פורום בתי משפט

וכך קבע בית המשפט העליון בעניין הנדון -

"על דרך הכלל, אמורה תשובה לתשובה להגיב לטענות המופיעות בכתב התשובה ולא לפתוח חזית
טיעון חדשה (ראו, רע"א
8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ, פיסקה 7 (לא פורסם, 21.1.07)). עם זאת, השאלה מתי חורגות טענות מגדר "תגובה" והופכות לחזית טיעון חדשה אינה פשוטה לעתים..."
[רע"א (עליון) 7818/09 Merck Sharp &
Dohme (israel 1996) Ltd  נ'  


נינה אוחנה]

בית המשפט מודע בדרך כלל לכך כאשר החלטה ניתנה במעמד צד אחד בלבד
לעיתים, החלטה למחיקת תובענה, היא החלטה במעמד צד אחד
לא ציינת מה היתה הסיבה למחיקת התובענה על ידי בית המשפט
בכל מקרה - מחיקת תובענה מאפשרת לך להגיש אותה מחדש לבית המשפט (היה ובית המשפט לא יבטל את החלטת המחיקה).

מה שהנתבע חייב לשלם זה רק הסכום שמופיע בפסק הדין בלי שום תוספת ובלי מע"מ

יש לבית המשפט (לשופט) סמכות לקיים את הדיון במקום אחר מחוץ לכותלי בית המשפט הקבועים
הדבר נקבע בחוק בתי המשפט
ההסבר המשפט לכך ניתן על ידי בית המשפט העליון בפסק דין

ציטוט :

"הנה כי כן, רשאי בית משפט מחוזי לקיים דיון אף מחוץ
ל"מקום מושבו", קרי, מחוץ לכותלי בית המשפט, ובלבד שראה לעשות כן
משיקולי צדק או יעילות הדיון (הוראת חוק דומה ביחס לבתי משפט שלום מצויה בסעיף 44
לחוק בתי המשפט). תנאי נוסף, אשר נדרש במקרים בהם בית המשפט בוחר לשבת שלא במקום
מושבו, אך גם מחוץ לאזור שיפוטו, הוא הסכמת נשיא בית המשפט המחוזי באזור השיפוט
המיועד..."
[ע"פ (עליון) 2595/13  רחל סופר נ' ארז איתן, עו"ד]

תקנת סדר הדין האזרחי שעוסקת בנושא דומה, קובעת -

"481. באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד
מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים..."

יש פסיקה (המצורפת בקישור) שאומרת את ההיפך -
גם אם קיבלת פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בשנת 2017 עדיין לא מחייב הדבר שתקבל שוב פעם פטור כזה, שהרי יש גם לבחון את סיכויי הערעור (אם העירבון נדרש לצורך ערעור)
ואם אין סיכוי ממשי לזכות בערעור לא ינתן פטור אוטומאטי מהפקדת עירבון

לנושא תסקיר מרווחה הוא או פורום פלילי, או פורום דיני משפחה

נא העבירי שאלתך לפורום המתאים בהתאם לנושא





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

חלה תקנה 495 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"המצאה בדואר על ידי בית-משפט
495. (א) המצאת
כתבי בי-דין בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ב) פקיד בית המשפט ישלח את הכתב חתום בחותם בית המשפט וירשום בתיק
התובענה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו כתב בי-הדין, אופן המשלוח ותאריכו.
(ג) אישור המסירה יצורף לתיק התובענה."

אם אין איש בבית, נהוג להשאיר הודעה לגשת לסניף הדואר ולקבל דבר דואר רשום.
הכיתוב "אין איש בבית" לא נחשב להמצאה כדין.

נושא אתיקה הוא בתחום מומחיותם של מנהלי פורום עורכי דין

נא העבירי שאלתך (המעניינת) ל-





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

רצוי להבהיר בעתירה את דבר משיכתה של העתירה הראשונה - ולציין, שחל שינוי נסיבות מהותי - או - שהתגלו עובדות חדשות שהצדיקו הגשת העתירה מחדש.

אין לדעת איזה הרכב ידון
אך לאור חילופי השופטים בעליון סביר שההרכב ישתנה.

כפי שנקבע בתקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי

"46. (א) תובע
רשאי לאחד לתובענה אחת כמה עילות, בין נגד נתבע אחד ובין נגד כמה נתבעים יחד;
תובעים אחדים רשאים לאחד לתובענה אחת כמה עילות שהם מעונינים בהן יחד, בין נגד
נתבע אחד ובין נגד כמה נתבעים יחד; והכל כשאין הוראה אחרת בענין זה."

צריך לשים לב שכל העילות נמצאות בסמכותו העניינית של בית המשפט בו מוגשת התביעה.
בית המשפט שלו תהיה הסמכות העניינית בעילות הכספיות נגזר מסיכום השווי של כלל העילות יחד. ולכן, לפעמים כדאי לתבוע יחד מספר עילות כספיות כדי להביא את התביעה לסמכותו העיניינית של בית המשפט המחוזי.
ואז מושג היתרון שהערעור יהיה בזכות לבית המשפט העליון.

יש יתרון בתשלום מופחת של האגרה, כפי שנקבע בתקנה 2(ב) לתקנות האגרות -
"כלל הליך כמה
סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך,
לפי הסכום הגבוה"

כאשר יש מספר ראשי נזק בעילת נזיקין אחת, יתכן שכדאי לשקול קביעת שווי נמוך יותר של התביעה לצרכי אגרה בלבד. לעיתים יש בכך יתרון, אם מכירים את הכללים שעל פיהם זה פועל.

בבקשה ובתצהיר תפרט את הרלוונטיות של העדים

תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי -- קובעת :

"178. (א)  נקבע
תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם
להצגת מסמכים; ההזמנה תפרש את הזמן ואת המקום שבהם נדרש המוזמן להתייצב ולשם מה
הוא נדרש; ואם נדרש להציג מסמך יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר ויפורש בה שהמוזמן
רשאי להביא לידי הצגת המסמך בלי שיבוא להציגו בעצמו. ההזמנה תומצא באחת הדרכים
האמורות בתקנה 475"

לעניין זימון עובד ציבור, קובעת תקנה 178(א1) -

"(א1) לא תישלח הזמנה לעובד ציבור לתת עדות בעל פה, אם ניתן לקבל עדותו
באמצעות תעודה של עובד הציבור או תעודה ציבורית כמשמעותן בפקודת הראיות [נוסח
חדש], תשל"א-1971; היתה העדות כזו שאי אפשר לתיתה בתעודה כאמור, יגיש בעל
הדין בקשה לבית המשפט לשלוח הזמנה לעובד הציבור לתת עדות בעל פה."

פקודת הראיות קובעת לעניין זימון עד -

"1. (א) מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת
לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב) בית המשפט
רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה
שאיננה גילוי האמת."

מידע נוסף על זימון עדים - ראה בקישור המצורף

על פי התקנות המצורפות בקישור
אבל רצוי לבדוק תחילה במזכירות בית המשפט אם יש חסיון על פסק הדין.
יתכן שתוכל לקבל מידע על התיק הזה ועל פסק הדין במרכז מידע ארצי - טלפון  0772703333

כל הפניות שלי לנבו נענו תמיד במהירות ובאדיבות
תוכל לפנות אליהם בקישור המצורף

בנושא קביעת נכות על פי חוק הנכים יש הוראות משפטיות ברורות, שאם פועלים בניגוד להן, קמה שאלה משפטית שעל בית המשפט להחליט ולקבוע לגביה
מהן ההוראות המשפטיות והיכן הן נמצאות ?
קיימות 3 הוראות
ההוראה הראשונה - היא חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב]
ההוראה השניה - תקנות הנכים (ועדות רפואיות), תשכ"ו-1965
ההוראה השלישית - תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), תשכ"ד-1964
שלושת ההוראות המשפטיות הללו מחייבות את אופן קביעת הנכות על פי הנוסחאות המפורטות בהן ולא בשום צורה אחרת
כמו כן, ניתנו פסקי דין רבים שדנים בהוראות המשפטיות הללו, ומגדירים בצורה מפורטת היכן רשאי בית המשפט להתערב והיכן לא.
באופן כללי אפשר לומר, שהנושא מחולק לשניים, עניינים רפואיים, שבסמכות הרופאים, ועניינים משפטיים שבסמכות בית המשפט.

אגרת בית המשפט היא תשלום שמועבר למדינת ישראל - למרות שהתשלום מתבצע טכנית בבית המשפט
כיוון שזה כסף ששייך למדינה, היא זו שרשאית להחליט למי היא נותנת פטור מאגרה ולמי לא
במקרים שבית המשפט מוצא לנכון, הוא מפנה את בקשת הפטור מאגרה לתגובת הפרקליטות - שמייצגת את המדינה.
בית המשפט יפעל לפי מה שהמדינה תחליט - כי זה הכסף של המדינה.

1. כן
2. כן
3. כן
4. מה שקובע זה אם בפועל ניתנה ארכה על ידי בית המשפט ולא אם מיידעים את המערער
אם לא ניתנה ארכה - אפשר לפנות להוצאה לפועל בתום 30 הימים שנקבעו לביצוע, לצורך אכיפת הצו בפועל.
הליך של בזיון בית המשפט ננקט רק כמוצא אחרון ובלית ברירה.

בסדר דין מהיר צריך להגיש בנוסף לכתב ההגנה, גם תצהיר עדות ראשית.
הסיבה לכך היא שתצהיר העדות הוא שונה מסתם תצהיר או מכתב הגנה, כי הוא מכיל רק דברים שהמצהיר יודע מידע אישי, ולא דברים שסיפרו לו.
תצהיר עדות ראשית צריך לאשר או על ידי עורך דין, או, במזכירות בית המשפט השלום תמורת אגרה של 47 שקל
מצורף כאן קישור - לדוגמא של תצהיר עדות ראשית - לצורך התרשמות בלבד
כמו כן, באיזה ישוב את גרה ?

של בית המשפט
נכון להיום, הסכום שיש לנכות מהאגרה לצורך החזר הוא 703 ש"ח.אם האגרה שולמה בבית משפט שלום.

כפי שנקבע שם ניתן לקבל "בתום הדיון או בסמוך לאחר
מכן"