פורום זכויות יוצרים

מסיבות אתיות (כגון חשש לניגוד עניינים), לא אוכל לספק יעוץ לעמיתים במסגרת הפורום. אשמח לבדוק אפשרות זו בפניה ישירה.

על שמות מתחם באינרנט חולשים שני הסדרים מקבילים. האחד הוא רשם שמות המתחם הישראלי באינטרנט (ISOC.ORG.IL), המוסמך מטעם הגורם העולמי השולט בפועל על הקצאת כתובות ושמות אתרים (ICANN.ORG), והוא פועל עפ"י כללים של בוררות, אותם מקבל על עצמו באופן אוטומטי כל מי שרוכש שם מתחם בסיומת IL. ההסדר השני הוא אכיפה בבית משפט של סימני מסחר על שמות מתחם, ובכלל זה של סימני מסחר רשומים, סימני מסחר רשומים שגם מוכרים היטב בישראל, וסימני מסחר מוכרים היטב בישראל אף אם אינם רשומים.
אם האתר שציינת מוכר היטב בישראל, קל וחומר אם רשום לגביו סימן מסחר, הוא עלול לפעול נגדך ו/או האתר שהרשה לך לפתוח את תת הדומיין, באמצעות בית המשפט, ויתכן שגם דרך ISOC.
אין באמור לעיל כדי לחוות דעה באשר להפרה עצמה, או להליכי תביעה/אכיפה, או סיכויים שלהם, אם יש כאלה, אלא רק לסקור את הדרכים המרכזיות העומדות בפני מי שסבור שהפרו את זכויות סימני המסחר שלו.

אם מדובר במשלוח הכתבה באופן המשקף הפנית תשומת הלב לכתבה של עיתון, תוך ציטוט פרטי העיתון, אין בכך פסול עקרוני מבחינת זכויות יוצרים.
אולם אם אתה מפיץ את הכתבה במסגרת עלון פרסומי משלך, ככתבה מבית היוצר שלך, זה כבר משהו אחר....

להבדיל מזכויות קניין רוחני אחרות, זכויות היוצרים שלך ביצירה תקפות ממועד יצירתה. כדי להוכיח למי שייכת זכות היוצרים ניתן לשלוח אותה לעצמך בדואר רשום, או להפקיד בידי עו"ד בקיא בתחום, או לרשום את היצירה אצל רשם זכויות יוצרים מוכר בחו"ל. לכל שיטה יתרונות וחסרונות וכדאי להתייעץ טרם בחירה לשם התאמה מיטבית לצרכים.

רצוי לרשום זכויות קניין רוחני מוקדם ככל האפשר. אם כבר מצאת כי השוק מעניין מבחינה עסקית, ניתן ורצוי לרשום כבר את סימן המסחר.

אם הוסכם שראובן לא יוכל לעשות שימוש, אז לא ניתן. הדוגמא שנתת היא סוג של שימוש...

ולהגיע עימם להסדר רישיון שימוש ותמלוגים.

על תכשיט שהוא יצירת אומנות חדשה ניתן להגן בזכויות או במדגם, אך לא ניתן להגן בשניהם יחד. לכל אחת מהזכויות יתרונות וחסרונות. לדוגמא, הגנת זכויות יוצרים היא מפני העתקה בפועל, בעוד שבמדגם ההגנה היא על צורה זהה או דומה, אף אם לא בוצעה העתקה בפועל. מאידך, הגנת מדגם מוגבלת ל- 15 שנה, בעוד שהגנת זכויות יוצרים היא לתקופת חיי המחבר ועוד 70 שנה. אם מדובר בשכפול של יצירה למספר רב של עותקים, ההגנה המתאימה יותר היא של מדגם ככל הנראה. הגנת המדגם היא טריטוראלית, וכך גם נמדדת חדשנותה. ממליץ שתקבל יעוץ פרטני לפני קבלת החלטה.יש לקבל את ההחלטה לפני חשיפת היצירה. חשיפת היצירה בישראל לא תאפשר לקבל עליה מדגם בישראל, אלא רק בזכויות יוצרים.

אני לא חושב שאתה צריך לבדוק במדינות אחרות, אחרת מה ההגיון פה?!

בקשת פטנט שהוגשה בישראל ניתן להפיץ במדינות העולם כל עוד היא לא פורסמה בדרך כלשהי (ההגשה עצמה אינה מהווה פרסום). בתוך עד שנה ממועד ההגשה ניתן להפיץ את הבקשה במדינות החברות באמנת פריז (כמעט כל מדינות העולם. נכון לסוף שנת 2007: 172 מדינות), אף אם היא פורסמה לפני כן, ובכך לשמור על תאריך של בקשת הבכורה הישראלית באותן מדינות. לגבי חלק ניכר ממדינות אמנת פריז, החברות גם באמנת ה- PCT (נכון לסוף שנת 2007: 138 מדינות) ניתן לדחות את מועד ה"הפצה" בכעוד שנה וחצי. יש להקפיד לגבי מדינות שאינן חברות באמנת ה- PCT או אמנת פריז,לבצע הגשה לפני פרסום הבקשה במקום כלשהו בעולם, בדרך כלשהי. כדי לקבל יעוץ קונקרטי יש לפנות לעו"ד בקיא בתחום, או לעורך פטנטים.

שכן המוצר מעולם לא זכה למעמד של פטנט, הרי שהוא לא נהנה משום הגנה, ואין בעיה שתינתן הגנת זכויות יוצרים, שהיא הגנה נפרדת בתחום הקניין הרוחני

ככלל פטנט וזכויות יוצרים מגנים על תכליות שונות של החוק. השאלה אם יתכן שמוצר אחד ישקף כמה אספקטים של קניין רוחני עומדת כיום לבחינה בבית המשפט העליון ולא הוכרעה עדיין. מחד ניתן לטעון שאין מניעה עקרונית, וזו העמדה של הארגון העולמי לקניין רוחני, למשל. מאידך ניתן לטעון כי אין להאריך באופן מלאכותי זכות קניין רוחני בעלת תוקף מוגבל בזמן, ע"י זכות קניין רוחני אחרת המוגבלת פחות או שאינה מוגבלת בכלל (כגון "הארכת תוקף פטנט" ע"י זכויות יוצרים, או סימן מסחר, וכד'). אולם, כנגד טענה אחרונה זו ניתן לטעון כי אין קשר בין התכלית של זכות אחת לזו של זכות אחרת בקניין רוחני, ואם פג תוקפו של פטנט (או לא ניתן לו תוקף), אין זה אומר שזכות אחרת בקניין רוחני הבאה לביטוי במוצר שחל עליו הפטנט, מאריכה את תוקף הפטנט שהוא בעל תכלית שונה. כשבית המשפט העליון יכריע, נדע...

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

לא ניתן להגן על מילה "גנרית" - כזו השגורה בציבור הרחב (כגון "כן", "בוודאי", ועוד).

גם לא ניתן להשתמש במילה או מושג המתארים את התחום בו נעשה שימוש במילה, אלא אם מדובר במילה שיכולה לרכוש אופי מבחין, ואף רכשה אותו בפועל לאור האופן, ההיקף, ומשך הזמן שנעשה בה שימוש בפועל.

סימן מסחר חזק הוא כזה שרומז לגבי המוצרים או השירותים הרלוונטים, או המהווה מילה שרירותית (כגון מילה שהומצאה לצורך המיתוג או שכלל וכלל אינה קשורה לתחום).

לדוגמא, לא ניתן לעשות שימוש במילה "תפוח" או "תפוז" למיתוג חנות ירקות, אך בהחלט ניתן לעשות שימוש כזה לגבי תחומים אחרים שאתה בוודאי תזהה, כגון מחשבים ("Apple"), תקשורת ("Orange"...), ועוד.

לגופה של השאלה, הואיל ולא ציינת תחום פעילות לא ניתן לתת לך תשובה קונקרטית.

לשם ההגנה הטובה והיעילה ביותר רצוי לרשום את המותג כסימן מסחר. בהעדר רישום ניתן להסתייע באכיפה אזרחית בעוולת גניבת עין, גזל מוניטין, עשיית עושר ולא במשפט ועוד, אולם תנאי מקדמי לבסס את הזכות יהיה הוכחה משמעותית (!) כי המותג צבר מוניטין בפועל. הוכחה כזו אינה נדרשת לגבי סימן מסחר רשום.

במקרים מסויימים אכיפה פלילית היא רלוונטית, בין ע"י ערוב יחידת הקניין הרוחני במשטרה (כגון ביבוא מוצרים מפרים), ובין בהגשת קובלנה פלילית.

הלכות סימני מסחר חלות גם על שמות מתחם.

כאשר בעל הזכויות במותג כגון "טימברלנד" או מותג אחר מכר מוצר שלו, הוא מיצה את זכויותיו בו. הקונה יכול למכור את המוצר המקורי באופן חופשי.

עקרון "מיצוי הזכויות" מונע ממנו לפעול כנגד הקונה, אף אם אותו קונה ממש מתחרה בו. סוגיה זו עולה לא פעם ביבוא מקביל של מוצרים מקוריים, תוך ניצול פערי מחירים של אותו המוצר במדינות שונות.

לדוגמא, אם אדם שייבא לישראל מותג שרכש בסין ומוכר אותו בישראל במחיר זול יותר מאשר הוא נמכר ע"י המפיץ הבלעדי, המפיץ הבלעדי או בעל המותג המקורי לא יוכלו למנוע זאת ממנו.

כמובן שהאמור לעיל חל על מוצרים מקוריים בלבד.

המאבק של היוצרים בנוגע לבעלים הראשונים של יצירה מוזמנת הצליח חלקית.
מה שנקבע הוא שכל עוד לא נקבע אחרת בהסכם בין הצדדים זכות היוצרים היא של היוצר. למעשה משמר את המצב שהיה קיים גם לפני החוק.

זכות היוצרים מוגנת ממועד היצירה. הזכות מוגנת אוטומטית, בהיקף כזה או אחר, כמעט בכל מדינות העולם, מכוח אמנות בינלאומיות (אמנת ברן, הסכם טריפס).
עפ"י אמנות אלו לא נדרשת פרוצדורה כלשהי להגנת זכות היוצרים.
עם זאת, כדי למנוע את ספקות מי הוא בעל זכות היוצרים, וממתי, ניתן לנקוט בצעדים מסויימים, שיסייעו בהפחתת חוסר הודאות.
דרך אחת היא משלוח היצירה בדואר רשום של אדם לעצמו, ולא לפתוח את המעטפה (היא תפתח ע"י השופט שידון בסכסוך העתידי). יש לוודא שהתאריך שהטביע הפקיד בדואר הוא ברור. אחד החסרונות של שיטה זו הוא בכך שהצד השני יכול לדרוש את חקירת הפקיד בבית המשפט.
דרך אחרת היא הפקדה אצל גורם מוסמך, כגון אצל עו"ד, שיכול לספק אישור על ההפקדה.
דרך נוספת, מומלצת במיוחד להגנה על פרסומים באינטרנט החשופים קבל עם ועולם, ו/או כאשר מבוצעת פעילות בחו"ל עם היצירה (כגון סימן מסחר....): לרשום את זכות היוצרים אצל רשם זכויות היוצרים בארה"ב, ולקבל תעודה המוכרת ומכובדת ע"י חלק ניכר של הרשויות במדינות העולם, אם לא כולן.

לקריאה נוספת, מקצועית, אודות: חוק זכויות יוצרים, ראה:

חוק זכויות יוצרים

במונח "תרופות גנריות" (גנרי = כללי) הכוונה לתרופות שהפטנט המגן עליהן פג, ולפיכך כל מי שרוצה יכול ליצרן ולנצלן מבחינה מסחרית.

כי הם בכל מקום ולא נראה לי שיש סיכוי לעצור אותם

ניתן לפנות אל בעל האתר ולדרוש שיוריד את התמונה. בארץ עדיין אין אחריות לבעל אתר שנתן לאחרים לפרסם הפרות ועוולות, אבל הגיע הזמן שתהיה הלכה חדשה בעניין. זו דעתי.

בתוך דיני קניין לומדים את הנושאים האלה כתת נושאים...