פורום בתי משפט

המערכת המשפטית לא אוהבת שבעלי דין שזכו במשפט משבחים אישית את השופט ואלה שהפסידו מגנים אותו.

המערכת המשפטית גם לא אוהבת שבעל דין כותב לבית המשפט מכתבים, לטוב ולרע, בקשר לפסק הדין

וכך כתבה בהחלטה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור לפני כחודש -

"אין מקום ל"התכתבות" של בעל דין עם תוכנו של פסק הדין"
[בשג"ץ (עליון) 6357/17 מיכאל כצמן נ' מחלקה לחקירות שוטרים]

יש גם זווית ראיה נוספת -
מבחינתך, לא טוב שפניה לנשיא תתפרש כאילו קיים לכאורה קשר אישי בינך לשופט.

בעוד שבתביעה שטרית על התובע אין כמעט נטל הוכחה, ועל הנתבע להוכיח שהוא לא חייב, הרי שבתביעה כספית זה הפוך, על התבוע מוטל כל הנטל - כי הוא בבחינת "המוציא" ולכן עליו הראיה.

מבחינת הנתבע קל יותר להתמודד עם תביעה כספית מאשר עם תביעה שטרית.
בתביעה כספית אין די בהצגת השטר, אלא יש להוכיח את קיומו וביצועו כדין של הסכם היסוד שמכוחו ניתן השטר.זכותו של התובע לבחור את המסלול בו הוא פועל, ואם הוא בחר בתביעה כספית וזונח את התביעה השטרית - יש להפעיל את הכללים של תביעה כספית.

אלא שאם מדובר בבית משפט לתביעות קטנות, הרי ששם דיני הראיות וסדרי הדין שונים, ובית המשפט רשאי לנהוג שלא על פי המקובל.
אם חלפו להם 10 הימים - צריך לבקש הארכת מועד, ולהסביר מדוע העיכוב לא היה באשמתך ואף לא בשליטתך.
הסמכות להורות על תיקון פרוטוקול מסורה לשופט, ומה שהוא מחליט בסופו של דבר, זה מה שקובע

בתביעה למתן חשבונות יש שני שלבים
השלב הראשון הוא גילוי מלא של כל הפרטים, העובדות וחשבונות, ולאחר מכן, בשלב השני, ניתן לתבוע על פיהם את התביעה הכספית
אבל תחילה יש ללמוד היטב את הפרטים הנוגעים לכך, כולל פסק הדין שמקנה לך זכויות, ומה גולה לך בשלב גילוי המסמכים החלקי.

בתקנות סדר הדין האזרחי נקבע פתרון לנושא קרוב - והוא, מחוז השיפוט לעסקה שנעשתה באינטרנט.

וכך נקבע בתקנה 3(א2) -

"(א2) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענה בשל פרסום או סחר ברשת האינטרנט
תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או מקום
מגוריו או מקום עסקו של התובע, בלבד, ויחולו האמור בתקנת משנה (א1)."

לכך צריך להוסיף, שבעסקאות שקשורות למקרקעין, יש כללים נפרדים
וכמו כן, על פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, רשאי כל בעל דין לבקש שינוי של מחוז הדיון משיקולי נוחיות.

כמו כן, הנתבע רשאי בכתב ההגנה שלו לטעון באופן אישי מה דעתו על חוות הדעת שהגיש התובע
הנתבע לא רשאי לצרף חוות דעת אישית שלו לכתב ההגנה במקום חוות דעת רפואית נגדית.
סעיף 26(א) לפקודת הראיות קובעת שניתן לחקור בעל-פה מומחה.

ראשית, הנושא עוסק כל כולו בענייני ביטוח - והפורום המתאים ביותר לעניין זה הוא פורום דיני ביטוח.



שנית, וכדי שלא תצא מכאן בלי כלום,

הרי שמהמעט שכתבת ברור שיש שתי בעיות, הראשונה, היעדר כשירותו המשפטית של המבוטח, ושאולי יש צורך למנות לו אפוטרופוס-לדין, עניין זה יש לפתור בבית המשפט לענייני משפחה,

והבעיה השניה, שלאחר מכן יוכל המוטב המקופח לתבוע את חב' הביטוח בבית משפט השלום, כאשר המבוטח (באמצעות האפוטרופוס-לדין) יצטרף כתובע או יהיה נתבע או נתבע פורמאלי.

לפעמים יש צורך להעלות את נושא הצטרפותו של המבוטח לתביעה בפני בית המשפט לענייני משפחה שינחה את האפוטרופוס-לדין כיצד לנהוג





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ראשית - משך הזמן המוקצב לכל תיק בבית משפט לתביעות קטנות הוא בין רבע שעה לחצי שעה.
ושנית - בדרך כלל יש את שלב העדויות, שבו ניתן גם לחקור בחקירה נגדית, ולאחריהן, בסוף המשפט, יש את שלב הסיכומים, שבו כל צד צריך לשכנע על פי מה שהביא לבית המשפט שהוא הצודק.

לכן, צריך להיות תמציתיים בעיניינים החשובים באמת, ואם יש זמן, להרחיב ולהתייחס גם לעניינים הפחות חשובים.

הסמכות נתונה לנשיא או סגן הנשיא של בית המשפט, כפי שנקבע בחוק בתי המשפט -

"48. (א) השופט אשר
ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור -
לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט."

הסיבות לחילופי רשמים או שופטים הן שונות
החל מסיבות בריאותיות ועד לסיבות שמונעות מלדון בשל היכרות מוקמדת עם בעלי הדין.

הזכות יכולה להיות מכוח חוק, תקנה, פסק דין, חוזה, תקנון וכו'

בנושא איגודים מקצועיים של אירגוני עובדים, יש סיכוי שבפורום דיני עבודה יש מישהו שמכיר את הנושא.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

על פי תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, דרך המלך היא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להיתמנות לאפוטרופוס-לדין, ואם הדבר יאושר, תוכל לפעול בשם אביך בהליך המשפטי.

אם רוצים להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול ניתן לעשות זאת תוך 10 ימים - וזה אפשרי גם בסדר דין מהיר - ולא לשכוח שיש לצרף תצהיר לבקשה.

בנוסף, ניתן לבקש "עיון מחדש" בהחלטה שניתנה בדיון המוקדם, על פי תקנה 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, באם יש צורך לשנותה.

מה שנשאר, זה כמובן, להחליט אם אכן מדובר במשהו חשוב, שאז צריך לפעול לתיקון המצב - או שאולי זה לא משהו קריטי.
אם תמצא שחשיבות העניין גוברת על כל השאר - תלך על זה.
בהצלחה.

מומלץ לכן שהמומחים מפורום דיני נזיקין ישיבו על שאלה זו.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ערעור כזה אפשרי בפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות
כלומר, אתה צריך להגיש בקשה לרשות ערעור למחוזי

ולשאלך "ולמה"

התשובה היא שכך נקבע בסעיף 96(ג) לחוק בתי המשפט - ציטוט :

"(ג) החלטה
של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי
הוראות סעיף 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף
ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו."

שים לב לכך שנושאים שנקבעו - בצו - שלגביהם לא ניתן לערער, לא ניתנים לערעור במקרה שלך. ראה פרטים בצו שבקישור.

הכוונה שהעד לא יחשף לעדותו על מנת להכין עצמו להמשך החקירה הנגדית המתקיימת במועד אחר.

וכך קבע הבג"ץ בנושא זה, בסעיף מס' 11 לפסק הדין -

"כידוע, בית משפט זה לא יידרש לטענות אשר הוכרעו בפסק דין סופי, ובעלי הדין אינם
רשאים להמשיך וליזום התדיינויות נוספות באותו עניין. כלל זה, שהורתו בעיקרון סופיות
הדיון, יפה גם לעניין עתירות המוגשות לבית משפט זה, וסטייה ממנו תיעשה במקרים
חריגים – למשל, בהתקיים שינוי נסיבות מהותי או אם נחשפו עובדות חדשות, שלא היו
ידועות, ולא ניתן היה לדעת על אודותיהן בהליך הראשון – המצדיקים בירור מחדש של
הטענות"
[בג"ץ 926/17 רות מכנס ואח' נ' שרת המשפטים ואח']
.

סכום התביעה הוא כפי שנקבע במדויק בכתב התביעה
ועל כך נאמר שסכום התביעה הוא לפי הסכום ששולמה עליו האגרה ביום הגשת התביעה.
ולכן, אם סכום התביעה השתנה עקב תוספת מע"מ, יש לבקש תיקון של כתב התביעה לסכום החדש (בתוספת המע"מ) ולשלם גם את הפרש האגרה.
ברור שאם סמכות הרשם הבכיר היא 75,000 ש"ח, ואם התיקון חורג מהסכום הזה (ולכן, גם מהסמכות) הרי שהרשם הבכיר לא יוכל לדון בתביעה.
בסעיף 85א לחוק בתי המשפט, נאמר לגבי סמכות רשם בכיר שהיא 75,000 ש"ח - אך הוא רשאי לפסוק אף מעבר לכך "... אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין."
הנוסח בציטוט הזה כפי שפורש בפסיקת בית המשפט העליון מטרתו לשמר את הערך הריאלי של התביעה כפי שיהיה ביום מתן פסק הדין, לעומת יום הגשת התביעה.
תיקון התביעה בדרך של הוספת המע"מ משנה את השווי הריאלי של התביעה ליום הגשתה ולכן אינה נכנסת לתוך "השיערוך" הזה.

ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים הוא הליך פלילי

למיטב ידיעתי בהליכים פליליים לא מגישים תצהירי עדות.

מומלץ להעביר שאלה זו לפורום פלילי





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

.

הסמכויות של הסגן נקבעו בחוק בתי המשפט
עיקרן, להיות אב בית דין, כאשר המשפט מתנהל בהרכב של שלושה שופטים
וגם, אחריות לנושא חלוקת תביעות שהוגשו באותו בית משפט לשופטים השונים
נשיא רשאי להאציל מסמכויותיו לסגן הנשיא
בבית משפט יכול להיות סגן נשיא אחד או יותר.
מינוי נשיא וסגן-נשיא הוא בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.

לפי דברייך, השופט קבע ישיבה מקדמית נוספת (שניה)
אבל לפי תקנות סדר הדין האזרחי - בסדר דין מהיר - הוא לא רשאי לעשות זאת, כי מותר לקיים רק ישיבה מקדמית אחת

ציטוט :

"214יא. (א)
בית המשפט רשאי לקיים ישיבה מקדמית אחת..."

לכן, צריך לקחת בערבון מוגבל מאוד מה שאני יכול לומר לך כאן, שהרי השופט עושה מה שהוא רוצה.

(1) מועד הגשת תצהירי עדים נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי - ציטוט -

"214ט. (א)
בתובענה בסדר דין מהיר יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של העדים ארבעים וחמישה
ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להגשת
התצהירים..."

(2) תקנה 214ט(ג) קובעת לעניין אי הגשת תצהירי עדות במועד -

"(ג) תצהיר עדות שלא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; עד, אשר לא
הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים
שיירשמו."

(3) מהציטוט הקודם עולה שאם הנתבע ירצה להעיד עד מבלי שהגיש תצהיר עדות מטעמו, יצטרך לקבל לשם כך את רשות בית המשפט וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(4) הנתבע יצטרך לקבל רשות מבית המשפט להגשת תצהירי עדות שלא הוגשו במועד.

(5) אין לי תשובה הגיונית, שהרי התקנות מאפשרות רק ישיבה מקדמית אחת בלבד.
מה שאת יכולה לומר לשופט, זה שבעלי הדין זכאים לשיוויון בתנאים, שאם לא כן אחד מהם יקופח. אם את היגשת תצהיריי עדות, הנתבע יכול היה להתכונן לחקירה נגדית במשך זמן רב, לעומת זאת, אם בית המשפט יאשר לנתבע עדות בעל-פה ללא הגשה מוקדמת של תצהיר-עדות, את תתקשי מאוד לחקור בחקירה נגדית את עדיי הנתבע - ומצבך יהיה קשה ורע יותר מזה של הנתבע.

נא העבירי שאלתך לפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

אם למשל נאמר שפסק הדין מעוכב, הרי שכל מרכיביו מעוכבים כולל שכר בטרחה

1. לא בטוח שתשלום הקנס היה בתוך המועד שעמד לרשותך צורך התשלום.

2. אם השופט החליט לבטל את הדיון, אבל בפועל כן התקיים דיון, ובמסגרתו התובע ביקש להטיל עליך קנס - אין עילת תביעה נגד הרשות המקומית, כי בית המשפט כן קיים דיון.

3. אם התקיים דיון, אף שלדעתך הוא בוטל, ויש לך הוכחות להחלטת הביטול, היית צריך להגיש ערעור על החלטת בית המשפט לקיים דיון ולהטיל קנס.

4. הרשות המקומית כנראה לא פעלה במרמה, כי אתה לא הודעת לה על תשלום הקנס, אלא רק לבית המשפט.

5. מציע שתשאל את השאלה גם בפורום





הערת מערכת: ראה פורום משפטי