פורום זכויות יוצרים

שלום,
זכות יוצרים ביצירה היא, בין השאר, הזכות הבלעדית לביצוע פומבי. שימוש ביתי אינו פומבי.
במקביל צריך לזכור, שטביעת יצירה על גבי קלטת/תקליטור לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים או מבצעים.
יתכן שבנסיבות מסויימות שימוש ביתי יעלה גם לכדי שימוש הוגן.

דניאל שלום רב,
יש לבחון את הפרסום הבלתי נכון דרך עיניים של שני גורמים:
הגורם שהיוה מקור עובדות האמת מחד, והגורם אליו מתייחסות התוצאות מאידך.
איני מכיר את עובדות העניין, ולכן אפשט בדוגמא: מכון סקרים שפרסם תוצאות סקר כגון על חנויות או בעלי מקצוע כלשהם, וגורם X שפרסם את הסקר עם עובדות בלתי נכונות (ויתכן שאף בהתייחס לחנות/בעל מקצוע מסויימים).

בהתייחס למכון הסקרים: פרסום הסקר עם עובדות בלתי נכונות ע"י X, פוגע בזכויות היוצרים של המכון, ויתכן שבזכויות המוסריות לשלמות היצירה. אם לא ניתן קרדיט למכון הסקרים, זו גם הפרה של זכויות מוסריות גם בהקשר זה. סילוף התוצאות עלול לגרום בנסיבות מסויימות ללשון הרע, פגיעה במוניטין ודילולו. גם עילות עשיית עושר ולא במשפט, והפרת חובה חקוקה (יתכן שיותר מאחת) יכול שיהיו רלוונטיות לעניין זה.

בהתייחס לגורמים שאליהם התייחס הסקר (חנויות/בעלי מקצוע או כד'), עילות רלוונטיות הן לשון הרע, פגיעה במוניטין, עשיית עושר ולא במשפט, ואולי פגיעה בפרטיות.

יתכן שיש הקשרים נוספים, ויתכן שלא כל האמור לעיל רלוונטי. תלוי בעובדות הקונקרטיות של הענין.

אין מניעה להקמת מיזם מתחרה באותו נושא, כלפי אותו קהל יעד. זהו עיקרון השוק החופשי.

החריג הוא שאין להפר זכויות קניין רוחני (כגון העתקת תכנים מהאתר) ואין להתחרות באופן בלתי הוגן (ובכללל זה להימנע מיצירת חשש אצל לקוח סביר כי העסקים קשורים זה לזה - גניבת עין).

יתכן שיש אתגר לענות בו.
עקרונית, לפי סעיף 132 לחוק הפטנטים, אמצאה של עובד במהלך ועקב עבודתו אצל מעסיקו הינה אמצאה שהקניין בה קם למעסיק, ולא לעובד, ומשום כך היא מכונה אמצאת שירות.

נוסח הסעיף:
"(א) אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת-שירותו (להלן - אמצאת-שירות), תקום לקנין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לענין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך ששה חדשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.
(ב) הודיע העובד בהודעתו לפי סעיף 131 כי בהעדר תשובה נוגדת של המעביד, תוך ששה חדשים מיום מתן הודעת העובד, תקום האמצאה לקנין העובד, ולא נתן המעביד תשובה נוגדת כאמור, לא תקום האמצאה לקנין המעביד".


יש לבדוק אם התנאים הנ"ל חלים בעניינך.

לאה שלום,
רעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים, אך דרך ביטויו כן.
דהיינו, הרעיון לקורס אינו מוגן אך שקפים, מערכי שיעור וכו' כן.

שלום,
זכות יוצרים מתקיימת ביצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית וכדו'. ליוצר של יצירה כאמור, שיש בה זכות יוצרים, תהיה ביחס ליצירתו זכות מוסרית, למשך תקופת זכות היוצרים באותה יצירה.
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר, בין היתר, כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין.
ככל שמה שכתבת עולה לכדי יצירה מקורית כאמור הרי שיש לך זכות יוצרים במה שנכתב. אם נעשה שימוש ביצירה ללא שניתן לך קרידט הולם הרי שהדבר עולה לכדי הפרת זכותך המוסרית ביצירה.
קח בחשבון שאם מדובר על רעיון גרידא (ולא על יצירה) הרי שרעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים אלא דרך ביטויו.

***צונזר ע"י מערכת- קישור לאתר מסחרי בניגוד לתקנון אתר הפורמים המשפטיים***

זו הפרת הזכויות.

ככל ששאלתך מתייחסת ליכולת האכיפה של זכויות יוצרים במדינת אוייב או במדינה שרשויות החוק בה אינן פועלות להגנה על זכויות יוצרים - הרי שבהחלט קיים קושי לאכוף זכויות. ככל שמדובר על מדינת אוייב, אולי ניתן יהיה לעשות כן באמצעות גורם מקומי שימונה כשלוח או שלו יועברו זכויות היוצרים.

שלום מיקה,
לשאלתך הראשונה – על פי החוק:
- היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. אם שניים יצרו יצירה יחדיו, הרי ששניהם הם הבעלים המשותפים. בד"כ, ככל שיש בעלות משותפת ואלא אם הוסכם אחרת היא משתרעת על פני חלקים בלתי מסויימים ביצירה.
- המפיק של תקליט הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.
- מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.
- ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
- ביצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או של אירוע פרטי אחה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת.

לשאלתך השנייה – לפי פסיקת בתי המשפט, תמורה המוזכרת בהסכם ולא מצויין האם היא כוללת מע"מ אם לאו – בד"כ רואים אותה ככוללת מע"מ. אם מדובר על הסכם בע"פ יש לבדוק מה הוסכם בין הצדדים לפי נסיבות העניין.

לשאלתך השלישית – לפני החוק משנת 2007 חל החוק המנדטורי משנת 1911 על תיקוניו ביחד עם הפקודה. החוק מ- 1911 בוטל על ידי החוק מ- 2007 (למעט חריגים הקבועים בחוק מ- 2007 בעיקר לגבי פעולות ויצירות שנעשו/נוצרו – לפי העניין - לפני החוק החדש). חלק קטן מהפקודה נשאר בתוקף.
לפי החוק הישן, יכול היה בעליה של זכות יוצרים ביצירה להעביר את זכותו, כולה או מקצתה, אם בדרך כלל או בהגבלות, ואם למשך כל תקופת זכות היוצרים או לכל חלק ממנה, עפ"י רישיון. כל העברה או נתינה כאלה חייבו מסמך בכתב. החוק החדש קובע דין דומה.

בשיר - כמו ביצירות ספרותיות או אומנותיות אחרות - ישנן זכויות יוצרים ליוצר. זכות היוצרים היא, בין השאר, הזכות הבלעדית להעתיק את היצירה, לפרסמה ולבצע אותה פומבית.
שימוש ביצירה ללא רשות מהווה הפרה של זכות היוצרים.
יחד עם זאת, יתכן ששימוש בפורום משפחתי מצומצם או אפילו בכיתה בבי"ס שלא למטרות מסחריות יהווה שימוש הוגן מותר. מכל מקום, טענת שימוש הוגן הינה טענת הגנה ולא מבטיחה חסינות מפני תביעה על הפרה.

שלום יהודה,
באשר לתכנים - אם מדובר על יצירה מקורית אומנותית או ספרותית, הרי שקמה הגנת זכות יוצרים.
באשר לאופן ההצגה - אם עסקינן ברעיון, הרי שרעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים אלא רק דרך ביטויו.
אם מדובר על אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
מאידך, יתכן ומדובר על עיצוב הראוי להרשם כמדגם. מדגם הינו (בניסוח המנדטורי המיושן של החוק) - קוי דמות, צורה, דוגמא או קשוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני.
קח בחשבון, כי ככל שמדובר על מדגם, הרי שבד"כ לא תהא זכות יוצרים במדגם, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי (דהיינו מועתק ביותר מ- 50 יחידות).
מומלץ להציג את המוצר לעו"ד העוסק בקניין רוחני או לעורך פטנטים ולהתייעץ עימם באופן פרטני לפי נסיבות העניין.

הורדת סרטים באימיול מהווה בד"כ הפרה של זכות היוצרים ביצירה. המפר זכות יוצרים חושף עצמו לתביעה אזרחית.
בנסיבות מסויימות הפרת זכות יוצרים יכולה לעלות לכדי עבירה פלילית.

שלום רווית,
חל איסור להשתמש בסימן מסחר של אחר (רשום או מוכר היטב). כן חל איסור לגרום לכך שנכס או שירות שלך יחשבו בטעות כנכס או כשירות של אחר או קשורים לאחר (גניבת עין), אף אם אין מדובר על סימן מסחר.
באתר משרד המשפטים - http://www.justice.gov.il תוכלי למצוא קישור לרשם סימני מסחר.
מומלץ להתייעץ עם עו"ד בקיא בקניין רוחני לגבי השם הספציפי שברצונך לעשות בו שימוש.

שלום נטע,
בישראל לא מתנהל מרשם של זכויות יוצרים (להבדיל מפטנטים, סימני מסחר וכו').
לקיומן ולתוקפן של זכויות יוצרים אין גם צורך ברישום במרשם כלשהו. זכויות יוצרים הן חלק אינטגרלי מהיצירה המוגנת. גם עיצוב של אתר אינטרנט ותכניו יכולים להוות יצירה מוגנת.
כדאי לחפש במנועי חיפוש אחר אתרים דומים לזה שאת רוצה להקים. בכל מקרה, רעיון כשלעצמו אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלו.
פרטים על אופן רישום שמות מתחם ועלויות תמצאי באתר של איגוד האינטרנט הישראלי http://www.isoc.org.il.
שימי לב ששימוש מטעה ובחוסר תום לב בשם מתחם הדומה לזה המשמש אתר אחר עלול להוות עוולה נזיקית.
בהצלחה.

שלום צחי,
שאלתך מתחלקת לשתיים:
1. שימוש ביצירה של אחר -
לפי החוק שימוש הוגן ביצירה מותר אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה. ככל שעסקינן בשימוש הוגן אין בהכרח חובה ליצור קישור. בכל מקרה יש לוודא שניתן קרדיט הולם ליוצר (אחרת תופר הזכות המוסרית).
על פי חוק, שימוש הוגן הינו שימוש למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה בודקים, בין היתר, את: מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה...

2 - הצבת קישור באתר אחד לאתר אחר -
שאלת הקישוריות באינטרנט מעוררת שאלות מתחום הקניין הרוחני ומתחום העוולות המסחריות. מאחר והנושא לא התברר די צורכו בפסיקה בישראל אנו מקישים בעניין זה בד"כ מהפסיקה בארה"ב (וגם מאירופה), אם כי גם שם אין בהכרח פסיקה אחידה.
ככלל ניתן לומר, שקישור פשוט בד"כ לא יהווה הפרה של זכויות קניין רוחני, בתנאי שהוא נעשה בתום לב, באופן הוגן, תוך מתן קרדיט הולם ומבלי להטעות. סביר להניח, כי קישור כזה גם לא יעלה לכדי עוולה מסחרית. כמובן שקישור לאתר המפר זכויות יוצרים יכול לעלות לכשעצמו לכדי הפרת זכויות.
קישור אינטרנט יכול אף להוות כשלעצמו, בנסיבות מסויימות, שימוש הוגן.
כדאי גם לשים לב לתנאי שימוש באתר שאליו מקשרים. בהחלט יכול להיות שתנאי השימוש יאסרו על ביצוע קישור ללא הסכמת האתר מראש.
מכל מקום, צריך לזכור שישנם סוגים שונים של קישורים – כגון "קישור עמוק" (קישור אל אחד העמודים הפנימיים ולא אל עמוד הבית) או "מסגור" (הצגת אתר אחד בתוך חלון של אתר אחר) – ויש לבחון את נסיבותיו של כל קישור. צריך גם לזכור, שאף אם קישור לא עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים אין זה אומר בהכרח שהוא לא עולה לכדי עוולה מסחרית (כגון הטעייה של הגולשים באשר "לזהות" האתר וכו').

שלום דן,
רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק דרך ביטויו.
יחד עם זאת קונספט של תוכנית הינו מעבר לרעיון והמבקש לעשות בו שימוש צריך לקבל רישיון שימוש מבעל הזכויות (דוגמת "השרדות" או "המירוץ למיליון").
המו"מ עוסק בד"כ בהיקף הזכויות, תנאי תשלום, בלעדיות וכו'. כמובן שהכל תלוי בנסיבות העניין.
מומלץ להיעזר בעו"ד בשלב המו"מ והכנת החוזה.

שלום דורון,
על פי חוק זכויות יוצרים היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
יחד עם זאת, כדאי לזכור שבנסיבות מסויימות שימוש מסחרי בתמונה של המכנסיים יכול לעלות לכדי עוולה של עשיית עושר וכדו', אף אם אינו מפר זכויות יוצרים.

ראשית מומלץ לנהל מו"מ מסחרי תוך הבהרה לצד השני כי החוזה עצמו יהיה כפוף לבדיקה של עו:ד מטעמך.
שנית, במישור המסחרי, אתה צריך לברר עם עצמך, וכן עם הצד השני, האם אתה רוכש זכויות באופן מלא, או רק מקבל רשיון לתקופה מסויימת, ואם כן האם הרשיון הוא בלעדי לך. כמובן שעולות שאלות של פיקוח על טיב התרגום, איך ייקבע מחיר הספר המתורגם וכו'.
הואיל ומדובר בפרמטרים עסקיים לא מעטים, מומלץ שתפנה לצד השני ותבקש לקבל רשימת דרישות בכתב, אליהן תוכל להתייחס.
מומלץ לקבל ליווי משפטי קונקרטי מהשלב הראשון.

יפה שלום,
ניתן ורצוי לפנות לבימ"ש ולבקש צו מניעה כנגד מפיץ הזיופים. כן ניתן לתבוע ממנו פיצוי כספי ובנסיבות מסויימות גם פיצוי ללא הוכחת נזק.
כדאי לפנות גם לרשויות המכס ולבקש מהן לעכב סחורה מפירה בנמל.
מומלץ להתייעץ בעניין עם עו"ד מומחה בקניין רוחני.
כדאי לפעול במהירות, כי שיהוי ממושך יכול לפגוע בסיכויים לקבלת צו מניעה.

תקופת ההגנה על זכויות היוצרים הן חיי היוצר ועוד 70 שנה. אם התקופה הזו חלפה, ניתן לעשות שימוש חופשי.

צריך להיזהר שלא מדובר במקרה בציטטה שמקורה במחבר ספר הציטטות עצמו ורק מיוחסת לאדם אחר לכאורה. במקרה כזה יש לספור את תקופת ההגנה לפי מחבר ספר הציטטות.

ליסה שלום,
ככלל, רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלו.
נהוג להחתים משקיעים פוטנציאליים על התחייבות לסודיות, וכך ליצור התחייבות חוזית של הצד השני שלא לעשות שימוש ברעיון (ההגנה החוזית הזו "חלשה" יותר לכאורה מההגנה הקניינית המוקנית על ידי דיני הקניין הרוחני).

הילה שלום,
פונט הוא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים. הפרת זכויות יוצרים בפונט יכולה לגרור חובת תשלום פיצויים ואף פיצויים לא הוכחת נזק (עד 100,000 ש"ח להפרה).
ישנם אתרים דרכם אפשר לרכוש רשיונות שימוש לפונטים ושם גם ניתן לברר מחירים.

שכחתי לציין את שם הפונט : ROUGHEDGE
תודה

דורון שלום רב,
על המפרסם תמונות באינטרנט חלה חובה שלא לעשות כן לגבי תמונות המפרות זכויות יוצרים, קרי תמונות שאינן שלו, או תמונות שלא קיבל אישור מפורש ובכתב מבעליהן לעשות כן.
במקרה שבעל האתר מעלה אותן בעצמו ממי שאינו בעל זכויות כדין בתמונות, שני הגורמים הם חוליות בשרשרת ההפרה, והאחריוטת שלהם היא ביחד ולחוד.
במקרה של אתר המספק במה בלבד, הרי שכיום יש אחריות ברורה לגבי מי שפרסם בפועל, והמגמה להחיל אחריות גם על מי שנספק במה כזו הולכת וצוברת תאוצה. בארה"ב המגמה הזו מפותחת יותר, ועל בעל אתר כזה (דגמת איביי), לקבל התחייבות בכתב ממי שמעלה את החומרים כי אין בהם הפרה, וכן לבצע בדיקה בפועל כי כך הם פני הדברים.
המסמך שצרפת אינו בר בדיקה בפורום זה, כיוון שהפורום אינו מספק יעוץ משפטי לגבי עובדות קונקרטיות.

אנסה לחדד את השאלה על מנת לקבל תשובה, מה שאני שואל בעצם זה :
1) אם אני מקבל אישור כדין על זכויות יוצרים ואישור לפרסם יצירה ובסוף מתברר שהאדם אינו בעל זכויות יוצרים האם אני כמפרסם אחראי ?
2) אם אישור כדין נחשב רק לחתימה על מכתב "פיזי" או שגם משלוח אימייל נחשב אישור ?
אם הפורום אינו המקום לשאלות אלו אשמח לדעת.

תודה

כוכי שלום,
שאלת הקישוריות באינטרנט מעוררת שאלות מתחום הקניין הרוחני ומתחום העוולות המסחריות. מאחר והנושא לא התברר די צורכו בפסיקה בישראל אנו מקישים בעניין זה בד"כ מהפסיקה בארה"ב (וגם מאירופה), אם כי גם שם אין בהכרח פסיקה אחידה.
ככלל ניתן לומר, שקישור פשוט בד"כ לא יהווה הפרה של זכויות קניין רוחני, בתנאי שהוא נעשה בתום לב, באופן הוגן, תוך מתן קרדיט הולם ומבלי להטעות. סביר להניח, כי קישור כזה גם לא יעלה לכדי עוולה מסחרית. כמובן שקישור לאתר המפר זכויות יוצרים יכול לעלות לכשעצמו לכדי הפרת זכויות.
קישור אינטרנט יכול אף להוות, בנסיבות מסויימות, שימוש הוגן. דהיינו, שימוש מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
כדאי גם לשים לב לתנאי שימוש באתר שאליו מקשרים. בהחלט יכול להיות שתנאי השימוש יאסרו על ביצוע קישור ללא הסכמת האתר מראש.
מכל מקום, צריך לזכור שישנם סוגים שונים של קישורים – כגון "קישור עמוק" (קישור אל אחד העמודים הפנימיים ולא אל עמוד הבית) או "מסגור" (הצגת אתר אחד בתוך חלון של אתר אחר) – ויש לבחון את נסיבותיו של כל קישור. צריך גם לזכור, שאף אם קישור לא עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים אין זה אומר בהכרח שהוא לא עולה לכדי עוולה מסחרית (כגון הטעייה של הגולשים באשר "לזהות" האתר וכו').

שלום מור,
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
מומלץ להתייעץ עם עורך פטנטים על מנת לבדוק את הפטנטביליות בפועל.
באשר למשקיעים - זו שאלת מיליון הדולר (תרתי משמע). הייתי מתחיל את הבירור אצל המדען הראשי במשרד התמ"ת ומתקדם משם (אולי תוכל לקבל מענק...). אפשר גם לבדוק מול מט"י (מרכז טיפול יזמות).

יעקב שלום,
רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים.
אומנם אין הגנה קניינית (זכות יוצרים), אבל ניתן ליצור הגנה חוזית בדרך של החתמת הצד השני על התחייבות לסודיות.
בהצלחה.