פורום זכויות יוצרים

שלום אפרת,
רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים.
מאידך, אופן הביטוי של רעיון - בין אם בספר ובין אם בפורמט אחר - מוגן בזכויות יוצרים, ושימוש לא מורשה יכול לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים ועוולות אחרות.
תרגום יצירה מהווה אף הוא זכות יוצרים.

בד"כ אסור לשתף מי שאינו עו"ד בשכ"ט. עו"פ אינו בהכרח עו"ד.

רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם - לפיכך רעיונות מתוך ספר אינם מוגנים אלא רק האופן שבו הם באו לידי ביטוי בספר.
בהתאם - גם רעיונות שלך אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן הביטוי שלהם.

שלום,
ניתן לחפש אחר בקשות לרישום הפטנט ופטנטים שנרשמו (וכן פרטי המבקשים והממציאים) במאגרים באינטרנט. חלקם פתוחים לציבור וחלקם בתשלום. יש הרבה מאוד אתרים ולא ניתן להמליץ עליהם כאן. מומלץ להיעזר במנוע חיפוש.

שלום עמית,
תוכנה מוגנת בזכויות יוצרים.
שימוש מסחרי בתוכנה יכול להיעשות בכפוף לרישיון השימוש שניתן לך עם רכישת התוכנה. צריך לבדוק עניין זה ברישיון השימוש, אך על פניו - ומבלי לבדוק את הדברים - נראה לי סביר שבמכירה רגילה של התוכנה הרישיון מתייחס לשימוש ביתי/פרטי.

שלום דורון,
בכל הנוגע ללינקים יש דעות שונות לכאן ולכאן, וההלכה רחוקה מלהיות חד משמעית.

מרבית הפסיקה המובילה בתחום מקורה בארה"ב. ככלל, הדעה הרווחת שם היא, שככל שמדובר על לינק המוביל ישירות אל עמוד הבית של אתר אחר, הרי שהדבר אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים.

מאידך, יש לבחון גם את תנאי השימוש של האתר שאליו מקשרים – שכן תנאי השימוש באתר עלולים ליצור מגבלה חוזית על המשתמשים באתר מלקשר אליו.

כמובן שיש לזכור, שאם האתר אליו מקשרים מפר בעצמו זכויות יוצרים, הרי שהמפנה לאתר המפר יכול בנסיבות מסויימות לחוב באחריות תורמת להפרה.

ככל שמדובר על לינקים עמוקים העוקפים את עמוד הבית ומביאים את הגולש אל העמודים הפנימיים שבאתר, הרי שיכולת לצוץ שאלות משפטיות שונות, כגון פגיעה בהכנסות בעל האתר מפרסומות (המוצגות בעמוד הבית) וכו'. מכל מקום, אין בעניין זה הכרעה חד משמעית, וגם אם אין בכך משום הפרת זכויות יוצרים הדבר יכול להקים עילות משפטיות אחרות (נזיקיות וכו').

שאלה אחרת היא, האם שימוש בסימן מסחר של אחר במסגרת לינק עולה לכדי הפרת סימן המסחר של אותו אחר. גם כאן יש דעות לכאן ולכאן.

למען הסדר הטוב ועל מנת שלא לקחת סיכונים מיותרים, המלצתי היא לקבל את אישורו של האתר שאליו מפנים ולהגיע עימו להסדר כתוב.

שלום אבנר,
על פי הדין חוזה להעברת זכות יוצרים או למתן רישיון ייחודי לגביה, טעון מסמך בכתב.
יחד עם זאת בפסיקה קיימת מגמה לוותר על דרישת הכתב, כאשר ברור שבוצעה פעולה משפטית בתום לב, ובמיוחד אם ברור שמי שהסכים לפעולה, טוען בדיעבד בחוסר תום לב שההסכמה לא תקפה בשל העדר כתב.
הכל כמובן תלוי נסיבות.

שלום חיים,
על פניו עילת התביעה התיישנה. יחד עם זאת יש לבדוק את הנסיבות שבהן נכתבו המילים, למי הועברו ולמה לא נדרשו תמלוגים עד היום (אולי ההורים שלך ויתרו בשמך?), ולפי זה לקבל החלטה באשר לאופן הטיפול.

שלום אופיר,
רעיונות כשלעצמם אינם מוגנים בזכויות יוצרים אלא רק אופן ביטויים.
מכל מקום, בישראל לא מתנהל מרשם זכויות יוצרים. זכות יוצרים קיימת מניה וביה ביצירה מקורית.
מאידך, אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט.
יחד עם זאת, לא יוענק פטנט על תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם.

שלום שרון,
שימוש בלתי מורשה בשם מותג יכול לעלות לכדי הפרת סימן מסחר, עוולה מסחרית, עשיית עושר ולא במשפט וכדו'.
בנסיבות מסויימות הפרת סימן מסחר יכולה להתקיים גם אם אין בהכרח הטעיה ואף אם לא מדובר על עוולה מסחרית.
בד"כ עצם השימוש בסימן מסחר הינו אסור כך שהקונטקסט לא תמיד משנה.

שלום דני,
לשם הגשת כתב תביעה ניתן לצרף צילום מסך ואף תקליטור (ככל שמדובר על סרטון וכדו').

שלום דודי,
יש לפנות לבעלי הזכויות בכל סרט - לפי הכתוב בכל אחד מהם (בד"כ אולפן/מפיק).
העלות היא עניין למו"מ.

שלום גבי,
ככל שמדובר על קטע מיצירה המוגנת בזכויות יוצרים (להבדיל משירים עממיים או כאלה שזכויות היוצרים בהם פקעו - בד"כ זכות יוצרים ביצירה תהא למשך חייו של היוצר וכן שבעים שנים לאחר מותו) הרי שיש לבחון האם מדובר בשימוש העולה לכדי העתקה.
בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הרשקו נ' אורבך (ע"א 23/81) - קבע בית המשפט העליון, בין השאר, כי השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק לשם קביעה שהנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מן היצירה המוגנת, היא שאלה שבעובדה ושל דרגה, והתשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מיכאנית של מספר מלים או שורות, הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי ההתרשמות של השופט מן היצירות בכללותן.
היקף ההפרה לא משנה לעניין עצם ההפרה, אך יכול לעיתים להשפיע על גובה הפיצוי שיפסק לתובע שזכותו הופרה.
במקביל יכולות לקום לבעל הזכויות עילות מכוח דיני עשיית עושר, עוולות מסחריות וכו', הכל בהתאם לנסיבות העניין.

שלום ריקו,
יש לבחון האם הדבר עולה לכדי הגרלה (ככלל עריכת הגרלות אסורה בחוק). כן יש לבדוק האם ניתן לקבל היתר לעריכתה לפי ההיתר הכללי לעריכת הגרלות.
http://www.finance.gov.il/hag.htm

שלום,
בפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הרשקו נ' אורבך (ע"א 23/81) - קבע בית המשפט העליון, בין השאר, כי השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק לשם קביעה שהנתבע העתיק חלק ממשי ומהותי מן היצירה המוגנת, היא שאלה שבעובדה ושל דרגה, והתשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מיכאנית של מספר מלים או שורות, הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי ההתרשמות של השופט מן היצירות בכללותן.
היקף ההפרה (עלון של עסק קטן בתפוצה מצומצמת או של עסק גדול בתפוצה ארצית) לא משנה לעניין עצם ההפרה, אך יכול לעיתים להשפיע על גובה הפיצוי שיפסק לתובע שזכותו הופרה.

שלום מיטל,
הנושא מוסדר בדין:

כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין), תשל"א-1971

בתוקף סמכותה לפי סעיף 109 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, מתקינה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כללים אלה:


1. הגדרות

בכללים אלה -

"חומר ארכיוני" - כל מסמך שבידי עורך דין עקב טיפולו בענין לקוחו, בין שערך אותו ובין שנמסר למשרדו;

"מסמך" - כל כתב על גבי נייר או על גבי חומר אחר וכל תרשים, דיאגרמה, מפה, סרט של רשמקול או תצלום, העשויים לשמש ראיה.


2. תקופת השמירה [תיקון: תשל"ב, תשנ"ד]

כל עוד לא הוסכם אחרת בכתב בין עורך הדין לבין לקוחו, לא יהא עורך הדין חייב לשמור על החומר הארכיוני שלו יותר מחמש השנים הנמנות מיום סיום טיפולו של עורך הדין בענין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים בהם ייצג עורך הדין את הלקוח, לפי הענין -


3. שותפות עורכי דין

פורקה עורכי דין, חייב לפי כללים אלה בשמירת חומר ארכיוני של השותפות ממועד פירוקה ואילך אותו עורך-דין בלבד שלידיו נמסר החומר אגב הפירוק.


4. סייג לסעיף 2 [תיקון: תשנ"ד]

על אף האמור בסעיף 2 לא יבער עורך דין חומר ארכיוני אלא אם הציע לפני כן במכתב רשום שנשלח ללקוח או ליורשים, לפי הכתובת הידועה לעורך הדין באותה עת מהמסמכים שבידיו או הרשומה במינהל האוכלוסין לקבלו בחזרה, להעתיקו או לצלמו והלקוח או היורשים לא עשו אחד מאלה תוך המועד שנקבע בהצעה.


4א. ארכיונו של עורך דין שנתמנה ממונה על עניניו המקצועיים [תיקון: תשנ"ד]

הוראות הפרק השביעי א' לחוק יחולו גם על הטיפול בארכיונו של עורך דין כמשמעותו בסעיף 89א(א) לחוק.


5. סייג לתחולה

כללים אלה יחולו על צוואות ועל מסמכים אחרים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש או מכללא, בשביל הלקוח או בשביל אחר.


6. הוראות מעבר

כללים אלה יחולו על חומר ארכיוני שבידי עורך דין ביום תחילתם.


7. תחילה

תחילתם של כללים אלה היא כתום חודש מיום פרסומם ברשומות.


8. השם

לכללים אלה ייקרא "כללי לשכת עורכי הדין (שמירת חומר ארכיוני במשרדי עורכי הדין), תשל"א-1971".


נתאשר.


כ"א בתמוז תשל"א (14 ביולי 1971)



י' רוטנשטרייך
יושב ראש המועצה הארצית
של לשכת עורכי הדין
יעקב ש' שפירא
שר המשפטים

שלום רב,
ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר במפורש או במשתמע.
בכל מקרה, הזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה והיא נשארת בידי היוצר (אם כי הוא יכול להתחייב שלא לממשה).
זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר - (1) כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין; (2) כי לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
כלומר, לא כל שינוי ביצירה עולה לכדי פגיעה בזכות המוסרית, אלא רק כזה הפוגע בכבודו או בשמו של היוצר.

שלום צלמונה,
בפורומים בד"כ שמורה למנהל הפורום זכות נרחבת למדי לערוך/למחוק הודעות גולשים. הדבר מוסדר לרוב בתנאי השימוש, אך לא בהכרח. לפיכך, לא כל עריכה/מחיקה עולה לכדי הפרת זכויות יוצרים.
יחד עם זאת העריכה/מחיקה צריכה להתבצע במסגרת תנאי השימוש ו/או המוסכם עם הגולשים (במפורש או מכללא). כמובן שמנהל הפורום צריך להימנע מלשון הרע.
לפי חוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;
(4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

שלום אלי,
שינה על זכויותיך עלולה לפגוע בסיכוייך לקבל צו מניעה לעצירת ההפרה וכן עלולה להקטין את הפיצוי שיפסק לך. ככל שהדבר נעשה בכוונה כדי "לנפח" תביעה, הרי שהדבר אף מהווה חוסר תום לב.

שלום ענבר,
צריך לבדוק האם אין איסור על צילום במהלך האירוע (איסור כזה יכול להיות מוטל בין השאר בכניסה או במהלך מכירת הכרטיסים).
באשר לצילום אדם ברחוב - יש לבחון את נסיבות הצילום.
מכל מקום, בד"כ חל איסור על פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו. כמובן שחל גם איסור על צילום אדם כשהוא ברשות היחיד.

שלום שי,
אין מניעה לעשות שימוש ברעיון של אחר, אך אסור להעתיק את אופן הביטוי של הרעיון. דהיינו - אתה יכול ליצור בעצמך דף צביעה של רכבת (רעיון) אך העלאת דף צביעה של רכבת שמישהו אחר צייר עלולה לעלות לכדי הפרת זכויות יוצרים.
שימוש במותגים יכול לעלות גם לכדי הפרת סימן מסחר.
בנסיבות מסויימות הפרות יכולות לעלות גם לכדי עוולות מסחריות ועשיית עושר שלא כדין.
העובדה שאחרים מעתיקים או מפירים זכויות אינה מכשירה בהכרח את העתקות או את ההפרות.
ניתן כמובן לרכוש רשיונות שימוש מבעלי הזכויות.

שלום רועי,
צריך לבדוק לפי היצירה ומקום השידור וכן האם יש הסכמות ספציפיות עם המשדר.
בד"כ מקבלי התמלוגים הם אלה שעסקו ביצירת השיר או מבצעיו.
לרוב התמלוגים משולמים באמצעות ארגון יוצרים או מבצעים, אך לא בהכרח.

שלום משה,
צריך לבחון את המקרה לגופו אבל באופן כללי קיימת הגנה לא רק מכוח דיני הפטנטים אלא גם מכוח דיני המדגמים, דיני זכויות יוצרים, דיני עוולות מסחריות, דיני עשיית עושר ונזיקין. באשר לחומר הפרסומי - יתכן שקיימת הגנה גם מכוח דיני סימני מסחר. כאמור, צריך לבדוק את המוצר ואת המקרה לגופו של עניין כדי להחליט.