פורום לשון הרע

איגור שלום, 

פנייתך נוגעת כמעט לכל אדם ואדם במדינה אשר מצא עצמו בתחילתו של סכסוך משפטי.

לפנייתך יש 2 תשובות - האחת, הינה כי ככל שבעקבות התכתובות הראשוניות אכן יפתח הליך משפטי בין הצדדים, כי אז ניתן לטעון כי המכתבים היו חלק מההליך המשפטי, וככאלו לא ניתן לתבוע בגינם נוכח האמור בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. התשובה השניה הינה, כי מענה לעו"ד המייצג לקוח כמוהה כמענה לאדם עצמו נוכח העובדה כי העו"ד שלוח (מכוח שליחות) של האדם והרי שהוא פועל בשמו ומטעמו.

לסיכום, ככל שהמענה שלך נשלח רק לעורך הדין לא תהייה סיבה לראות בכך פרסום לשון הרע.

 שלום רב, 

לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, תביעת דיבה בגין פרסום לשון הרע כנגד ציבור כפופה לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה.

מלי שלום, 

עליך לפנות בהקדם למי שפרסם את התמונה ולדרוש הסרת התמונה ושמך.

ככל שהמפרסם לא משתף פעולה יש לפנות לייעוץ משפטי לשם נקיטה בהליכים משפטייםובקשת צווים מבית המשפט.

חסיה שלום רב,

סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קובע כי אם דברי לשון הרע פורסמו במסגרת "תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת", אזי תהיה זו הגנה טובה לנתבע. ברוב המקרים, תלונה למשטרה אכן תהיה תלונה לרשות מוסמכת ותהיה מוגנת מפני תביעת לשון הרע. הרציונל הוא לאפשר לאנשים להגיש תלונות מבלי לחשוש מההשלכות.

עם זאת, ובשל החשש מניצול לרעה של הגנה זו, המחוקק הוסיף והתנה את קיומה בכך שהתלונה הוגשה בתום לב. השאלה אם אדם הגיש תלונה בתום לב או לא היא שאלה לא פשוטה ברמת ההוכחה. עם זאת, ככל שניתן להוכיח כי אותו אדם ידע שתוכן התלונה אינו אמת, ידע שאין בה ממש, והוא עשה שימוש בכלי זה לרעה, ובחוסר תום לב, בהחלט ניתן להגיש כנגדו תביעת לשון הרע. מדובר בנטל לא פשוט.

ככל שאת מעוניינית בהגשת תביעת לשון הרע, אמליץ לך תחילה ליצור קשר פרטני עם עו"ד, על מנת שזה יוכל לעבור על החומרים ברשותך, ולהעריך האם בנסיבות הפרטיות שלך אכן ניתן לעמוד בנטל זה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

עומרי שלום,

סעיף 9 לתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות קובע כי "עיתונאים לא יפרסמו דבר העלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אדם, אלא אם כן קיים בכך עניין ציבורי, ולאחר שווידאו את אמיתות המידע ככל שניתן".

הסעיף ממשיך ומעגן את חובתו של העיתונאי לקבל את תגובת מושא הפרסום, כדלקמן: "בפרסום מידע העלול לפגוע בכבודו של אדם או בשמו הטוב, יש לפנות ולקבל את תגובתו זמן סביר, בהתאם לנסיבות, לפני הפרסום".

מכאן, שבדרך כלל, ניתן לדעת מה עתיד להיות מפורסם בעניינך, ומתי. אם קיבלת פניה כאמור מצד כלי תקשורת לקבלת תגובה, ואתה חושש שהפרסום שייעשה בעניינך יהווה לשון הרע או פגיעה בפרטיות, באפשרותך לפנות לבית המשפט בבקשה לצו מניעה אשר ימנע את פרסום הכתבה. מטבע הדברים בקשה כאמור יש להגיש בהקדם האפשרי, על מנת שתתברר טרם פרסום הכתבה, ולא לאחריה.

בבקשה כאמור, עליך להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתך, וכי הנזקים שייגרמו לשמך הטוב או לפרטיותך, אם תידחה הבקשה, יהיו חמורים ובלתי הפיכים. מדובר על נטל לא פשוט להוכחה, אך ככל שתצליח לעמוד בו, בהחלט יש אפשרות שהפרסום יידחה, לכל הפחות עד הדיון בבקשה עצמה, ובמקרים מסוימים אף לחלוטין. כמו כן ניתן לבקש כי הפרסום ייעשה ללא ציון שמו של מושא הפרסום, בבחינת איזון אינטרסים.

מקווה שהייתי לך לעזר.

פאול שלום,

פורום זה נועד לתת מענה ראשוני ולתת תשובות לשאלות בתחום לשון הרע.

ככל שברצונך לבחון לעומק אפשרות של הגשת תביעה יש לפנות ולהתייעץ באופן אישי עם עו"ד.

נונא שלום,

יש להפנות שאלה זו לפורום פלילי.

רן שלום,

על מנת לענות על השאלה יש להבין מה בדיוק נאמר על ידי הנציגה למנהל שלך. באופן כללי, אם כל שנאמר הוא שצעקת עליה או שדיברת לא יפה, אני בספק אם מדובר על לשון הרע, בוודאי שלא ברף המצדיק הגשת תביעה.

מקווה שהייתי לך לעזר.

רני שלום,

אני מצר על הסיטואציה הלא נעימה אותה חווית. הסיטואציה אכן יכולה להיות משפילה ומבזה באופן העולה כדי לשון הרע כמשמעות מונח זה בחוק. על מנת לקבוע כי יש עילת תביעה בלשון הרע יש לבחון את אופן התנהלות הגורמים בסופרמרקט, ולבחון האם היו יכולים לטפל בעניין בצורה יותר שקטה, ומבלי להקים קול זעקה באופן שיפגע בשמך הטוב בפני הבאים ושבים. בנוסף יש לבחון מדוע מלכתחילה מופיע הכרטיס כגנוב, וככל שמדובר על טעות מצד חברת האשראי, ייתכן כי קיימת לך עילת תביעה גם כנגדה. חסרים נתונים על מנת לתת תשובה מקיפה יותר.

ממליץ ליצור קשר באופן פרטני לאחר קבלת כל הנתונים הרלוונטיים.

מקווה שהייתי לך לעזר.  

שירה שלום, 

יש לפנות בדחיפות למי שפרסם את הפוסט או למנהלי הקבוצה אם זה פורסם בקבוצה ולבקשה להסירו מיידית.

ממליץ לפנות לעו"ד היות שמכתב חתום על ידי עו"ד בדר"כ עוזר.

עו"ד תום שנפ

דרך העצמאות 40, יהוד מונסון

03-619-8889

office@sso-law.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

מאור שלום, 

כעיקרון, סעיפים 1 עד 3 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 עונים על שאלתך:

1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

 בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;

 "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית.

2. (א) פרסום, לענין לשון הרע - בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

 (ב) רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

(1) אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

(2) אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

3. אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה.

ובתמצית - פרסום דברים מעליבים, מבזים או פוגעניים אודותיך כאשר לפחות עוד אדם אחד מלבדך נחשף לפרסום. הפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב וגם בהתנהגות.

כמובן שמלבד עילת התביעה, לפני שמגישים תביעה, יש לבדוק האם עומדות למפרסם ההגנות הקבועות בחוק.

אורי שלום, 

על פניו ,אין מניעה מלפרסם את שמו של הפקח או השוטר. לפני הפרסום יש לבדוק היטב מה מטרת הפרסום והאם פרסום השם משרת את מטרת הפרסום.

גליה שלום, 

מתיאורך קשה לראות איך התגובה מהווה לשון הרע. נראה כי על פניו מדובר בהבעת דעה אישית על מצבה של כותבת הפוסט. 

לא ברור לי כיצד לדעתך יש בתגובה כדי למנוע מאנשים לתרום כסף או לסייע. 

בכל מקרה, העובדה כי כותבת התגובה הינה עובדת ציבור אינה משנה, נוכח נסיבות העניין.

רבי שלום,

תביעה בגין לשון הרע בשל הגשת תלונת שווא כרוכה בעיקר בהוכחת העובדה כי המתלונן שיקר כשהגיש את התלונה. זה לא מספיק להראות שהתלונה נסגרה. 

דריה שלום,

בהתאם לסעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, לא ניתן להגיש תביעת לשון הרע במקרים בהם לשון הרע מופנית כלפי חבר בני אדם או כלפי הציבור, אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו. ברמה הפרקטית, הסיכוי לקבל אישור כאמור מהיועץ המשפטי לממשלה אפסי באופן כללי, ובמקרה המתואר על ידך בפרט. מכאן, שלא עומדת לך או לכל גורם אחר עילת תביעה בלשון הרע כנגד אותו מגיב.

במאמר מוסגר אציין שייתכן שהדברים שאת מתארת מהווים עבירה פלילית כגון איומים או הסתה לאלימות, אך גם במקרה כזה אני בספק אם המשטרה תטפל בתלונה כאמור. בכל מקרה, ממליץ לך להתייעץ בנושא זה בפורום פלילי.

מקווה שהייתי לך לעזר.

אדיר שלום,

משאלתך עולה שהגברת שיתפה פוסט או תגובה שאתה כתבת בעצמך ולכן, על פניו, אין בכך לשון הרע. עם זאת, ייתכן שהדברים יהוו לשון הרע, אם מתוך הקונטסקט שלהם ניתן ללמוד שלקחת חלק בפעילות בלתי תקינה של הרשמה לחיסונים ואי הגעה לתור, כפי שנעשה לאחרונה במספר מקרים. על כל פנים, לצורך בדיקת האפשרויות העומדות בפניך יש לפנות לייעוץ משפטי פרטני ולבחון את כל העובדות ואת הפרסום של הגברת באופן ספציפי.

מקווה שהייתי לך לעזר.

רותי שלום, 

צר לי על הסיטואציה אליה נקלעת.

כעיקרון, תביעת לשון הרע בגין תלונות סרק למשטרה ניתן להגיש אך יש להוכיח כי המתלוננת ידעה שהיא משקרת כשהיא הגישה את התלונה כנגדך.

אם השכנה רואה ויודעת מי אחראי למפגע הפסולת ומתלוננת אודותייך וניתן להוכיח זאת אז ניתן לפתוח בהליכים משפטיים. יחד עם זאת, אם השכנה אינה יודעת מי אחראי למפגע וסבורה שאת יהיה מאוד קשה להוכיח שהיא משקרת - כי היא לא יודעת. באותה מידה היא יכולה להתלונן כגד כל אחד מהשכנים.

מציע להתייעץ עם עו"ד על מנת להבין בדיוק כמה תלונות מדובר, באיזה הפרשים, האם התלונות נסגרו, באיזו עילה, מה השכנה טוענת במשטרה, האם יש ראיות או עדויות שיכולות לתמוך בכך שהיא משקרת למשטרה ובירור נוסף של עובדות.

מקווה שהייתי לך לעזר.

עודד שלום,

יש לבחון את תוכן התלונה שהוגשה על ידך, ואת מידת התאמתה לבירור בלשכת עורכי הדין.

עם זאת, ומבלי להיכנס לגוף הטענות, אציין כי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע קובע כך:

"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:

...

(8) הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בענין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בענין המשמש נושא התלונה; ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה על פרסום אחר של התלונה, של דבר הגשתה או של תכנה".

המשמעות היא שאם התלונה הוגשה לרשות מוסמכת, אזי היא מוגנת מתביעת לשון הרע.

מהדברים המתוארים על ידך, נראה, על פניו, כי לשכת עורכי הדין היא מקום מתאים לבירור טענותיך, ולכן ההגנה אכן תחול.

על כל מקרה, היות ועורך הדין שלח מכתב התראה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי ולהשיב לגופו של עניין.

מקווה שהייתי לך לעזר.

דנה שלום,

שאלתך לא מובנת.

יוסי שלום,

שאלתך כללית מדי. ייתכנו מקרים בהם חוות דעת תהא מוגנת מפני תביעת לשון הרע, וייתכנו מקרים בהם לא. יש לבחון על איזו חוות דעת מדובר, באילו נסיבות, היכן פורסמה, ושאלות רבות נוספות.

ממליץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני.

מקווה שהייתי לך לעזר.

משה שלום,



לגבי שאלתך הראשונה – יש לבחון באופן פרטני את השקר אשר הופץ עליך. לא כל אמירה היא לשון הרע, גם אם אין בה אמת. כך לדוגמה, אם השקר שהופץ עליך הוא שנפרדת מבן זוגך בשל ויכוח על רקע פוליטי, ספק רב אם הדבר מהווה לשון הרע. אם השקר הוא שנפרדת מבן זוגך מכיוון שנתפסת בוגד בו, סיכוי רב יותר שהדבר יהווה לשון הרע. אם השקר הוא שנפרדת ממנו בשל אלימות פיזית או מינית שנקטת כלפיו, בוודאי שמדובר על לשון הרע. כלומר, יש מדרג בין הדברים, ויש לבחון מה בדיוק נאמר, על מנת להכריע האם הדברים עונים על ההגדרה של לשון הרע, בחוק ובפסיקה. רק לאחר בחינת הדברים אשר פורסמו בפועל, ניתן יהיה לחוות דעה ולתת תשובה האם ניתן לתבוע בגינם מכוח חוק איסור לשון הרע.



לגבי שאלתך השניה – על מנת להוכיח פרסום לשון הרע תצטרך בראש ובראשונה להוכיח את עצם אמירת הדברים על ידי הנתבע. ההוכחה יכולה להיות באמצעות ראיות ישירות (מסמכים, תכתובות, הקלטות, ועוד), או באמצעות ראיות עקיפות (עדים ששמעו את הדברים למשל). ברגע שתוכיח את רכיב הפרסום, ואת היותו לשון הרע, הנטל להוכיח כי הדברים אמת, וכי יש בהם עניין ציבורי, עובר לנתבע. כמו כן, ברוב המקרים אין צורך להוכיח נזק שנגרם לך כתוצאה מהפרסום, וניתן לתובע את הפיצוי על סך 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק, מכוח סעיף 7א לחוק.



מקווה שהייתי לך לעזר.

שאלתך אינה מתאימה לפורום זה אלא לפורום פלילי.

ממליץ להתייעץ עם עו"ד פלילי בהקדם.