פורום בתי משפט

-- בסד"מ חובה להגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום
-- חובה בסד"מ להגיש יחד עם כתב התביעה גילוי מסמכים + עותק מהם
-- ערערור ברשות לעומת ערעור בזכות

ציטוט :

"214ב1 תובענה
שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות
בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה
כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:
(1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה
לפי תקנות 214ג ו-214ח, בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות
להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי הענין; המצאת מסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת
כתב תביעה, לצורך מנין המועדים הקבועים בפרק זה;
(2) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם
לתקנות 214ג ו-214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, בתוך המועד הקבוע
להגשת כתב הגנה לפי פרק זה."

תקנה 214ג -

"214ג. בכתב
טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך
לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות
משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא
ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר."

תקנה 214ח -

"214ח. (א)
לכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יצרף בעל דין רשימה של המסמכים הנוגעים לענין
הנדון, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו, ושאותרו על ידו לאחר חקירה
ודרישה.
(ב) היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, יצרף העתק או תצלום שלו לכתב
הטענות; לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.
(ג) הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר, למעט תקנות 102,
103 ו-119, בשינויים המחויבים; לא צירף בעל דין מסמך כאמור בתקנת משנה (ב), תחול
לגביו תקנה 114א, בשינויים המחויבים."

השנה - 2017 - שונה חוק השכירות, ונקבעו בו כללים שנוא הנדון, בסעיף 8 לחוק

ציטוט :

"התאמת המושכר והסתמכות
על  אי-התאמה
(א) המשכיר
ימסור את המושכר כשהוא מתאים למוסכם בינו ובין השוכר.
(ב) על אי-התאמת
המושכר יחולו הוראות סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, בשינויים המחויבים
(להלן – אי-התאמה), בין שאי-ההתאמה במושכר מקורה במושכר עצמו ובין שמקורה בסביבתו.
(ג) השוכר אינו זכאי
להסתמך על אי-התאמה בכל אחת מאלה:

(1) השוכר ידע על אי-ההתאמה בעת כריתת חוזה השכירות;
(2) השוכר לא הודיע על אי-ההתאמה למשכיר זמן סביר לאחר שגילה אותה או
שהיה עליו לגלותה, תוך פירוט סביר של אי-ההתאמה; פסקה זו לא תחול אם המשכיר ידע או
היה עליו לדעת על אי-ההתאמה;
(3) השוכר לא נתן למשכיר הזדמנות סבירה לבדוק את המושכר ולא נתן לו, ככל
שהדבר סביר בנסיבות העניין, הזדמנות סבירה לתקן את אי-ההתאמה.
(ד) על אף האמור בסעיף
קטן (ג), לא קיים השוכר נטל כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותו סעיף קטן, זכאי הוא
להסתמך על אי-ההתאמה באותה מידה שבה אי-קיום הנטל כאמור לא פגע במשכיר."

על פי סעיף 25יד לחוק, סעיף 6 הנ"ל הוא קוגנטי, ולא ניתן להתנות עליו בחוזה השכירות או בכל דרך שהי.

ולכן, יש הוראה מפורשת בהנחיות נשיא בית המשפט העליון, שמותר ואפשר לצרף לסיכומים במשפט קבלות להוכחת תשלום שכר טרחת עורך הדין, או כל הוצאה אחרת - כגון - תשלום למומחה לצורך קבלת חוות דעת ממנו וכו'.
אם לא מצרפים קבלות והכחות לתשלומים והוצאות שהיו בפועל, בית המשפט פועל על פי הערכות ואומדן שהוא עושה, ואז יש פגיעה בבעל דין שלא צירף את ההוכחות הדרושות.

כל תביעה משפטית תלויה בהסכם השכירות, הספציפי וכל הסכם שונה מהאחרים
בנוסף, בשנת 2017 עשו מהפכה רצינית בחוק השכירות והשאילה, וכל הפסיקה שקיימת היא מיושנת ואינה רלוונטית עוד, כי היא נסמכת על המצב החוקי שהיה טרם השינוי בחוק.
אם יש הוראה ברורה בחוזה השכירות והיא לא בוצעה על ידי השוכר, היא מספקת לצורך הוכחת תביעה ואין צורך בפסק דין תקדימי.

2.  נכון.
רק שהנטל להוכיח תביעתך עליך, ולכן עליך להעידם

אם לא יוגש כתב תשובה יראו את התובע כמכחיש את הטענות בכתב ההגנה. בכתב תשובה לא ניתן להוסיף טענות חדשות או עילה חדשה, אלא אם אלה מהווים מענה לטענות חדשות ומהותיות שהעלה המשיב. 
כתב התביעה וכתב התשובה הם המסגרת להליך ולא ניתן בהמשך להרחיב חזית מעבר לנטען בהם, אלא ברשות בית המשפט.

וגם אין צורך בכך.

אומנם כבר צירפת חוות דעת לכתב התביעה - אבל לא היה הכרח לעשות זאת.

חוות דעת יש לצרף לכתב התביעה רק כשמדובר בתביעה בנושא של רפואה, כמו למשל, רשלנות רפואית.

בתביעה של נזק עקב נזילת מים מהדירה של השכן מלמעלה - אין חובה לצרף חוות דעת לכתב תביעה.

זה שצירפת חוות דעת, לא מגבילה אותך ולא מונעת ממך לבקש ממוחה אחר - או אפילו מאותו מומחה - שיתן חוות דעת נוספת ועדכנית להיום, או שיתן תצהיר עדות ראשית לגבי הנזק ותיקונו הנדרש. וגם לבקש ממנו שיגיע לבית המשפט לחקירה נגדית על תצהירו (או על חוות דעתו) הכל כפי שיורה בית המשפט.

בנוסף - את רשאית לבקש מבית המשפט שימנה מומחה מטעמו (בדיוק כמו שהמפקח עושה) כדי שיתן חוות דעת אובייקטיבית לבית המשפט כולל אומדן התיקון הדרוש ועלותו.

במקרים המתאימים - עדיף לתבוע תשלום כספי על הנזק שנגרם, מאשר לתבוע שהשכן יבצע בעצמו את התיקון בדירתך.

כי את יודעת לעשות בדירתך טוב יותר את מה שמתאים לך ועל ידי מי שאת תחליטי.

חתמת לו על יפוי כח? בדקי היטב

מזה מכתב הודעת תגובה?
בתקסד"א קיים רק כתב הגנה

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
סעד בשל חוסר סמכות
79.  (א)  מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.          (ב)  בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

וגם - לא ברור מה לא פורט בכתב התביעה
ובנוסף - האם בכתב התביעה צויין סכום התביעה במדויק
כמו כן - לא ברור אם הוגש כבר כתב הגנה

בימ"ש מחוזי (רגיל)
צויין סכום מדוייק
הוגש כתב הגנה
כתב התביעה לקוני, אין פירוט, לא צורפו מסמכים

אתה נמצא בשלב מוקדם של התביעה.
בשלב הזה בית המשפט גמיש, והנטיה שלו תהיה לתת תוספת זמן.
גילוי מסמכים במידה מסויימת "מקבע" - אבל אין מניעה להגיש לאחר מכן בקשה למסירת תצהיר גילוי מסמכים משלימים - ויש סיכוי טוב שבית המשפט יאשר גם אותו..
מה שאתה תוכל לבקש במצב הזה, הוא פסיקת הוצאות בשל הצורך כל פעם להתארגן מחדש לפי השינויים התכופים שכופה עליך התובע.
לא בטוח שמה שאתה באמת מעוניין בו זה פסיקת הוצאות, אבל אם אתה כן מעוניין, אז זה לגיטימי לבקש זאת כל פעם שניתנת דחייה נוספת בהליך המשפטי, או שמתבקש הגשת תצהיר גילוי מסמכים נוסף.
מה שאתה צריך להבהיר לבית המשפט, שאם התובע יחזור ויבקש דחייה נוספת - מעבר לארבע החודשים שכבר ניתנו לו - אתה תתנגד לכך בכל תוקף, כיוון שהליך המשפטי המתארך משבש לך את התוכניות, והדבר יגרום לך לפגיעה ממשית ביכולת לנהל את ההליך המשפטי.
בקשר לשאלון - כל צד יכול להפנות שאלון לצד השני.

את זה יכול בית המשפט לעשות לפי שיקול דעתו בדרך של אומדן ועל פי תקנה 512 לתקנות סדר הדין האזרחי
אבל, גם בעל הדין - המבקש פסיקת הוצאות - רשאי הוא לפרט את ההוצאות הריאליות שהיו לו ואף לצרף קבלות על תשלומן בפועל - וזאת על פי הנחיות שקבע נשיא בית המשפט העליון.

גם אם נניח שאת צודקת - לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסיקת ההוצאות בהחלטת ביניים, וזאת לאור סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009
אבל, אם תגישי ערעור על פסק הדין הסופי - תוכלי לערער גם על החלטת הביניים הזו וגם לגבי פסיקת ההוצאות שכלולות בה.
באשר למדיניות הכללית של פסיקת הוצאות, גם בבקשות ביניים, ראי פסק דין מצורף

1. הכוונה לתקנה 214ג ולתקנה 214ח לתקנות סדר הדין האזרחי וגם תצהיר על פי טופס 17א שמופיע בסוף התקנות של סדר הדין האזרחי
2. המסירה (המצאה) נעשית ישירות הן לבית המשפט והן ישירות לכל בעלי הדין האחרים.
3. לבית המשפט אתה מוסר ישירות במזכירות בית המשפט ומקבל מהם חותמת (או מדבקה) על העותק שנשאר אצלך
4.
לבעלי הדין האחרים אתה יכול למסור אישית ולהחתים כל אחד מהם על אישור
המסירה - ואתה יכול לשלוח בדואר רשום+אישור מסירה, אישור המסירה יוחזר אליך
מהדואר. ואתה יכול לשלוח באמצעות שליח שיעשה את המסירה ויחתים אותם על
אישור המסירה
5. אתה צריך לפעול על פי תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי

"214ב1. תובענה
שנדונה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בה רשות להתגונן או שהוגש בה כתב הגנה ומתקיימות
בה הוראות תקנה 214ב(א), תידון כתובענה בסדר דין מהיר לפי הוראות פרק זה; על תובענה
כאמור יחולו הוראות כמפורט להלן:
(1) התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה
לפי תקנות 214ג ו-214ח, בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההחלטה בדבר מתן הרשות
להתגונן או ממועד המצאת כתב ההגנה, לפי הענין; המצאת מסמכים לפי פסקה זו יראו כהמצאת
כתב תביעה, לצורך מנין המועדים הקבועים בפרק זה;
(2) הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם
לתקנות 214ג ו-214ח או כתב הגנה מתוקן ערוך לפי התקנות האמורות, בתוך המועד הקבוע
להגשת כתב הגנה לפי פרק זה."

מה קורה אם יש 3 נתבעים ואחד מהם לא מגיש כתב הגנה - הרי שבמקרה כזה הדבר תלוי בכתב התביעה
אם כתב התביעה מייחס לכל נתבע חלק מסויים מהתביעה, הרי שניתן לבקש פסק דין נגד הנתבע שלא הגיש כתב הגנה על פי חלקו הייחסי בתביעה
לעומת זאת - אם התביעה מייחסת לכל הנתבעים את מלוא האחריות ביחד ולחוד הרי שאז ניתן לבקש מבית המשפט לתת פסק דין נגד הנתבע שלא הגיש כתב הגנה על מלוא סכום התביעה.
אבל - צריך להיזהר במצב כזה ממלכודת - כי אם הנתבע שלא הגיש כתב הגנה הוא חסר אמצעים, הרי שלא ניתן יהיה לגבות ממנו את מלוא הסכום שנפסק, בעוד שהנתבעים האחרים שכן הגישו כתב הגנה יצאו פטורים, כי החיוב במלוא הסכום כבר הוטל על הנתבע שלא הגיש כתב הגנה.
אם בית המשפט יתן פסק דין על מלוא סכום התביעה נגד מי שלא הגיש כתב הגנה, הוא גם יחייב אותו במלוא הוצאות המשפט.
שיעור הוצאות המשפט יכול להיקבע רק בסוף ההליך המשפטי, כי רק אז ניתן לדעת מה היו הוצאות המשפט בפועל

זה הכלל המשפטי הידוע
מבחינת ביטוח - יש להניח שהרופא פועל על פי הנחיות הביטוח - ויתכן אף כפי שמחייבת אותו הפוליסה
על פי תקנות סדר הדין האזרחי רשאי בית המשפט להורות לבעל דין - או - לבעלי הדין - לשלם למומחה מטעם בית המשפט וזאת עד למתן פסק הדין, ובפסק הדין עצמו, בית המשפט יחייב את הצד המפסיד במימון מלוא התשלום למומחה.

חוק בתי המשפט קובע בסעיף 77א(ב) -

"(ב) נטענה
טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת."

משמעות הדבר, שאין השופט רשאי/מוסמך להחליט בשום החלטה טרם מתן החלטה בבקשת הפסלות
אם שופט לא מחליט בבקשת הפסלות וממשיך לשפוט כאילו לא קרה כלום, צריך לשקול אפשרות הגשת עתירה לבג"ץ

1. כדי לתקן כתב הגנה היה חייב הנתבע לבקש רשות מבית המשפט.
2. אם הנתבע ביקש להוסיף או לשנות את העובדות בכתב ההגנה הראשון, הוא היה חייב להגיש תצהיר על העובדות החדשות.
3. אם בית המשפט אישר את הגשת כתב ההגנה המתוקן - רשאי התובע לתקן את כתב התביעה שלו ללא קבלת רשות - על פי תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי. וזאת תוך 15 יום מיום המצאת כתב ההגנה המתוקן.
4. תיקון כתב התביעה יכול לכלול שינוי או הוספה של עובדות ועילות - כפי שקבע בית המשפט העליון בפסק דין רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' סביון ואח'.
5. אם בית המשפט אישר לנתבע תיקון כתב ההגנה - רשאי הוא להוסיף או לשנות בו כל מה שהוא רוצה, ובלבד שעובדות חדשות שהוספו או ששונו חייבות להיתמך בתצהיר
6. גם תובע שמגיש כתב תביעה מתוקן תוך שינוי עובדות או הוספת עובדות חייב לתמוך זאת בתצהיר על פי תקנה 94 הנ"ל.

תציין ששינוי הנסיבות מייתר את הצורך בבקשה שהוגשה על ידך בתאריך XXXXX בעניין YYYYY.

נקבע בתקנות סדר הדין - כדלקמן -

"בעל דין הטוען לעצמו
516. (א) בעל
דין שטוען לעצמו, יראו אותו, לענין הוצאות המשפט, כעד שהוזמן מטעמו בכל יום שהופיע
למשפטו.
(ב) היה בעל הדין עורך דין והוא טוען לעצמו, הוא גופו או באמצעות משרדו,
זכאי הוא לשכר טרחת עורך דין ולשאר הוצאות המשפט שהיה מקבל אילו העסיק עורך דין."

ראשית - האם נעשה הסכם נאמנות והאם נקבע הו מתן קבלה או אישור ?
שנית - האם המשלם לנאמן הוא גם הנהנה ?

אם נחתם הסכם - על הנאמן לפעול על פיו
אם המשלם הוא גם הנהנה - הרי שהנאמן חייב לפעול על פי חוק הנאמנות - הקובע -

"7. (א) . . .
(ב) הנאמן חייב לתת לנהנים דין וחשבון על עניני הנאמנות אחת לשנה ובגמר
כהונתו, ולמסור להם ידיעות נוספות לפי דרישתם הסבירה."

וגם -

"10. (א) . . .
(ב) במילוי תפקידיו חייב הנאמן לנהוג באמונה ובשקידה כפי שאדם סביר היה
נוהג באותן נסיבות."

וכך קבע לעניין זה בית המשפט העליון -

"דיני הערעור על פסק-דין חלקי הם דיני הערעור החלים על פסק-דין,
לרבות החובה להגיש את הערעור תוך 45 ימים"
[בש"א (עליון) 3431/14 עופר רביב נ' סייפקום בע"מ ואח']