פורום דיני משפחה

שלום אלה,

היום בהחלט סבים וסבתות יכולים להגיש תביעה להסדרי שהייה (ראייה) עם הנכדים, כאשר הוריי הנכדים מונעים מהם קשר. בית המשפט שם לנגד עיניו את טובת הילד, וסביר כי תמונה עו"ס אשר תגיש תסקיר בו תתאר את המציאות, לאחר פגישות עם עמך, עם ההורים ועם הילדים. רק עלייך לקחת בחשבון כי הגשת תביעה עלולה להעכיר עוד את יחסיכם, ועל מומלץ לעשות זאת רק במידה ואין כל דרך אחרת.

בהצלחה!

שלום נועה,

אם התביעה מתנהלת בבית הדין הרבני, אז סמכותו כסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה בעניין זה. על פי סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, מוסמך בית הדין הרבני לדון בכל ענין שנכרך בגירושין שלולא כריכתו בתביעת הגירושין, היה נתון לסמכותו העניינית של בית משפט אחר. מכאן, כאשר בית הדין הרבני עוסק בפירוק שיתוף במקרקעין, יש לו סמכויות שיש לבית המשפט לענייני משפחה בדונו בפירוק שיתוף. 

שלום,

אכן כן, זה מסוג הפעולות שמצריכות אישור בית משפט, ראה סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. יש להגיש בקשה לבית משפט לענייני משפחה. הטיפול בבקשה משתנה בהתאם לדרישות ביהמ"ש ובהתאם ליומנו.

שלום גילי,

אם אכן  יפסוק ביה"ד הרבני כי הכתובה מגיעה לך, אז, בד"כ, נוהג ביה"ד לקזז את סכום הכתובה מחיוב האיש בכספי איזון המשאבים (כך שאין "כפל מבצעים" גם תשלומים בעבור איזון המשאבים וגם כתובה). בנוסף, במידה ומתגרשים בהסכמה, נהוג כי האישה מוותרת על כתובתה.

שלום ורדינה,

איני מבינה ברישום בטאבו, אך אם הנפטר ציווה, אז אני מסיקה כי ציווה בצוואה את כל הרכוש שיהיה לו ביום פטירתו,  וזו האסמכתא לירושתה.

שלום מיכל,

את יכולה לנסות להגיש בקשה לעיון חוזר במידה ולא יהיה בתיקון פגיעה בזכויות הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד וכן במידה כי אכן מדובר בטעות טכנית ולא טעות בשיקול הדעת.

שלום מאור,

אתה יכול לעשות זאת בנציגות ישראל הקרובה למקום מגורייך מבלי להגיע לארץ. 

https://www.gov.il/he/service/registering_change_of_personal_status_abroad

שלום חיים,

בהתאם לחוק מידע גנטי התשס"א-2000, בדיקה לקשרי משפחה נעשית רק בצו בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני מוסמך (אם הדבר בסמכותו לפי החוק). 

עליכם להגיש תביעה לבימ"ש לענייני משפחה למתן צו לבדיקת אבהות/אמהות (קשרי משפחה). ציינו בתביעה את דחיפות הבדיקה ונמקו.

בהצלחה ובשורות טובות!

שלום לילך,

מבלי להיכנס לפרטי התביעה של הבנק נגדך, אומר לך כי כל דבר שתטעני שם יוכל לשמש את בעלך בתביעה הרכושית. זכרי שבמידה ואת טוענת כי העסק שייך גם לך, אז החלוקה היא גם לעניין הזכויות וגם לעניין החובות. 

שלום,

במידה והאפוטרופוס הכללי יראה צורך בהגשת פרטה, תקבלו ממנו הוראות מה להגיש וכיצד. 

שלום פרא,

זוהי תביעה נפרדת, תשלום אגרה נוסף. 

שלום לירן,

מספיק תצהיר בג"צי.

שלום מירית,

אולי חל שינוי נסיבות וכיום האב כן יכול לעמוד בחלוקת זמן הורי שווה בשווה? כל עוד לא נחתם ביניכם הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, לא נראה כי ניתן לטעון להפרה. את יכולה לנסות לצרף תמלול של ההקלטה המעידה כי סיכמתם כך וכך, אך לדעתי, הפרוד יטען כי הנסיבות השתנו וכי הוא יכול לחלוק עמך בזמני השהות. אם לא יוכח כי הוא אינו מסוגל או חלילה, אינו מיטיב עם הילדים, אז לא נראה כי הקלטה של סיכום בע"פ תשפיע על החלוקה. גם בני זוג אשר קבעו הסדרי חלוקת זמן הורי אשר אושרו בפסק דין, רשאים לפנות לערכאה המשפטית אשר אישרה את ההסכם במידה ויש שינוי נסיבות מהותי.

שלום חני,

כתבי לביהמ"ש כי מפאת הרצון לשמור על פרטיות האדם וחסיונו הרפואי, הושחר המידע שאינו רלוונטי לעניין המשפטי, וכי המסמך המקורי נמצא בידייך, כך שבמידה וביהמ"ש יראה לנכון כי יש להציגו, ייחשף לעיניי השופט/ת בלבד ולא בפני הצד השני.

שלום חוי,

מכיוון שאיני יודעת את פרטי המקרה ובאיזה מסמך מדובר, בזהירות המתבקשת אענה לך, כי מכיוון שכל התביעות קשורות אחת בשנייה בהליך הגירושין, אז בפרקטיקה נהוג להעביר מסמכים מביה"ד לביהמ"ש ולהפך. יש חשיבות כי הערכאה המשפטית תקבל את התמונה המלאה על מנת להגיע לחקר האמת בתביעה. מדברייך עולה כי את זו שחשפת את המסמך ולא הצד השני הוא שהביא ראייה לא קבילה. 

שלום דויד,

אם לא הסכמתם אחרת בהסכם הגירושין, נהוג לשלם 1/3 מסכום המזונות האחרון ששולם, עד גיל 21 או עד השחרור מהצבא/שירות לאומי. מטרת המזונות לתמוך בילד/ה כל עוד הוא אינו מסוגל להתפרנס בכוחות עצמו.

שלום אלי,

חסרים לי נתונים: האם פתחתם יישוב סכסוך? מי החליט וכיצד על זמני השהות?

אם לא פתחתם שום הליך והחלטתם כך ביניכם, אז אין החלטה משפטית. אם אין ביניכם הסכמה ואתם תשנה את ההסדרים בניגוד לרצון האישה, אז סביר כי היא זו שתפנה לערכאה משפטית או שאתה תקדים ותפנה לערכאה משפטית בתביעה לחלוקת זמן הורי (בכל מקרה, פניות לערכאה משפטית ייעשו רק במידה וסיימתם יישוב סכסוך, כאשר במצב בו לא פניתם ליישוב סכסוך, זה מכן המתעתד להגיש תביעה, יצטרך לפתוח הליך יישוב סכסוך קודם להגשת תביעות).

שלום רויטל,

איני בטוחה שהבנתי את שאלתך. כאשר הצד שהגיש את הבקשה, פונה לביהמ"ש ומבקש מתן החלטה בהיעדר תגובת הצד השני, אז הכוונה היא שההכרעה תתבסס רק על הבקשה של הצד שביקש. בד"כ ביהמ"ש נותן לצד השני זמן נוסף לתגובה ורק במידה וגם זמן זה חולף ואין תגובה, אז ייתן החלטה על סמך הבקשה בלבד.

שלום עובדיה,

איני מבינה את שאלתך והאם היא שייכת לפורום זה. האם הבן קטין? 

ייתכן ושאלתך מתאימה לפורום אחר בו יוכלו לסייע לך.  

שלום חני,

לכתובה יש משמעות ולפי דברייך, על פניו, נראה כי את זכאית. אך, אם תצליחו לגבש הסכם גירושין בהסכמה, בדרך כלל נהוג כי האישה מוותרת על כתובתה ולעיתים גירושין בהסכמה, ללא דיונים מיותרים והתנגחויות בין בני הזוג - שווים הרבה יותר מכתובה (יש לזכור שבגין גירושין ללא הסכמה יש לשלם שכ"ט גבוה לעו"ד, אגרות בימ"ש רבות ובזבוז זמן רב בדיונים בערכאות המשפטיות).

בהצלחה!!!! 

שלום,

מכיוון שאיני רואה את החלטת ביהמ"ש, מדברייך אני מבינה שאת רוצה לצרף ראיות חדשות. אם כך, את צריכה להגיש בקשה לצירוף ראיות ולנמק מדוע הוגשו רק כעת (איני יודעת באיזה שלב נמצא התיק... ויש לכך השפעה על ההחלטה) ומה חשיבותן לבירור האמת. כמובן יש לצרף תצהיר ולשלם אגרת בקשה. רק אם ולאחר שתקבלי אישור, תוכלי לצרף את הראיות.

בהצלחה!

שלום סנדי,

מכיוון שהחלטת בית המשפט אינה מולי, קשה לי לענות על השאלה. לעיתים ביהמ"ש נותן בהחלטתו סמכויות לעו"ס לסייע להורים להתנהל לעניין זמני השהות גם לאחר שההסדרים הזמניים מסתיימים. במידה ובהחלטתכם אין לכך התייחסות,  ניתן להגיש בקשה חדשה לביהמ"ש לקבוע זמני שהות קבועים, בעקבות השינויים ואי היציבות שנוצרה (אני יוצאת מתוך הנחה שמתקיימים כעת הליכים משפטיים ביניכם).

בהצלחה!

שלום מירית,

מועד הגשת כתב הגנה הוא 30 ימים מיום ההמצאה של כתב התביעה. ימי הפגרה לא נספרים.

בהצלחה!

עריכה (לאור התגובות): מקריאת שאלתך לא ברורה לי ההחלטה (התייחסת לשני דברים שונים ולא הבאת אותם במלואם, תגובת התובע וכתב הגנה), לכן אני אוסיף כי במידה ובית משפט קובע תאריך יעד מדויק להגשה, את צריכה לעמוד ביעד ולהתעלם מימי הפגרה. שימי לב כי לעיתים, ביהמ"ש אף נותן הוראה מפורשת כי ימי הפגרה יבואו במניין הימים למרות שבד"כ הם אינם באים במניין. 

שלום ש,

היועמ"ש הוא משיב בהליך ועל כן הוא נותן את חוות דעתו. מלבד היועמ"ש, יש גם חוו"ד עו"ס. כאשר מדובר בהליך מינוי זמני, בית המשפט מקציב זמן קצר יותר למתן תגובה של המשיבים הנ"ל, אך עדיין, ההליך יכול להימשך מספר חודשים (המינוי תלוי בשכנוע השופט כי האדם צריך מינוי אפוטרופוס).

שלום חגית,

האם את בטוחה כי הסעיף נשמט מעינייה? אם כן, כתבי לה "בקשה לעיון מחדש בהחלטה" וכמובן נמקי בקשתך.