שלום אלון,

כששני בני הזוג יהודים והם נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, הם יכולים להתגרש רק באמצעות בית הדין הרבני או במדינה בה התחתנו (אם החוק במדינה זו מאפשר להתגרש שם). לכן גם הם, כמו זוגות שנישאו אורתודוקסי ברבנות, כפופים, בעניין גירושין, לביה"ד הרבני. אין זה קשור לכבילות כלכלית, מכיוון שבענייני רכוש ניתן לדון גם בבית המשפט לענייני משפחה ורק נושא הגירושין חייב לידון בבית הדין הרבני. נישואין אורתודוקסים כוללים כתובה, כאשר במקרים מסוימים, על האיש לשלם לאישה ולעיתים זה נקשר להליך הרכושי. הסמכות לדון בכתובה נתונה רק לביה"ד הרבני. עריכת הסכם ממון היא צעד חכם ונכון בכל זוגיות (בנישואין אורתודוקסים/אצל ידועים בציבור = הסכם חיים משותפים/בנישואין אזרחיים), וכדאי לערוך אותו במידה ורוצים לשמור על הפרדה רכושית מלאה או חלקית. בשים לב לכך, שאצל זוג נשוי יש לאשרו בערכאה משפטית (לפני נישואין  - ניתן לאשר גם אצל נוטריון) כאשר אצל ידועים בציבור אין חובה כזאת, אך מומלץ!