פורום בתי משפט

1. חיוב בהוצאות על פעולות גביה של מיסים בכלל (לרבות ארנונה) מפורטות בסעיף 12ט לפקודת המיסים (גביה).
"הוצאות שיישא בהן הסרבן
12ט. (א) הסרבן יישא בהוצאות סבירות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ובלבד שאמצעי האכיפה
נדרש באופן סביר בנסיבות הענין לשם גביית המס.
(ב) בבחינת אמצעי האכיפה שננקטו לענין סעיף קטן (א)
יובא בחשבון, בין השאר, האם עלותם או פגיעתם בסרבן לא היתה במידה העולה על הנדרש
לשם גביית המס.
(ג) בסעיף זה, "אמצעי אכיפה" – אמצעי מינהלי
שתכליתו גביית מס."
2. ברור, שפקודת המיסים (גביה) מתייחסת לגביה מינהלית ולא לגביה משפטית.
3. גביה של ארנונה אפשרית גם בתביעה משפטית, לרבות על פי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, בסדר דין מקוצר.
4. כדי שניתן יהיה לפעול על פי סעיף 12ט הנ"ל גם בתביעה משפטית אזרחית בס"ד מקוצר, צריכה להיות הוראת חוק מפורשת לכך.
5. הוראה כזו נמצאת בסעיף 315(ב), בפרק 15 (גביית ארנונות), של פקודת העיריות - ציטוט:
"תחולת הוראות לפי פקודת המסים
315 (א) ...
(ב) הוראות סעיף 12ט לפקודת המסים (גביה), והוראות התקנות לפי סעיף 13(ג) לפקודת המסים (גביה) בענין הוצאות כאמור באותו סעיף קטן, יחולו על הליכים שיינקטו לפי פרק זה, בשינויים המחויבים."

שם ידעו לסייע לך. זה לא קשור לפורום בתי המשפט שעוסק בפרוצדורה בהליכים אזרחיים.

נ.ב. - יש הליך של ערר על החלטות לסגור תיקים.
לא בטוח שזה יעזור, אך אפשר לנסות.

שבת שלום!

המושג במקור לקוח מהחוק האנגלי
הוא נמצא בסעיפים 250, 251 לפקודת העיריות, המסמיך עיריות לגבות תשלום עבור שרות שהיא נותנת
השימוש המקובל הוא לגבי סלילת כבישים ומדרכות, שהעירייה גובה מבעלי הנכסים הסמוכים.
לימים, נכנס מושג חדש יותר, והוא היטל הסלילה
כדי להבין לעומק את משמעות המושגים הללו, מומלץ לקרוא את פסק הדין שבקישור המצורף החל מסעיף 14

וגם תעשה חיפוש בגוגל של המילים כללי הצדק הטבעי

.

1. טרם חלף המועד להגשת כתב הגנה, כי תקופת הפגרה ותקופת השביתה לא באות בחשבון
2. אישור המסירה לא מפרט מה נמסר לנתבע (לא נאמר בו שנמסר כתב תביעה) - וגם - לא מפורט באישור המסירה למי הוא נמסר ומי החותם על אישור המסירה ולא מצויין מספר תעודת הזהות של החותם.
מומלץ לבצע מסירה חדשה, ואישית, של כתב התביעה, ולפרט באישור את כל הפרטים הללו, וגם לצלם במצלמת וידאו את ביצוע המסירה, כדי שניתן יהיה לצרף את ההקלטה לבית המשפט כדי להוכיח שבוצעה מסירה כדין.
3. בנוסף, כדי לקבל פסק דין בהיעדר הגנה, צריך לצרף לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה נוסח של פסק הדין, כדי שהשופט רק יצטרך לחתום, ולא לטרוח ולכתוב את פסק הדין.

במילים פשוטות - אתה צריך להוכיח שהשופט "נעול" לפסוק נגדך ושהמשחק "מכור"
אתה צריך להוכיח שהשופט אמר דברים שחורצים את גורל המשפט נגדך
לא מספיקות הרגשות ותחושות, דרושות עובדות.

על פי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי רשאי בית המשפט או הרשם לתת רשות להגן אף ללא חקירת המצהיר -

"(ג) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד."

יש הטוענים שניתן בהליך אזרחי להטיל הוצאות משפט עונשיות
אבל בית המשפט העליון קבע שהדבר לא אפשרי [בג"ץ  891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה, המסחר ואח'] 
לעומת זאת, ניתן לתבוע בהליך אזרחי פיצוי כספי למשל, על
עוגמת נפש, על שלילת אוטונומיה, על פגיעה נפשית או גופנית, או אפילו על לשון הרע.

עקרונית, ניתן לבקש פסק דין נגד מי שלא הגיש כתב הגנה במועד
אבל תלוי באיזה בית משפט התביעה, ומה סדר הדין
בדרך כלל, יעשה בית המשפט כל שניתן כדי לא לתת פסק דין בהיעדר כתב הגנה, וזה כולל הכשרת כתב הגנה שהוגש באיחור
לכן, טענת מניעות נגד הגשת כתב הגנה באיחור - לא תתקבל
אם מדובר בהליך שעליו חלות תקנות סדר הדין האזרחי, הרי שהתקנות הרלוונטיות הן -

"נתבע שלא הגיש כתב הגנה
97. (א) נתבע
שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו
על יסוד כתב התביעה בלבד; היתה התביעה שלא על סכום כסף קצוב, יהא בית המשפט רשאי,
מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדרוש מן התובע הוכחה מלאה או חלקית של תביעתו או מקצתה
לפני שיינתן פסק הדין; היתה התביעה לפני הרשם והיה הרשם סבור כי אין ליתן פסק דין
ללא שמיעת עדות – יעביר את התביעה לבית המשפט.

(ב) הנתבע לא יוזמן
לדיון, אף אם נדרש התובע להביא הוכחה, אלא אם כן בית המשפט הורה על כך מטעם מיוחד
שרשם.
מקצת נתבעים הגישו ומקצתם לא הגישו
98. פסק דין שלא בפני בעל דין כאמור
בתקנה 97 ניתן להוצאה לפועל בלא שתיפגע זכותו של התובע להמשיך בתובענה נגד הנתבעים
שהגישו כתב הגנה."

1. ניתן פסק דין, ואין לי מושג מה כתוב בו.
2. הוגש ערעור על פסק הדין, וגם את הערעור לא ראיתי
3. שופט ראשון החליט בערעור, בלי שידועים לי הנימוקים שלו
4. שופט שני החליט בערעור והפך אותו מערעור בזכות לרשות ערעור, מבלי שיש לי מושג כלשהו למה זה קרה ומה הנימוקים לכך
5. כנראה שבנוסף לכל אלה ניתן צו הגנה, שלא ברור לי איך הוא קשור
6. וגם ההוצל"פ מעורבת בנושא מבלי שיש לי מושג למה ומדוע

לכן, אין לך ברירה אלא לפנות לעורך דין שיקרא את החומר, ויבין לאן הולכים מכאן והלאה.

באתר משרד המשפטים יש הסבר כיצד להגיש תלונה לרשם העמותות - ראה בקישור

במידה ולא תהיה עזרה מרשם העמותות , לאיזה בית משפט אני יכול להגיש תביעה כנגד העמותה .

נא העבר שאלתך

ועל כן מומלץ להפנות את השאלה ל...

בית המשפט לא מזמן מיוזמתו עדים אם בעל הדין לא ביקש זאת
אבל, יתכן שהעד שלך יסכים להגיע לבית המשפט למתן עדות אף שלא הסכים לתת תצהיר, אבל אם לא, יש לבקש את זימונו על ידי בית המשפט

אבל אם מדובר בצו הגנה בתוך המשפחה, יש להפנות את השאלה לפורום דיני משפחה

אתה יכול לעשות זאת בשתי דרכים -
הראשונה - טלפונית, באמצעות מאכז המידע הארצי של בתי המשפט, טלפון 077-2703333   שפועל גם ביום שישי בשעות 8:00 עד 12:30
והשניה - במזכירות בית המשפט לתביעות קטנות

... יתכן שיש כאן השתק שיפוטי, אם מתקיים מצב שבשני ההליכים אותו אדם מעיד עובדתית בצורה שונה באותו עניין או אף סותר את עצמו. הרי שאפשר לטעון לקיומו של ההשתק השיפוטי ולבקש לפסול את עדותו בחלקה או בשלמותה.
אגב, הכוונה בשאלה היא כנראה לעוולת הנגישה ...

הראשונה - שדבר הדואר אינו קשור להליך משפטי כלשהו, ואז זכותו של כל אדם שלא לקבל דבר דואר, על פי חוק הגנת הפרטיות ו/או חוק יסוד כבוד האדם וחירותו שדן בנושא בהרחבה.
והשניה - שמדובר בהמצאה משפטית במסגרת הליך
 משפטי שאז רשאי השליח לפעול  על פי תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי -
"489. שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סירב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק."
אפשרויות נוספות קיימות במסגרת "תחליף המצאה" המפורטות בתקנה 498.

מדובר בשליח שלך, שפעל מטעמך, ומסר ככל הנראה הודעה או הצהרה על המצאת כתב התביעה לנתבעת ועל סמך זאת נתן בית המשפט פסק דין.
לכן, את זו שצריכה להביא את השליח שלך לדיון (כי זה סוג של חקירה נגדית).
הדבר גם מעוגן בתקנה 491 לתקנות סדר הדין האזרחי.

עדים שלך, שאתה יכול להודיע להם מתי להגיע לבית המשפט למסירת עדות (או חקירה על תצהירים) והם יגיעו מרצונם החופשי, אינך צריך להוציא להם זימון מטעם בית המשפט
לעומת זאת, אם יש לך עד (או עדים) שלא רוצה לבוא ולהעיד מרצונו החופשי, אתה צריך לבקש מבית המשפט שישלחו לו זימון כדי שיהיה חייב לבוא. זה נכון בין אם הוגשו מטעמם תצהירים ובין אם לא.
לעדים של הצד השני, אתה לא צריך לדאוג להוציא זימון, זה מתפקידו של הצד השני לזמן אותם כדי שאתה תוכל לחקור אותם בחקירה נגדית. אם הצד השני לא יזמן אותם הרי שהתצהירים שהוגשו מטעמם יבוטלו.

מה שאתה בעצם רוצה זה לא דלתיים סגורות, אלא חיסיון על השם שלך כמערער.
לא איכפת לך שיראו מה כתוב שם כל עוד לא יזהו אותך עם הערעור
אבל ספק אם בית הדין ייעתר לדבר, לאחר שבוטל הערעור.

יש סוגים שונים של תביעות, ולכל סוג כללים משלו
אם אתה מעוניין להגיש תביעה קטנה, אתה יכול להגיש אותה דרך האינטרנט
אם זו לא תביעה קטנה, תצטרך להגיש את התביעה במזכירות בית המשפט, ורצוי שעורך דין מטעמך יבדוק אותה ויעיר הערות.
עורכי דין יכולים להגיש תביעות שונות דרך האינטרנט.