לדעת מה כתבת...?

כעיקרון, ככל שתגובתך מכילה ביטויים, תיאורים או מילים פוגעניות, העלולות לבזות, להעליב או להשפיל את הזולת, אז את חשופה לתביעה בגין לשון הרע.

החשיפה שלך קשורה למשך הזמן שתגובתך הייתה באוויר, תוכן תגובתך, היקף התפוצה של תגובתך ועוד מספר קריטריונים.

לתשומת ליבך, כי החוק קובע שאם הפוגע (האדם שפרסם לשון הרע), מתנצל, כי אז על בית המשפט לקחת את זה במכלול שיקוליו בעת קביעת הפיצוי הכספי, כך שההתנצלות יכולה להפחית משמעותית את החשיפה הכלכלית.

לייעוץ פרטני מציע להתייעץ עם עו"ד שיעיין בתוכן תגובתך.

בועז שלום,

כעיקרון, הגשת תלונה לגורם מוסמך, כגון משטרת ישראל, חסינה מפני תביעת דיבה. החריג לכך הינו הגשת תלונת שווא. במקרה שכזה על הנפגע להוכיח לבית המשפט כי המתלוננת שיקרה במודע למשטרה.

ככל שניתן להוכיח את הדברים, כי אז סיכויי התביעה להתקבל הינם גבוהים, וכך גם הסיכוי לקבלת פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, וכן אף פיצוי בגין נזק כללי שנגרם כתוצאה מכך.

אציין, כי עצם סגירת התלונה, מכל סיבה שהיא, אינה מספקת לשם ההוכחה כי המתלוננת שיקרה.

מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תובענה.

איתי שלום,

גובה הפיצוי הינו נגזרת של מספר נושאים/קריטריונים הנשקלים על ידי בית המשפט. כגון נסיבות הפרסום, חומרת הדברים שפורסמו, היקף החשיפה של הפרסום, האם הייתה התנצלות של המפרסם לאחר פנייה אליו ועוד.

כעיקרון, ככל שהדברים שפורסמו הינם חמורים ופוגעניים, היקף התפוצה של הפרסום הינו רחב, הדברים שפורסמו לא היו בתגובה או כתוצאה מסכסוך קיים בין הצדדים ולא הייתה התנצלות או מחיקת הדברים לאחר שפנו למפרסם, ייתכן כי בית המשפט יבחר להטיל פיצוי גבוה.

אציין כי ניתן לבקש פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בגין כל פרסום, וניתן גם לעתור לקבלת פיצוי בגין נזק כללי, ככל שנגרם.

מציע להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת תובענה.

איתי שלום,

ככל שלא מדובר על תביעה בגין לשון הרע (כפי שניסחת בתחילת פנייתך), כי אז עליך להפנות את השאלה לפורום נזיקין ולא לפורום לשון הרע.

ככל שתביעתך הינה בגין לשון הרע (כפי שציינת בסוף פנייתך), הרי שקיבלת מענה כבר קודם, שכל מה שנאמר בהליך משפטי חסין מתביעות דיבה.

שלום רב, מעבר לכך כי לא מובן מפנייתך מה בדיוק לשון הרע שפורסם כנגדך, יש לציין, כי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 קובע כי כל מה שנאמר במסגרת הליך משפטי עינו יכול לשמש עילה לתביעה בגין לשון הרע.

אני מבין לגמרי את הסקרנות ואת הרצון להבין את ההיבטים המשפטיים, אבל חשוב להדגיש שבלשון הרע - כמו בכל תחום משפטי - לא ניתן לתת תשובה רצינית ומדויקת בלי להכיר היטב את התמונה המלאה.

המשפט מורכב משילוב של עובדות, נסיבות, הקשרים, ופסיקה רלוונטית, וכל אלה משפיעים על עצם קיומה של עילת תביעה ועל סיכויי הצלחתה.

בפועל, ״התנאים והטענות המשפטיות״ אינם רשימה גנרית שאפשר לשלוף מהמדף - הם נגזרים מהאופן שבו הדברים נאמרו או נכתבו, מהקהל שנחשף אליהם, מהכוונה שעמדה מאחוריהם, ומהנזק שנגרם בפועל (אם נגרם), יחד עם החריגים וההגנות הקבועות בחוק.

בלי ניתוח פרטני של כל אלה, כל תשובה עלולה להטעות ואף להזיק. לכן, הדרך הבטוחה והמקצועית היא לבחון כל מקרה לגופו, עם כל הנתונים המלאים, לפני שמנסים לקבוע מהם התנאים או הטענות שיתאימו.

מהתיאור שלך, ייתכן מאוד שמדובר בפרסום לשון הרע, משום שהסרטון והכיתוב שצורף לו עלולים להשפיל אותך בעיני הציבור, לפגוע בשמך הטוב ואף לסכן את פרנסתך - במיוחד אם נוצר הרושם שאתה נוהג בצורה רשלנית למרות שבפועל היית בהפסקה ולא נהגת.

במקרים כאלה, החוק מאפשר לנפגע להגיש תביעה כנגד המפרסם, ואף לדרוש פיצוי כספי.

דרישת הפיצוי יכול להתבצע גם ללא הוכחת נזק, כלומר גם אם לא תפוטר, עדיין קיימת עילת תביעה. בוודאי שאם תפוטר, יש לך עילת תביעה. אם תוכל להוכיח את הנזק, ניתן להגיש תביעה על מלוא הנזק שנגרם לך.

ניתן גם לבקש מבית המשפט סעד של פרסום תיקון או הכחשה, והסרת התוכן מהרשת.

יחד עם זאת, למפרסם עשויות לעמוד הגנות מסוימות, למשל אם יטען שהדברים שפורסמו הם אמת ושקיים "עניין ציבורי" בפרסום, או אם ינסה לטעון שפרסם בתום לב במסגרת הגנה על אינטרס לגיטימי. במקרה שלך, יהיה צורך לבדוק אם הסרטון באמת משקף מציאות מסוכנת או שמדובר בהצגה מטעה היוצרת רושם כוזב - דבר שיכול לחזק את עמדתך.

חשוב לפעול מהר: לתעד את הסרטון, את הכיתוב הנלווה, ואת התגובות שקיבל, לפני שהוא יימחק. בנוסף, כדאי לפנות לייעוץ משפטי פרטני כדי לבחון את סיכויי התביעה והאפשרות לדרוש פיצוי, במיוחד אם הפיטורים יתבצעו בעקבות הפרסום.

פרסום מקרה בו סוחר רכב שינה את נתוני הקילומטראז' עלול להיכנס תחת ההגדרה של "לשון הרע", משום שמדובר בייחוס מעשה הפוגע ביושרו ובמוניטין העסקי של אדם.

עם זאת, החוק קובע כי פרסום כזה יכול להיות מותר אם מתקיימים שני תנאים מצטברים:

אמת בפרסום - המידע שאתה מפרסם נכון ומגובה בראיות.עניין ציבורי - לפרסום יש תועלת ממשית לציבור, למשל מניעת פגיעה ברוכשי רכב נוספים.

כאשר שני התנאים מתקיימים, מדובר בהגנה משפטית שמאפשרת את הפרסום. יחד עם זאת, יש להקפיד על:

דיוק מירבי - תיאור השתלשלות האירועים באופן מלא ומדויק, מבלי להוסיף פרטים שלא נבדקו.

ניסוח מאוזן - הצגת העובדות בצורה עניינית.

כתמיד ועקב הרגישות, מציע להתייעץ עם עורך דין בכדי להקטין את הסיכוי לתביעה.

קרן שלום,

כעיקרון, קללות אינן מהוות לשון הרע באופן אוטומטי ויש לבחון מה בדיוק נכתב עליך.

ייתכן גם שריבוי הקללות יכול להוות כשלעצמו לשון הרע, על אף שמדובר רק בקללות, אך על מנת שתוכלי לדעת האם יש לך עילת תביעה עליך להתייעץ עם עו"ד ולהציג בפניו את ההודעות.

רוני שלום,

ראשית אציין, כי בפנייתך אין כל שאלה אלא קביעה כי ברצונך להגיש תביעה.

ככל שמדובר בשאלה שלך, כלומר, רצונך לדעת האם הינך יכולה לתבוע את השכן, הרי שהיות שלא פירטת בדיוק איזו הודעות פוגעניות פורסמו כנגדך, לא ניתן לדעת האם עומדת לך עילת תביעה.

ככל שמדובר בפרסומים פוגעניים, משפילים או מעליבים - להבדיל מקללות גרידא - כי אז רוב הסיכויים כי את יכולה להגיש תביעה בעניין.

ממליץ לך להתייעץ עם עו"ד בטרם הגשת התביעה.

השאלה שהעלית נוגעת ללבו של הדין העוסק בלשון הרע: מתי יוכל אדם שפרסם דבר מה, אף אם פוגע, להסתמך על ההגנה של אמת בפרסום? ההגנה הזו מוכרת, אך חשוב מאוד להבין את תנאיה והיקפה המדויק - שכן לא כל אמירה שהיא "אמת" אכן תהיה מוגנת באופן אוטומטי.

החוק קובע כי ישנן נסיבות שבהן לא תקום אחריות בגין לשון הרע, גם אם אכן פורסם דבר שיש בו כדי לפגוע. אחת ההגנות המרכזיות היא הגנת אמת בפרסום, אך זו אינה עומדת בפני עצמה. החוק מחייב שני תנאים מצטברים:

כפי שציינת, אם כתבת אמת - זהו תנאי חשוב, אך לא מספק לבדו. לדוגמה, גם אם העובדות נכונות, אך מדובר בפרסום שמשרת מטרה פרטית, נקמנית או שאינו מעלה כל ערך ציבורי - ייתכן שההגנה תישלל.

לסיכום, הגנת אמת בפרסום היא רבת עוצמה - אך גם מוגבלת. כל מקרה נבחן לגופו, על פי תוכן הפרסום, נסיבותיו, המניע שמאחוריו והאופן שבו הוצג. במקרה שלך, אם כתבת דברים ענייניים, אמתיים, ולצורך ברור שיש בו עניין ציבורי - יש בהחלט מקום לבחון את ההגנה הזו בחיוב. אך תמיד מומלץ להיוועץ עם עו"ד כדי לבחון את המקרה הספציפי בצורה מקצועית וזהירה

מדובר במצב מורכב למדי, אשר בלתי אפשרי לנתחו מבלי לבחון את פרטי הדברים לעומק.

אעיר באופן כללי, כי בכדי להגיש תביעה - יש צורך בעילת תביעה.

לשם כך, יש להוכיח כי העובד הסוציאלי, כתב בידיעה (או שיכול היה לדעת), דברים שאינם נכונים.

קיימת סבירות גבוהה כי העו״ס כתב בחוות הדעת את דעתו.

אם הוא חושב שקרו אירועים אלו או אחרים, זו אינה רק דעתו, אלא אף חובתו לציין זאת בדו״ח.

בכל אופן יש לבחון זאת באופן מעמיק.