פורום דיני משפחה

לגננת שלום,

שאלת שאלה מצויינת, אשר עולה לעיתים קרובות מאוד, במהלך התנהלות תיקי גירושין ובין הורים גרושים.
לגבי לקיחת הילד באמצע היום, לזמן קצר, אמרו גננות במקרים בהם נתקלתי - שהן מתנגדות, שכן הדבר פוגע בשיגרה של הילד, ומשבש לו את סדר היום. בנסיבות אלה - אם ההורה התנגד, ניתן לבקש חוו"ד מפקידת הסעד.
לגבי הוצאת הילד בסוף היום - בעקרון עליך לראות את הסכם הגירושין ו/או פסה"ד, בהם נקבעו הסדרי הראיה, ולפעול לפיהם בלבד. אם יש מחלוקת בין ההורים, תמיד יהיה אחד מההורים, שיהיה מוכן ואף יהיה מעוניין להציג בפניך את ההסכם או פסה"ד.

בברכת שבת שלום,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

רותי שלום,

פורום זה אינו הפורום המתאים לשאלה זו.

בברכת שבת שלום,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

אור שלום,

בדוק באתר של רשם הירושה, מהן האגרות הנדרשות, או ברר במשרדי הרשם.
לגבי ניהול החשבונות - בעיקרון תפקידך כמנהל עיזבון הוא לרכז ולחלק את העיזבון, בהתאם להוראות החוק או הצוואה, בדרך היעילה ביותר. לכן התשובה תלויה בנסיבות הספציפיות שלכם.

בהצלחה ובברכת שבת שלום,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

שמעון שלום,

עליכם (האחים) להגיש התנגדות לקיום הצוואה. לשם כך עליכם לשלם את האגרה הנדרשת בגין הגשת "התנגדות", כפי שמופיעה באתר של רשם הירושה.
יש 14 יום להגשת ההתנגדות, ולכן שימו לב לא לאחר את המועד.

בברכת שבת שלום,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

שלום רב,

לכל יורש הזכות לקבל עותק מפרטת העיזבון, ולכן גם לכל אפוטרופוס של יורש קמה זכות שכזו.
פנה לרשם הירושה ובקש עותק, ואם ייאמר לך שאינך זכאי לכך, פנה לביהמ"ש. שם גם תוכל להעלות את טענותיך בעניין התנהלות מנהל העיזבון, ואולי אף לבקש לשחררו מתפקידו.

בברכת שבת שלום,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

שלום רב,

העובדה שלא ממהרים להגיש בקשה לצו ירושה, אינה שוללת את זכותו של היורש בעיזבון.
דהיינו - המדינה אינה יכולה לשלול מהיורש את זכותו ולקבל את כספי העיזבון, רק כיוון שלא הגיש בקשה.
מכל מקום, אולי באמת רצוי שיגיש את הבקשה...

בברכת שבת שלום,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

אתי שלום,

אם המשכנתא רשומה רק על זכויותיה של אותה אחות, היא זו שצריכה לשלם את יתרת המשכנתא, מתוך התמורה שהיא תקבל בגין מכירת חלקה בלבד.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

שאלתך אינה ברורה דיה.

אם ההסכם ביניכם הוסכם בבוררות שקבלה תוקף של פס"ד - ההסכם תקף ביניכם.

אם הוסכם ביניכם בהסכם כי כל מחלוקת - תיקבע בבוררות מוסכמת וכיו"ב ביניכם - כך יהיה.

יחד עם זאת, כל הסכם שהוסכם מחייב את הצדדים לו ולא את הילדים ולפיכך ההורה המשמורן יכול לתבוע הגדלת מזונות וכיו"ב בשם הילדים.

יהודה שלום,

כל הסכם, בענין מזונות הילדים, בין אם נקבע בבוררות / מו"מ / גישור ובין אם בכל דרך אחרת, חייב את אישור ביהמ"ש.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

דוד שלום,

שאלתך מורכבת ממספר רב של חלקים, אשר לא ניתן להשיב עליהם מבלי לקבל פרטים מלאים לגבי כולם.
אילו היה מדובר רק בירושה בארץ, היה צריך מן הסתם להגיש בקשה לצו קיום צוואה. אלא שכאן - הנושא כדבריך מורכב בהרבה.
מומלץ מאוד לפנות לעו"ד, עם כל המסמכים והנתונים, כדי לקבוע דרך פעולה נכונה.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

ישנן עילות רבות לגירושין ומספיק שהסיבה להן תהיה קלה כנוצה בכדי שהאשה לא תחשב כמורדת מבחינה הלכתית ואז ישללו זכויותיה הממוניות בגין כך.

לביה"ד הרבני סמכות להטיל סנקציות כנגד בעל המסרב לתת גט לאשתו (ביטול רשיון נהיגה, רשיון מקצועי ועוד).

יחד עם זאת, איני מכיר אפשרות לכוף את הבעל שכן הגט עשוי להיות גט מעושה וגט זה אינו תקף.

נכון כי ביה"ד כופין את הבעל עד שיאמר רוצה אני (לתת גט לאשתי), אך הכוונה היא כי משכנעים אותו לכך כשההסכמה ליתן גט היא שלו ומדעת.

דווקא לגבר ישנה אפשרות לקבל הסכמה לישא אשה נוספת למרות חרם דרבינו גרשום וזה במצב שבו האשה אינה רוצה לתת גט ועומדת בסירובה וללא סיבה מוצדקת וישנם מאה רבנים שמסכימים לכך.

יונה שלום,

במקרים קשים, כמו למשל אלימות והתעללות, ניתן לתת פס"ד של "חיוב בגט" כנגד הבעל, אולם אם הבעל מסרב לבצע את סידור הגט בפועל, אי אפשר "להכריח" אותו לבצע את הטקס, אלא ניתן לנקוט נגדו בסנקציות של סרבני גט, עד ש"יסכים מרצונו" וישתף פעולה בסידור הגט.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

פירוק השיתוף בדירה ומכירתה, יעשה באמצעות חלוקת התמורה באופן שיוויוני בין בני הזוג ועל דרך הכלל.

לעיתים רק צד אחד יקבל התמורה (כשיש הסכם ממון האומר כן, כשהדירה נרכשה לפני הנישואין באמצעות כספי צד אחד, כשהדירה ניתנה כהעברה בירושה) ולעיתים ביהמ"ש יאזן באופן שונה את חלוקת הכספים.

כך או אחרת, המזונות שיקבעו, אמורים להיות משולמים ע"י ההורה שאינו משמורן וכספי הדירה אינם "בני ערובה" בידי מאן דהוא להבטחת תשלום המזונות.

כמובן שבלי קשר לכך, במצב בו צד אינו משלם את חובותיו, ניתן לבקש עיקול על נכסיו לרבות הממוניים.

אורית שלום,

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן לעקל כספים בגובה של שנתיים מזונות (אלא אם ביהמ"ש קובע אחרת), אשר מופקדים בפקדון, להבטחת תשלום המזונות, גם כאשר המזונות משולמים כסידרם.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

סיגל שלום,

בעיקרון ההחלטה תלויה במידה רבה מאוד בהמלצות הגורמים הטיפוליים, ומהנתונים המוצגים על ידיך נשמע שיש סיכוי שבית הדין הרבני יקבע שיש להשאיר את הבנות אצל האב.
מאוד מומלץ לנהל תיק מסוג זה בעזרת עו"ד המתמחה בתחום דיני משפחה !

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

מדוע נותרתי ללא מענה?

אוסנת שלום,

אם יש לך הוצאות מדור גם בבית ההורים, כמו למשל אם יש לך חוזה איתם שאת משתתפת בהוצאות שוטפות (ארנונה, חשמל וכו'), יש סיכוי שביהמ"ש יחייבו. עליך להביא כמובן הוכחה לטענות ולהוצאות.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

טל שלום,

שאלתך מורכבת ממספר נושאים :
1. האם לאשה מגיעות זכויות באותה דירה, מכח הנישואין הממושכים ?
2. האם לבעל היתה צוואה ומה היו הוראותיה ?
3. האם לאשה היתה צוואה ומה היו הוראותיה ?
רק לאחר מענה לשאלות אלה, שלפחות הראשונה בהן, תלויה בהחלטת בימ"ש (אם תוגש תביעה), ניתן לדעת למי מגיעות זכויות בדירה, ומה היקפן.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

חנה שלום,

את מבקשת לדעת האם אתם יכולים להתחרט, והמתנה שנתתם תהפוךם להלוואה.
על פניו נראה שלא, אולם יש לבדוק את כל התמונה, כדי לדעת האם חלה עילה כלשהי מהעילות בחוק. מומלץ שתפנו ותיוועצו עם עו"ד בעניין זה.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

דני שלום,

בהנחה ששניכם יהודים, חלה על חובת המזונות ההלכה היהודית, לפיה החובה לזון את הילדים (לפחות לגבי הצרכים הבסיסיים שלהם) חלה על האב בלבד.
עם זאת, בתהמ"ש נוטים היום, יותר ויותר, למצוא דרך בה גם הנשים תחוייבנה, מבלי לסטות מההוראות הכלליות של אותה הלכה.
מכל מקום - כל עוד לילד שני הורים בחיים, אין הרבה אפשרויות (עד בלתי אפשרי) להטיל על אשתך הנוכחית את החובה לזון את בנך מנישואים קודמים.


בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

איריס שלום,

קשה מאוד לשכנע את ביהמ"ש להורות להורה לעבור מבחני אישיות. קושי דומה קיים גם בדרישה לעריכת מבחני מסוגלות הורית, שהם יותר מקובלים ומתאימים במקרה כזה. ההחלטה תלויה הרבה מאוד בחוו"ד פקה"ס והגורמים הטיפוליים, לכן רצוי שתערבי אותה בעניין.

בברכה,

מיקי חשמונאי, עו"ד ומגשרת
מנהלת פורום דיני משפחה

דינה שלום,

דברייך אינם סדורים וקשה להבין את כל העניין לאשורו, אם כי המכלול בהחלט מובן.

לעניין טענותייך בדבר רמייה וכד', הרי שניתן להלין בפורומים המתאימים על כך (משטרה, בית משפט וכו'), אם כי לא בטוח שזה מקדם במשהו את מטרותיו של אחיך.

לעניין הדירה, הרי שבהנחה שיש לו 3 ילדים (2 בגירים) וילדה קטינה - לא על נקלה יוציאו את האשה מהדירה ואני מניח שהמשמורת אצלה ואסביר דברי:
חוק המקרקעין קובע כי פירוק שיתוף יכול ויבוצע כל עוד מתרשם ביהמ"ש כי יש פתרון לאשה ולילדיה בעת פירוד ו/או גירושין.

מדברייך עולה כי על הדירה לא רובצים חובות וכי זה המדור של גרושתו וכנראה שאין לה באמת פתרון אחר.

במצב דברים זה, הגם שלאחיך אין פתרון ראוי לגבי עצמו, חוששני שיקשה על ביהמ"ש לקבל החלטה של פירוק שווה בנכס ולו בגלל הילדה הקטינה שברקע.

עוד אומר כי לעניות דעתי ולאור מה שתיארת (אם כי זה אינו ממצה וברור כדי לקבוע מסמרות בעניין), הרי שבהחלט ניתן יהיה "למשוך זמן" בעניין ופתרון ראוי וסביר יכול להיות בהסכמת הצדדים לחלוקה מיידית שאינה בהכרח שיוויונית.

בהצלחה !

לגבר כמעט ואין טענת הגנה מפני תביעה לפירוק שיתוף.
אישה יכולה לבקש לעכב פירוק שיתוף , כל עוד היא נשואה, וכל עוד לא נמצא הסדר מגורים אחר לה ולילדים.

הן גברים הן נשים יכולים לטעון שאינם רוצים פירוק שיתוף בדירה בנפרד מדיון בשאר הסוגיות הרכושיות ופעמים רבות דנים בהכל במאוחד וזה מעכב פירוק השיתוף

גיל שחף, עו"ד
מנהל הפורום

הסכומים המועלים על ידך הינם מזונות מינימליים לילד וללא קשר למס' הילדים ו/או למדור. התשלום לעולם יתבצע ע"י ההורה האפוטרופוס שאינו משמורן.

רכיב זה האחרון (המדור) משתנה בהתאם למס' הילדים ומקובל כי על ילד אחד, התשלום הוא 30% ממחיר המדור, על שני ילדים התשלום הוא 40% ממחיר המדור ועל 3 ילדים, התשלום הוא 50% מערך המדור.
כמובן שעניין זה גם הוא וככל דבר - הינו תלוי נסיבות קונקרטיות.

שאלתך השניה נוגעת וקשורה למשמורת משותפת ו/או להסכם הגירושין ותניותיו. ככל שהעניין סודר בהסכם, אז הצדדים רשאים להסכים על מה שהם רוצים (וזה לעולם לא יחייב את הילדים וההורה המשמורן יכול לתבוע בשמם ! וגם לזה יש פתרונות משפטיים, מקובלים יותר ומקובלים פחות !).

אם יש לך משמורת משותפת, אז מן הסתם עניין זה עוגן אף בהפחתת המזונות בהסכם.

אם אין לכם משמורת משותפת ויש כבר הסכם - ואני מניח שזה המצב מבחינתכם - יהיה לך מאוד קשה "לפתוח" ולשנות את ההסכם וודאי כשאין שינוי נסיבות מהותי והנטל להוכיחו יונח לפתחך.

בהערת אגב אציין שילדים עד גיל 6, האב חייב בצרכיהם ההכרחיים מהדין הדתי ומדין צדקה וחובה זה אינה חלה כלל על האמא, אם כי יש פסקי דין שמעלים בקיעים אף בדין זה והולכים לאור שיטת המיעוט כך שהאמא אף היא, לשיטתם, צריכה לזון את ילדיה ובפרט כשהדבר אפשרי מבחינת נכסיה והכנסותיה וכשהגרוש שלה במצב הפוך.

שוב אעיר כי אע"פ שלשיטה זו יש עיגון הלכתי של דעת מיעוט בהלכה ויש שופטים שבנו קונסטרוקציות משפטיות לאור זאת - אין המדובר בדין הדתי הקלאסי המטיל את עיקר הנטל הכלכלי על הבעל לפי הדין האישי שלגבי יהודים הינו הדין העברי.

מורדת במהותו הינו מונח דתי ומשכך לא ברור אם ביה"ד לא יכריז על היות אשה במצבים מסויימים מורדת, מי יכריז על כך ?

נכון כי לאחר הלכת בבלי אף ביהמ"ש צריך לדון ע"פ הדין הדתי (ולגבי יהודים - הדין העברי) בדיני משפחה מסויימים (למשל מזונות) בין בני זוג יהודיים וכנ"ל גם הפוך לגבי נושאים הנידונים בביה"ד הרבני ואין להם נגיעה לדין הדתי (כספים ורכוש), אך קשה לי לדמיין את ביהמ"ש דן בהיותה של האשה מורדת לעניין מזונות אשה למשל ? זה לא מופרח אבל הפורום לטענה כזו הוא בהחלט ביה"ד, מה גם שביהמ"ש בא מתפיסה חברתית שונה בהקשר לעניין זה (על דרך הכלל כמובן).

לגופה של שאלתך, אכן דנים בעניין זה, אם כי טענה זו - ולו בגלל הסטיגמה החברתית שבה (שוב, לפחות, בקרב חוגים דתיים) - לא מתקבלת על נקלה.

די שתהיה טענה קלה כנוצה להצדיק מצבים שונים של העדר חיי אישות, מגורים משותפים וכיו"ב כדי שתענה זו לא תתקבל ולא דברתי על טענות אחרות כגון מאיס עלי וכד'.