פורום בתי משפט

שלום רב יש לי שאלה ואשמח לתשובה,

תבעתי את מקום עבדותי הקודם בבית הדין לעבודה,

השופטת פסקה שמגיע לי תשלום ע"ס 3500 ש"ח

מתוכו 600 ש"ח בנטו!!

ועוד 2900 ברוטו.

אתמול קבלתי מהחברה את תלום על ההפרשים והוא מפורט ככה:

2900 ברוטו

600 נטו

גילום הפרשים 880

סה"כ 4300

הסכום שנוכה לי הוא 49% לא הצגתי תיאום מס,

השאלה שלי האם חוקי שהם לקחו את הברוטו הכולל כול התוספת של 880 (שאינו סכום שסוכם בפסק הדין) במקום לחשב ברוטו רק מסכום של 2900.

אודה לתשובתכם.

גיא



ראה גם: גילום זקופות

האם הבחנה טרומית (הבחנה מקדמית) זה מונח מוכר שניתן להשתמש בו?

האם דבר שנקבע באמצעות הוראות דין, ניתן לומר לגביו שהוא קבוע בדין?

האם בפנייה לבג"צ בבקשה שיהפוך החלטת ביניים של בית הדין לעבודה, יש צורך לרשום שאין בטענות (שבעתירה לבג"צ) בכדי לגרוע מכל טענה אחרת (הכוונה שאין לגרוע מהטענות שבכתבים הנמצאים בבית הדין לעבודה) ?



או שאין כל סכנה כזו (שהטענות בבג"צ יגרעו מכל טענה בהליך בבית הדין )מאחר שמדובר בשני הליכים שונים?



תודה

מה פירוש המונח "מכללא" ?



האם נכון לומר  (לגבי החלטה שלא נאמר בה במפורש, אלא משתמע ממנה כי הבחינה הנדרשת הינה בחינה עובדתית ולא משפטית) כי נקבע באותה ההחלטה מכללא שהבחינה הינה עובדתית ולא משפטית?



תודה על העזרה

אני בחור אקדמאי בעל תואר ראשון במדעי המחשב .

במהלך החודש האחרון אני מחפש דירה להשכרה בעיר פתח תקווה . דירת שתי חדרים לשים את הראש לאחר העבודה .

לאחר חיפושים רבים מצאתי דירה מקסימה באזור שקט ונחמד 

הלכתי לראות פגשתי את השוכרת הנוחכית התרשמתי  מהדירה וקבעתי למחרת ליפגש עם בעל הבית .

למחרת מתקשר בעל הבית ומודיע לי שהדיירת הנוכחית החליטה להישאר בדירה. (נ.ב השוכרת הנוכחית אמרה שהיא נמצאת בדירה כבר 6 שנים ורוצה לעזוב מיכוון וכול עיסוקייה לא נימצאים באזור).



לסיכומו של עיניין מה שלי נראה בכל אופן זה שברגע שבעל הבית הבין שמדובר בבחור מהמוצא שלי החליט לא להשכיר לי את הדירה בטענה שהדיירת ממשיכה לשכור .

השאלה שלי היא כזאת : האם מותר לבעל בית לשלול דייר על פי מוצאו ? במידה ולא מה ניתן לעשות בעיניין

בהליך שאני צד בו החליט עורך הדין שמייצג אותי לזמן עדים.

כיון שהוא לא שיתף אותי בתחילת הייצוג בםרטים ה"טכניים" ורק יידע אותי ששלב כזה יגיע, נותרו אצלי כמה תהיות שאשמח לשמוע עליהן דעה נוספת (=second opinion):

א) בא כוחי יידע אותי שזימון עד כרוך בתשלום לאותו עד.

- האם יש תעריף קבוע או שבית המשפט פוסק  אד הוק ?

 - האם עלי לשלם מיידית, או שניתן לבצע את התשלום כחלק מההוצאות שייפסקו נגדי במקרה של הפסד שלי ופסיקת הוצאות לטובת הצד שכנגד  ?

- האם במקרה שאשלם מיידית ואזכה במשפט ובפסיקת הוצאות לטובתי (כרגע אינני יודע לאיזה צד תיטה הכף), יוחזר לי הסכום שהוצאתי על העד(ים) כחלק מהחזר ההוצאות ?

2) האם עלי להסכים לבחירה של בא כוחי את מי לזמן, או שההחלטה הסופית היא שלי (בתוקף היותי המממן ו/או על סמך הערכתי מי מועיל לי ומי מזיק לי) ?

3) האם העד(ים) חייבים לשתף אותי מראש באשר לתוכן עדותם, (כגון ע"י תצהיר שיוגש לבית המשפט עם העתק עבורי) או שאני מגלה זאת רק בעת הופעתם בפועל ?



מקווה שלא הכבדתי עליכם בריבוי השאלות.

בבית הדין האזורי לעבודה מתנהל הליך בו אני עוזר לבן משפחה (שאינו  יכול לטפל בענייניו ) ומייצג אותו  לתבוע את זכויותיו, אני מייצג את  בן המשפחה מכוח יפויי כוח בו התיר לי לפעול למענו בכל דבר ועניין לגבי הנתבע. תוך כדי ההליך  באזורי הוגשה בר"ע לבית הדין הארצי, על החלטת ביניים של בית הדין האזורי. הארצי דחה את הבר"ע.

שאלתי היא:

באם אגיש בג"צ כנגד החלטת הארצי לדחות את הבר"ע, האם מספיק שאצרף את יפויי הכוח הקיים, או שאני צריך להחתים את בן המשפחה על יפויי כוח המאפשר לי לפעול כנגד בתי הדין לעבודה? 

ידוע  לי כי קיימת בישראל  זכות  להגשת ערער  על פסק דין

של בית משפט  וגם  על  החלטה  של פרקליט מדינה  לסגור תיק  תלונה . מדוע  קיימת זכות זאת ?  

הרי זה כמו  להגיד  פרקליט המדינה  או השופט לא נבון מספיק ועל כן  יש לערער  על החלטתו ?

הגשתי ערעור על החלטה לפרק שיתוף במקרקעין והודעתי לכונס הנכסים כי אני עומדת להגיש ערעור. הכונס כדי לעקוף אותי פנה באותו יום לבית המשפט קמא וביקש לאשר את שכרו והחלטה זו ניתנה. לאחר שהגשתי את הערעור ואת בקשת עיכוב ביצוע למחוזי נודע לי הדבר. האם אני יכולה לבקש לצרף את ההחלטה האחרונה לערעור שקיים במחוזי? או שאני צריכה ערעור חדש. איבדתי את האמון בכונס הנכסים, האם לערער על תפקידו?

הרקע לשאלה:

 כתב עתירה/כתב תביעה נכתב ללא עו"ד כלל, כאשר עבודת העו"ד הנדרשת היא עבודה שמאחורי הקלעים לגבי אותה העתירה/התביעה, קרי תיקון ניסוח העתירה/התביעה  ואף תיקונה לגופו של עניין מבלי שהעו"ד יחתום על העתירה/התביעה.



השאלה:

בנסיבות האלו האם חל חיסיון עו"ד לקוח, על העבודה שהעו"ד יעשה?  איך ניתן להחיל חסיון עו"ד לקוח במצב כזה?



תודה

1. ניתן פס"ד בביהמ"ש לענייני משפחה בלפני כארבע שנים, כאשר בפס"ד מופיעות שני טעויות חמורות, בעניין הרכוש האחת השופט התעלם ממסמך בנק וחייב אותי בסכום מוכפל הממצוין במסמך, ובנוסף החלטות נוספות שרואים מיד שהשופט נוטה לצד אחד על אף הוראות חוק ברורות.ויש עדויות רבות להטיית המשפט רואים את האיפה ואיפה גם בפער בהוראה שנתן השופט לגבי חישובי הריבית כלפי כל צד - כיום השופט הוצא מהמערכת.)



2.בערעור שהגשתי למחוזי, השופט בקדם משפט הודיע חד משמעית שאני צודק והודיע לצד השני שעליו להסכים לשלם לי או שיקבע דיון למשפט  הצד השני סירב  וביקש להמשיך במשפט (לצערי השופט בקדם לא רשם את  בפרוטוקול את התרשמותו והודעתו הנ"ל).

 3. התקיים דיון  במחוזי בפני הרכב שלא כולל את השופט שהיה בקדם,, ההרכב החליט לא להתערב בפס"ד של השלום והשאירו על כנו. אציין שהגשתי ערעור לבד ללא עו"ד, ( מסיבה כלכלית).

4.  הגשתי רשות ערעור לעליון, שם השופט קבע כי הוא לא מוצא מקום להתערב מבלי שאפשר דיון בערעור.

 5. במידה וידוע לי גם מהתייעצויות שעשיתי, כי נעשה לי עוול נוראי . כיום כשנתיים לאחר החלטת הרשם בעליון, אני מרגיש שנעשה לי עוול חמור, האם ישנה דרך כלשהי לפנות שוב לבית המשפט. ואיך? (יצוין שמדובר בתביעה רכושית)

מודה על התשובה.

האם  אנשים  הלוקים בנפשם (חולי נפש ) רשאים  להגיש תובענה משפטית לבית משפט  בעצמם  ?  .   זאת אומרת 

כשהם מייצגים את עצמם .

(אלו  לא דברים סותרים אדם  יכול  להיות חולה נפש  ובגדר "מתפקד "  לדוגמא  וואן גוך  היה חולה נפש )  .

במידה וכן . האם תוכלו בבקשה לצטט  את החוק שמתיר  את זה .

הוגשה הודעת ערעור למחוזי  על פסק דין בית משפט שלום.

המשיב הגיש תגובה לערעור. הטענות בתגובה היו שגויות.

האם המערער יכול להגיש תשובה על התגובה לערעור?



תודה רבה מראש.

זכיתי בתביעה שתבעתי מול עירייה. עכשיו קיבלתי בדואר ערעור. אני לא מיוצגת. מה צריך להגיש עכשיו? תוך כמה זמן?

בבעלותי חברה בע"מ. בתביעה שהגשתי, השופטת חייבה את החברה להמציא ערבות כספית בסך 10000 ש"ח כתנאי להמשך המשפט.

החברה שברשותי בקשיים ואין באפשרותה להמציא סכום זה.

האם ניתן להמיר את הערבות בבטוחה מעשית ושוות ערך בדמות מחשבים שיש לחברה?

האם תצהיר בגצי בסדר דין מהיר משמש כתצהיר עדות ראשית או שחייבים להגיש תצהיר עדות ראשית?

חשבתי על הצעת ייעול אשר יכולה להכניס לאחת החברות בארץ מלא לקוחות מדובר בחדשנות שכבר קיימת אך לא מיושמת שם אולם אולי יצטרכו רק לבנות את המערכת. השאלה שלי האם הצעה/רעיון כזו כן יכולה להכניס לי סכום כסף מסויים אם הם יממשו אותה? ואם לא האם יש להם זכות להשתמש בה אחכ אחרי שסירבו לי?

נ.ב

ההצעה הזו תמשוך את הלקוח, יעלה את רמת השירות בחברה ויצמצם תורות וטירטור כאשר יש עומס בעבודה מהצד של הלקוחות.

תלונה על נ-----  ביושבו

כרשם ביהמ"ש ---- בתיק---------



1.      הרשם-----  עיכב ,בכוונת

מכון ,מתן החלטה במשך שנים וזאת ע"מ לחרוץ דין ללא משפט



עסקינן  בתביעה שהוגשה להוצל"פ , ולאור התנגדותי

הועברה לביהמ"ש



העברת

התיק נעשתה כנגד כל הנהלים: לא הומצא לי ולו מספר תיק ביהמ"ש, התנגדותי לא

הועברה לביהמ"ש וכו  - כתוצאה מכך קיבלה

התביעה פס"ד במעמד צד1  [הזוי לגמרי

שהרי תיק העובר מההוצל"פ



בהכרח

מכיל  הגנה]



הבקשה שההחלטה

בה עוכבה שנים היא  בקשת ביטול הפס"ד –

די בעובדה שהתיק נפתח כנגד כל הנהלים ולא הומצא לי ולו מספר תיק ביהמ"ש ע"מ

לבטל  הפס"ד וזאת ללא תלות בטענות

ההגנה.



בבקשה

פרטתי גם הגנה במלואה כולל כי זו תביעת סרק וכנגד פס"ד דבר המהווה בזיון

ביהמ"ש



 



2.     

כתוצאה

מהעיכוב לאורך שנים במתן ההחלטה הוכרזתי בהוצל"פ כחייב סרבן והטלו עלי

מגבלות שיצרו



נזקים ממשיים והוציאו  לשון

הרע וזאת על לא עוול בכפי!



המגבלות שהוטלו כללו: הכרזתי כמוגבל בבנקים ,ביטול כרטיסי אשראי,

ביטול רשיון נהיגה ועוד



עד היום

מופיע ברישומי הבנקים כי היתי מוגבל וזאת ללא שום הצדקה!



כל

הסברי  כי אינני חייב סרבן כי אם היננו

ממתינים להחלטת הרשם אשר כבר קבע כי יתן החלטתו במהרה לא



גם פניה

לרשם בשבתו בביהמ"ש לא הועיל דבר



3.      כל השנים הללו  הרשם



. א.  דוחה בקשותי לעיכוב הליכים ,כאשר תחילה מתעלם ורק לאחר תזכות דוחה בטענות חסרות הגיון  



 ב.   בבקשותי

למתן החלטה  תחילה מתעלם , אחרי

תזכורת מחליט כי  יחליט בקרוב – אך איננו מחליט!!



 



הרשם לא שינה מנהגו גם כאשר הוכרזתי כחייב סרבן  - על לא עוול בכפי!  - אך ורק בגלל התעכבותו  לאורך שנים כנגד החלטותיו הוא –שיחליט במהרה-

 והחלטותיו שלא לעכב הליכים!



 



ב 17.03.08

 ניתנה החלטה ראשונה שאמציא את בקשת ביטול

הפס"ד  לצד שכנגד



ב 19.08.08

 נרשמה בקשתי לעיכוב הליכי וצל"פ

ולו עד לדיון בבקשה



ב-06.10.08   הוספתי לבקשת עיכוב ההליכים  פס"ד העוסק בצורה מקיפה בתנאים בהם יש

לבטל פס"ד במעמד                 



                    צד1 – זו היתה

תזכורת שיש להחליט בבקשת עיכוב הליכים



בנובמבר (כמדומני- אין אצלי ההחלטה) החליט הרשם  כי יתן החלטה בדיון עצמו [במקור נקבע ל

04.12.08]



19.11.08  -  הגשתי בקשה דחופה לדחית הדיון או לחילופין החלטה

ע"ס טיעוני הצדדים בכתב ע"מ שלא לעכב               



                   מתן ההחלטה –  ואף ניסיתי לשכנע כי די בטענות הצדדים ע"מ

לתת החלטה



                   בקשתי זו

נבעה מפטירת אימי אותה סעדתי ביה"ח יומיומ בחודשיה האחרונים



26.02.09     התקיים הדיון , הופתעתי שב"כ הצד

שכנגד משקר במצח נחוש והרשם מחריש ,כגון שטענותי



                   אינן  מגובות במסמכים.    הדיון

היה חסר כל טעם, לא היה בו שום חדש ולא היתה בעיה לתת



                   החלטה מיד עם סיומו ללא

צורך בהמתנה – לבטח לא של שנים ולטח ללא צורך לכפות על הרשם



                   מתן החלטה



22.03.09

   הגשתי בקשה למתן החלטה בבקשת ביטל הפס"ד –

בקשה שהוגשה שנה לפני כן ודיון התקיים



                   חודש לפני כן



 



03.05.09   הגשתי

בקשה למתן החלטה בבקשת עיכוב הליכי הוצל"פ ולו עד מתן החלטה בבקשת ביטול

הפס"ד



                 בקשה שהוגשה לראשונה 8 חודשים

לפני כן!



 



18.05.09   הגשתי בקשה לעיכוב

הליכי הוצל"פ + צרפתי פס"ד מקיף לענין ביטול פס"ד במעמד צד1



בקשות  03/05   18/05 היוו גם תזכורת לבקשה מיום

22.03.09 למתן החלטה בבקשת ביטול הפס"ד שהדיון בה התקיים ב   26.02.09                    



16.06.09  הרשם מחליט 

א.  כי ההחלטה בבקשת ביטול

הפס"ד תשלח לצדדים בקרוב



                                     ב.  היות ולא עוכבו הליכים עד כה אין כל הצדקה

לעכבם



הרשם מעכב

החלטתו , מתעלם מבקשות למתן החלטה ואח"כ ניתלה בעיכובו הוא ע"מ לא

לעכב!



אין שום הגיון/מדתיות/ איזון אינטרסים בהחלטתו זו וגם בהחלטתו הראשונה

[כי יחליט בדיון] אלא אם כן יש לו ענין לסייע לתביעה



בערך

20.11.10  מגיעה אלי הודעה כי ב 01.11.10 הוכרזתי

כחייב סרבן והוטלו עלי מגבלות – מוגבל בבנק, ביטול רשיון נהיגה ,  היה ולא אשלם תוך 30 יום את חובי



 



כל הסברי

להוצל"פ שאינני חייב סרבן אנחנו פשוט מחכים להחלט הרשם אשר הבטיח מזמן כי יתן

החלטתו – וע"כ נא יעכבו הכל עד מתן החלטתו אשר לבטח תהיה במהרה -  היו ללא הועיל



 



26.11.10  מוגשת בקשה לביהמ"ש למתן החלטה בבקשת

ביטול הפס"ד במעמד צד1



 



26.11.10  מוגשת בקשה לביהמ"ש לעיכוב הליכי

הוצל"פ  ולו עד מתן ההחלטה בבקשת

ביטול הפס"ד



 



הבקשות

מוגשות בנפרד הן ע"מ שיהיו 2 בקשות המחיבות מתן החלטה ולא ניתן יהיה להתעלם (ועדיין

התעלם...) והן תזכורת כפולה .



 



06.12.10

-  שוב בקשה למתן החלטה  בבקשת 

ביטול  הפס"ד



 



4.       

מתן

הפס"ד  20.12.10  רק אחרי עירוב גורם נוסף אשר הבהיר לרשם שהתיק הועבר שלא כדין – זאת אחרי שעיין בתיק דקה או שתיים



 



ביאושי

כי רב פניתי למזכירות , הבהרתי להם את המצב הקפקאי בו אני נמצא: בגלל עיכוב מתן

החלטה לאורך שנים מכריזים עלי כסרבן ללא עוול בכפי, הבהרתי את הנזק הרב שיוצר

בפועל עיכוב וזה ובקשתי מהם שלאור



העובדה

כי התיק  הועבר שלא כדין מהוצל"פ

לביהמ"ש יבטלו את הפס"ד מסיבה טכנית



במזכירות

בקשו כי אמתין דקה על הקו , הלכו לבדוק במחשב  וחזרו

עם תשובה התיק עבר לביהמ"ש כנגד



כל

הנהלים  והם מודים לי מאד על כי

הפניתי תשומת ליבם



יחד עם

זה הבהירו כי אין בסמכותם לבטל הפס"ד אך ידברו עם הרשם ויבהירו לי כי התיק

עבר כנגד כל הנהלים לביהמ"ש



חזרו אלי

כבור  מספר ימים, הודיעו לי כי דברו עם

הרשם, הבהירו לי כי התיק הועבר שלא כדין לביהמ"ש והנ"ל הבטיח לתת החלטה

בקרוב



 



לאור

הדחיפות חזרתי אל המזכירות כעבור מספר ימים הן ע"מ בדוק האם ניתנה החלטה והן

ע"מ שלא תמשך הסחבת . במזכירות הבטחו לי שכשתהיה החלטה מיד יעשו כן.



 הסחבת  נמשכה – כנראה במטרה שהמגבלות יכנסו לתוקף  ומידע יגיע לתביעה– ואכן יש לי רישום בנק כי



הוכרזתי

כחייב מוגבל



המזכירות

עמדה בהבטחתה והודיעה לי ב20.12.10 כי ניתנה החלטה , לאור דחיפות הענין וכי

אינני מטבריה



ואם

נמתין לדאר יקח זמן רב ביקשתי כי יעבירו מידית להוצל"פ – ואכן הודיעו לי

כי עשו כן



בהוצל"פ

התכחשו לכך שקיבלו את הפס"ד [הגם שמהמזכירות נתנו להם !]

דרשו שאאני אמציא להם הפס"ד



כשדברתי

עם המזכירות לבדוק הענין נאמר לי כי נתנו להוצל"פ ואינם יודעים מדוע טוענים

כי לא



אך לאור

זאת גם לא רצו לעשות זאת שוב [כמדומני]



בסופו של

יום עברו עוד כמה ימים עד שההוצל"פ אישר כי קיבל הפס"ד  ולאור זאת ביטל/עיכב הליכים [ההחלטה לא בידי] אך

בסופו של יום נסגר ההוצל"פ מבלי שאשלם אגורה!



 



 



5.     

ההחלטה  בביטול הפס"ד ואשר מבטלת אותו ניתנה לבסוף

לאור העובדה שהיה בלתי חוקי וע"כ דינו להתבטל  ומבלי להתיחס כלל לטענות ההגנה



 



הנה כי כן די היה בעיון של דקה בתיק ע"מ לתת החלטה ללא שום

סיבה לדחות מתן החלטה לאורך שנים, להתעלם מבקשות חוזרות של מתן החלטה

ועיכוב הליכים עד מתן ההחלטה ,להחליט כי בקרוב תנתן החלטה ולא לתת החלטה לא בקרוב

ולא ברחוק.  כי אם רק אחרי עירוב גורם

שלישי כך שלא נותר עוד שום תרוץ  לדחות

בחודשים נוספים את ההחלטה

שלום רב,

 האם בית המשפט מתיר להגיש תצהיר נוסף מטעם עד נוסף לאחר שהוגש כתב תשובה מטעם הצד השני וזאת כשמדובר בהליך של המרצת פתיחה?

האם אין בכך כדי לפגוע ביעילות הדיון כשמדובר בהמרצת פתיחה?

תודה רבה!.

נתבע הגיש בקשה להארכת מועד הגשת כתב הגנה וניתנה לו החלטה ללהגיש כתב הגנה. הנתבע הגיש במקום כתב ההגנה כתב תשובה.(מדובר בעו"ד מנוסה). האם יש לפסול את כתב התשובה לפי תקנות סד"א? האם זה אומר שהנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד והאם שופט יכול להכשיר את כתב התשובה ולקרוא לו כתב הגנה. 

ניתן שיק ולא הופקד במשך 6 חודשים בשל שכחה. לאחר כשנה בטעות השיק הופקד וחזר בא.כ.מ, כנראה אפילו לא שמו לב בבנק שהשיק פג תוקף.

נשלח מכתב לחברה שתחליף את השיק אך השיק לא הוחלף. האם ניתן לתבוע השיק בסדר דין מקוצר רק על סמך השיק עצמו שכן אין כל ראייה נוספת.

שאלתי לפורום,

האם חברה זרה יכולה לתבוע נזק שנגרם לה בחול,ע"י תושב ישראלי ישירות בבית משפט בארץ ללא צורך בתביעה בבית משפט במדינה הזרה בה נגרם הנזק.