פורום בתי משפט

לא נראה לי שתחויבי בעירבון כלשהו
ועדת האתיקה אינה תחליף לתביעה משפטית

פסקי הדין קובעים שרק במקרים מיוחדים יפסל השופט
לגבי מקום עבודה של בן הזוג של השופט, אין די בכך שהוא "סתם" שכיר אצל בעל הדין השני, צריך להוכיח שהוא מעורב בניהול שם
וכך קבע בית המשפט העליון -
"העובדה שבן זוגה של השופטת עובד אצל המערערת אין בה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים..."
[ע"א 5197/10 


שירותי בריאות כללית נ' 


יהונתן ריקמן ואח']

סמכות הערכאה הדיונית לחייב בערובה
תקיפת החלטה כזו אינה מתמקדת בעצם הסמכות
חייבים לדעת בדיוק את נימוקי ההחלטה שידועים רק לך
וזאת במיוחד לאור קביעת בית המשפט העליון -
"כלל נקוט בידינו, כי ההכרעה האם להורות על מתן ערובה מסורה לשיקול דעתה של
הערכאה הדיונית, כך שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה "
[רע"א 4595/16 המועצה המקומית בית אריה נ' 


ע.ל גבור
בע"מ]

את שאלתך

את שאלתך

במקרים רבים מחליט בית המשפט בערעור להחזיר את התיק לשופט המקורי, או להרכב השופטים המקורי, בערכאה הקודמת, ולא רואים בעיה בכך
לעיתים, ניתן לבקש בערעור שלא להחזיר את התיק לשופט המקורי כיוון "שהחזרת התיק להרכב המקורי אינה ראויה בשל העמדה הנחרצת שזה הביע בפסק דינו" [ראה החלטה מצורפת]

הפגרות -
1. פגרת סוכות - מיום י"ד בתשרי
ועד יום כ"א בתשרי.
2. פגרת הפסח - מיום י"ד בניסן
עד יום כ"א בניסן.
3. פגרת הקיץ - מיום 21 ביולי עד
יום 5 בספטמבר.

על פי תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, תקופת הפגרות לא תובא במניין הימים להגשת ערעור, כמו גם מועדים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי או בידי בית המשפט
מאידך, כאשר בית המשפט קובע תאריך ספציפי לביצוע פעולה מסוימת אין משמעות לפגרות הללו והתאריך הספציפי הוא הקובע.

שלום רב, 

לא נתקלתי במקרה כזה.

לדעתי זה תלוי בהמות פסק-הדין החלקי. 

באופן כללי, נראה לי כי משיקולי נוחות וחיסכון רצוי להגיש ערעור אחד על הכל (או לבקש לאחד את הדיון בשני הערעורים).

אציין כי ספק אם ערעור על פסק דין חלקי הוא ערעור בזכות. 

ליתר ביטחון לא הייתי סוגר את הערעור הראשון עד שאראה שאין "בעיית מועדים" בהגשת הערעור "החדש" על פסק הדין החלקי.  

מקווה שהייתי לך לעזר,



שי בייזר, עו"ד ונוטריון

מנהל פורום בתי משפט



שד' רוטשילד 134, ת"א

טל': 03-5600602; מייל: shay@beiser-law.co.il

על פי הקבוע בחוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963, אתה צריך להגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי בבית המשפט לענייני משפחה בדרך של המרצת פתיחה, כאשר המשיב הוא היועץ המשפטי לממשלה.
בהצלחה.

אכן מצבך לא קל,
אבל בית המשפט יצטרך לדרג אותך לפי מצבך הכלכלי
יתכן שלא תזכה לפטור מלא, אבל כנראה שלא תחויב במלוא האגרה.
זו רק השערה שלי.

אם יאשרו לך ייצוג ע"י עורך דין של הסיוע המשפטי, תהיה פטור מאגרה על פי תקנה 19 לתקנות בתי המשפט (אגרות).

תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת -
"ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות"
כלומר, אם כתב ההגנה לא מכיל עובדות, אין צורך בתצהיר.
בכל מקרה, עדיין חובה על התובע להוכיח את תביעתו כדי לזכות בפסק דין.
בנוסף, השאלה האם הנתבע מיוצג, או שהוא ללא עורך דין.
בית המשפט יגלה גמישות ויאפשר להגיש תצהיר באיחור במיוחד אם אין ייצוג ע"י עו"ד.

בית המשפט העליון קבע לעניין זה -
"אין התקנה קובעת שאי הגשתו של תצהיר תיחשב כאי התייצבות (בשונה מהמקרים של אי הגשת
סיכומים בכתב או של אי הגשת עיקרי טיעון: תקנה 160(ד), תקנה 446(ד) ותקנה 448(ג)
לתקנות)."
[ע"א 6092/00 כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' אוטמזגין דוד ו21- אח']
עדיין יש לנתבע אפשרות לטעון טענות משפטיות העומדות לצידו גם אם העובדות אינן שנויות במחלוקת

לא ברור מתי הומצאה ההחלטה למגיב
נניח שהיא הומצאה באותו היום (29.6.2016) הרי שהתקופה מסתיימת ב- 19.7.2016
אבל, ביום 17.7 פרצה שביתה בבתי המשפט שתסתיים בשעה טובה מחר 2.8.2016
לכן, סביר להניח שיש לו עדיין אפשרות להגיש את תגובתו עד לאחר הפגרה, לא ברור היום המדויק

ניתן להגיש את פסק הדין לביצוע בהוצאה לפועל בחלוף 30 יום - מיום שהומצא לחייב פסק הדין (אם אין תקופה אחרת שנקבעה בפסק הדין)
כדי לוודא שהחייב קיבל את פסק הדין, רצוי לשלוח לו דרישת תשלום בצירוף פסק הדין בדואר רשום + אישור מסירה, או באמצעות שליח שיחתים אותו על אישור המסירה.
אם הסכום הוא עד 10,000 ש"ח, ניתן לבצע את פסק הדין בהוצאה לפועל במסלול המקוצר (ראה בקישור)

יש להגיש בקשה לבית המשפט על פי סעיף 31(5) לחוק
מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 למתן צו המורה לממונה על מרשם האוכלוסין לתת מידע על כניסות ויציאות מישראל של בעל הדין.
תצרף לבקשה את הטופס המצורף

אבל את בטח רוצה את הדרך הכי פשוטה
אז מה שאת יכולה לעשות, זה לשלוח מכתב רשום לפרקליטות המדינה, שהיא הגוף שאחראי על גביית האגרה בבתי המשפט, ולצרף את דרישת התשלום מהמרכז לגביית קנסות וגם את פסק הדין בערעור הקובע שבינתיים ניתן פטור, ולבקש שהם יורו על ביטול גביית האגרה על פי הפסיקה הברורה והחד משמעית של בית המשפט בערעור הקובעת שניתן פטור מאגרה (וזה בכלל לא משנה מה הסיבה שבגללה בערעור נקבע שניתן פטור מאגרה).

לכן, לא נראה לי שצליח לצאת מזה ללא סיוע של עורך דין
צריך לקרוא את כל ההחלטות שניתנו בתיק
צריך לבדוק את אישורי המסירה כדי לדעת אם בוצעה המצאה כדין
גם לא ברור כמה זמן עבר מאז
בנוסף, לא מובן למה התיק נמחק אם ניתן בו פסק דין
רק עורך דין שיבדוק את מכלול הפרטים יוכל לתת תשובה ברורה מה לעשות.

הבעת דיעה מצד השופטת לגבי סיכויי התביעה שלך בשלב קדם המשפט אינה מקימה עילה לפסילתה
בעניין דומה קבע בית המשפט העליון -
"ניהול יעיל של הליכים משפטיים על ידי שופט מביא אותו, ולפעמים מחייב אותו, להביע
דעה בזהירות ובמתינות לגבי ההליך התלוי בפניו, לעתים אף בשלב מוקדם של ההליך"
[ע"א 513/14 עארף סעיד ג'בארין נ' מוחמד באסם אגבארייה]

גם עורך הדין שלך אמר לך שהדרך לפעול היא בהגשת ערעור, אם יהיה צורך בכך.

לי שלום רב,
שופט רשאי להמליץ לאחד הצדדים למשוך תביעתו, או כל המלצה אחרת לגבי סיכויי התביעה והמשך התנהלותה.
הדבר אינו מהווה בהכרח עילה לפסילת שופט.
בעת מתן פסק הדין יצטרך השופט לבחון את כל הראיות שהוצגו בפניו, וליתן פסק דין מנומק ולא משום שחשב בתחילת ההליך שאין לו סיכוי. 

בברכה,



יפעת אילוק, עו"ד

מנהלת פורום בתי משפט



ויצמן 54, גבעתיים

טל': 050-3363903; מייל: yifatiluk@gmail.com   

לגבי חוקי העזר של הישוב שלך, את צריכה לבדוק מה הם.
לגבי חוק סדר הדין הפלילי, הרי שתמצית סעיף 229 הוא כדלקמן -
1. יש לך 90 יום לתשלום הדוח/קנס - אלא אם פעלת באחד משני המסלולים הבאים - (א) היגשת לתובע העירוני בקשה לביטול הקנס תוך 30 יום מקבלת הדוח (ב) היגשת בקשה להישפט בדרך המפורטת בדוח
2. אם שלחת  בקשה לביטול הדוח כאמור, את לא יכולה לבקש להישפט עד למועד קבלת ההחלטה של התובע העירוני, ולאחר קבלת ההחלטה יש לך אפשרות לבקש להישפט תוך 30 יום ממועד הקבלה.
3. התובע העירוני רשאי לבטל את הדוח/קנס אם נוכח כי לא נעברה עבירה.
4. התובע העירוני רשאי לדון בבקשה שהוגשה גם בחלוף 30 הימים, אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
5. מי שמשלם את הדוח/קנס רואים אותו כמודה באשמה ובפני בית המשפט וכמי שנשא את עונשו.

בתקנה 156 לתקנות סדר הדין האזרחי נקבע ש-
"...רשאי בית המשפט או הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט על דעת עצמו, ליתן הודעה לבעלי הדין או למי שבית המשפט הורה ובדרך שהורה לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה"
אבל בהמשך התקנה נקבע -
"לא ניתן כל טעם, בתוך שלושים ימים מיום ההמצאה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, יראו את התובענה כתובענה שנמחקה."

צריך להגיש בקשה לבית המשפט למתן פסק דין בהעדר כתב הגנה, ולטעון בבקשה שמדובר בזלזול בבית המשפט כיוון שמדובר בפעם שניה שבית המשפט מתבקש לתת פסק דין בהעדר.
אבל, אם המועד האחרון להגשת כתב ההגנה היה בתקופת הפגרה של בתי המשפט (מיום 21 ביולי עד יום 5 בספטמבר) הרי שתקופת הפגרה לא נספרת.