פורום בתי משפט

כל עוד לא ניתן פסק דין, הרי שהאיחור לא ישנה את העובדה שכתב ההגנה הוגש ונמצא בתיק.
שום שופט לא יאפשר דחייה של כתב הגנה, רק משום שהוגש באיחור וגם לא משום שהוגש ללא הסכמת בית המשפט.
זה שיקול אולי לפסיקת הוצאות בהמשך, אך לא למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

לא מדובר כאן במטרד לציבור
הרכוש המשותף אינו שטח ציבורי ואינו בבעלות הציבור
הוא כן בבעלות של מספר אנשים פרטיים, שכולם יחד הם הבעלים במשותף, אבל זה לא רכוש ציבורי של כל אזרחי מדינת ישראל.
הבעלים של הרכוש המשותף יכולים לנעול את הכניסה אליו ולהרשות כניסה רק לבעלים של הרכוש המשותף, ולכן, הוא רכוש פרטי לחלוטין - ולא ציבורי.

בנוסף, גם אם נניח תיאורטית שהיה מדובר ברכוש ציבורי ולכן במטרד לציבור, הרי שעל פי סעיף 43 לפקודת הנזיקין תביעה לסילוק המטרד רשאי להגיש רק היועץ המשפטי לממשלה.

אם את בעלת דירה בבית משותף, יש לך שני מסלולים לתבוע תיקון (סילוק) של הבעיה ברכוש המשותף
הראשון - להגיש תביעת נזיקין לבית המשפט השלום, הן לסילוק המטרד והן לפיצוי על נזק שנגרם לך בגינו.
והשני - להגיש תביעה למפקח על רישום המקרקעין, על פי סעיף 3 לתקנון המצוי, נגד נציגות הבית המשותף (ואם אין נציגות, נגד כל יתר בעלי הדירות) לביצוע התיקון הדרוש ברכוש המשותף.

מומלץ לצרף לכתב התביעה חוות דעת של בעל מקצוע שיסביר מה הבעיה וכיצד רצוי לתקנה. וזכותך לבקש גם פסיקת הוצאות משפט לרבות בשל חוות הדעת

את יכולה לפנות לפורום נדל"ן ודיני מקרקעין ולקבל גם מהם את עצתם בנדון

בסדר דין מהיר אין דרישה להגיש יחד כתב תביעה ותצהיר עדות
בדרך כלל, מגישים תצהיר עדות ראשית (מידע אישי) 45 יום אחרי שהוגשו כתבי ההגנה - אלא אם קבע בית המשפט זמן אחר להגשה.

יחד עם כתב התביעה מוגש תצהיר התומך בכתב התביעה, והתצהיר התומך הזה יכול להכיל עובדות הן מידע אישי והן על פי מיטב אמונתך
לדוגמא - יש לך נזילה מהתקרה, ואתה תובע את השכן מלמעלה
מה שאתה יודע מידע אישי זה שהתקרה מטפטפת מים
מאידך - מה שאתה יודע על פי מיטב אמונתך, זה שהצינור שעובר בדירת השכן מעל התקרה גרם בעבר לנזילה, ולכן, אתה משער שהוא הסיבה לנזילה, אבל זו רק השערה ולא עובדה מידע אישי שראית.

הטענה שלך במקרה כזה, שכיוון שהידע על סיבת הנזילה מצוי כולו בחזקתו של השכן - עליו נטל ההוכחה שהוא לא זה שאחראי לנזילה.

מומלץ לשאול ב-

אם יש צורך לתובע להוכיח את התביעה כיוון שהנתבע הכחיש אותה, ואם התובע בסופו של ההליך המשפטי זכה בתביעתו, ברור שהתובע זכאי לקבל הוצאות משפט ראויות.

יחד עם זאת, על פי סעיף 68א לחוק בתי המשפט, רשאי בעל דין לבקש מבית המשפט לתקן את הפרוטוקול תוך 10 ימים מיום המצאתו של הפרוטוקול
בקשה לתיקון פרוטוקול צריכה להיתמך בתצהיר.

ראה למטה, בתוספת, של הקישור המצורף

ההחלטה עליה אתה מעוניין להגיש בר"ע נבלעה בתוך פסק הדין
לכן, מניין הימים להגשת הבר"ע יתחיל מיום שהומצאה לך ההחלטה בדבר ביטול פסק הדין שמחק את התביעה וזאת - על פי הארכת המועד הסטטורית שבתקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי.
אבל, לשם זהירות בלבד, תוכל להגיש יחד עם הבר"ע גם בקשה להארכת מועד להגשת הבר"ע.

נא העבר שאלתך ל-

נא העבר שאלתך ל-

תעשה העברה ןתרשום שם את הסיבה של העברה 

וכדי שיוכל למלא תפקיד של שופט במחוז אחר הוא זקוק למינויי לשם כך.
בדרך כלל, קורה ששופט מחליט לקיים דיון בתיק מסויים מחוץ לכותליי בית המשפט, למשל, כאשר יש אדם חולה המאושפז בבית חולים, ויש חשיבות לקבל את עדותו
או כאשר יש חשיבות שהשופט יגיע בעצמו לשטח הנתון במחלוקת, לבחינת המצב הפיזי.

אין חובה, מאידך, בסדר דין מהיר נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי -

"214יא (א) ...
(ב)  ...
(ג) השופט או הרשם הדן בישיבה המקדמית לא יהיה, במידת האפשר, השופט או
הרשם הדן בתובענה."

בחוק בתי המשפט, נקבע בסעיפים 90 ו- 97 שרשם מוסמך לדון, להחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות
בכל ענין הנוגע לניהולו של הליך, כמו גם בקביעת פלוגתאות.

וכך קבע בית המשפט העליון בעניין הנדון -

"על דרך הכלל, אמורה תשובה לתשובה להגיב לטענות המופיעות בכתב התשובה ולא לפתוח חזית
טיעון חדשה (ראו, רע"א
8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ, פיסקה 7 (לא פורסם, 21.1.07)). עם זאת, השאלה מתי חורגות טענות מגדר "תגובה" והופכות לחזית טיעון חדשה אינה פשוטה לעתים..."
[רע"א (עליון) 7818/09 Merck Sharp &
Dohme (israel 1996) Ltd  נ'  


נינה אוחנה]

בית המשפט מודע בדרך כלל לכך כאשר החלטה ניתנה במעמד צד אחד בלבד
לעיתים, החלטה למחיקת תובענה, היא החלטה במעמד צד אחד
לא ציינת מה היתה הסיבה למחיקת התובענה על ידי בית המשפט
בכל מקרה - מחיקת תובענה מאפשרת לך להגיש אותה מחדש לבית המשפט (היה ובית המשפט לא יבטל את החלטת המחיקה).

מה שהנתבע חייב לשלם זה רק הסכום שמופיע בפסק הדין בלי שום תוספת ובלי מע"מ

יש לבית המשפט (לשופט) סמכות לקיים את הדיון במקום אחר מחוץ לכותלי בית המשפט הקבועים
הדבר נקבע בחוק בתי המשפט
ההסבר המשפט לכך ניתן על ידי בית המשפט העליון בפסק דין

ציטוט :

"הנה כי כן, רשאי בית משפט מחוזי לקיים דיון אף מחוץ
ל"מקום מושבו", קרי, מחוץ לכותלי בית המשפט, ובלבד שראה לעשות כן
משיקולי צדק או יעילות הדיון (הוראת חוק דומה ביחס לבתי משפט שלום מצויה בסעיף 44
לחוק בתי המשפט). תנאי נוסף, אשר נדרש במקרים בהם בית המשפט בוחר לשבת שלא במקום
מושבו, אך גם מחוץ לאזור שיפוטו, הוא הסכמת נשיא בית המשפט המחוזי באזור השיפוט
המיועד..."
[ע"פ (עליון) 2595/13  רחל סופר נ' ארז איתן, עו"ד]

תקנת סדר הדין האזרחי שעוסקת בנושא דומה, קובעת -

"481. באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד
מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים..."

יש פסיקה (המצורפת בקישור) שאומרת את ההיפך -
גם אם קיבלת פטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון בשנת 2017 עדיין לא מחייב הדבר שתקבל שוב פעם פטור כזה, שהרי יש גם לבחון את סיכויי הערעור (אם העירבון נדרש לצורך ערעור)
ואם אין סיכוי ממשי לזכות בערעור לא ינתן פטור אוטומאטי מהפקדת עירבון

לנושא תסקיר מרווחה הוא או פורום פלילי, או פורום דיני משפחה

נא העבירי שאלתך לפורום המתאים בהתאם לנושא





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

חלה תקנה 495 לתקנות סדר הדין האזרחי -

"המצאה בדואר על ידי בית-משפט
495. (א) המצאת
כתבי בי-דין בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה.
(ב) פקיד בית המשפט ישלח את הכתב חתום בחותם בית המשפט וירשום בתיק
התובענה, או בתעודה שתצורף לתיק, מהו כתב בי-הדין, אופן המשלוח ותאריכו.
(ג) אישור המסירה יצורף לתיק התובענה."

אם אין איש בבית, נהוג להשאיר הודעה לגשת לסניף הדואר ולקבל דבר דואר רשום.
הכיתוב "אין איש בבית" לא נחשב להמצאה כדין.

נושא אתיקה הוא בתחום מומחיותם של מנהלי פורום עורכי דין

נא העבירי שאלתך (המעניינת) ל-





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

רצוי להבהיר בעתירה את דבר משיכתה של העתירה הראשונה - ולציין, שחל שינוי נסיבות מהותי - או - שהתגלו עובדות חדשות שהצדיקו הגשת העתירה מחדש.

אין לדעת איזה הרכב ידון
אך לאור חילופי השופטים בעליון סביר שההרכב ישתנה.