פורום זכויות יוצרים

שלום רועי,
ספק אם הורדת סרטים מהאינטרנט נכנסת לגדר ההיתר להקליט יצירה לשימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. זאת, במיוחד לאור העובדה שהפיצוי שהמדינה אמורה לשלם לבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל העתקה כאמור, אינה מתייחסת לאינטרנט.

מכל מקום, התשובה לסוגיה זו אינה חד משמעית במיוחד לאור ההתפתחות הטכנולוגית המהירה שלא תמיד יש לה מענה בחקיקה, ובמדינות שונות בעולם נשמעו בעניין זה עמדות שונות.

בכל מקרה, העלאת היצירה לאינטרנט כשלעצמה לשם הורדה מהווה הפרה של זכויות יוצרים מצד מפיץ הקבצים. הורדת הקבצים על ידי גולש יכולה לעלות לכדי הפרה תורמת ובנסיבות מסויימות הקבועות בחוק אף לכדי הפרה עקיפה.

העובדה ששילמת להוט/ליס אינה אומרת בהכרח שקנית זכות לעשות שימוש ביצירות, אלא לכל היותר לקבל שירות מהוט/מיס.

אלדד שלום,

שאלתך מתמקדת במישור החוזי ולא בהכרח במישור הקנייני, וזאת במיוחד משום שמתיאור העובדות על ידך עולה שאין בין הצדדים מחלוקת כי אתה הוא בעל הזכויות המקורי בתמונות ושהצד השני קיבל רישיון לעשות בהן שימוש ושילם בגין כך.

השאלה היא איפוא מה היקף הרישיון שנתת ומה המשמעות של המונח "יח"צ. זו שאלה של פרשנות החוזה בע"פ שנכרת בין הצדדים.

מאחר ומטבע הדברים כל אחד מהצדדים יטען, כי את החוזה יש לפרש לפי העמדה שלו, הרי שנראה שהכרעה חד משמעית יכולה להיעשות רק בביהמ"ש.

בית המשפט יפרש את החוזה עלֿֿפי אומד דעת הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוכו, וככל שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות האופפות אותו. נסיבות אלה יכולות להיות – לדוגמא – הפרקטיקה המקובלת בחוזים מתחום הצילום המסחרי (דבר שצריך יהיה להוכיח באמצעות חוות דעת מומחה), הסכום ששולם בעבור כל תמונה ביחס למקובל בשוק וכו'.

מכל מקום, לפני שאת רץ לבית המשפט נסה לפנות לצד השני בכתב (אולי אפילו באמצעות עו"ד), ולטעון שאין להשתמש בתמונות באלבום החדש ללא הסכמתך. יכול להיות שהצד השני יעדיף להתפשר ולשלם לך סכום מסויים, כדי להימנע מהליכים משפטיים.

אל תשכח גם, שיש לך זכות מוסרית על התמונות (הזכות ששמך יופיע עליהן ולא יעשה בהן סילוף או שינוי). הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם העביר את זכות היוצרים ביצירה לאחר. דהיינו, גם אם התרת שימוש בתמונות, הרי שעדיין יש חובה לציין את שמך כיוצר שלהן (ולהימנע מסילוף או מפגיעה בהן באופן הפוגע בכבוד או בשם היוצר).

אי ציון שם היוצר על היצירה עולה לכדי הפרת הזכות המוסרית שאף היא זכות יוצרים. ככל ששמך לא צויין, הרי שגם דבר זה יכול לשמש כאמצעי לחץ וכעילת תביעה.

בשולי הדברים – חשוב להקפיד על עריכת הסכמים כתובים בהעברת זכויות יוצרים, תוך פירוט מה מותר ומה אסור לנעבר לעשות עם היצירה.

קח בחשבון גם, שעל פי הדין חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון לגביה, טעון מסמך בכתב. יחד עם זאת, ספק אם רק על בסיס זה תוכל לטעון שהחוזה בע"פ אינו תקף. בתי המשפט כבר קבעו בעבר שעיקרון תום הלב מחייב להכיר בחוזים שנכרתו בע"פ, גם אם באופן פורמאלי הם יכולים היו להיערך רק בכתב.

שרה שלום,
כדאי להציג את פרטי השיטה לעו"ד מומחה בקניין רוחני או לעורך פטנטים, על מנת שיסייעו לך לקבוע האם השיטה היא בגדר יצירה הזכאית להגנת זכויות יוצרים, אמצאה פטנטבילית או רק בגדר רעיון שאינו מוגן בזכויות יוצרים.

באופן כללי ניתן לומר, כי על פי הדין זכות יוצרים קיימת ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי, או בתקליט. השאלה מה נכנס לגדרה של כל קטגוריה היא שאלה שבעובדה וצריך לבחון את השיטה לגופה.

אם מדובר רק ברעיון, הרי שהוא אינו מוגן בזכויות יוצרים. מאידך, אופן הביטוי, המימוש והיישום של הרעיון - כגון ספר או חוברת המפרטים את השיטה, מדגימים אותה ומיישמים אותה - כן מוגנים.

באשר לפטנטביליות – על פי הדין אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, בכפוף לתנאים שונים שנקבעו בחוק.

ככלל, התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כעניין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו.

כאמור, כדאי להתייעץ בעניין עם מומחה בקניין רוחני או עם עורך פטנטים.

דן שלום,
רעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים, אך דרך ביטויו או יישומו כן (דהיינו, אופן הניסוח או ההצגה המסויימים של הרעיון).

ירון שלום,
הבנת נכון.
חוק זכויות יוצרים, קובע בס' 33, כי - ככלל - היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
קיים חריג לעניין יצירה שנוצרה על ידי עובד לצורך עבודתו ובמהלכה, שאז הבעלים של הזכויות הוא המעביד (אלא אם כן הוסכם אחרת).

משמעות הדבר הינה, שאם הגרפיקאי צפוי להיות עובד שלך (דהיינו שכיר), הרי שממילא ברירת המחדל על פי החוק (ואלא אם הוסכם אחרת) היא, כי זכויות היוצרים ביצירה שנוצרה במסגרת העבודה הן שלך כמעביד.

אם הגרפיקאי אינו עובד שלך אלא מספק שירותים לפי הזמנה, הרי שהחוק קובע בסעיף 35, כי ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.

גם כאן קיים חריג שעניינו דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחר שנוצר לפי הזמנה, אבל להבנתי זה לא רלבנטי במקרה שלך.

מכל מקום, החוק קובע, כי זכות יוצרים ניתנת להעברה בחוזה. חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.

במצב דברים זה עליך לוודא, כי בהזמנת העבודה מהגרפיקאי מצויין במפורש כי הוא מסכים לכך שכל זכויות היוצרים - מכל מין וסוג - ביצירה יעברו אליך ויהיו שלך באופן בלעדי לכל דבר ועניין, ללא כל הגבלה (מבחינת מקום או תקופה).

קח בחשבון שקיים קושי להעביר את הזכות המוסרית של הגרפיקאי (דהיינו ששמו יופיע על היצירה ולא יעשה בה סילוף או פגם), וגם אם הוא העביר לך את זכויות היוצרים עדיין תעמוד לו הזכות המוסרית. לא תמיד אוכפים את זה, ולא תמיד היוצרים מודעים לכך, אבל זה המצב החוקי.

שאלה אחרת היא כיצד להבטיח שהגרפיקאי עצמו לא יפר זכויות יוצרים ביצירה?

יש לדרוש התחייבות כתובה והצהרה ברורה מצדו שהוא לא מפר זכויות יוצרים ושביצירתו בעבורך הוא לא יפר זכויות כאלה.

אפשר גם לבקש המלצות מלקוחות קודמים ולראות רישיונות שיש בידיו.

אפשר גם לקבוע פיצוי מוסכם אוטו' שיהיה עליו לשלם לך אם יתברר שהפר זכויות יוצרים.

יש גם ביטוחים כנגד הפרת זכויות יוצרים, אבל הם יקרים למדי.

צריך לזכור, שאם בסופו של דבר תתבע על הפרה בשל פעולות הגרפיקאי, תוכל אומנם לתבוע ממנו את הפיצוי המוסכם, אבל תתקשה להתגונן כנגד הפרת זכויות היוצרים בטענת תום לב או "תקנת השוק" (רכישה בתום לב ובתמורה ממי שעוסק במהלך עסקיו הרגיל במכירת נכסים מסוגו של הממכר). תום לב כשלעצמו אינו מהווה הגנה מפני תביעת הפרה, ובתי המשפט לא היו בהכרח החלטיים לגבי תחולת "תקנת השוק" על זכויות יוצרים.

יחד עם זאת, לתום לב מצדך יכולה להיות השפעה משמעותית על גובה הפיצוי שיפסק לטובת הנפגע (אם יפסק).

בהצלחה!

שלום דניאל,
מוניטין כמו שיפוץ של נכס שווים כסף.
בפסיקה נקבע שמוניטין הינו כוח המשיכה של העסק ביחס ללקוחות, הנובע משם העסק ומפעילותו. המוניטין הם ההסתברות שלקוחות יחזרו לפקוד את העסק, היתרון והרווח, מעבר להכנסות הרגילות של העסק, שהינו פועל יוצא של משיכת לקוחות לעסק, עקב נסיבות שונות הקשורות בעסק, דוגמת ייחודיותו, מיקומו או אף דעות קדומות המוחזקות לגביו. הזכות למוניטין היא, הזיקה המשפטית להנאה ממנו (מאמרו של פרופ' מיגל דויטש, "המפיץ הבלעדי והגנת המוניטין", משפטים כ' עמ' 525, בעמ' 527-528).

ישנן שיטות חשבונאיות שונות לחישוב מוניטין ומומלץ להתייעץ בעניין זה עם רו"ח או עם כלכלן. הם יכולים לנתח את נתוני העסק הספיציפי, ובכלל זה את רווחיותו תוך השוואתו לעסק דומה אחר.