פורום דיני ביטוח

ערב טוב,

הקביעה אם להכריז על רכב כאובדן מוחלט (טוטלוס) או לתקן אותו היא בהתאם לגובה הנזק בהתאם לשווי הרכב.

בגדול, אובדן מוחלט יוכרז כאשר מדובר ברכב שיצא מכלל שימוש או שהנזק שנגרם לו הוא 60% ומעלה מערך הרכב.

שלום אפרת,

ההוראה בפוליסות הביטוח מונעת קבלת כסף שהוא מעל 75% מהשכר הממוצע בשנה שלפני אובדן הכושר. הוראה זאת יוצרת בעייתיות רבה והסיטואציה אותה את מתארת היא אחד המקרים הללו. יש עוד בעיות אפשריות ויתכן שאלה יצוצו בדרך. כך, למשל, עלולה לצוץ בעיה במקרה שיוכר אובדן כושר חלקי בלבד ואז השאלה תהיה האם מגבלת ה-75% רלבנטית לסך השכר כולו או לחלק מהשכר (כמו החלק שיוכר כאובדן כושר).

אם תתבעי רק פוליסה אחת עלולות להווצר בעיות אחרות. בפוליסה שלא תבעת תדרשי להמשיך ןלשלם את הפרמיה והשאלה המעניינת היא - למה לשלם פרמיה על ביטוח אם לא יופעל? 
יכולים להיות שיקולים אשר יצדיקו המנעות מתביעה מכח הפוליסה השניה (בעיקר אם תקופת אי הכושר צפויה להיות קצרה מאד באופן ודאי).

על כל פנים - מדובר בסוגיה עדינה, מורכבת וכזאת שיכולות להיות לה השלכות לשנים רבות בעתיד. לא הייתי מוותר על ייעוץ של עו"ד לפי המקרה שלך, מעבר לייעוץ הכללי שניתן לקבל דרך פורום באינטרנט.
בהצלחה ובריאות טובה

שלום ירון,

אני מניח שלא שמרת מכתבים מחברות ביטוח ולכן אתה נאלץ לעבוד בדרכים חלופיות.

ביטוחים ישנים קשה לאתר. אם יש לך תלושי שכר מאותה תקופה, אולי תמצא בתלוש ניכוי לטובת "ביטוח בריאות" או "ביטוח סיעוד". אחר כך צריך לפנות לחברת הביטוח הרלבנטית ולנסות דרכה לקבל מידע.

דרך נוספת היא לבדוק בפעולות בבנק אם יש הוראת קבע שירדה באותה תקופה מהחשבון (או מכרטיס האשראי) - וזה רק אם תצליח להשיג דפי פירוט ישנים.

בהצלחה

ערב טוב,

אכן כדאי לוודא שהוא בעל הרכב או לחלופין לקבל אישור להסכמה מבעל הרכב.

ערב טוב,

בהחלט יכולות להיות בעיות, הכל תלוי בהגדרות הפוליסה שהונפקה לרכב

ממליץ כי בטרם תאפשר לגורם כלשהו לנהוג ברכב, תבדוק היטב מול מקום העבודה / חברת הביטוח האם הפוליסה שהוצאה כוללת גם נהיגה של אדם זר שאינו אתה. במידת הצורך אני מניח שניתן להרחיב את הפוליסה בתוספת פרמיה.

ערב טוב,

זה נשמע תמוה שבגלל תאונה אחת אף חברה לא מוכנה לבטח אותך.

יחד עם זאת, חברות הביטוח אינן חייבות לבטח וזכותן לסרב לקבל מישהו לביטוח, מטעמים עניינים כמובן.

שלום לך לימור,

התיישנות נוצרת כשעובר זמן בין האירוע שבגינו תובעים ויום הגשת תביעה לבית משפט. בדרך כלל תקופת ההתיישנות היא 7 שנים אבל יש הרבה מאד חריגים לכלל זה.

אחד החריגים הוא במקרה של תביעה מכח פוליסת ביטוח שאז, אם לא נקבע אחרת, ההתיישנות היא של 3 שנים. מצד שני - תביעות נזיקין מתיישנות תוך 7 שנים. 

הרבה פעמים תביעה נגד חברת ביטוח היא בעצם תביעת נזיקין. כך, כאשר אדם נפגע בזמן העבודה והוא תובע פיצויים מהמעביד ומחברת הביטוח של המעביד (ביטוח שנקרא - "חבות מעבידי"), התביעה היא תביעת נזיקין ולא תביעת ביטוח וההתיישנות היא של 7 שנים. 

בקיצור - כדי לענות על שאלתך צריך לדעת איזו תביעה זאת, מיהו המבוטח, מהי התביעה ומיהם הנתבעים.

שלום לך חיימוב,

משאלתך קשה להבין אילו כספים נלקחו (האם כספי חסכון?) ומהי המשמעות של הפסקת ביטוח בקרן הדדית.

מדובר במקרה ספציפי שמחייב התייעצות עם עו"ד (להבדיל מעניין עקרוני או כללי).

יצחק שלום, 

שאלתך מעניינת ומעוררת מספר סוגיות.

ראשית - מה הקשר בין נזק לבין ביטוח???

הביטוח הוא של נהג המונית. אם הוא תובע את חברת הביטוח אז הוא עשוי לקבל ממנה פיצוי אבל חברת הביטוח יכולה לתבוע את המזיק (במקרה הזה - אתה!!).

חשוב לדעת - קיומו של ביטוח לא אומר שהמזיק לא ישלם. חברת הביטוח (בביטוח מקיף) זכאית לתבוע את המזיק אחרי שהיא שלמה את הנזק (והיא תובעת גם את ההוצאות שלה כך שזה יכול לצאת יותר מהנזק). מכאן - הביטוח של נהג המונית לא עוזר לך. אתה תהיה חייב לשלם את הנזק אם אתה אשם בגרימתו. כאן יכולה להיות ישועתך.

אתה בהחלט יכול לטעון שנהג המונית אשם בגרימת הנזק בכך שהוא לא יצא לעזור לך.

תקנה 504 (א) לתקנות התעבורה קובעת את חובתו של נהג המונית - "נהג מונית יעזור לנוסע, במידת הצורך, בהכנסו למונית ובצאתו ממנה, בהטענת מטענו ובפריקתו."

נהג המונית לא קיים חובה זאת ולכן הוא לקח על עצמו את הסיכון שעלול להגרם נזק למונית. יכול להיות שתצטרך לשלם חלק מהנזק אבל, להערכתי, רוב הנזק הוא על ראשו של נהג המונית.

צהריים טובים,

מקווה שהבנתי את שאלתך. אם המקרה לא דווח, כדאי לציין זאת בתביעה.

השאלה היא רק האם ניתן יהיה להוכיח את המקרה כעת זמן רב לאחר המקרה, כאשר הגן לא דיווח עליו.

צהריים טובים,

עלייך להפנות את התביעה לחברת הביטוח.

צהריים טובים,

כעיקרון אסור לעבוד, אבל צריך להבין האם אתה מקבל גמלה מלאה, בגין מה הא.כ.ע. ומהם הוראות הפוליסה הספציפית שלך.

באופן גורף יש להוכיח אובדן כושר עבודה של 75% לפחות כדי לקבל גמלה מלאה, כך שעבודה של למעלה מ - 24% משרה כשלעצמה מסכנת את הגמלה מחברת הביטוח.

צהריים טובים,

כמובן שצריך לראות את החומר הרפואי והחלטת ביטוח לאומי, אבל על פניו בהחלט נראה כי יש כיוון לתביעה מול חברת הביטוח. 

עצם זה שאדם לא עובד זמן רב, עשוי לחזק את הטענה שהוא לא מסוגל לעבוד, שוב הכל תלוי במקרה ונסיבותיו.

צהריים טובים,

צריך לראות את חוזה השכירות והפוליסה שהופקה.

בכל מקרה יש לדרוש התחייבות להחזר מלא של המקדמה המבוקשת.

צהריים טובים,

צריך לבחון את המסמכים ולראות האם למשל ניתן לטעון כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מהמועד שבו נדרשה אימך לשלם כספים ולא ממועד התאונה.

צהריים טובים,

להערכתי יהיה קשה לתבוע מחברת הביטוח את הנזקים שנגרמו לך עקב החזרת התשלומים.

צריך לבחון מהו העיכוב בהעברת הכספים. אם מדובר בעיכוב קיצוני אז אולי יש סיכוי לתביעה כזו מול הביטוח. אחרת הסיכויים מאוד נמוכים להטיל את האחריות על חברת הביטוח. אפשר אולי לדרוש ריביות בגלל איחור אבל לטעון לאחריות לאי כיבוד תשלומים שנתת יהיה קשה.

צהריים טובים,

לפי מה שאתה מתאר, אני מבין שהרכב השני הוא האשם בתאונה.

לאור זאת עליך לבדוק מול בעל הרכב מי חברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח צד שלישי ולפנות ישירות אליה עם הנזק שלך.

אם אין לו ביטוח, עליך לתבוע ישירות את נהג הרכב ו/או בעלי הרכב. בנוסף, אם הביטוח שלו לא משלם לך את כל הנזקים (כמו גרר למשל) אז תוכל לתבוע אותם ישירות מהנהג / בעלי הרכב.

צהריים טובים,

לנכות נפשית יש השפעה ישירה על הנושא התעסוקתי.

יחד עם זאת לא ניתן להשיב לשאלתך לעניין אובדן כושר עבודה מבלי להבין את מלוא הנסיבות והפרטים, כולל סוג העבודה, סוג פוליסת הביטוח שיש לך ועוד פרמטרים חשובים נוספים.

צהריים טובים,

אני מניח שהכוונה היא לכך שבגיל 18 פחות או יותר היית זכאי להוציא רישיון. מעבר לכך לא אמור להיות הבדל בעניין הכיסוי שכן אתה בעל רישיון נהיגה כבר 6 שנים ולא נהג חדש או משהו כזה.

בכל מקרה כדי להיות על הצד הבטוח, היית פונה לסוכנות הביטוח או חברת הביטוח, מבהיר להם עניין זה ומבקש לוודא מדוע נרשם שנת 2007 במקום 2013. אם ניתן אף להקליט את השיחה אז מה טוב.

צהריים טובים,

כעיקרון לפי סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח ניתן לומר שההתיישנות נספרת ממועד התגבשות / קביעת הנכות ולא ממועד האירוע.

על מנת למנוע בעיות, הייתי שולח מכתב לחברת הביטוח במסגרת מציין כי טרם נקבעה לך נכות צמיתה ולכן אתה מבקש אישור מהם שתקופת ההתיישנות תימנה מיום קביעת הנכות ולא מיום התאונה.

ניתן גם להפנות חוות דעת של מומחה פרטי עם התייחסות לנכות ולא להמתין לקביעת קצין התגמולים.  

צהריים טובים,

אם הנזק הוא כזה שלא ניתן להמשיך ולחיות איתו, ניתן לפנות בבקשה בהולה לבית המשפט ולבקש תיקון מיידי או מתן הוראות.

אם ניתן להמתין, אז כדאי שהמהנדס המומחה שמונה לבדיקה יתייחס גם לסוגיה החדשה ויקבע האם צריך גם להביא בעלי מקצוע נוספים לבחינת העניין.

יכול להיות שצריך לבקש מבית המשפט שיורה מפורשות למהנדס להתייחס גם לסיפור החדש, הכל תלוי בהחלטת המינוי המקורית של בית המשפט ובסמכויות שניתנו למהנדס.

צהריים טובים,

חברת הביטוח לא נכנסת לתמונה שמדובר בנזק הנמוך מההשתתפות העצמית, אם כי לפי הנתונים שציינת בשאלה הנזק הוא גבוה מההשתתפות העצמית.

אם תאתר את הפוגע תוכל לתבוע ממנו את כל הנזק. השאלה אם אפשרי בכלל לאתר אותו.

צהריים טובים,

קודם כל, בהנחה שמדובר בעובדת חוקית שאת משלמת עליה דמי ביטוח לאומי, היא מבוטחת בין היתר בביטוח נפגעי עבודה במסגרת המוסד.

מעבר לכך ניתן לרכוש כיסוי ביטוחי לתאונות של עובדי משק בית במסגרת פוליסת ביטוח דירה.

צהריים טובים,

יש מקרים שבהם קיימים 2 ביטוחים ללא כל צורך. למשל, ביטוח חיים לצורך המשכנתא.

במקרים כאלו כדאי לבטל אחת מהפוליסות.

יש גם מקרים שבהם ניתן לקבל פיצוי מ - 2 ביטוחים, למשל במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות.

שלום לך שרון,

למרבה הצער, לא מעט אנשים נאלצים להפחית את היקף העבודה ולעתים גם להפסיק לעבוד בכלל, על רקע מחלת הפיברומיאלגיה בה לקו. הסיבות לכך הן רבות - הכאב הבלתי פוסק, העייפות, חוסר היכולת להתרכז, חוסר בשינה, מיגרנות ועוד מרעין בישין שמביאה פיברו'.

במקרה של ירידה ביכולת העבודה חשוב להקפיד על מספר דברים.

ראשית - נושא ה"פנסיה הרפואית". לרובנו יש ביטוח פנסיוני כזה או אחר (או פנסיה או "ביטוח מנהלים" או דומה). בכולם יש הסדר שלפיו מי שלא יכול לעבוד זכאי לתשלום חודשי שהוא מחליף שכר. השם יכול להיות - "תגמולי אובדן כושר עבודה" או "פנסיית נכות" (בפנסיות ישנות או תקציביות יש מושג של "פנסיה רפואית" שהוא מאד דומה).
חשוב מאד לתבוע תשלום כזה ("אובדן כושר" או "פנסיית נכות") בזמן שפורשים ואם יש הפחתה בהיקף המשרה - מאד מאד חשוב לתבוע, ממש בזמן הפחתת המשרה, את ההפרש מהביטוח או קרן הפנסיה. אם לא תובעים בזמן זה עלול להביא להפסדים ופגיעה בזכויות!!!.

דבר שני - צריך לבדוק אם יש ביטוחים אחרים כמו "תאונות אישיות" (רלבנטי באותם מקרים שבהם הפיברו' התפתחה על רקע תאונה). אם יש ביטוח חיים צריך לבדוק אם יש בו גם מרכיב של אובדן כושר. אם כן - אפשר לתבוע גם משם.

עוד עניין שחשוב לבדוק הוא אם יש בפוליסות שלך דבר שנקרא "שחרור במקרה של אובדן כושר". זהו הסדר שלפיו אם אינך יכול לעבוד - אתה לא תדרש לשלם את פרמיית הביטוח והפוליסה תמשיך להיות בתוקף מלא.

נקודה אחרת שיש לשים לב אליה היא שימור של ביטוחים. זאת נקודה לא פחות חשובה מהאחרות. מי שחלה בפיברומיאלגיה ואובחן - יתקשה להתקבל לביטוחים חדשים. לכן, מאד מאד חשוב לשמר את הביטוחים הקיימים כדי שלא למצוא את עצמך בלי ביטוח שהיה חשוב. צריך להקפיד להמשיך לשלם פרמיות ואם מחליטים לבטל פוליסה כזאת או אחרת - לעשות זאת רק לאחר ייעוץ מקצועי אחראי.
מקווה שעניתי על שאלתך. אם יש עניין נוסף לברר - אנא כתבי לי.