פורום זכויות יוצרים

אם מדוברבהעתקת רעיון, עקרונית זה מותר, בכפוף לחוק. כך למשל, אסור להעתיק תכנים, אסור ליצור חשש שלקוח ממוצע יחשוב שיש קשר בין האתרים (גניבת עין) וכו'.

לפי הפסיקה האחרונה בחו"ל זה אפשרי, אך היא יכולה להשתנות. בארץ המצב המשפטי אינו החלטי.

לא ניתן להמליץ כאן על ספרים. ניתן לבדוק בספריית אריאלה או בהוצאות ספרים משפטיות.

יש לבחון אפשרות לפטנט ו/או מדגם לאור הרעיון הקונקרטי.

אולי תרגום המונח הוא "חוק הבידור" אך אין כזה בישראל.

אם שם העסק האחר שמצאת כבר צבר מוניטין כסימן מסחר מוכר היטב, אז את לא יכולה. כך גם אם יהיה קיים חשש להטעית לקוחות כי לכאורה קיים קשר בין העסק שלך לעסק האחר.

ביצירה מושמעת ישנם רבדים שונים של זכויות נפרדות: זכויות יוצרים לגבי המלל, הלחן, העיבוד. זכות מבצעים לכל אחד מהמבצעים של היצירה: לזמר(ים) ולנגנים. זכות יוצרים נוספת קיימת גם בהפקה של דיסק/תקליט של ההופעה. לכל יוצר/מבצע זכות משלו, לפי חוק זכות יוצרים, ו/או לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים, בהתאמה.

משה שלום,
ראשית יש לבחון האם המאגר מחוייב ברישום על פי הוראות חוק הגנת הפרטיות. ככל שיש לרשום את המאגר, הרי שמדי שנה יש לחדש את הרישום באמצעות תשלום אגרה שנתית לרשם.
כל עוד הפניה לרשומים במאגר נעשית בהתאם להוראות הדין - כגון חוק הספאם או דיוור ישיר - הרי שאין מניעה לפנות.
על מנת לקבל תשובה פרטנית יש לבחון את סוג הפנייה ואת סוג המאגר.

שלום אלון,
בד"כ רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות קניין רוחני אלא רק אופן הביטוי שלהם.
אמצאה (להבדיל מרעיון!), בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
על אף האמור לא יוענק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם.
יחד עם זאת, בהחלט יתכן שתיתנן הגנה מכוח דיני עשיית עושר, דיני עוולות מסחריות וכדו'.
צריך כמובן לבחון את נסיבותיו של כל מקרה לגופו.

שלום יובל,
שימוש בדומיין או מניעתו מאחר כאשר הדומיין דומה או זהה לסימן מסחר יכול לעלות לכדי הפרה של סימן המסחר וכן לכדי עוולה מסחרית. בד"כ הסיומת של הדומיין אינה מעלה או מורידה לעניין זה.
כן נקבע, שהחזקת דומיין מפר ללא שיעשה בו שימוש אלא רק לשם מכירתו לבעל הסימן מקימה עילת תביעה לבעל הסימן.
צריך גם לזכור, שהחזקת דומיין ללא שימוש בו יכולה להוות כשלעצמה עילה לשלילתו ולהעברתו לאחר.
איגוד האינטנרנט הישראלי והעולמי מקיים מנגנון להכרעה בסוגיות הללו ( www.isoc.org.il ), אך כמובן שניתן לבקש סעד גם מביהמ"ש.

*** ההודעה נערכה על ידי מנהל הפורום - קישור מסחרי הוסר ***

אני מציע לך לקרוא את המאמר שכתבתי :
"סוגיית הבעלות על שמות מתחם, מאת עו"ד דורון תמיר" *** קישור מסחרי הוסר ***

המאמר מסביר ומנתח את הסוגיה בה אתם דנים כאן.
דרישת תום הלב חשובה ולכן ניראה שאם לבקשתם תמסור להם את הדומיין אין להם ולא תהיה להם עילת תביעה נגדך במיוחד אם אתה לא עושה בו כל שימוש (אפילו לא תיבת דואר).

בהצלחה.

הפיתרון הפשוט והפרקטי במקרה שלך הוא הפקדה נכונה של התסריט אצל עו"ד.

משה שלום,
על פי הדין היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. קוד תוכנה ועמודי אתר מהווים בד"כ יצירה לכל דבר ועניין.

ביצירה שנוצרה לפי הזמנה - ונראה שזה המצב במקרה שלך - הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.

ככל שהמתכנת היה עובד שלך, הרי שמעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.

שלום,
על פניו תצטרכי לנהל הליך בחו"ל, דבר שעלול להתגלות כיקר וכמסובך למדי.
אם למפר קיימת זיקה לישראל ניתן בנסיבות מסויימות לתבוע בארץ, אבל גם אז צריך לזכור שהמפר לא בהכרח ישתף פעולה עם ביהמ"ש ואת עלולה כמובן להיתקל בקשיים ובעלויות ניכרות בכל הקשור לאכיפת פסק הדין הישראלי בחו"ל.

הסכומים שציינת הן נומינליים, ולא עודכנו. לפיכך לא מעשי לדרוש ציפוי סטטוטורי על הפרת מדגם.
מן הראוי היה לעדכן את הפקודה, אך זה לא נעשה.

שלום יובל,
איני יודע מי הוא בעל הזכויות ב"מר קו". כדאי לחפש באינטרנט.
עלות רישיון השימוש היא עניין למו"מ.
יש לוודא שבמסגרת הרישיון אכן ניתנת האפשרות לעשות ביצירה שימוש כפי שמבקשים לעשות בה, ובכלל זה במדיות השונות (עיתונות, טלוויזיה וכו').

שלום שלומי,
כדאי לקבל את אישור חברות התוכנה, שכן תוכנת מחשב על רכיביה השונים מוגנת בזכויות יוצרים כאילו היתה יצירה ספרותית.
אפשר אולי לטעון בדוחק שמדובר על שימוש הוגן ביצירה מוגנת ואז לכאורה אין צורך בקבלת הסכמה של היוצר, אך מנסיבות העניין ועל רקע העובדה שמדובר על שימוש מסחרי הכף נוטה כנגד טענת שימוש הוגן.

שלום ענבר,
ראשית, יש לבחון את המוצר שלך אל מול המוצר השני על מנת לברר האם אכן מדובר על מוצרים דומים/זהים. צריך לזכור שלבעל הרעיון אין מונופול על הרעיון כשלעצמו (להבדיל מאופן הביטוי של הרעיון), ועל כן אין מניעה להשתמש ברעיונות גרידא. במיוחד אם יצרת את המוצר שלך לפני שבכלל נתקלת במוצרים האחרים. בהתאם לתוצאות בדיקה זו צריך יהיה להחליט כיצד להתקדם.
שנית, על פניו מגן ראש מוגן בזכות מדגם (במדגם אין זכות יוצרים, להוציא חריגים מסויימים). מדגם הינו חפץ או מוצר תעשייתי, שיש לו צורה, עיצוב או קישוט הבולט לעין, ושהוא חדש ומקורי - כגון צעצועים, מוצרי טכסטיל, רהיטים, תכשיטים וכדו'.
על מנת לזכות בהגנת מדגם בפועל יש לרשום מדגם אצל רשם המדגמים (www.justice.gov.il).
ככל שלא נרשם מדגם בפועל על החפץ/המוצר הרי שלכאורה לא קיימת הגנה ליוצר. יחד עם זאת וככל שמדובר על העתקה עדיין יכולות לעמוד ליוצר שזכותו נפגעה עילות תביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, עוולות מסחריות וכו'.

שלום יעקב,
לבעל רעיון אין מונופול על רעיון כשלעצמו (להבדיל מאופן הביטוי של הרעיון), ועל כן אין מניעה להשתמש ברעיונות גרידא.
יחד עם זאת, מוצר פונקציונאלי כארון יכול להיות מוגן במדגם (באמצעות רישום אצל רשם המדגמים – וזה עניין שיש לבדוק אותו....). בד"כ לא תהא זכות יוצרים במוצר הראוי להגנת מדגם וגם לא בשרטוטיו.

מאידך, חשוב לזכור שאי רישום הארון כמדגם לא בהכרח משאיר את היוצר ללא הגנה, שכן בהחלט יתכן שהעתקתו/העתקת שרטוטיו תעלה לכדי עוולת עשיית עושר ולא במשפט, עוולה מסחרית וכו'. בנסיבות העניין עליכם לשקול היטב האם וכיצד להשתמש בתוכניות המטבח.

מדגם הינו חפץ או מוצר תעשייתי, שיש לו צורה, עיצוב או קישוט הבולט לעין, ושהוא חדש ומקורי - כגון צעצועים, מוצרי טכסטיל, רהיטים, תכשיטים וכדו'.

ועכשיו להסבר התיאורטי שביקשת - בפרשת אינטרלגו שנדונה בבית המשפט העליון (ע"א 513/89 Interlego נ' Exin- Lines Bros, פ"ד מח(4) 133) נפסק, שזכויות יוצרים מתמקדות בהגנה על תהליך היצירה, ועל כן עניינן העיקרי במניעת העתקה כדרך ליצירת האיזון הראוי בין עידוד ביטויים חדשים לאי הרתעת ביטויים פוטנציאליים. על כן מה שאסור הוא ההעתקה ולא עצם היצירה של מוצר זהה. דיני זכויות יוצרים נוצרו במקור להגנת יצירות מתחום האמנות – Fine Art - בעוד דיני המדגמים עניינם אומנות – Applied Art. המדגמים נועדו לפתור את הקשיים שבאי התאמתם של דיני זכויות יוצרים להגנה על צורות של מוצרים פונקציונליים ופונקציונליים-תעשיתיים. הגנת זכויות יוצרים נשללת כשהמוצר זכאי להגנת מדגם.

עוד נפסק, שככלל כאשר מדובר בזכות יוצרים הרי שאם המוצר עצמו אינו זכאי להגנה של זכות יוצרים (וממילא לא תיתכן הפרה בהעתקתו), לא ניתן על ידי העתקתו להפר זכות יוצרים בשלב הכנה כלשהו של המוצר ובכלל זה בשרטוטיו. זאת, משום שאם העתק המוצר עצמו אינו מהווה הפרה, סימן הוא שאין בו אלמנט הזכאי להגנת זכות יוצרים. במקרה כזה, גם אם יש בשרטוטים אלמנטים הזכאים להגנת זכות יוצרים, הרי שהם נוגעים כנראה לשרטוטים עצמם ולא למוצר המתבסס עליהם. במילים אחרות, אם אין המוצר עצמו בעל צורה הזכאית להגנה, סימן הוא שהועתקו מהשרטוט למוצר רק אלמנטים שאינם זכאים להגנה. במקרה כזה לא ניתן להעתיק את אותם אלמנטים בהעתקה עקיפה מהתוצר, שכן אלו כלל אינם קיימים בו. בגישה זו נמנע כי מוצר שאינו זכאי להגנה מכוח זכות יוצרים או מדגמים יזכה לכך מכוח שרטוטים.

שלום חיים,
על פניו נראה שמדובר על הפרת זכויות יוצרים.
מאחר ומדובר על הפרה בחו"ל צריך לבחון את נסיבות העניין לעומק וכן את הזיקה של מפעילי האתר המפר לישראל (אם בכלל). על פניו ניתן לתבוע בישראל שכן גם מישראל ניתן לגלוש לאתר. יחד עם זאת, יש לבחון את הסוגייה כדי לקבל החלטה נבונה האם תביעה בישראל היא כדאית מבחינה כלכלית.
צריך לזכור, שגם אם בסופו של דבר תתבע בישראל בהחלט יתכן שהנתבע האנגלי יתעלם מההליך בארץ, ואף אם תזכה הליכי האכיפה של פסק הדין הישראלי באנגליה יהיו יקרים ומורכבים.
אני מציע להתייעץ בעניין עם עו"ד ישראלי הבקיא גם בדיני זכויות יוצרים באנגליה וכן באופן ניהול ההליכים שם.
כמובן שאפשר לנסות ולעשות "תרגיל מצליח" ולפנות לאנגלים בדרישה לפיצוי, גם אם בסופו של דבר תחליט שלא לתבוע...

אורן שלום,
איני יודע במה מעוגנת האמירה שביה"ס הוא בעל מלוא הזכויות. אולי רק בחלק ואולי בכלל לא. האם יש הסכם או תקנון שחל בעניין זה על סטודנטים?
בד"כ היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה. גם ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר.
אם אכן ביה"ס מחזיק בזכויות הרי שעל מנת שיהיה ויתור מפורש שלו נדרש מסמך כתוב מגורם מורשה מטעם ביה"ס. איני יודע האם סגן המנהל הוא גורם מורשה לעניין זה.

שלום יוני,
על פי הדין הישראלי ובכפוף למס' חריגים זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו. יחד עם זאת יש לבחון את הסוגיה ביחס לכתביו לפי הדין החל עליו (כנראה גרמני אך איני יודע בוודאות שכן אין לי את מלוא העובדות).
מכל מקום, ככל שחלות זכויות יוצרים על יצירה ספרותית, הרי שעיבוד של היצירה לתסריט יכול לעלות לכדי יצירה נגזרת של היצירה המקורית ולהפרת זכויות בה.
צריך לזכור גם שבתרגום עצמו יש זכות יוצרים למתרגם.
מאידך, רעיון כלשעצמו אינו מוגן בזכות יוצרים (אלא רק דרך ביטויו), כך שניתן לעשות שימוש ברעיונות שמופיעים בספריו.

צריך לבחון בפועל את העובדות שציינת כדי לקבל חוו"ד משפטית. לא ניתן לעשות זאת על גבי הפורום.

זהו ביטוי שגור. משפטית הוא מטעה משהו.
לפי חוק זכות יוצרים בפרט ודיני הקניין הרוחני בכלל, לא ניתן להגן על רעיון/קונספט, אלא על ביטויו המוחשי.
במקרה תוכנית טלויזיה, ניתן להגן בזכות יוצרים על הסינופסיס, התשריט, צילומים וכו', כל אחד בפני עצמו. ניתן לכתוב אותם בכמה גרסאות, שכן ככל שיהיו ביטויים רבים יותר, כך תהיה ההגנה רחבה יותר.