פורום בתי משפט

ראשית - הפורום המתאים לשאלה זו הוא פורום נדל"ן ודיני מקרקעין - נא העבר שאלתך לפורום זה



וכדי שלא תצא מכאן בידיים ריקות, אתן לך מידע כללי שיוכל לעזור -



יש להגיש ערר לועדת הערר המחוזית תוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית

על המשיבים לערר להגיש תגובתם תוך 15 יום  מיום הודעת ועדת הערר

אפשר להיות מיוצגים על ידי עורכי דין הכל מה שקשור לערר והדיון בו

עם הגשת הערר יוקפאו הליכי הרישוי עד לקבלת החלטת ועדת הערר בערר שהוגש

מצורפות כאן תקנות המפרטות את כל מה שדרוש לדעת על הגשת ערר





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ראה תקנות 11 + 11א + 11ב לתקנות המצורפות בקישור
וגם בתוספת השנייה לתקנות הללו

השאלה מתייחסת לפרוטוקול מוקלט - שנעשה ביוזמת בית המשפט.
סעיף 68ב לחוק בתי משפט הדן בפרוטוקול מוקלט אינו זהה למקרה הזה, כיוון שבסעיף 68ב הנ"ל מדובר בהקלטה שנעשית בנוסף לרישום הפרוטוקול, בעוד שכאן הפרוטוקול המוקלט מחליף את הפרוטוקול המוקלד.
פסק הדין של בית המשפט העליון שעוסק בפרוטוקול מוקלט ביוזמת בית המשפט ושמחליף את הפרוטוקול הרגיל הוא - רע"א 8532/14 מחמד דחלן ואח' נ' עזבון המנוחה מרים חנה אמיתי ז"ל.
עייני בסעיף 68ב לחוק בתי המשפט המאפשר לבעל דין להאזין להקלטה, ובפסק הדין הנ"ל.

מדובר בחישוב לצורך הגשת ערעור אזרחי
45 יום נספרים אם היית נוכח בבית המשפט ביום מתן פסק הדין - או - אם הוזמנת לבית המשפט לקבלת פסק הדין ולא באת
מאידך, אם פסק הדין ניתן שלא בפני בעלי הדין והם לא הוזמנו, נספרים הימים מיום ההמצאה של פסק הדין

להלן התחשיב -
יום קבלת פסק הדין 14/09 לא נחשב.
היום הראשון הוא מהיום שלמחרת
לכן, בספטמבר נותרו 16 יום
באוקטובר יש 31 יום - מחסירים 8 ימים בשל פגרת סוכות,ונשארים 23 יום
סיכום של שני המספרים הללו בספטמבר ואוקטובר, מביא אותנו ל- 39 יום
נותרו לכן עוד 6 ימים בחודש נובמבר כדי להגיע ל- 45.
לכן, התאריך האחרון להגשת הערעור הוא 6/11/2017 שהוא יום שני.

אם היום האחרון נופל על שבת, הוא נדחה ליום החול הראשון שלאחריו.

השאלה אם דחיית הדיון פועלת לטובתך או נגדך.
לגבי העתיד - הגש לבית המשפט את הטופס המצורף כאן בקישור, כדי שתוכל לקבל מסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני.

כל אחד יכול להגיש כל בקשה
על פי הנחיות נשיא בית המשפט העליון, אם ישנה מגבלה או מניעה רפואית מלהתייצב לדיון, יש לקבל ולצרף אישור רפואי מפורש לכך, שבו יצויין שיש מניעה בריאותית לחולה הנ"ל מלהגיע לדיון משפטי בתאריך X.
סרטן כשלעצמו לא אומר שלא ניתן להגיע.
יחד עם זאת, לבית המשפט הסמכות ושיקול הדעת לדחות דיון ולהתחשב במצבו.

1. נסה לקבל הסכמת התובע (או התובעים) לבקשה, ותצרף לבקשה את תגובת התובע
2. צרף תצהיר לאימות העובדות שבבקשה.
3. תציין בבקשה שאתה לא מיוצג על ידי עורך דין
4. תציין סיבות מיוחדות שבגינן לא היית יכול להגיש במועד, כמו, מחלה, מילואים, בחינות, וכו'. (אם יש לך אישור מחלה/מילואים, צרף עותק ממנו לבקשה)
5. תציין את התאריך שעד אליו אתה מבקש ארכה
6. בדרך כלל, בית המשפט מאשר ארכה להגשת כתב הגנה
7. בהצלחה

בעניין זה חלה בדרך כלל ההוראה שבתקה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"תחליף המצאה
498. (א) נוכח
בית המשפט או הרשם שאי אפשר להמציא כתב בי-דין למענו של נמען בדרך שנקבעה או
שלנמען אין מען או שמענו חלקי, רשאי הוא להורות על המצאת הכתב בדרכים אלה, כולן או
מקצתן:
(1) בהדבקת עותק שלו במקום שלפי הידוע גר בו או עסק בו הנמען לאחרונה או
מקום נראה לעין הסמוך לאותו מקום;
(2)...
(3)...
(ב) תחליף המצאה לפי תקנה זו כוחה יפה כהמצאה לנמען גופו"

בנושא מקרקעין נקבע כלל שונה בתקנות הללו -

"המצאה בענין מקרקעין
483. (א) ...
(ב) היתה התובענה להחזרת מקרקעין פנויים, כל כתב בי-דין שאי אפשר להמציאו
בדרך אחרת, די בהדבקת העתק ממנו על דלת בית המגורים או על מקום אחר נראה לעין
שבמקרקעין."

די בהדבקה אחת לצורך ביצוע המצאה בדרך של הדבקה.
רצוי לצלם את הדלת עליה בוצעה ההדבקה.

1. כיוון שהצו מסתיים, יתכן שהם חוששים שתוגש בקשה נוספת להארכת הצו, ואם הם יטענו בבקשת ההארכה לחוסר סמכות עניינית, תקום נגדם הטענה מדוע לא טענתם זאת בצו הראשון. לכן, אולי, זה מה שגורם להם להתעקש.

2. לא ניתן "להיטיב" בהליך העיקרי מנושא צו זמני שאולי ניתן בחוסר סמכות של הרשמת.

3. אין צורך לתובעים לשלוח מכתב, וניתן לכל היותר לטעון בדיון עצמו שהנושא הפך לתיאורטי או אקדמי, ולכן למיותר, שהרי ממילא הצו האמור תוקפו פג.

בנוסף, בית המשפט העליון קבע שערעור שהפך לתיאורטי אינו מצדיק כשלעצמו הגשת בקשה לסילוקו על הסף

"דינה של בקשת המחיקה להידחות. לעניין זה די בכך, שבהתאם לסדרי העבודה הנוהגים בבית
משפט זה טענה בדבר היותו של הערעור "תיאורטי" אינה ממין הטענות אשר מצדיקות סילוק
על הסף על ידי רשם בית המשפט, ו"מיקומה הגאומטרי" הנכון הוא במסגרת הדיון בערעור
גופו"
[ע"א (עליון) 2618/16 מיכאל
פורת נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח']

על פי תקנה 190(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי יש לתת פסק דין תוך 30 יום מסיום הדיון בתיק -

"(ד) בית-המשפט הדן בערכאה ראשונה יתן החלטתו לא יאוחר משלושים ימים לאחר
תום הדיון; לא נתן החלטתו במועד האמור, יתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית
המשפט."

צריך גם לזכור שהיתה פגרת בתי המשפט ולאחריה פגרת סוכות
לכן עדיף לפנות למזכירה של המפקח, ולבקש ממנה שתברר עם המפקח מתי צפוי להינתן פסק הדין לאור העיכוב שחל בנושא.

מי שאחראי על המפקח בדרג הניהולי, הוא מנהל אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים.
לא הייתי ממליץ להתלונן על המפקח, כי זה עלול להשפיע על מצב הרוח שלו בעת כתיבת פסק הדין.

סכסוכים בין בני זוג (או בין בני זוג לשעבר) מסורים לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניני משפחה.

לפיכך, גם אם סכום התביעה הוא עד 33,400 ש"ח (תחום סמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות), יש להגיש את התביעה לבית המשפט לעניני משפחה המוסמך.

בית המשפט העליון קבע לעניין זה -

"אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה"
[רע"א (עליון) 6558/99 נחום חבס ואח' נ' דין חבס]

לעניין מסירת מידע, סעיף 29 לחוק מרשם האוכלוסין קובע -

"ידיעות
29. (א) כל אדם רשאי לקבל ידיעה בנוגע לרישום לגביו במרשם וכן העתק או תמצית מן הרישום.
(ב) כל אדם רשאי לקבל ידיעה על שמו ומענו של כל אדם הרשום במרשם.
(ג) אדם שיש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל ידיעה על תאריך לידתו של אדם הרשום במרשם ועל פרטי רישום אחרים שייקבעו בתקנות."

ותקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם), תשל"ה-1975, קובעות :

"קבלת ידיעה על פרטי רישום

1. פרטי הרישום האחרים של נרשם שאדם אשר יש לו לכאורה ענין בדבר רשאי לקבל
ידיעה עליהם, הם:
(1) שמות
ההורים;
(2) מקום
הלידה;
(3) המצב האישי (רווק, נשוי, גרוש
או אלמן);
(4) המין;
(5) הלאום;
(6) תאריך הכניסה
לישראל;
(7) מספר
הזהות."

עליך להגיש מיידית בקשה לתיקון כתב ההגנה. ייתכן כי תחוייב בהוצאות בשל כך. 

אם לא תתקן את כתב ההגנה, תעלה טענות הגנה שלא נזכרו בו בהמשך המשפט והתובע יתנגד לכך - ביהמ"ש לא יתייחס לטענות אלו מחמת הרחבת חזית אסורה. לכן, דרך המלך היא הגשת בקשת תיקון כאמור.

כפי שנקבע בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"...תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות"

כמו כן, לגבי המועד להגשה, קובעת תקנה 93 -

"93. כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם
מועד אחר"

ובמצב זה, מה רשאי התובע לעשות -

94.  הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי
נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו
או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר
יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה,
טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

ואם התובע מחליט לא לתקן את כתב התביעה שלו, מה אז קורה?

"95.  הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב
לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על
כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון."

להתקשר טלפונית למזכירות בית המשפט, ולבקש שילחו אליך את ההחלטה בדואר אלקטרוני בקובץ PDF
יתכן שהם ידרשו ממך לשם כך שתחתום על טופס שמצורף כאן למטה בקישור
אם יש דרישה כזו, תשאל אותם אם הם מוכנים שתשלח להם את הטופס החתום בפקס' או בדואר אלקטרוני
אם מסיבה כלשהי זה לא מתאים לך, תבקש מהמזכירות שישלחו אליך בדואר את הנייר של ההחלטה, כדי שתוכל להמציאו לבעלי הדין כנדרש על ידם לצורך קבלת תגובתם.
ואם גם זה מתאים, תבקש מהם שיקריאו לך.בטלפון, ותבצע הקלטה של השיחה כדי שתוכל לאחר מכן להדפיס אותה.
אתה גם יכול להתקשר למרכז מידע ארצי טלפון 0772703333 ולבקש מהם שיקריאו לך את ההחלטה בטלפון  בקצב של הכתבה, כדי שתספיק לכתוב את הכל.
ואם כל זה לא עובד - פשוט תיגש למזכירות בית המשפט, תיקח צילום של ההחלטה, ותמסור למזכירות את הטופס שבקישור, כדי שבעתיד תוכל לקבל מסמכים מבית המשפט בדואר אלקטרוני.
בהצלחה.

ראי סעיפים 26 עד 29 בפסק הדין המצורף [ע"א 735/07 (עליון) צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות]

נושא שכר טרחתו של הנאמן, שיכול בית המשפט להחליט, נקבע בסעיף 8 לחוק הנאמנות -

ציטוט :

"שכר והוצאות
8. (א) נאמן
אינו זכאי לשכר בעד מילוי תפקידיו, זולת אם מילוים היה מעיסוקיו; אולם רשאי בית
המשפט להקציב לו שכר, אם ראה שהדבר מתחייב מהיקף תפקידיו כנאמן.
(ב) נאמן זכאי לשיפוי על הוצאות סבירות שהוציא ועל התחייבויות שהתחייב בהן
באופן סביר עקב מילוי תפקידיו.  
(ג) נאמן רשאי להחזיר לעצמו את שכרו והוצאותיו מנכסי הנאמנות, והוא רשאי
לעכבם בידו כערובה לסילוק המגיע לו לפי סעיף זה.
(ד) שר המשפטים,
באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין שכר, גמול והחזר
הוצאות שישולמו לפי סעיף זה לנאמן של הקדש ציבורי כהגדרתו בסעיף 26, לרבות הגבלות
לענין תשלומים כאמור; הוראות כאמור בסעיף קטן זה יכול שייקבעו לסוגי הקדש ציבורי."

הסכסוך המשפטי שלך הוא לא עם העירייה - ששם עבד הרשם.אלא עם תאגיד חיצוני שעובד עם העירייה.
אם הרשם יצטרך לפסול עצמו מכל התביעות של תאגידים שעובדים עם העירייה, לא תשאר לו עבודה בתור רשם, והוא יצטרך לחזור לעבוד בעירייה...

על פי סעיף 77א(א1)(3) לחוק בתי המשפט, ניתן לפסול שופט בשל עיסוק קודם אם -

"בטרם התמנה
לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד,
כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת"

כנראה שזה לא המקרה.

כמו כן, ראה סעיף 15 לכללי אתיקה לשופטים, בקישור

יתכן ששתי הבקשות, הראשונה והשניה, לא היו זהות, וגם המצב השתנה (כיוון שלטענתך, הסיבה הראשונה חדלה מלהתקיים), הרי שמכלול הנסיבות הביא לתשובה שונה שהתאימה למצב החדש - וזה נשמע הגיוני.
כיוון שלא ראיתי את הבקשה הראשונה וגם לא את השניה, וכיוון שלא ראיתי את התשובה הראשונה וגם לא את השניה, קשה להביע דעה נחרצת.

תביעה קטנה שונה מתביעה רגילה
בתביעה רגילה, אתה יכול להגיב לכתב ההגנה, אתה יכול לגייס עדים נוספים, אתה יכול גם להגיש ראיות נוספות.
לא כך המצב בתביעה קטנה - שם יש להגיש את כל החומר התומך בתביעה יחד עם כתב התביעה ואז יכולת התגובה לכתב ההגנה מוגבל.
תביעה שבה הנתבע משקר ומכחיש הכל, עדיף להגישה שלא במסגרת תביעה קטנה.
ברור לכן, שלשופט אין סבלנות, והוא מעוניין "להעיף" את התיק, כי תביעה קטנה צריכה להסתיים בישיבה אחת קצרה של בית המשפט, ויש להכינה מראש כך שתתאים למצב הזה
אפשרות אחרת שאפשר לשקול במקרים המתאימים, היא, לבקש שבית המשפט יעביר את התיק לבית משפט שלום, כיוון שההליך של תביעה קטנה אינו מתאים.

נא העבר שאלתך ל-

מהקל אל הכבד
1. צילום דפי חשבון הבנק שלהם המראה שאין בידיהם כסף
2. תצהיר שלהם המאשר שאין להם נכסים או רכוש
3. הוכחת מצב כלכלי קשה ממוסדות הרווחה או על סמך קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי
4. אם הם פושטי רגל, לצרף מסמכים המוכיחים זאת
5. אם הם מוגבלים בבנקים, להוכיח זאת במסמכים
6. אם הם סיעודיים, לצרף מסמכים על כך
7. אם היה להם חקירת יכולת בהוצאה לפועל, או הגבלה , לצרף אישור על כך.

וכל זה מהווה רק חלק מהאפשרויות.

נא הפנה שאלתך ל-