פורום בתי משפט

כאשר בית המשפט נתן את פסק הדין בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבות, הוא בכלל לא התייחס לסמכות המקומית.
סמכות מקומית ירדה מאוד בחשיבותה בשנים האחרונות, ולא מייחסים לה משקל רב.
אתה נמצא במחוז מרכז שלו שייכים בתי המשפט בנתניה וגם ברחובות ולכל אחד מהם מותר היה להגיש את התביעה. אז מה שאתה בעצם אומר שנתניה זה "בסדר" אבל הרצליה זה "לא בסדר" למרות שהרצליה קרובה יותר לרחובות.

מה שאתה צריך לעשות זה לחכות לתשובת בית המשפט בבקשה שהגשת לביטול פסק הדין. לאחר שיבוטל פסק הדין, תגיש כתב הגנה ותציין בה את חוסר הסמכות המקומית. בנוסף להגשת כתב ההגנה תגיש בו זמנית בקשה להעברת התיק לרחובות מחוסר סמכות עניינית.

אגב, מקום מגוריך הוא לא השיקול הבלעדי אשר על פיו נקבע נושא הסמכות המקומית. יתכן שמתוך כתב התביעה ניתן לקבוע שגם הרצליה היא במסגרת הסמכות המקומית.

תגיש תוספת לבקשה, שבכל מקרה לא היתה סמכות עניינית.
אם לא יתאפשר לך להוסיף, אזי שבמידה והבקשה שלך לביטול פסק הדין תתקבל, תגיש בקשה להעברת מקום שיפוט.

טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום

תגיש למזכירות בית הדין לעבודה בקשה לזימונו למתן עדות. קרוב לוודאי שתצטרך להפקיד סכום כלשהו לתשלום עבור זימון עד (תשאל אותם טלפונית כמה כסף בדיוק).
אם בית המשפט יזמן אותו לעדות הוא חייב להתייצב להוכחות לצורך מתן עדות.

יש להגיש בקשה לזימון עד לבית המשפט.
בדרך כלל, וככל והעד רלוונטי, בית המשפט יזמן את העד, ואם לא יתייצב, תוכל לבקש להוציא לו צו הבאה (מה שעשוי לפגוע, למרבה הצער, באיכות העדות שלו במידה והוא עד מטעמך).
אין עלות של הזמנת העד אלא תשלום שכר עדים, בדרך כלל בגובה כמה מאות שקלים, אשר משולמים לאחר העדות.
בדרך כלל בפסק הדין קובע בית המשפט כי הצד אשר הפסיד בהליך ישיב לצד הזוכה את הוצאותיו.

טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום

כפי שציינת, איסור כאמור קיים במשפט פלילי. האיסור נקבע בסעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], שנאמר בו כך:"עד שטרם העיד - פרט לנאשם - לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר, אולם עד ששמע עדותו של עד אחר, אינו נפסל לעדות בשל כך בלבד".איסור מפורש מקביל למשפט האזרחי חיפשתי ולא מצאתי, לא בתקנות סדר הדין האזרחי, לא בפקודת הראיות ואף לא בפסיקה.אפשר
לטעון, שהאיסור משתמע מסעיף 53 לפקודת הראיות, הקובע, כי "ערכה של עדות
שבעל-פה ומהימנותם של עדים הם ענין של בית המשפט להחליט בו..." כדי שיקל
עליו להחליט, מונע השופט, במידת האפשר, השפעת עדות אחת על אחרת.התייחסות מעניינת לסוגיה (אך ללא פתרון) מצאתי בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין סאלאמה איווט נגד בנק מסד (עב 007327/06). שים לב למה שכתב שם השופט אילן איטח בסעיף 27:"בסיכומיו
ובטיעוניו טען ב"כ התובעת, כי עדותו של מר שטרית בעלת משקל קל כנוצה, מאחר
והוא נכח בעת חקירתה של התובעת. לענין זה הפנה ב"כ התובעת להוראת סעיף 172
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, לפיה: 'עד שטרם
העיד... לא יהא נוכח בגביית עדותו של עד אחר ...' כך צוטט הסעיף בסיכומים."לכך
ייאמר: ראשית, ב"כ התובעת השמיט (כך ממש, ואין להקל בכך ראש) את המלים
'פרט לנאשם'. השמטה זו משמעותית, באשר היא מצביעה על כך שבמתח שבין האינטרס
של גילוי האמת לבין האינטרס של בעל הדין להיות נוכח במשפטו, גובר השני."שנית,
טוען ב"כ התובעת, כי הוראה זו חלה גם בדין האזרחי. מה המקור לקביעה זו לא
פירש. יחד עם זאת - אם היא חלה, בוודאי שהיא חלה 'בשינויים המחויבים'. קרי,
ההוראה אינה חלה על נוכחות ה'נאשם' - הם בעלי הדין בהליך האזרחי. במקרה זה
בעל הדין הוא תאגיד ונציגו היה מר שטרית. לפיכך הוא היה זכאי להיות נוכח
בדיון, אם כי בחשבון המהימנות מובאת עובדה זו בחשבון. לא מצאנו כי נוכחותו
של מר שטרית פגמה בעדותו: ראשית, לא נמצאה סתירה בין חלקיה, וזה העיקר - לא
נמצאה סתירה בין עדותו של מר שטרית לבין עדותה של הגב' אגמון".כפי שאתה רואה, עורך הדין טען את הטענה בלי שמצא לה תימוכין, והשופט עצמו לא ידע, שעה שכתב את פסק הדין, אם הטענה נכונה, אם לאו.הערה: את התשובה שלמעלה כתבתי לפני שנתיים וחצי בפורום אחר לשאלה כמעט זהה. סביר אפוא להניח, לעניינך, שיושב-ראש העמותה הנתבעת יורשה להיות נוכח בזמן העדויות של האחרים.

רשאי השופט להורות ליו'ר העמותה לצאת מהאולם כדי לא להרתיע עד אחר מלהעיד באופן חופשי, וזאת על פי סעיף 69(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984:

"בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל."

החסד"פ אינו חל על הליכים אזרחיים.

ניתן לבקש כי עד אשר טרם העיד יצא מהאולם.
יש להעלות את הנימוקים הרלוונטיים, פגיעה בהמשך ההליך, תיאום גירסאות וכיוצא בזה.
על אחת כמה וכמה אם אותו העד לא הגיש תצהיר עדות ראשית.

טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום

בר שלום וברכה,

ראשית אין כל חובה להסתייע בעורך - דין בניהול תביעה בבית דין לענייני עבודה. יחד עם זאת, כמובן שמומלץ להיעזר בשירותיו של עורך הבקיא ברזי משפט העבודה וסדרי הדין.


איני יכול להעריך האם יש ממש באיומיו, שכן, איני מכיר את התיק.

אני ממליץ לפנות לעורך דין אשר שכר טרחתו יהיה מבוסס על הצלחה בתיק. כך, לא תצטרכי להוציא כסף כרגע, ורק במידה ותזכי בתיק תיאלצי להתחלק עימו בסכום מסוים.


בהצלחה,

עו"ד נאור חזות

תמי שלום רב,

לכאורה בלבד עולה מקרה "מעניין", אשר ייתכן ויש בו ניגוד עניינים כלשהו.

אני ממליץ להיעזר בשירותיו המקצועיים של עורך דין הבקיא בענייני התיק, בכדי לקבל תשובה מלאה ונכונה. במסגרת הפורום לא נוכל לעשות זאת.


בהצלחה.

עו"ד נאור חזות

יוסי שלום רב,

כל ייפוי כוח והמטרות שלו.


יפויי כוח רגיל יכול לשמש למספר רב של מקרים, כמו למשל פירוק שיתוף.

בשלב החתימה על חוזה מכר יש צורך ביפויי כוח בלתי חוזר לטובת העורך דין המייצג.

בהצלחה.


עו"ד נאור חזות

יוני שלום וברכה,

יש להפנות את השאלה לפורום המקצועי העוסק בענייני ביטוח לאומי.

סטפני שלום רב,

על אילו נכסים הוטלו עיקולים?


במידה והוטל על רכב לדוג', יש לעדכן במרשם כלי הרכב של רשות הרישוי כי קיים עיקול על הרכב.

במידה ועל דירה הוטל העיקול, יש לגשת לרשם המקרקעין.


בהצלחה.

עו"ד נאור חזות

דני שלום רב,

במקרים מהסוג שתיארת יש סיכוי לא מבוטל שבית המשפט יעתר לבקשתך.

יש לפרט את נסיבות המקרה וצרף תצהיר רגיל התומך בבקשה.

רצוי לצרף כמה שיותר מסמכים וראיות המוכיחות את טענתך.

בהצלחה,

עו"ד נאור חזות

אריה שלום וברכה,

אין חובה להיעזר בשירותיו של עורך דין בהליך לפינוי דייר.

ההליך אורך בדר"כ מספר חודשים לכל היותר. כמובן שאורך ההליך תלוי בנסיבות כל מקרה ומקרה.


בהצלחה,

עו"ד נאור חזות

שאת יכולה לרכז את שאלותייך בשרשור אחד, ושאין צורך להציף את הפורום ולקפוץ לראש הדף על חשבון אחרים, רק משום ששאלה ששאלת, שעדיין נמצאת באמצע הדף הראשון, לא נענתה מיד.

מבקש להסיר חד משמעית את ההודעה בפורום בתי משפט בעניין פס"ד מוטה מלכתחילה

בסדר דין מהיר אין הליך של שאלונים*. מכאן (וגם מהסיפא של שאלתך) אני מניח, שלא נשלח אלייך שאלון, אלא דרישה להודות בעובדות או במסמכים, לפי תקנה 103 לתקנות סדר הדין האזרחי.אם כך, אינך חייבת להיענות לדרישה, אך אם לא תיעני, את עלולה להתחייב בהוצאות, הכרוכות בהוכחת העובדה או המסמך, גם אם תוצאות המשפט, בסופו של דבר, יהיו לטובתך (הסבר מפורט תמצאי בתקנה עצמה).__________* תקנה 214ח (ג) קובעת, כי "הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102, 103 ו- 119, בשינויים המחויבים...” מכאן נובע, שתקנות 105 - 111, אשר נמצאות בפרק ט'  ועוסקות בשאלונים, אינן חלות על סדר דין מהיר.

במידה והשאלה לא שייכת לנושא - תשיבי לא רלוונטי.
אם לצד השני יהיו השגות, הוא יגיש בקשה מתאימה לבית המשפט.

טל פינק שליש, עו"ד
מנהלת הפורום

שלום וברכה,

צר לי אבל שאלתך אינה נהירה, ולא ברור לי מה בדיוק נשאל ואיזה עניין.


בברכה,

עו"ד נאור חזות

אושי שלום וברכה,

ניתן לתבוע את הקבלן בבית משפט לתביעות קטנות.

יחד עם זאת, בעניין חוק המכר דירות, יש להפנות את השאלה לפורום המקצועי בענייני מקרקעין.


בהצלחה!

עו"ד נאור חזות

"במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה" (סעיף 10 (ג) לחוק הפרשנות), כלומר: סופרים גם ימי שישי, שבת חג וכדומה, אך אם היום האחרון של התקופה הוא, נניח, שבת, הוא אינו נחשב, ואפשר להגיש את כתב הטענות ביום ראשון שאחריו.ושימי לב גם לסעיף 10(א) לחוק:"מקום שנקבעה תקופה קצובה במספר ימים או שבועות מיום פלוני, אותו יום לא יבוא במניין", לדוגמה: אם נקבע ביום שני, שיש להגיש תגובה בתוך שבעה ימים, היום האחרון להגשה הוא יום שני הבא.חריג לכללים אלה נקבע בתקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי:“תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת". אבל לפי הפסיקה (רע"א 5814/90, שמואל נגד חברה לאחזקה), תקנה 529 הנ"ל חלה על תקופות שנקבעו בתקנות, לרבות אלה שבית המשפט או הרשם רשאי לשנות באותם נושאים; אך לא על הוראות הנוגעות ליחסים שבין בעלי הדין לבין עצמם, שאין קשר בינן לבין עבודת בית המשפט ופגרתו (למשל, המועד לתשלום חוב).

שלום רב,

השאלה אותה יש לשאול היא האם מהפוליסה עולה החובה של חברת הביטוח לשלם עבור החילוץ?

בברכה,

עו"ד נאור חזות

תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:"לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט. האמור בתקנה זו לא יחול על החלטה לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968”.לפי הפשט, מי שביקש רשות לערער, אך בקשתו נדחתה, לא ערער, ועל כן הוא זכאי להשיג על ההחלטה במסגרת הערעור על פסק הדין.אף-על-פי-כן, בעבר פסק הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון, מאיר שמגר, כי "אם במסגרת הבקשה לרשות ערעור נדונה שאלה פלונית לגופה והוכרע בה, אין מקום להעלותה מחדש במסגרת הערעור לפני אותה ערכאה, אלא יש לראות בכך סוף פסוק" (ע"א 697/83, האחים וינר).אולם בפסקי דין מאוחרים יותר הסתייגו מההלכה האמורה של הנשיא שמגר, ובסופו של דבר נקבע, כי "דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה אחרת של הערכאה הראשונה, אפילו אם הדחייה התבססה על דיון לגופו של עניין, אינה חוסמת את הדרך להשיג על ההחלטה פעם נוספת במסגרת הערעור המוגש על פסק הדין של הערכאה הראשונה" (רע"א 5834/03, אריה חברה לביטוח בע"מ נגד חאדר ורדן).למיטב ידיעתי, ההלכה האחרונה שציינתי לא השתנתה שוב, והיא התקפה היום.