פורום זכויות יוצרים

1. הפרת זכות יוצרים קיימת רק אם יש העתקה. חזקה שפרסום של יצירה באינטרנט יוצרת נגישות ונסיבות נוחות להעתקה, ולכן יהיה עליך להראות כי את מקורות ההשראה של היצירה שלך, ואת מועד היצירה. הנטל הוא אכן עליך.
2. התשובה היא רישום סימן מסחר בחו"ל (במדינות הרחוונטיות בלבד) על שם החברה, ולא משנה היכן היא ממוקמת. יש לבצע בדיקה מסודרת טרם הרישום.
3. יש לבחון בנפרד אם נכון לייסד את החברה בישראל או בחו"ל.
הערת מערכת: לקריאה אודות הקמת חברה בחו"ל >>

לא ניתן להגן על רעיון עסקי בלבד, שאין מאחוריו קניין רוחני (כגון אם היה מדובר במתקן סליקה חדשני בר פטנט), וגם אז רק בכפוף להסכם סודיות מתאים.

ראה שההיבט העובדתי בפועל רחב מזה הנתון בשאלה, אולם על קצה המזלד אוכל להבהיר נקודה או שתיים:
הפרת זכות יוצרים תלויה בביצוע ההעתקה. לכן, השאלה היא מי העתיק בפועל?! זו שאלה עובדתית, כמו גם משפטית. מאידך, למי שעשה שימוש ביצירה מפרה ללא ידיעתו, קיימת הגנת תום לב.

יש כאן זכויות יוצרים לגבי הלחן, ולגבי ההקלטה. כל אחד מבטא זכות שונה.
גם יש כאן זכויות מצבעים: זמר ונגן.

לאור נתוני השאלה נראה לי כדלקמן:
זכות יוצרים לגבי הלחן: לשניכם יחד.
זכות יוצרים לגבי ההקלטה: לשניכם יחד.
זכות מבצעים זמר: לך.
זכות מבצעים נגן: לו.

נסה להגיע איתו להבנה ולהסכמה.
בהצלחה

עקרונית זהו שידור פומבי הדורש אישור נפרד מבעל הזכויות.

עליך לפנות ליורשים של בעל הזכות; משפחת בנאי.

ישנם גופים מסחריים שמנהלים "בנקים" של תמונות, וניתן לרכוש מהם. אולם למסגרת הוראה בלבד את יכולה לעשות שימוש בתמונות כלשהן, במסגרת שימוש הוגן. ראי תשובתי להלן תחת הכותרת "שימוש הוגן".

סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות קובע:
"העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001;"

רשימת מאגרים מצורפת.
העלויות בכל מדינה משתנות. קנה-מידה: מספר אלפי ש"ח בישראל, מספר אלפי דולרים בארה"ב, מספר אלפי יורו בקהילה האירופאית.

לקריאה נופסת, מקצועית, אודות: שותפות , ראהי:

שותפות

נסה לפנות. לא בטוח שזה יקר כפי שאתה חושב...

חוק זכות יוצרים החדש קובע (בסעיף 19) כי "(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. (ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין השאר, כל אלה: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.
לאור תיאור המקרה, אם תעמוד בתנאים המפורטים לעיל, נראה לי שניתן להתייחס לפרסום כשימוש הוגן".

עפ"י החוק החדש התקף היום, זכויות היוצרים הם של היוצר (משרד הפרסום?!), אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע. כדי למנוע מבוכה ובעיות, עליך להחתים אותם על הסכם ויתור והעברת הזכויות אליך, כנגד התמורה שתשולם להם.

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

המפרים הם קודם כל הגולשים שהעלו את התכנים. כאתר המשמש במה, סוגיית האחריות שלך היא סבוכה. נכון להיום אין לאתר כזה אחריות לעצם ההפרה, אך הנושא מצוי בהליכי חקיקה. עיקר האחריות של אתרים כמו שלך מתייחסת (1) לחשיפת המפרים, וכיום אין חובה לחשוף אותם (אולי אף קיימת חובה שלא לחשוף אותם) (2) להורדת החומר המפר. בעניין זה, אם אתה מתבקש לעשות כן, עליך לשקול ברצינות לעשות זאת.

ישראל עדיין לא הצטרפה לפרוטוקול מדריד, אם כי פקודת סימני המסחר ערוכה לכך כבר, ומחלקת סימני המסחר נערכת למעבר זה במלוא המרץ.
פרוטוקול מדריד הינו אמנה בינלאומית, שתאפשר להפיץ בקשת סימן מסחר שהוגשה בישראל, או סימן מסחר שנרשם בישראל, ליתר המדינות החברות באמנה זו (או חלקן), בעלות מופחתת ובפרוצדורה פשוטה יחסית.
ברוב המקרים של הגשת סימן מסחר אחד למספר רב של מדינות, יהיה בכך לייעל ולחסוך פרוצדורה.

הכל תלוי בהסכם שציינת, והאם הסכמת לו, והאם יש הגבלה על העברה של התמונה לצדדים שלישיים.

1. סלוגן יכול שיהיה מוגן בזכות יוצרים או כסימן מסחר. ההעדפה העקרונית היא לדיני זכויות יוצרים, אך בשימוש ניכר, לאורך זמן, יכול סלוגן לרכוש אופי מבחין, הכרה והוקרה, ולשמש כסימן מסחר בפועל. הדבר טעון הוכחה.
2. אם דיני זכויות היוצרים חולשים על הסלוגן שציינת, אין להעתיקו. יש להוכיח שהיתה העתקה, קרי מודעות, או לפחות התקיימו תנאים מתאימים לאפשר הזדמנות למודעות כזו.
3. אם דיני סימני המסחר חולשים על הסלוגן, אזי רק אם נעשה בו שימוש מסיבי, ולאורך זמן רב, הוא יזכה להגנה. במקרה כזה אין צורך להוכיח העתקה בפועל, אלא רק כי הסלוגן של המתחרה דומה באופן מטעה (וזה, כפי נראה, המצב).
4. לסיכום, התרופה תמונה ביכולת ההוכחה שלך: העתקה מחד (לצורך הגנת זכות יוצרים), או שימוש מאסיבי ולאורך זמן מאידך (לצורך הגנה כסימן מסחר).

1. הבעלים הראשון בזכות יוצרים הוא היוצר, ולא המזמין, אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע.
2. ביצוע מחדש של זכות יוצרים, אם אינה שלך, מהווה העתקה.
3. כדי להכריע האם וכיצד הכללים הללו מיושמים במקרה שצוין יש להכיר יותר את העובדות.
4. אם היא מוכנה להעביר את הזכויות תמורת תשלום, יש לשקול זאת בכובד ראש. זו לאו דווקא נצלנות. הליכים משפטיים או מעבר ללוגו אחר יכולים אולי לעלות יותר?! כנגד התשלום יש להחתים אותה, כמובן, על מסמך ויתור גורף ומנוסח היטב.

כדאי ורצוי לערוך הסכם הגנת זכות יוצרים, ושמירת סודיות, הכולל, בין השאר, אי הקרנה בפומבי.

לפי התיאור אין מדובר בצילום נוף ים שבו נכנסה דמות אקראית לרקע, שאז הסיכון נמוך יותר, אלא בצילום שיטתי של אנשים. גם אם המקום פומבי,זו הפרת הפרטיות של המצולמים.

התרופה הינה הגשת תביעה מיידית, ובמסגרתה בקשה לצו מניעה זמני, שמשמעותו (אם הבקשה מתקבלת) מניעה מהנתבע מלהמשיך לנצל זכויות שאינן שלו, עד שהליך התביעה (שעלול להמשך גם מספר שנים), יסתיים. בפועל, צו מניעה הוא כמעט "מכת-מוות" עסקית ועניינית על מהלכי הצד השני, ופעמים רבות הליך התביעה עצמו מסתיים כתוצאה מכך בפשרה/הסכמה, תוך זמן קצר ביותר (אם כי לא בכל המקרים).
ניתן לעתור גם לצו מניעה ארעי, שמשמעותו הוצאת הצו באופן מיידי ובסמוך לבקשה, ובמעמד צד אחד, עד שיתקיים דיון בנוכחות שני הצדדים מספר ימים לאחר מכן.
ניתן להכביר על צוי המניעה גם צווים תומכים נוספים, כגון צו חיפוש (ראיות) וצו תפיסה (של ראיות מחד, וכשזה רלוונטי גם מוצרים מפרים לכאורה).
בקשה לצו מניעה + חיפוש + תפישה, היא מקובלת מאוד בהליכי אכיפה של קניין רוחני.
עקב כך שמדובר בהליך עוצמתי מאוד כנגד הנתבע, וקיים חשש להפרעה ממשית במהלך העסקים השוטף של הנתבע, יש להתכונן לדרישת בתי המשפט, הבאה כדבר שבשגרה, ולפיה על התובע להפקיד ערובה מתאימה (בד"כ ערבות בנקאית בסכום שקובע בית המשפט), לכיסוי הוצאות המשפט של הנתבע, אם ההליך יסתיים לטובתו.

מבחן הפרת זכות יוצרים, או שימוש הוגן בציטוט, אינו נמדד בזמן, גם אם ההפרה נמשכת שניות ספורות. ההבדל נעוץ בקונטקסט. קרי, אם את מציגה תוכן מסויים כדוגמא המובאת בשם אומרה להוכחת/המחשת טענה שלך, שונה מהותית אם את משלבת את אותו תוכן כחלק אינטגרלי מהסרט...האחרון ייחשב הפרה. הראשון אולי לא...

מחד, לפי הצגת הדברים, אולי היית יכולה לטעון להגנת תום לב. מאידך, עילת תביעה כיום לפי חוק זכות יוצרים החדש (בתוקף מ- 25/5/08), יכולה לנוע בין 0 ל- 100 אלף ש"ח. על כך יש להוסיף עלויות עו"ד.
מכתב תשובה מעו"ד המבסס את טענת תום הלב, בטרם "כפו" עליך לשלם להם, אולי היה מניח את דעתם. מן הסתם הוא גם היה עולה הרבה פחות. אולם זה כבר חלב שפוך נדמה לי...!?

*הערת מערכת: לקריאה נוספת אודות חוק זכויות יוצרים

בפרסום מכתבי גרושך בספר, את מסתכנת בהפרת זכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות, והוצאת לשון הרע. עלייך לבקש רשות מפורשת מגרושך לעשות שימוש במכתביו, ובוודאי בחשיפתם ברבים, קבל עם ועולם, בספר.

1. סימן מסחר חולש גם על שמות מתחם, והסיומת אינה משנה. יש לבדוק האם שם המתחם הרלוונטי מוגן כסימן מסחר רשום ו/או אם מדובר בסימן מסחר מוכר היטב.
שימוש בשם אחר לגבי אחד הפרוייקטים אינו רלוונטי לשם המתחם. בכל מקרה לפי נוסח השאלה נראה שלא מדובר בשם "סתם" אלא בסימן מסחר.

2. צריך להבין יותר לעומק למה את מתכוונת כשאת מדברת על התכנים של האתר. אלו יכולים לבטא אינטרסים שונים המוגנים כולם או חלקם ע"י זכויות קניין רוחני שונות (זכויות יוצרים, מדגם, פטנט, סימן מסחר).

3. TM משמעו Trademark (סימן מסחר). ושימוש בסימון זה מבטא כוונה לעשות שימוש בשם/לוגו שלידו הוא מצויין, כסימן מסחר.