פורום בתי משפט

נא העבר שאלתך ל -

על החלטות שגויות של רשם ניתן לערער תוך 20 יום לשופט בית המשפט בו מכהן הרשם, ואם הוא רשם בכיר, ניתן להגיש בר"ע למחוזי.

אולי אפשר לבקש לעיון שוב בהחלטה אם היא ממש ממש אבל ממש  מוטעית 
אם הבקשה ניתנה במעמד צד אחד אשפר להגיש בקשה לביטול החלטה במעמד צד אחד בפני הרשם

אז בדרך כלל (ותלוי באיזה סדר דין ובבית המשפט) צריך להגיש בקשה+תצהיר לתיקון כתב ההגנה ולכלול בתצהיר של הבקשה את העובדות החדשות שהוספתן מתבקשת.
לא מקובל להגיש לבית המשפט "הודעה" בעניין מסוג זה.

ואם מדובר שנושא פלילי של העלמת מס - רצוי לשאול בפורום פלילי





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

ו/או שיבוש מהלכי משפט, הרי שיש סדרה של סעיפי חוק, החל מסעיף 237 ועד סעיף 250 לחוק העונשין שמתייחסים לנושא מזוויות שונות.

אבל לכלל הזה יש גם שני יוצאים מן הכלל - כאשר מדובר בייפוי-כוח כללי וכאשר מדובר בייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין

כפי שנקבע בסעיף 20 לחוק הנוטריונים -

"20. (א) יפוי-כוח
כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו
בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה
ובתקנות על פיו..."

מעמיד עצמו בבעיה ובעמדה נחותה
הרי אדם ישר והגון לא צריך לחשוש מקבלת כתב תביעה, ויש לו אפשרות להגיש כתב הגנה, ולפרט בו מדוע כתב התביעה אינו צודק - ולפעמים אפילו יכול הנתבע לבקש את סילוק התביעה על הסף.
לעומת זאת, נתבע - שבמודע - נמנע מלקבל כתב תביעה מעמיד עצמו במצב שלכאורה אין לו הגנה, ושהתביעה נגדו היא ככל הנראה מוצדקת
יכולים להיווצר גם מצבים עוד יותר מסובכים מבחינת הנתבע, כאשר בית המשפט נותן נגד הנתבע פסק דין בהיעדר הגנה, ואז בהמשך ננקטים הליכי הוצאה לפועל - דבר שמחייב את הנתבע לנקוט בצעדים מסובכים כדי לבטל את רוע הגזירה ולנסות ולהחזיר את הגלגל לאחור.

בהליך אזרחי - קובעות תקנות סדר הדין האזרחי

"בעל דין רשאי להחליף עורך
דינו
473. (א) בעל
דין שמייצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או ענין, או לסלקו,
ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין;
כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי
של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו ביפוי הכוח שניתן לו.
(ב) בלא חילופין בדרך האמורה, אין עורך הדין רשאי להסתלק מן התובענה אלא
ברשות בית המשפט או הרשם שלפניו היא תלויה ועומדת."

לעיתים, מוגשת תביעה, ואז הנתבע מוכיח בכתב ההגנה את עמדתו, ולפעמים אף מוגשים תצהירי העדות מטעם הצדדים, ולנתבע נוצר כבר יתרון דיוני על פני התובע, ואז בית המשפט יכול למחוק את התביעה בתנאים
התנאים יכולים להיות שונים, החל מחיוב התובע בתשלום הוצאות לנתבע, ויכול גם להוסיף תנאים - למשל - שאם בעתיד יגיש התובע את התביעה מחדש היא תחזור לנקודה שבה נמצאת התביעה הנוכחית טרם מחיקתה, ובכך ישמר היתרון הדיוני של הנתבע. יתכן גם מצב שהשופט ידחה את בקשת המחיקה לחלוטין, ויורה על המשך הדיונים, במיוחד אם יבקש הנתבע זאת.
אם השופט מקבל את בקשת התובע למחיקה, התיק "נסגר" אבל לא נעלם.
אם מתבקש תיקון כתב התביעה, ומוגש כתב תביעה מתוקן, יכול הנתבע לבקש סילוק התביעה המתוקנת על הסף, ובלבד שיעשה זאת בהזדמנות הראשונה וללא שיהוי. אם כתב ההגנה המתוקן הוא ההזדמנות הראשונה של הנתבע, הרי שבמסגרתו עליו לטעון לסילוק התביעה המתוקנת על הסף.

בדרך כלל - ניתן לבקש את תיקון (שינוי) של כתב התביעה
ובתי המשפט גמישים בעניין זה, ואין הגבלה מוגדרת של 30 יום.
ככל שבקשת התיקון מוקדמת יותר במשפט כך הסיכוי טוב יותר שהיא תאושר.
יש לקחת בחשבון שבקשה לתיקון כתב תביעה עלולה לגרור חיוב בוצאות משפט לטובת הנתבע שצריך להגיש כתב הגנה חדש לאחר מכן.
כמעט בכל תביעה חייב להיות דיון - אלא אם כן החליט בית המשפט שהוא אינו מוסמך לדון בה, או שיש לסלקה על הסף.
למחוק כתב תביעה - אכן זה אפשרי אם ביקש זאת התובע.
החחלטה ללא דיון מקובלת רק בבקשות מסוימות שמוגשות במהלך התביעה ובבקשות לרשות ערעור שהשופט מחליט לדחות אותה מסיבות שונות.

נא העבירי שאלתך לפורומים הללו  שעוסקים בנושא

1. פורום נדל"ן ודיני מקרקעין

2. פורום פלילי - שהרי מדובר בעבירה פלילית (הריסה היא עונש פלילי) ויש להגיש לבית משפט לעניינים מקומיים בקשה לדחיית ההריסה.





הערת מערכת: ראה פורום משפטי

כללי
תלונה נגד שופט לא מתייחסת לגופן של ההחלטות השיפוטיות
השגות על החלטות שיפוטיות יש להגיש בדרך של ערעור או בקשה לרשות ערעור
התלונות נגד שופטים עוסקות בהתנהגות השופט מעבר להחלטות השיפוטיות
הנושאים כוללים את כללי האתיקה של שופטים (ראה קישור מצורף)
וגם בהתאם לסעיפים 17 + 18 + 19 חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב-2002

"17. הנציב לא יברר תלונה שהיא כמפורט להלן:
(1) התלונה אינה על שופט או שאינה
בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול משפט על
ידיו;
(2) התלונה היא קנטרנית או טורדנית
על פניה או עוסקת בזוטי דברים;
(3) ענינה של התלונה בשאלה משפטית
או ראייתית מהותית;
(4) התלונה היא בענין הניתן לערעור
על פי דין, למעט בענין הנוגע להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות
בדרך ניהול המשפט על ידיו;
(5) בקשה של בעל דין ששופט פלוני
יפסול עצמו מלישב בדין כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים
בניהול המשפט; כללה התלונה נוסף על בקשת הפסלות כאמור ענינים שרשאי הנציב לברר לפי
הוראות חוק זה, יברר הנציב את אותו החלק שבו לא התבקשה פסלות השופט
כאמור;
(6) התלונה היא על מעשה שמתנהלת
בשלו חקירה במשטרה או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי
לשופטים.
תלונות שבירורן מצריך סיבה מיוחדת
18.(א) הנציב לא יברר תלונות כמפורט
להלן, אלא אם כן מצא הנציב שקיימת סיבה מיוחדת המצדיקה את
בירורן:
(1) התלונה הוגשה לאחר שעברה שנה
מיום המעשה שעליו נסבה התלונה או מהיום שעילת התלונה נודעה למתלונן, או מיום מתן
פסק הדין בענינו בהליך שאליו מתייחסת התלונה, לפי המאוחר;
(2) תלונה בענין שניתנה בו החלטה,
שעליה אפשר או היה אפשר, להגיש ערעור, והיא אינה מסוג התלונות שאין לברר
אותן.
(ב) הנציב רשאי לא לברר תלונה אם סבר שהיא אינה
מתאימה להתברר על ידו מחמת שהיא מתאימה יותר לטענת פסלות מלשבת
בדין.
(ג) החלטות הנציב לפי סעיף זה יהיו בכתב
ומנומקות.
התלונה ועילותיה ופתיחת הבירור

19. (א) תלונה ניתנת להגשה על כל שופט
בענין הנוגע להתנהגותו במסגרת מילוי תפקידו כשופט לרבות בדרך ניהול המשפט על
ידיו."

לגבי השאלות ששאלת -
הן עוסקות בהחלטות שנתן השופט לגופן, ולכן המקום לברר אותן הוא בערעור
יש לזכור שאופן ניהול המשפט נתון במידה רבה בידי השופט וערכאת הערעור לא נוטה להתערב בו.
יש לזכור גם - שאף אם נניח שאתה צודק בטענות שלך, בית המשפט בערעור לא יבטל את ההליך המשפטי בשל התנהגותו של השופט
מומלץ לכן להתייחס לטעויות ענייניות ולא להיגרר לדברים שאולי "מרגיזים" אבל לא יביאו לשינוי בערעור.
מה שאתה מצפה, אולי, זה שמישהו יעשה "סדרת חינוך" לשופט, וזה לא יקרה. - למרות מה שכתוב בסעיף 19 הנ"ל.

או באמצעות שליח, או בביקור אישי שלך אצלהם - או בכולם יחד
רק שתהיי בטוחה שכולם יגיעו ביום ובשעה היעודה

המעט שאני יודע הוא זה -
על פי תקנה כ"א לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג - נקבע :

"העברת תיק
כא. (1) החלטת
בית-הדין להעביר תיק לבית-דין אחר או קביעה שמקום הדיון בתיק הוא בבית-דין אחר,
תנומק בכתב. ההחלטה טעונה הסכמתו של נשיא בית-הדין הרבני הגדול או של מי שהוסמך
לכך על-ידו."

כלומר, יש להגיש בקשה מנומקת לבית הדין בו מתקיים הדיון עכשיו, ולבקש ממנו להעביר את התיק למקום אחר.
מומלץ מאוד לשאול בבית הדין בו נמצא התיק עכשיו כיצד יש לפעול.

יש שני שיקולים עיקריים שמנחים לגבי שאלת הסמכות העניינית, שלום או מחוזי.
הראשון - האם מדובר בסעד שקובע בעלות במקרקעין
אם כן, אז במחוזי, אם לא אז בשלום, בכפוף לשיקול השני..
השני - אם לא מדובר בבעלות על מקרקעין אלא בהצהרה על כסף, או על משהו שניתן למדוד או לאמוד אותו בשווה ערך כספי, אז עד 2.5 מיליון שקל, בשלום, ומעל, במחוזי.
ואם לא ניתן לאמוד אותו בערך כספי כלשהו - אז במחוזי.

נסה לברר במרכז מידע ארצי 077-2703333
ואם לא תקבל תשובה, תעשה ביקור במזכירות בית המשפט שיסבירו לך על מה ולמה.

בשאלה בכמה כסף מדובר - והאם יש לך זמן להשקיע בנושא
קראתי בעיון את האסמכתאות שבתשובת רשמת בית מהשפט העליון - ולא השתכנעתי
הסיבות העיקריות לכך הן אלה -
א. אין הוראה מפורשת בתקנות לכך שלא צריך להשיב אגרה
ב. התשובה של הרשמת מסתמכת על "פרשנות נוהגת" - שכל כולה החלטות פרשניות של רשמים.
ג. אין שום פסיקה של בית המשפט העליון (של שופט) שקובעת שלא צריך להשיב אגרה.
ד. חוק יסוד השפיטה קובע שסמכות רשם תהיה מפורשת בחוק. חוק בתי המשפט לא קבע שלרשם יש סמכות לתת פרשנות לחוק או לתקנות.
ה. בית המשפט העליון קבע שבית המשפט (ולא הרשם) הוא המוסמך לפרש דבר חקיקה -
"בית המשפט הוא הגורם המוסמך לפרש דבר חקיקה..."
[רע"א (עליון) 3411/16 פלוני נ' משרד הרווחה ירושלים]
ו. על פי חוק, רשם ההוצאה לפועל אינו מוסמך אפילו להבהיר פסק דין, ולצורך כך חייב הוא לפנות לשופט שנתן את פסק הדין כדי שיבהירו - קל וחומר שאינו מוסמך להבהיר חוק או תקנה..
ז. לעומת זאת, קבע בית המשפט העליון, שבית משפט כפוף לאותם כללים כמו רשות מינהלית, ואינו רשאי לפעול אלא על פי הסמכות שהוקנתה לו בחוק -
"אף שהרשות השופטת הינה רשות עצמאית ונפרדת מהרשות המבצעת, הרי שגם הרשות השופטת היא אחת מרשויות השלטון ומשכך אף היא כפופה לעקרון החוקיות..."
[רע"א (עליון) 2327/11 פלוני נ' פלוני]
ח. הרשמת בתשובתה כאמור לא מסתמכת על שום חוק ושום תקנה שבה נאמר מפורשות שאם הבג"ץ קיים דיון במעמד שלושה שופטים שולל עצם הדבר הזה את זכות השבת האגרה הקבועה בתקנות במפורש.

שניתנה בפורום פלילי בנושא הגרלות - יש שם 3 שאלות ו- 3 תשובות

השופט הוא של שני הצדדים - ממילא ברור שפסילתו תפגע ותשליך גם על הצד שכנגד
השופט שנתבקש לפסול עצמו הוא לא בעל הדין בבקשת הפסלות, ולכן בעלי הדין בהליך המשפטי הם גם הצדדים לבקשת הפסלות והם גם הצדדים בערעור על החלטת השופט בנושא הפסלות - אם יוגש ערעור.
וכך נקבע בתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי לגבי זכות בעלי הדין האחרים להשיב לערעור על החלטת הפסלות -

"(ד) כל בעל דין אחר רשאי להשיב לערעור..."

-- בסד"מ חובה להגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום
-- חובה בסד"מ להגיש יחד עם כתב התביעה גילוי מסמכים + עותק מהם
-- ערערור ברשות לעומת ערעור בזכות

ציטוט :

"214ב1 תובענה
שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות
בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה
כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:
(1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה
לפי תקנות 214ג ו-214ח, בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות
להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי הענין; המצאת מסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת
כתב תביעה, לצורך מנין המועדים הקבועים בפרק זה;
(2) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם
לתקנות 214ג ו-214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, בתוך המועד הקבוע
להגשת כתב הגנה לפי פרק זה."

תקנה 214ג -

"214ג. בכתב
טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך
לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות
משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא
ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר."

תקנה 214ח -

"214ח. (א)
לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין
הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה
ודרישה.
(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב
הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102,
103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול
לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים."

השנה - 2017 - שונה חוק השכירות, ונקבעו בו כללים שנוא הנדון, בסעיף 8 לחוק

ציטוט :

"התאמת המושכר והסתמכות
על  אי-התאמה
(א) המשכיר
ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו ובין השוכר.
(ב) על אי-התאמת
המושכר יחולו הוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, בשינויים המחויבים
(להלן – אי-התאמה), בין שאי-ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו ובין שמקורה בסביבתו.
(ג) השוכר אינו זכאי
להסתמך על אי-התאמה בכל אחת מאלה:

(1) השוכר ידע על אי-ההתאמה בעת כריתת חוזה השכירות;
(2) השוכר לא הודיע על אי-ההתאמה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה או
שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי-ההתאמה; פסקה זו לא תחול אם המשכיר ידע או
היה עליו לדעת על אי-ההתאמה;
(3) השוכר לא נתן למשכיר הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולא נתן לו, ככל
שהדבר סביר בנסיבות העניין, הזדמנות סבירה לתקן את אי-ההתאמה.
(ד) על אף האמור בסעיף
קטן (ג), לא קיים השוכר נטל כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותו סעיף קטן, זכאי הוא
להסתמך על אי-ההתאמה באותה מידה שבה אי-קיום הנטל כאמור לא פגע במשכיר."

על פי סעיף 25יד לחוק, סעיף 6 הנ"ל הוא קוגנטי, ולא ניתן להתנות עליו בחוזה השכירות או בכל דרך שהי.

ולכן, יש הוראה מפורשת בהנחיות נשיא בית המשפט העליון, שמותר ואפשר לצרף לסיכומים במשפט קבלות להוכחת תשלום שכר טרחת עורך הדין, או כל הוצאה אחרת - כגון - תשלום למומחה לצורך קבלת חוות דעת ממנו וכו'.
אם לא מצרפים קבלות והכחות לתשלומים והוצאות שהיו בפועל, בית המשפט פועל על פי הערכות ואומדן שהוא עושה, ואז יש פגיעה בבעל דין שלא צירף את ההוכחות הדרושות.